שינויים

'''שתן''' הוא פסולת [[נוזל]]ית ה[[הפרשה (ביולוגיה)|מופרשת]] נוזלית המופרשת על ידי ה[[כליה|כליות]] מ[[גוף|גופם]] הכליות מגופו של [[בעלי חיים]]האדם.

השתן נוצר ב[[נפרון|נפרונים]] בנפרונים אשר בכליות ונצבר ב[[שלפוחית בשלפוחית השתן]] עד לסילוקו במועד נוח. פעולה זו נקראת '''השתנה''', שפירושה הפרשת השתן מהגוף דרך ה[[שופכה]]. עם השתן מופרשים חומרים זרים מהגוף וחומרים שאינם זרים לגוף אך שהפרשתם בכמויות ניתנות לויסות משמרת את ה[[הומאוסטאזה]] ההומאוסטאזה של נוזלי הגוף. ב[[מין (טקסונומיה)|מינים]] רבים משמש השתן המופרש גם ל[[תקשורת]] באמצעות [[חוש הריח]].

שתן מורכב מ[[תמיסה]] [[מים|מתמיסה מימית]] של פסולת [[מטבוליזם|מטבולית]] ומרכיבים נוספים. הנוזל מסונן מה[[דם]] מהדם ועובר תהליכי ספיגה בחזרה והפרשה עד הרכבו הסופי. שתן מכיל כמויות גדולות של [[שתנן|שִתְנָן]] (אוראה), [[חומצת שתן]], [[קרטנין]] ו[[נתרן ונתרן כלורי]] ועוד כמויות קטנות של חומרים רבים. הוא מהווה מקור [[חנקן]] מצוין עבור [[צמחים]]. בתור שכזה הוא שימושי כמאיץ ל[[קומפוסט]].

שתן הוא האמצעי העיקרי להפרשת [[כימיקלים]] ו[[תרופה|תרופות]] ותרופות מהגוף. ניתן לזהות ולנתח כימיקלים אלה ב[[בדיקת בבדיקת שתן]].

למרות האמונה הנפוצה ששתן הוא "מלוכלך", למעשה לא כך הדבר. במקרים של זיהום בכליות או ב[[מערכת במערכת השתן]], השתן יכיל [[חיידקים]], אך פרט לכך שתן הוא למעשה [[סטרילי]] וכמעט חסר [[ריח]] כשהוא יוצא מהגוף. עם זאת, לאחר צאתו, חיידקים שמזהמים את השתן הופכים כימיקלים בתוכו לבעלי ריח והם הגורמים לריח האופייני לשתן עומד, בפרט ה[[אמוניה]] האמוניה שהם מפיקים מהשִתנן.

ישנן [[מחלה|מחלות]] המשנות את כמות השתן, אחידותו ו[[צבע]]ווצבעו. לדוגמה, [[פחמימה|סוכר]] בשתן הוא סימן ל[[סוכרת]]לסוכרת. שתן [[צהוב]] ומרוכז מעיד על חוסר [[מים]] בגוף. שתן של חולי [[פורפיריה]] מגוונת עשוי אף להיות [[כחול]].

בעלי-חיים נוהגים לסמן בסיביר, כדי לתקשר עם הרוחות, הקוריאקים שתו שתן של אדם שנטל פטרייה הגורמת להזיות או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את גבולות הטריטוריה שלהם באמצעות השתן שלהםתופעות הלוואי של המוסקרין, שאינו עובר בשתן. באופן דומה, איילים נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס הדתי.

[[רופא]]ים [[אצטקים]] השתמשו בשתן כדי לנקות [[פצע]]ים ולמנוע זיהום, ונתנו אותו כ[[משקה]] להקלה על בעיות ב[[קיבה]] ובמעייםביפן נהגו למכור שתן לאיכרים שייצרו ממנו דשנים.

ב[[סיביר]], כדי לתקשר עם הרוחות, ה[[קוריאקים]] שתו שתן של אדם שנטל [[פטרייה]] הגורמת ל[[הזיה|הזיות]] או ששתה בעצמו שתן של אדם כזה. השפעת הפטרייה אינה פוחתת משמעותית עד השותה השביעי בערך, כיוון שהמוסקימול מהפטרייה נשאר בצורתו המקורית לאחר הפרשתו מהכליות. לא זאת בלבד שהדבר חוסך בפטריות, הוא גם מבטל את תופעות הלוואי של ה[[מוסקרין]], שאינו עובר בשתן. באופן דומה, [[אייליים|איילים]] נהגו ללקק את האדמה במקום שנותר שתן שהכיל את הפטרייה לאחר הטקס ה[[דת]]י. ב[[יפן]] נהגו למכור שתן לאיכרים שייצרו ממנו [[דשן|דשנים]]. ב[[מלחמת במלחמת העולם הראשונה]] חיילים ללא [[מסכת גז|מסכות גז]] השתמשו בבד ספוג בשתן בזמן התקפת גזים.

[[enקטגוריה:Urine]][[af:Urine]][[am:ሽንት]][[ar:بول]][[ay:Chhuxu]][[bg:Урина]][[br:Troazh]][[ca:Orina]][[cs:Moč]][[da:Urin]][[de:Urin]][[dv:ކުޑަކަމުދާ ތަކެތި]][[eo:Urino]][[es:Orina]][[et:Uriin]][[eu:Gernu]][[fa:ادرار]][[fi:Virtsa]][[fr:Urine]][[ga:Fual]][[gd:Mùn]][[hi:मूत्र]][[hr:Urin]][[hu:Vizelet]][[id:Urin]][[it:Urina]][[ja:尿]][[ko:오줌]][[ku:Mîz]][[la:Urina]][[lt:Šlapimas]][[ml:മൂത്രം]][[mr:मूत्र]][[ms:Air kencing]][[nl:Urine]][[nn:Urin]][[no:Urin]][[pl:Mocz]][[pt:Urina]][[qu:Ispay]][[ro:Urină]][[ru:Моча]][[scn:Orina]][[simple:Urine]][[sk:Moč]][[sr:Урин]][[sv:Urin]][[ta:சிறுநீர்]][[te:మూత్రం]][[th:ปัสสาวะ]][[tr:İdrar]][[uk:Сеча]][[ur:بول]][[yi:יורינע]][[zh:尿]][[zh-yue:尿גוף האדם]]