שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=תהליך ביולוגי|אחר=בית הספר התיכון שליד האוניברסיטה העברית|ראו=[[ליד"ה]]}}'''לידה''' היא התהליך שבו מסתיים ה[[היריון]] ההיריון האנושי וה[[עובר]] והעובר יוצא מ[[רחם (איבר)|רחם]] מרחם אמו לאוויר העולם.

לידה מתרחשת כ-40 שבועות בממוצע מתאריך ה[[וסתאסת|ווסת]] האחרון.

במהלך הלידה [[צוואר הרחם]] עובר תהליך של פתיחה ומחיקה. התקדמות הלידה נמדדת באמצעות הפתיחה, המחיקה והמיקום של ראש התינוק יחסית ל[[אגן|סְפִּינוֹת]]לסְפִּינוֹת, העצמות המהוות את המקום הצר ביותר שדרכו צריך התינוק לעבור. [[שריר]] הרחם מתכווץ בתדירות הולכת ועולה (אלו הם ה'''צירים''') כתוצאה מהפרשת [[הורמון]] ה[[אוקסיטוצין]] מ[[בלוטה|בלוטת]] ה[[היפופיזה]]האוקסיטוצין מבלוטת ההיפופיזה. בכל פעם שמתרחש ציר, סיבי השריר מתקצרים וכך נדחף התינוק החוצה.

נוצרת פתיחה ומחיקה של [[צוואר הרחם]], הפתיחה נמדדת ב[[אצבע|אצבעות]] באצבעות (עד לרוחב של 5 אצבעות - כ-10 ס"מ), והמחיקה ב[[אחוז|אחוזים]]באחוזים. תחילת הפתיחה והמחיקה אינה מורגשת, שכן הצירים המורגשים יכולים להתחיל גם בפתיחה של 3-4 אצבעות. במהלך שלב זה התינוק יכול כבר להתחיל לרדת ב[[נרתיק|תעלת בתעלת הלידה]], בעיקר בלידות חוזרות. בסוף השלב הראשון של הלידה צוואר הרחם פתוח, מחוק ובשל (רך), ולאחר מספר דקות או שניות מתחיל השלב השני. החלק המורגש של שלב זה יכול להימשך בין מספר דקות לשעות ואפילו ימים, בהתאם למצבה הנפשי של היולדת ולגנטיקה שלה.

נקרא גם '''צירי לחץ'''. צירים אלה, המגיעים בפרקי זמן קצרים, מאופיינים בתחושה חזקה של צורך להפריש [[צואה]]. במהלך השלב השני של הלידה נדחף התינוק החוצה על ידי שרירי הרחם ה[[רחם]] ועל ידי לחיצות או [[נשימה|נשימות]] של האם. התקדמות השלב הזה נמדדת באמצעות מיקום ראש התינוק יחסית לספִּינות, החל מ- 5- (מינוס חמש) ועד 5+ (פלוס חמש), מצב הידוע גם בשם crowning (מהמילה האנגלית "כתר"), שבו ראש התינוק נמצא בפתח תעלת הלידה. לעתים יש לבצע חתך החיץ על מנת להרחיב את הפתח ולאפשר מעבר חלק יותר של התינוק החוצה.

חיתוך חבל הטבור ויציאת ה[[שליה]]השליה. על הרופאים והמיילדות לוודא שהשליה יוצאת שלמה, שאם לא כן יש לבצע תהליכים חודרניים על מנת להוציא את שאריותיה.

שלב זה אורך כ-15 דקות, ובבתי חולים מזרזים אותו בדרך כלל באמצעות הזרקת [[פיטוצין]] לירך, גם אם אין צורך.

לידה טבעית, גם כזו הנטולת סיבוכים ומתקדמת במהירות, מלווה בכאבים קשים של היולדת. חלק מהיולדות מבקשות להקל את הכאבים על ידי [[תרופה|תרופות]] [[אלחוש|מאלחשות]] שמוזרקות על ידי רופא מרדים, לעתים קרובות באמצעות אלחוש [[אפידורל|אלחוש אפידורלי]]י. שיטות נוספות הן שימוש במכשיר [http://en.wikipedia.org/wiki/TENS טנס] המזרים פולסים חשמליים קצרים ל[[עצב|עצבים]] לעצבים המשפיעים על תחושת כאב בלידה, וטכניקות של [[ניהול כאב]] המבוססות על [[היפנוזה]] או על [[דמיון מודרך]]. באחרונה גדל היקף השימוש בגז הצחוק בחדרי לידה, מדובר במערכת שמזרימה גז צחוק בשילוב חמצן נקי. היולדת שואפת את השילוב הזה - מה שגורם לתחושת טשטוש ומפחית את הכאבים. הגז לא ניתן במקום אפידורל. הוא אמנם יוצר טשטוש, אך מחקרים השוואתיים מצאו כי הוא מפחית 40 עד 50 אחוז מהכאבים, לעומת 90 אחוז מהכאבים שמפחית [[האפידורל]]. ה[[חמצן]] החמצן הנקי שמוזרם ביחד עם גז הצחוק מנטרל את השפעתו המצחקקת, כיון שמינון גז הצחוק בחדר הלידה הוא נמוך: 50 אחוז בלבד, בשילוב 50 אחוז חמצן. בנוסף, החמצן הנקי בריא לנשים בהריון ולעובר, ולכן היולדת יכולה לקבל את גז הצחוק עד דקות בודדות לפני הלידה עצמה שלא כמו האפידורל.

* אם היולדת אינה במצב בו היא יכולה ללחוץ, או שיש התחלת לידה ורוצים לזרז אותה, ניתן להיעזר במכשיר [[ריק]] (ואקום), כלומר מכשיר המובא אל ראשו של התינוק, ויוצר ריק (בעזרת משאבה) כוח היניקה של מכשיר הואקום שואב את התינוק אל מחוץ לתעלת הלידה.* קשיים ביציאת התינוק (התינוק נמצא בזווית לא-נוחה; פתיחת צוואר הרחם אינה מספקת). במקרה ואין אפשרות להוציא את התינוק בדרך הרגילה, מבצעים לעתים [[ניתוח קיסרי]], בו מבוצע חיתוך ב[[בטן]] בבטן האם ודרכו מוצא התינוק.* [[זיהום (רפואה)|זיהומים]] העלולים לחדור לגוף האם, אשר בעת הלידה חשוף יותר לסביבה החיצונית.* סיבוכים כלליים כתוצאה מ[[תרופה|תרופות]] מתרופות ([[שיכוך כאב|משככי כאבים]], למשל), [[הרדמה]] ותהליכים רפואיים נוספים המבוצעים לעתים בעת הלידה.

לרוב מבקשים הרופאים והיולדת ללדת [[לידה טבעית]], ללא התערבות רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים מבקשים הרופאים או היולדת להשרות או לזרז את הלידה. זירוז הוא תהליך שמאיץ לידה לאחר תחילת הצירים, בעוד שהשראת לידה מתבצעת כדי להתחיל את תהליך הלידה. שני ההליכים נקראים בפי העם '''זירוז לידה'''.

* אם ההיריון מתמשך 42 שבועות או יותר, היות שבתקופה זו ה[[שליה]] השליה אינה מתפקדת כראוי.

* [[אי ספיקה]] של השליה.

* מטעמי [[דת]] - רצון שלא ללדת בשבת, לידה הכורכת בעקבותיה בעיות הלכתיות שונות.

* הפרדת (סטריפינג) קרומי השק העוברי מדפנות הרחם במטרה לאלץ את גוף היולדת לייצר [[פרוסטגלנדין]], הורמון המזרז את פתיחת צוואר הרחם.* מתן הורמון סינתטי מסוג [[פיטוצין]], המחקה את ה[[אוקסיטוצין]]האוקסיטוצין, שהוא ההורמון הממריץ את השרירים המכווצים את הרחם בזמן הלידה.

כאשר [[צוואר הרחם]] כבר החל להיפתח, ניתן להשרות לידה גם באופן טבעי. השראת לידה טבעית יכולה להיעשות על ידי [[עיסוי|מעסה]] מוסמך באמצעות לחיצה על [[נקודות לחיצה]] מתאימות, באמצעות מזונות ומשקאות מסוימים, על ידי צחוק, או באמצעות [[פעילות גופנית]] כגון הליכה, [[יחסי מין]] (שמשרים לידה הן בזכות חומרים הנמצאים בנוזל הזרע והן בגלל ה[[אורגזמה]]האורגזמה).<br />אפשר לגרום לפתיחה של צוואר הרחם גם ב[[דמיון בדמיון מודרך]], אולם מדריך אחראי יעשה זאת רק מהטעמים הבריאותיים ולא מטעמי נוחות, ורק כשהתינוק בשל.

כאשר השראת הלידה או זירוזה נכשלים, יש צורך בהמתנה נוספת, או ב[[ניתוח בניתוח קיסרי]].

* הלידה היא מצב של [[סכנה]], ואין ראוי לאשה להיכנס למצב של סכנה מעצמה (ר' משה הרשלר, הלכה ורפואה פ"ח).* לידה טבעית אינה סכנה, כיון שכך הוא דרכו של עולם, ואם ה[[אל]] האל ברא את העולם כדי שיפרו וירבו מסתבר שלא ברא אותו במצב המביא לסיכונים. לעומת זאת, לידה שאין בה סכנה לא הבטיח האל שלא תהיה בה סכנה ([[משה פיינשטיין]], אגרות משה יו"ד ח"ב סי' עד).* סיבוכים העלולים להיווצר כתוצאה מהזירוז: התכווצויות בלתי סדירות, יילוד [[פג]] בטעות (ר"מ הרשלר, שם).* סכנות וצרות שונות, וגרימת מוות לוולד לפני זמנו (דברי תורה ח"ג אות ל, על פי [[האר"י]] בשער רוה"ק תקון ד).* שמא יוולד הרך הנולד ב[[מזל במזל רע]]. לפי ה[[אסטרולוגיה]] האסטרולוגיה מצב המזלות בזמן לידתו של האדם קובע את מזלו לטוב ולרע, וקיים חשש שזירוז יגרום לו להולד במזל רע (רוקח קהלת ג יא; הקדמת ספר יצירה; ובארוכה בשו"ת משנה הלכות ח"ט סי' קפד).

כך למעשה פוסקים כל גדולי פוסקי דורנו: משה פיינשטיין (כנ"ל), [[עובדיה יוסף]] (טהרת הבית עמ' נט), ו[[שמואל ושמואל ואזנר]] (שבט הלוי ח"ו סי' רכח). רק במקום סכנה הם מתירים לבצע זירוז.

כיום, מקובל כי היולדת מברכת [[ברכת הגומל]] לאחר לידה, מאחר שמדובר בתהליך שיש בו סכנה. בעבר הייתה היולדת מביאה [[קורבן (יהדות)|קורבן]] הנקרא [[קורבן יולדת]] לאחר 40 יום מלידת בן ו-80 יום מלידת בת. ([[ויקרא]] י"ב א'-ח')

{{ערך מורחב|ערך=[[לידת בית]]}}לידה המתבצעת בבית היולדת או ב[[מרכז במרכז לידה]], בדר"כ בלווי של [[מיילדת]] או רופא מיילד. ב[[ישראל]] בישראל מתבצעות מאות לידות בית מתוכננות בשנה <ref>‏[http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02115&type=pdf לידות בית בישראל ובעולם] מתוך מרכז המחקר והמידע של [[הכנסת]] אוגוסט 2008‏</ref> . משרד הבריאות אינו מעודד לידה מחוץ לבתי חולים ואף פועל נגד תופעה זו. עם זאת, בשנת [[2007]] הוציא משרד הבריאות נוהל מסודר‏‏<ref>‏[http://www.health.gov.il/download/forms/a3124_mr01_08.pdf נוהל לידות בית באתר משרד הבריאות]‏</ref> ללידה כזו.

בפועל, כאשר אישה אינה יולדת בבית החולים‏‏, עליה להגיע לשם עם תינוקה לבדיקה, אם ברצונה להיות זכאית למענק לידה מ[[הביטוח מהביטוח הלאומי]]. במקרה כזה, מקבל בית החולים את מלוא סכום ההשתתפות בעלות הלידה מאת [[קופת חולים|קופות החולים]], על אף שהלידה לא התבצעה בבית החולים <ref>‏{{הארץ|רינה רוזנברג|ילדת בבית? בית החולים יפסיד 8,000 שקל|1006011|27 ביולי 2008|}}‏</ref>.

ארגוני נשים מנסים להפעיל לחץ על ה[[ממשלה]] ו[[הכנסת]] הממשלה והכנסת לאפשר ליולדות בחירה מלאה בלידה‏‏, כאשר הן יקבעו לאן ילך הכסף המשולם על ידי המדינה‏‏<ref>‏[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2008-07-29.html פרוטוקול] של דיון ב‏[[ועדה ב‏ועדה לקידום מעמד האישה]] של הכנסת ב-29 ביולי 2008.</ref>‏‏ .

{{מיזם|he}}{{מיזם|en|Childbirth}}* לימור גריף, [http://mom.nana10.co.il/Article/?ArticleID=570406&sid=154 לחיצה, פתיחה ויציאה] - על שלושת שלבי הלידה, 29.7.2008, באתר [[נענע10]]

* [http://www.medethics.org.il/articles/tora/subject10.asp "לידה"] מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר [[מכון שלזינגר]]