שינויים

'''עקרוּת''' היא חוסר יכולת [[רבייה|להתרבות]], כלומר חוסר יכולת להביא צאצאים לעולם. אצל בני האדם, על פי ההגדרה המקובלת, עקרות תוגדר לאחר שבני הזוג קיימו [[יחסי מיןמלאים]] מלאים ללא [[אמצעי מניעה]] במשך שנה בקביעות ללא [[התעברות]].

עקרות הנגרמת מסיבות טבעיות בלבד נקראת '''אי-פריון''' או '''חוסר פוריות'''. עקרות יכולה להיגרם באופן מלאכותי כתוצאה משינויים [[כירורגיה|כירורגיים]] ב[[מערכת הרבייה]] - כריתת [[צינור הזרע]], ה[[אשך|אשכים]], ה[[שחלה|שחלות]] או ה[[רחם (איבר)|רחם]], למשל. בבאנגלית מבחינים בין [[אנגלית]] מבחינים בין אי-פריון ]] ('''Infertility''', מהמילה '''פרטיליזציה''', "[[הפריה]]") ובין עקרות ('''Sterility''', מהמילה '''סטריליזציה''', אשר במובן נוסף שלה משמשת לציון השמדה של [[מיקרואורגניזם|מיקרואורגניזמים]]; ראו '''[[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]]''').

האבחנה מתבצעת בדרך-כלל לאחר שבני הזוג קיימו [[יחסי מיןמלאים]] מלאים ללא [[אמצעי מניעה]] במשך שנה ברציפות ללא [[התעברות]]. בשל הגדרה זו כ-10% מכלל הזוגות יאובחנו כסובלים מאימ[[אי-פריון]]. מקרב זוגות בריאים ופוריים נכנסים כ-15% מהזוגות להריון בתוך חודש אחד מתחילת ניסיונותיהם, 55% בתוך שלושה חודשים, 70% בתוך 6 חודשים ו-88% בתוך שנה.

בארצות הברית כיום 20% מהזוגות הינם עקרים. והדבר נובע בשל העלייה בגיל ב[[גיל הנישואין]], וההתמהמהות בהבאת ילדים לעולם. עם זאת כ-60% מהם זוכים להרות, בסופו של דבר, אם באמצעות טיפולים ואם בדרך הטבעית.

ב-40%-55% הגורם לבעיה אצל ה[[אישה]]האישה, והליקוי יכול להיות [[הורמון|הורמונלי]] וקשור להפרעה בתהליך ה[[ביוץ]], או [[מכניקה|מכני]], עקב בעיה במערכת ב[[מערכת הרבייה]]. ב-25%-40% מהמקרים הבעיה היא אצל ה[[איש|גבר]]הגבר, ומקורה בליקויים שונים ב[[תא זרע|זרע]] או בעיה חסימתית. ב-10% מהמקרים מאובחן ליקוי אצל שני בני הזוג. ב-10% מהמקרים הסיבה לאי-הפריון אינה ידועה ונקראת בלשון המקצועית אי-פריון אידיופטי.

בשל ירידה במספר ה[[ביצית|ביציות]] הביציות הזמינות ובאיכותן, עם עליית [[גיל]] האישה פוחתים סיכוייה להיכנס להריון. הירידה בפוריות מתחילה מגיל 35 באופן איטי מאד, ומעבר לגיל 40 ישנה ירידה בולטת נוספת בשיעורי ההצלחה, אחרי גיל 45 ישנו היעדר כמעט מוחלט של הריונות. אצל הגבר, קיימת גם ירידה בפוריות עם הגיל, אך זו פחות בולטת.

באי-פריון כרוכים היבטים [[רגש|רגשיים]] ו[[חברה|חברתיים]]וחברתיים. זוגות אלה עשויים לסבול מרגשות עזים של [[כעס]], [[תסכול]], [[אובדן שליטה]], [[קנאה]] בהריונות של אחרים, [[דיכאון]], [[צער]], ולמתח ביחסים האישיים בין בני הזוג.

[[תמונה:Scheme_female_reproductive_systemScheme female reproductive system-he.svg|שמאל|ממוזער|250px|תרשים של איברי הרבייה של האישה]]

*ליקויים מכניים ב[[מערכת הרבייה הנשית|מערכת הרבייה]].*ריר [[צוואר הרחם]].*דלקות ב[[דלקתפות|דלקותאיברי המין]] באיברי המין.

כאשר יש חשד לבעיות בביוץ. תתבצע בדיקה לניטור הביוץ באמצעות אולטראסאונד, בדיקת עקבות [[פרוגסטרון]] ב[[שתן]], או ביופסיה מרפידת ה[[רחם]] הרחם 10 עד 12 יום לאחר מועד הביוץ המשוער. כאשר הבעיה היא בחוסר ביוץ הטיפול הינו תרופתי באמצעות [[קלומיפן]]. ישנו חשש כי הטיפול בתרופה זו מעלה את הסיכון ללקות בבסרטן ה[[סרטן השחלותשחלות]], ולכן ננקטות פעולות כדי לצמצם סיכון זה. במידה שהטיפול בתרופה זו אינו יעיל אפשרות אחרת לטיפול הוא טיפול הורמונלי באמצעות גונדוטרופינים של חדלון הוסת ה[[וסת|ווסת]] האנושי, המגרים את הבשלתם של זקיקי ה[[שחלה]]השחלה. תופעת הלוואי המסוכנת ביותר בשני טיפולים אלו, עם אחוז גבוה ביותר בטיפול ההורמונלי, היא [[תסמונת גירוי היתר השחלתי]], שבה השחלות מוגדלות באופן ניכר, ונוזלים מזרם הדם חודרים לחלל הבטן.

כאשר קיים חשד בבעיות בחצוצרות ב[[חצוצרה|חצוצרות]] מתבצעת בדיקת רנטגן של הרחם והחצוצרות. בדיקה נוספת תעשה באמצעות החדרת צינור צפיה (היסטרוסקופ) המוחדר דרך צוואר הרחם לרחם. במידה שיש התדבקויות אפשר באמצעות צינור זה להפריד אותן. בדיקות נוספות שקיימות הן [[לפרוסקופיה]] של חלל הבטן שנעשית בדרך כלל בהרדמה מלאה.

כאשר החשד הוא שהבעיה נובעת מ[[צוואר מצוואר הרחם]], נעשית בדיקה אחר-משגלית שבה נבדקת שרידותו של הזרע ה[[זרע]] בריר צוואר הרחם. ריר שתפקידו לחסום כניסת [[חיידק]]ים חיידקים מצוואר הרחם לרחם, ורק בשלב שבו [[תא הביצה ]] מבשיל, רמת הורמון ה[[אסטרדיול]] האסטרדיול עולה, הופכת את הריר לשקוף וגמיש, ומאפשרת מעבר של זרע בו. במקרים שמתברר שהבעיה נובעת מריר צוואר הרחם הטיפול יהיה בהפריה תוך רחמית, או בתרופות המדללות את הריר.

*יצירת מספר קטן מדי של [[תאי זרע]].

*אי-יכולת הזרע לחדור את מעטה התאים המקיף את [[תא הביצה]].

הבעיה המרכזית לאי פוריות הגבר קרויה "[[וריקוצלה]]" - תקלה מכנית במערכת הניקוז של פסולת האשך המובילה לתקלה בייצור הזרע. [[וריקוצלה]] ידועה כגורם השכיח ביותר אצל גברים עקרים (90% מהמקרים). פתרון בעיה זו יכול להתבצע באמצעות שיטת צינתור מתחוכמת המתבצעת בבטן התחתונה. שיטה זו מאתרת את כל רשת הוורידים הפגומה ובכך עוזרת לגוף לייצר וורידים תקינים חדשים ולהגיע לייצור זרע תקין לאחר כ-3 חודשים. במקרים נדירים בהן התופעה קיימת רק בווריד אחד, ניתן לטפל גם בניתוח לקשירתו, אך ברוב המקרים מדובר מערכת וורידים שלמה בעלת סעיפי מעקפים רבים הזקוקה לטיפול יסודי יותר.

לעתים הבעיה יכולה להיות מכנית: סתימה בצינור העברת הזרע מה[[אשך]] ל[[שופכה]], אז נוזל הזרע מצטבר בשלפוחית ב[[שלפוחית השתן]], במקום לנוע במורד הפיןה[[פין]]. הבעיה יכולה לנבוע בשל [[ניתוח כריתת [[ערמונית]] או בעיות [[סוכרת]].

[[נוזל הזרע ]] שמיוצר באשכיו של הגבר, זקוק לטמפרטורה נמוכה העומדת על כ-34 מעלות צלזיוס, במידה שהטמפרטורה באשכים עולה כתוצאה מקדחת ממושכת או חשיפה לחום מופרז, הדבר עלול להקטין את ספירת הזרע, התנועתיות שלו, ואת מספר התאים התקינים. בעיות נוספות שעלולות להיות הן בעיות הורמונליות של הגבר, [[מתח נפשי|מתחים נפשיים]], [[עודף משקל|עודף]] או [[תת משקל]] ו[[תת ותת תזונה]], דלקות, נזק מולד, ו[[קנדידה]]וקנדידה.

לעתים חשיפה לחומרים חיצוניים עלולה לגרום לירידה בספירת הזרע ולפגיעה בתנועתיות ובשרידות שלו. בין החומרים ניתן לציין חשיפה לרעלים תעשתיים או סביבתיים, וחשיפה ל[[סם|סמים]]לסמים, [[משקה חריף|אלכוהול]], [[טבק]] ו[[קפאין]]וקפאין. מובן שהטיפול הראשוני יהיה לנסות ולמנוע חשיפה נוספת במקרים אלו.

* צינתור דו צדדי לתיקון בעיית [[וריקוצלה]]

* [[תרופה|תרופות]] המעודדות ביוץ, יצירת תאי זרע וכדומה.

במידה שבשום אופן לא ניתן לגרום להפריה, הטיפול המקובל הוא [[הפריה מלאכותית]], אשר כולל:

* שיטות של [[הפריה חוץ-גופית]] (הח"ג, IVF).

קיימת כיום גישה של טיפולים נוספים כגון [[קבוצת תמיכה|קבוצות תמיכה]], טיפולים של [[רפואה סינית]] ואחרים. זוגות שלא מצליחים להרות לאחר טיפולי הפריה יכולים לפנות לאפשרויות אחרות כדוגמת [[פונדקאות]] או [[אימוץ ילדים]].

על פי ההלכה היהודית אסור לקיים יחסים עם אישה [[נידה]]. על פי ה[[מקרא]] המקרא האיסור חל על זמן ה[[וסת]] הוסת של האישה, שעל פי המקרא הינו שבעה ימים (ויקרא ט"ו י"ט). [[חז"ל]] החמירו בעניין והחילו דין של זבה גדולה, שרואה דם בגלל סיבה שלא קשורה למחזור החודשי, על כל נידה, והוסיפו ספירה של שבעה ימים מפסיקת הדם - "ימי ליבון", כך שהזמן האסור במגע מיני הינו בין 5-7 ימי הווסת ועוד 7 ימי היטהרות. מחזור נורמלי של אישה הינו 28 יום, אך ישנן נשים שמחזורן קצר מהנורמה, ואז עלול ה[[ביוץ]] הביוץ להתרחש לפני טבילת האישה, השומרת על דיני הטהרה, דבר שלא מאפשר הריון.

at:3 text:"[[נידה|הדינ]]" at:10 text:"[[ליבון|ןוביל]]" at:12 text:"[[טבילה|הליבט]]"

at:14 text:"[[ביוץ|ץויב]]"

at:3 text:"[[נידה|הדינ]]" at:10 text:"[[ליבון|ןוביל]]" at:12 text:"[[טבילה|הליבט]]"

at:7 text:"[[ביוץ|ץויב]]"

פתרונות שמקובלים במקרים כאלו הם מתן הורמונים לדחיית הביוץ ה[[ביוץ]] וטבילה מוקדמת בכפוף לתנאים מסוימים. יש שהרחיקו לכת והציעו [[הזרעה מלאכותית]], אך דבר זה שינוי במחלוקת פוסקים ולא נהוג מסיבות נוספות. ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|Infertility}}

[[קטגוריה:מחלות של איברי המין הגבריים]][[קטגוריה:הפרעות לא דלקתיות של מערכת המין הנשית]]<!-- QA_STAMP_FOR_BOT --> [[en:Infertility]][[ar:عقم]][[bg:Безплодие при човека]][[cs:Neplodnost]][[da:Sterilitet]][[de:Unfruchtbarkeit]][[es:Infertilidad]][[fa:ناباروری]][[fi:Hedelmättömyys]][[fr:Stérilité humaine]][[hy:Ամլություն]][[id:Mandul]][[is:Ófrjósemi]][[it:Sterilità]][[ja:不妊]][[kk:Бедеулік]][[lt:Nevaisingumas]][[ms:Kemandulan]][[nl:Onvruchtbaarheid]][[nn:Ufrivillig barnløyse]][[no:Ufrivillig barnløshet]][[pl:Niepłodność]][[pt:Infertilidade]][[ru:Бесплодие]][[simple:Infertility]][[sv:Infertilitet]][[th:ภาวะการมีบุตรยาก]][[tr:Kısırlık]][[uk:Безплідність]][[ur:عُقم]][[vi:Vô sinh]][[zh:不孕מין]]