שינויים

{{פירוש נוסף|נוכחי=מצוות התענגות בשבת}}'''עונג שבת''' הוא [[מצווה]] מדברי [[נביאים]] [[עונג|להתענג]] ב[[שבת]]בשבת. המצווה כוללת חיוב [[אכילה|לאכול]] ו[[שתייה|לשתות]] ולשתות מאכלים ומשקאות מובחרים ב[[סעודות שבת|סעודות בסעודות השבת]], איסור [[תענית|לצום]] בשבת, וכן להתענג בתענוגי ב[[יחסי מין|תענוגי גוף ]] ורוח נוספים.

לפי דעות אחדות ב[[ראשונים]]בראשונים, מקור מצוות עונג שבת הוא מן ה[[תורה]]התורה, בספר [[ויקרא]]: {{הדגשה|וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ|ויקרא כג ג|כ"ג, ג}}. משמעות המושג "מקרא קודש" כוללת התייחסות שונה ומיוחדת ליום זה, ומשמעותה היא עונג השבת וכבודה.{{הערה|דבריהם הובאו ב"שער הציון" על [[שולחן ערוך]] סימן רמ"ב, אות א}}

אולם על פי רוב הדעות, המקור למצוות עונג שבת הוא ב[[ספר בספר ישעיהו]], שם נאמר: {{הדגשה|אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי, '''וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג''', לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וגו'|ישעיהו נח|נ"ח, יג-יד}}. פסוקים אלו מתפרשים ב[[תלמוד]] בתלמוד על חובת האדם לאכול מאכלים מובחרים בשבת:{{ציטוט|תוכן=במה מענגו? רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אמר: בתבשיל של [[סלק|תרדין]], ו[[דג]]ים ודגים גדולים, וראשי [[שום|שומין]]. רב חייא בר אשי אמר רב: אפילו דבר מועט ולכבוד שבת עשאו – הרי זה עונג.|מקור=[[מסכת שבת]] [[S:שבת קיט ב|דף קי"ט ע"ב]]}}

התלמוד מאריך בתיאור שכרו של האדם המתענג בשבת. אחד הסיפורים הידועים המובאים בעניין זה הוא סיפורו של [[יוסף מוקיר שבת]], שהקדיש ממון ומאמצים רבים להשגת דגים גדולים לסעודות השבת, וזכה ב[[פנינה|מרגלית]] במרגלית שמצא בבטנו של ה[[דג]] הדג שקנה.

חלק נרחב מ[[זמירות שבת|זמירות מזמירות השבת]] עוסקות בנושא זה. באחת הזמירות המושרות בליל שבת מופיע ה[[פזמון חוזר|פזמון הפזמון החוזר]]: {{ציטוטון|להתענג בתענוגים, [[ברבור]]ים ו[[שליו]] ברבורים ושליו ודגים}}. זמר אחר מעודד את האדם ללוות כסף לצורכי שבת: {{ציטוטון|ולוו עלי בני, ועדנו מעדניי, שבת היום לה'}}. כן מוזכר עונג שבת בחלק מנוסחיה של [[רצה (תפילה)|תפילת רצה והחליצנו]] וכן בפסקה "ישמחו במלכותך" מתוך ברכת [[קדושת היום]] של חלק מתפילות השבת.

להלכה מוטלת חובה על כל יהודי להתענג בשבת בכמה אופנים. העיקריים שבהם הם אכילה ושתייה, קיום [[יחסי אישות]] ו[[שינה]]ושינה.

בבואה לקבוע את חובת האכילה והשתייה בשבת, מבחינה ה[[הלכה]] ההלכה בין מצבים כלכליים שונים:

*אדם שמצבו הכלכלי אינו שפיר, אך ידוע לו שאם [[הלוואה|ילווה כסף]] לצורך השבת יוכל להשיב את ההלוואה בעתיד – עליו ללוות כסף ולקנות לפחות מאכל מכובד אחד לכבוד השבת. לאדם זה מובטח בהלכה וב[[אגדה (יהדות)|אגדה]] ובאגדה כי [[אלוהים (יהדות)|האל]] ישיב לו את ההוצאות שהציא למען עונג השבת.*אדם עני שאף אם ילווה לא יוכל לפרוע את חובו – אל לו ללוות מאומה לצורך השבת, ועליו נאמר {{ציטוטון|עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות}}.{{הערה|ההלכות מבוארות ב[[שולחן בשולחן ערוך]] חלק אורח חיים, סימן רמ"ב וב[[משנה ובמשנה ברורה]] שם.}}

חובת האכילה והשתייה בשבת שוללת כל אפשרות [[תענית|לצום]] בשבת. יתירה מכך, אפילו צום חלקי נאסר, ולכן יש להקפיד לסעוד את סעודת השבת לפני חצות היום {{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן רפ"ח וב[[משנה ובמשנה ברורה]] שם}}. כאשר אחת ה[[תענית|תעניות]] התעניות הקבועות בהלכה חלה בשבת, היא נדחית ל[[יום ליום ראשון]] שאחריה; זאת למעט [[תענית אסתר]], המוקדמת ל[[יום ליום חמישי]] שלפני השבת.

ההלכה קובעת כי {{ציטוטון|[[תשמיש המיטה]] מתענוגי שבת הוא}}, לפיכך רצוי לקיים [[יחסי אישות ]] בליל שבת. כל זאת בכפוף לשאר הלכות האישות, שכן הלכה זו אינה דוחה הלכות [[נידה]] או הלכות אחרות.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"פ.}}

אדם הנהנה משינה מחויב לישון בשבת, ולא להחסיר משעות השינה שהוא רגיל בהן.{{הערה|שולחן ערוך חלק אורח חיים, סימן ר"צ}} על קיום עונג שבת בשינה מצאו ה[[דרשנות|דרשנים]] הדרשנים רמז: שבת ב[[ראשי בראשי תיבות]] – '''ש'''ינה '''ב'''שבת '''ת'''ענוג.{{הערה|[[ילקוט ראובני]] על [[פרשת ואתחנן]].}}

בספרות ההלכתית נדרש האדם להתענג בשבת גם על ידי [[לימוד תורה]].{{הערה|[[מנחם המאירי|המאירי]] בשם [[תלמוד ירושלמי]] על מסכת שבת דף קי"ח.}} על האדם לדאוג לכך שריבוי האכילה והשתייה לא יביא אותו למצב של חוסר יכולת להגות בתורה.{{הערה|[[של"ה]], מסכת שבת, נר מצווה לז.}}

סעודות שנערכות בליל שבת, לאחר סיומה של הסעודה הראשונה, נקראות בהשאלה "סעודת עונג שבת". מקובל להגיש בהן [[עוגה|עוגות]] ו[[עוגייה|עוגיות]]ועוגיות, [[פיצוחים]] ו[[שתייה]]ושתייה. סעודות אלו אינן נדרשות על פי ההלכה, מבנה הסעודות הללו הוא פחות פורמלי, ולא מקפידים בהן בהכרח על שירת זמירות שבת ואמירת דברי תורה.

שימוש אחר בשם "עונג שבת" נעשה על ידי ה[[משורר]] [[המשורר חיים נחמן ביאליק]]. ב[[לבל"ג בעומר]] [[ה'תרפ"ח]], לאחר שעבר לגור דרך קבע ב[[תל בתל אביב]], הנהיג ביאליק ב[[אהל שם (מפעל תרבות)|אולם באולם "אהל שם"]] מנהג "עונג שבת" – מפגשי תרבות של [[אמן (אמנות)|אמנים]] ו[[סופר]]יםוסופרים. במסגרת זו הועברו [[הרצאה|הרצאות]] בנושאי [[ספרות]], [[שירה]], [[יהדות]] ו[[הגות]] והגות על ידי טובי המרצים והמלומדים. ==ראו גם==*[[כבוד שבת]]

[[קטגוריה:שבתיהדות]] {{אין בינוויקי|01:30, 1 בנובמבר 2009 (IST)}}