2,803
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
[[קטגוריה:ישראל: חוקים]]
אין תקציר עריכה
'''חוק למניעת הטרדה מינית''', התשנ"ח-1998 נחקק ב[[ישראל]] בישראל בשנת [[1998]], והוא אוסר על [[הטרדה מינית]].
איסור על הטרדה מינית בעבודה נקבע בשנת 1988 ב[[חוק בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה]], ובמסגרתו הופיע לראשונה המושג "הטרדה מינית" ב[[חוקי בחוקי מדינת ישראל]]. העמדה לדין עקב הטרדה מינית הייתה נהוגה עוד קודם לכן, בהתאם לסעיפים ב[[חוק בחוק העונשין]].
ב-[[1997]] כתבה [[אורית קמיר]] מאמר ובו הצעה לחוק למניעת הטרדה מינית. את המאמר שלחה לכתב העת "[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]"<ref>אורית קמיר, "[http://sitemaker.umich.edu/Orit_Kamir/files/sexualhebrew.pdf איזו מין הטרדה: האם הטרדה מינית היא פגיעה בשוויון או בכבוד האדם?]", '''[[משפטים (כתב עת)|משפטים]]''' כ"ט תשנ"ח</ref>, ל[[ועדה לקידום מעמד האישה|וועדה לוועדה לקידום מעמד האישה]] בכנסת ולבית המשפט העליון. המאמר השפיע על דיוני הוועדה בכנסת, בראשות [[יעל דיין]], והוביל להצעת חוק שאושרה בשנת 1998 והייתה לחוק למניעת הטרדה מינית.
==מטרת החוק==
סעיף 1 לחוק מציג את מטרת החוק: "חוק זה מטרתו לאסור הטרדה מינית כדי להגן על כבודו של אדם, על חירותו ועל פרטיותו, וכדי לקדם שוויון בין המינים".
דברי ההסבר ל[[הצעת חוק|הצעת להצעת החוק]]<ref name="hazaa">הצעת חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ז-1977, ה"ח 2641 מיום 22 ביולי 1997</ref> מפרטים:
:במדינת ישראל, כמו במקומות אחרים בעולם, הטרדה מינית היא תופעה חברתית נפוצה הפוגעת באנשים רבים ובמיוחד בנשים.
:הטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם, בחירותו, בפרטיותו ובזכות לשוויון. היא פוגעת בכבודו העצמי ובכבודו החברתי של המוטרד. היא משפילה ומבזה את אנושיותו, בין השאר על ידי התייחסות אל האדם כאל אובייקט מיני לשימושו של המטריד. הטרדה מינית שוללת את האוטונומיה של המוטרד ואת שליטתו בגופו ומיניותו, פוגעת בזכותו להגדרה עצמית ופולשת לפרטיותו, וכן מפלה אותו לרעה לעומת אנשים אחרים. הטרדה מינית כלפי נשים גורמת להשפלתן ביחס למינן או למיניותן ומקשה עליהן להשתלב כחברות שוות בעולם העבודה וביתר תחומי החיים, ובכך היא פוגעת בשוויונן.
:החוק המוצע נועד להוקיע את ההטרדה המינית בכל הקשר שהוא ולגבי כל אדם. הצעת חוק זו באה להגביר את המודעות הציבורית לחומרת התופעה, תוך חינוכו של הציבור הרחב לכיבוד הזולת. החוק אינו מתיימר לאכוף מוסר או להתערב ביחסים חברתיים מרצון, אלא למנוע מאדם לכפות את עצמו על מי שאינו מעוניין בכך, ובמיוחד כשהדבר נעשה תוך שימוש לרעה בעמדת כוח.
פסק דין של [[בית המשפט המחוזי]] בירושלים הרחיב בעניין זה:
:החוק למניעת הטרדה מינית בא לשנות דפוסי התנהגות שרווחו בחברה, בצבא ובמקומות עבודה ולהבטיח מקום עבודה בטוח ושלו השומר על צלם אנוש וכבוד האדם. החוק למניעת הטרדה מינית מחנך את הציבור להתנהג בהתאם לנורמה החדשה ומטרתו למנוע התייחסות מינית, מקום בו נדרשת התייחסות מקצועית, וזאת, כיוון שהתייחסות מינית במקומות אלה פוגעת בביטחונם, בכבודם ובפרטיותם של בני אדם. <ref>[http://info1.court.gov.il/Prod03/ManamHTML2.nsf/C2BFABA4CE00BBE842256F64000B3AF2/$FILE/5D9465BB1F6C98EB42256F5B003F35CB.html?OpenElement עפ 7654/03 ד"ר עמיקם קסיר נ' מדינת ישראל], ניתן ב-30.11.04</ref>
[[תמונה:Sexual_harassmentSexual harassment.jpg|שמאל|ממוזער|150px|]]
==מאפייני החוק==
החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, וקובע שהתנהגות כזו היא בגדר [[עבירה פלילית]] שעונשה מאסר, ו[[עוולה ועוולה אזרחית]] המאפשרת לבית המשפט לפסוק [[פיצוי ללא הוכחת נזק]]. המעשים שלפי החוק הם בגדר הטרדה מינית:
* סחיטה באיומים - כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
* מעשים מגונים - סעיף זה מפנה לעבירה פלילית שקיימת מזה עשרות שנים בחוק העונשין הפלילי.
* הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות האמורות - גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, כאשר יש בהן ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
* התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות - גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, כאשר יש בהן ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
* התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותול[[מיניות|מיניותו]], לרבות [[נטייה מינית|נטייתו המינית]].
* הצעות חוזרות בעלות אופי מיני או התייחסויות חוזרות המופנות לאדם והמתמקדות במיניותו - גם אם המוטרד לא הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות, כאשר יש בהן ניצול יחסי מרות, תלות, חינוך או טיפול.
בהתאם לכך, החוק מטיל חובה מיוחדת על המעביד וקובע: "מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים, בנסיבות העניין, כדי למנוע הטרדה מינית או התנכלות במסגרת יחסי עבודה, על ידי עובדו, או על ידי ממונה מטעמו אף אם אינו עובדו, ולטפל בכל מקרה כאמור". מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים חייב לקבוע תקנון שבו יובאו עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה, ויפורטו בו דרכי הגשת התלונות שעניינן הטרדה מינית והטיפול בהן.
מבחינה משפטית, ישראל נחשבת למחמירה במיוחד מבחינת החקיקה נגד הטרדה מינית. כך למשל, בישראל, בניגוד ל[[ארצות לארצות הברית]] שבה נחקקו החוקים הראשונים בעניין הטרדה מינית, נחשבת זו גם לעבירה פלילית, ולעתים היא חלה אף בסיטואציות בהן אין יחסי מרות בין המטריד למוטרד. [[מרדכי קרמניצר]] ומשפטנים אחרים ביקרו גישה מרחיבה זו של החוק הישראלי, וסברו שנזקה רב מתועלתה.{{מקור}}
==הטרדה מינית בעבודה==
מצד שני, גישת ה-"יש ספק-אין ספק", גורסת כי במקום בו יש ספק בהתנהגות שיכולה להתפרש כהטרדה מינית, אין לבצעה ויש להיזהר בכל אמרה או התנהגות שיכולה להתפרש באופן לא נכון כדי להגן על הקורבנות העתידיים. ככלל, הגישה של מערכת המשפט הישראלית היא כי התועלת מן החוק רבה מן החסרונות וכי מאז כינונו גבר הביטחון של העובדים והגנתם מפני הטרדות מיניות עקב העונש הגדול הקבוע בחוק.
טענה נוספת נגד יישום החוק היא שלא נהוג להאשים ב[[עדות בעדות שקר]] או תלונת שווא אדם אשר התלונן על הטרדה מינית וחזר בו או התגלו פערים בגרסתו. הדבר יוצר מצב בו יכול להגרם נזק רב ולעתים לגרום נזק ממשי לנאשם שלעתים חף מפשע בנוסף ל[[סטיגמה]] לסטיגמה הקשה הנדבקת בו, עקב עדות שקר ותלונת שווא או חוסר יכולת הוכחה וכמו כן המצב יכול לעודד תלונות שווא כנגד מעבידים, בידיעה כי אם המתלוננים יחזרו בהם או יתגלו כעדי שקר לא יוגש נגדם כתב אישום והם יצאו נקיים.
מנגד, הסיבה העיקרית להימנעות מהאשמה בעדות שקר או חוסר יכולת הוכחה כנגד המתלונן, היא הרצון שלא למנוע ממתלוננים אחרים להגיד תלונות אמיתיות, בפחד כי במקרה ולא יהיו להם מספיק הוכחות להטרדה המינית יואשמו בכך שהגישו תלונת שווא, וכך ייצור מצב בו לא ידווחו מקרי הטרדה מינית כנגד מעבידים או עובדים. גם פה הגישה המשפטית היא שהתועלת רבה מן החסרונות ולכן רצוי לפעול כך.
פסק דין של השופטת ורדה וירט-ליבנה<ref>[http://elyon1.court.gov.il/heb/dover/5438426.doc עע 274/06 פלונית נ' אלמוני], ניתן ב-26.3.08</ref>, שניתן ב[[בית בבית הדין הארצי לעבודה]], עסק במנהל שקיים יחסי מין עם עובדת הכפופה לו, ונתבע על ידי העובדת על הטרדה מינית, ובו נקבעו כללים אחדים בעניין זה:
* "הוראות החוק מבקשות לעטוף את העובד או העובדת במעטפת הגנה עבה, אך עם זאת אינן מבקשות לחסום אפשרות לפיתוח קשרים אישיים מרצון חופשי במקום העבודה או לאכוף הלכות מוסר בדרך כלשהי.
:החוק מבקש להציב נורמות התנהגות ראויות ומחמירות במקום בו קיימת מערכת יחסים אשר מעצם מהותה וטיבה מוּעדת לניצול. זאת, על מנת להרתיע ממונה במקום עבודה מלבצע בכפוף או בכפופה לו מעשים אשר יכולים לעלות כדי הטרדה מינית.
* "מניחה אני את כובד המשקל על אחריותו של בעל המרות ומייחסת משקל פחוּת יותר להתנהגותה של העובדת הכפופה לו. בכך, נעוץ החידוש אותו ארצה להביא בפסיקתי זו. כאשר מדובר במערכת יחסים המתמצית בקיום יחסי מין מזדמנים, בחדר הביטחון שבמקום העבודה, כאשר על פי גרסתו של הממונה בעצמו, התמצתה מערכת היחסים ביחסי מין ותו לא, הרי שכל האחריות מוטלת על כתפיו של בעל המרות, ואין כל נפקא מינא לדידי אם העובדת ניסתה לפתות את הממונה עליה בלבוש פרובוקטיבי, בהתנהגות וכיוצ"ב."
פרשנות מקובלת לחוק למניעת [[הטרדה מינית ]] היא שגם מבט ממושך בחזה של אישה הוא בגדר [[הטרדה מינית]].<ref>אלי דורון, [http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=9091 מעביד, כך תימנע מתביעת הטרדה מינית], באתר BeOK</ref> בסקר שנערך בקרב חיילות צה"ל ראו 46% מהנשאלות כהטרדה מינית מבט מכוון של חייל לחזה החיילת.<ref>{{ynet|אילן מרסיאנו|מחקר: אחת מכל 5 חיילות מדווחת על הטרדה מינית|2643155|2.6.2003|}}</ref> התייחסות כזו מופיעה גם בפסק דין של [[בית המשפט העליון]].<ref>[http://elyon1.court.gov.il/files/05/030/022/N01/05022030.n01.htm עש"ם 2203/05 בני מדר נגד נציבות שירות המדינה], ניתן ב-21.7.2005</ref>
==לקריאה נוספתמיזמים==* [[מרדכי קרמניצר]] וליאת לבנון "האיסור הפלילי על הטרדה מינית – קידוש האמצעי ומחירו" שערי משפט (תשס"א) 285* [[נויה רימלט]], "על מין, מיניות וכבוד: החוק למניעת הטרדה מינית בראי התאוריה הפמיניסטית והמציאות המשפטית", '''[[משפטים (כתב עת){{מיזם|משפטים]]''' לה (תשס"ה) 654-601.* רחל בנזימן, "הטרדה מינית בעבודה", בספר '''מעמד האשה בחברה ובמשפט''', בעריכת [[פרנסס רדאי]], כרמל שלו ומיכל ליבן-קובי, [[הוצאת שוקן]], 1995.he}}
==קישורים חיצוניים==
== הערות שוליים ==
<references />
[[קטגוריה:עבירות מין]]
