שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=מושג ההלכתי נידה|אחר=מסכת בשם זה|ראו=[[מסכת נידה]]}}ב[[הלכה]]בהלכה, '''נידה''' היא [[אישה]] שראתה [[דם]] שהגיע מה[[רחם (איבר)|רחם]]. המשמעות ההלכתית העיקרית של הנידות היא שהאישה אסורה בקיום [[ביאהיחסי מין|יחסי אישות]] עם בעלה עד שתיטהר ב[[טבילה (יהדות)|טבילה]] ב[[מקווה]]בטבילה במקווה, איסור שהעונש עליו ב[[מזיד]] במזיד הוא [[כרת]] (איסור זה חל גם על [[יחסי מין ]] שלא במסגרת [[נישואים]], יחסים שחלים עליהם גם איסורים נוספים). פירושה המילולי של המילה "נידה" הוא מרוחקת.

ישנם מקרים נוספים בהם אישה נאסרת לבעלה, אך שאין היא נידה בהגדרה הרגילה של מילה זו. ברוב המקורות ההלכתיים מכונות כל הנשים האסורות לבעליהן '''נידה'''.{{ערך מורחב|טהרת המשפחה}}

בזמן ש[[הלכות שהלכות טומאה וטהרה]] היו נוהגות, מצב זה של נידה היה מחשיב את האשה במעמד של [[אב הטומאה]] המטמא אנשים, כלים, מאכלים ומשקאות. כיום אין משמעות לנושא זה, היות שאין נוהגות הלכות טומאה וטהרה.

על פי ה[[תורה]] התורה אסור לגבר לקיים [[יחסי מין ]] עם אישה בזמן שהיא נידה. המקור לכך הוא ב[[ספר בספר ויקרא]]:: "וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ לֹא תִקְרַב, לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ." ([[s:ויקרא יח יט|ויקרא י"ח, י"ט]]).

: "וְאִשָּׁה כִּי-תִהְיֶה זָבָה, דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ, וְכָל-הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד-הָעָרֶבלאחר שבעת הימים האשה נטהרת על ידי טבילה במקווה ואז היא מותרת לבעלה." ([[s:ויקרא טו יט|ויקרא ט"ו, י"ט]])

לאחר שבעת הימים האשה נטהרת על ידי טבילה ב[[מקווה]] ואז היא מותרת לבעלה. אישה שרואה דם שלא בזמן המחזור נקראת '''זבה'''. הזבה ה[[זבה]] צריכה לספור מיום הפסקת ראיית הדם שבעה ימים נקיים רצופים שבהם היא לא תראה דם כלל.

התורה קובעת דינים שונים לאישה שרואה דם בזמן המחזור שמוגדר כדם נידה, ולאישה שרואה דם שלא בזמן המחזור שמוגדר כדם זיבה. על פי ה[[תורה התורה שבעל פה]] נקבעה תקופה של אחד עשר ימי זיבה לאחר שבעת ימי הנידה שבהם הדם אינו של המחזור. אישה הרואה דם לאחר אחד עשר ימי הזיבה נחשבת בכל מקרה נידה ולא זבה. אשה שרואה דם במהלך אחד עשר ימי הזיבה אינה נידה. אם היא רואה דם במשך יום אחד או יומיים, היא טמאה ביום שהיא ראתה דם ויום אחד נוסף בו היא נקראת '''זבה קטנה''' או '''[[שומרת יום כנגד יום]]'''. אם במהלך אחד עשר ימי הזיבה האישה רואה דם במהלך שלושה ימים רצופים, היא נקראת '''[[זבה]] גדולה''', ועליה לספור שבעה ימים רצופים נקיים בהם לא תראה דם. 

at:4 text:"[[נידה|הדינ ימי 7]]"

at:14 text:"[[ביוץ|ץויב]]"

בתרשים ניתן לראות את הפרשנות המקובלת<ref>למשל [[בעל הטורים]] ‏טור יורה דעה סימן קפג‏</ref> לחוק המקראי, בהנחה שלאישה יש מחזור קבוע של 28 ימים:<br /> שבעה ימי נידה מתחילים מרגע תחילת קבלת הוסת. (באדום). <br />לאחר מכן 11 ימי הזבה, בהם אם תראה דם תצטרך לנהוג לפי דיני זבה קטנה או כדיני זבה גדולה (בוורוד). <br /> לאחר מכן פרק הזמן הבלתי מוגבל עד שתראה דם בפעם הבאה, פרק בן עשרה ימים לאשה בעלת מחזור קבוע של 28 ימים (בלבן). <br />הקו הכחול מסמן את הזמן שאישה יכולה להיות טהורה ולקיים יחסים במשך החודש. </small>

מחשש לבלבול בחשבון ימי הנידה מול ימי הזיבה, תיקן [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] ל"נשים בשדות" שבכל מקרה יחששו גם לנידה וגם לזבה. כך שאישה שראתה דם יום או יומיים בלבד, ועל כן אינה יכולה להיות זבה, תחכה עד ליום השביעי ולאחריו תטהר. אך אם ראתה דם שלושה ימים או יותר ברציפות, עליה לספור שבעה ימים נקיים, מחשש שלושת הימים הרצופים היו במהלך אחד עשר ימי הזיבה והיא זבה.

חומרה נוספת נקראת [[חומרא דרבי זירא]]. על פיה, כל בנות ישראל מחמירות וסופרות [[שבעה נקיים]] לאחר כל ראייה של דם, אפילו ראיית הדם הייתה פחות משלושה ימים רצופים.

תקנה מאוחרת (תקנת [[פולטת שכבת זרע]]) קובעת שלאחר ראיית דם יש להתחיל לספור "שבעה נקיים" רק לאחר היום החמישי מתחילת ראיית הדם <ref> דרכי טהרה עמ' קלז</ref>. כתוצאה מכך נמצא כי מאז התקנה האישה אינה טהורה 12 ימים בכל מחזור ווסתי - 5 ימים של הווסת ועוד "שבעה ימים" נקיים.

כאמור, הפרשה שאיננה דם, גם אם יצאה מהרחם אינה מטמאת. כדי להבחין בין דם להפרשות אחרות, זיהו [[חז"ל]] בין צבעים של דם המטמא וצבעים שאינם של דם שהם טהורים. באופן כללי, שחור ואדום הם צבעים של דם טמא, בעוד חום וצהוב הם צבעים של דם טהור, אולם מכיוון שהצבעים הם על רצף של גוונים שקשה להבדיל ביניהם, קיימים מקרים רבים בהם לא ברור האם הצבע טהור או טמא. [[רב]]ניםרבנים, ולאחרונה גם [[יועצות הלכה]], עוברים הכשרה להבדיל בין צבעים טהורים לטמאים.

לעתים, אישה יכולה להרגיש את אחת ההרגשות הללו ולא לראות דם. במקרה זה ישנם דינים שונים בין אישה לאישה, ולפעמים יש לשאול [[שאלת חכם]].

דם שאשה ראתה, אך היא אינה יודעת אם יצא מהרחם או לא, נקרא [[כתם (נידה)|כתם]] והוא מטמא רק במקרים מסויימים.

תהליך טהרת הנידה מפורט בהרחבה בערך [[טהרת המשפחה#סדר טהרת הנידה|טהרת המשפחה]].

לאורך הדורות נמצאו התייחסויות לנידה כאישה טמאה שיש להתרחק ממנה לחלוטין, להיזהר ממגע שלה במאכלים, מהסתכלות בפניה ועוד. יחס זה מופיע אצל קבוצות אחדות: תלמידי [[בית שמאי]], ה[[צדוקים]] הצדוקים ובעקבותיהם ה[[קראים]]הקראים, ה[[שומרונים]] ו[[ביתא השומרונים וביתא ישראל]]. במידה רבה, גם [[חסידי אשכנז]] הראשונים מציגים התייחסות כזאת. שרידים של יחסים אלו נותרו כהלכות המופיעות גם בספרי הלכה בני זמננו. טקסט עתיק וחריג בשם "ברייתא דמסכת נדה" שנחלקו החוקרים ביחוסו, מכיל הרחקות רבות מסוג זה, ונודעה לו השפעה רבה על הראשונים שדנו בנושא.

ה[[יהדות קראית|קראים]] הקראים ממשיכים לקיים את דיני הטומאה והטהרה שלפי המסורת שלהם נהגו עוד מימי המקרא. לשיטתה זו אישה נחשבת נידה במשך שבעה ימים בלבד מתחילת הווסת שלה.

 ==לקריאה נוספתמיזמים==* הלכות נידה: '''[[שולחן ערוך]]''', [[יורה דעה]] סימנים קפג-ר.{{מיזם|he}}* הרב [[מרדכי אליהו]], '''דרכי טהרה'''{{מיזם|en|Niddah}}

{{הלכה}} [[קטגוריה:טהרת המשפחה]][[קטגוריה:תרי"ג מצוות]][[קטגוריה:האישה ביהדות]] [[en:Niddah]][[cs:Nida]][[de:Nidda (Judentum)]][[fr:Niddah]][[pl:Nida (judaizm)]][[sk:Nida (judaizmus)]][[sv:Nidda (judendom)]][[yi:נדהיהדות]]