שינויים

למרות אופיו המוסלמי [[פונדמנטליזם|פונדמנטליסטי]], השלטון ב[[איראן]] באיראן נוהג להתחשב באנשים שמעוניינים לשנות את מינם, בניגוד להוקעתם ורדיפתם המתמדת של [[הומוסקסואליות|הומוסקסואליםהומוסקסואל]]ים.

בשנת [[1963]] כתב [[רוחאללה חומייני]] ספר בו הצהיר כי אין הגבלה דתית על ניתוח ל"תיקון מין". אולם באותה תקופה הוא נחשב כמתנגד למשטר, ופסקי ההלכה שלו לא השפיעו על המדינות הרשמית של המדינה, לה לא הייתה מדיניות מוגדרת לגבי טראנסג'נדריות.הממשלה שקמה לאחר המהפכה ב-[[1979]] סיווגה [[טרנסקסואליות|טרנסקסואליםטרנסקסואל]] ים ו[[טרנסווסטיטיזם|טרנסווסטיטיםטרנסווסט]] יטים יחד עם [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלים]], שהוקעו על ידי המשטר האסלאמי. בהתאם לכך, הם היו צפויים לעונשי הצלפות ו[[הוצאה והוצאות להורג|הוצאות להורג]], תחת החוק האיראני החדש.

אחת מהמנהיגות המפורסמות למען זכויות לטרנסקסואלים היא [[מרים האטון מולקארא]] (Maryam Hatoon Molkara), שהייתה ידועה בתור גבר בשם פרידון. לפני המהפכה ביקשה מולקארא לעבור [[ניתוח לשינוי מין]], אך לא הייתה יכולה להרשות לעצמה ונזקקה גם לאישור מיוחד מרשויות הדת. החל משנת 1975 היא כתבה מכתבים ל[[רוחאללה לרוחאללה חומייני]] כשהיה בגלות. לאחר המהפכה היא פוטרה מעבודתה, הוזרקו לה בניגוד לרצונה הורמונים גבריים, והיא אושפזה במוסד. היא שוחררה מאוחר יותר הודות לקשרים שהיו לה, וניסתה להשפיע על פוליטיקאים אחרים לתמוך במטרתה. כשחזר חומייני לאיראן כ[[המנהיג כמנהיג העליון באיראן|מנהיג העליון]], היא ביקשה להיפגש עמו אך ספגה מכות ממאבטחיו. לבסוף קיבלה ממנו מכתב שאישר לה לעבור ניתוח לשינוי מין. המכתב קיבל מאוחר יותר מעמד של [[פתווה]] (פסק הלכה).

הפתווה של חומייני אושרר על ידי [[המנהיג העליון]] הנוכחי של [[איראן]], [[עלי חמינאי]] ונתמך על ידי [[אנשי דת]] רבים באיראן. אולם בחברה האיראנית ישנן עדיין דעות קדומות על טראנסג'נדרים ועל כן מומלץ להם, לאחר שיעברו את הניתוח ומינם ישונה באופן רשמי בכל התעודות, לשמור על דיסקרטיות לגבי עברם. בדו"ח שפורסם בשנת [[2001]] טענה [[נציבות האו"ם לפליטים]] כי [[ניתוח לשינוי מין|ניתוחים לשינוי מין]] מבוצעים בצורה גלויה ושכיחה באיראן, וכי הומוסקסואלים וקרוס דרסרים יהיו בטוחים כל עוד ישמרו על פרופיל נמוך. שלוש שנים לאחר מכן טען ארגון בשם [[פרויקט סאפרה]] (ארגון של [[להט"ב|להט"בים]] ים מוסלמים) כי הדו"ח של נציבות האו"ם מוגזם ומתעלם מהפעלת הלחץ של החוק על להט"בים. בנוסף טוען הארגון כי טראנסג'נדרים לא יכולים לבחור שלא לעבור ניתוח. אם מאשרים להם שינוי מין, מצפים מהם להתחיל לעבור טיפולים באופן מיידי. אלה מביניהם שמבקשים להישאר ללא [[ניתוח]] (פרה-אופ/נון-אופ), ואנשים שמגדירים עצמם "ג'נדר-קוויר", נרשמים על פי המין עימו נולדו וככאלה הם צפויים להטרדות ועונשים בשל ה[[חוק]] החוק נגד הומוסקסואליות.

[[enקטגוריה:Transsexuality_in_Iran]][[fr:Transsexualité en Iran]][[zh:伊朗的變性להט"ב]]