1,847
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
{{בעבודה}}
[[קובץ:Caminhada lésbica 2009 sp 37 cropped.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל הגאווה]] ב[[מצעד הגאווה]] ב[[סאו פאולו]], [[2009]], ועליו מספר [[#סמלים לסביים|סמלים לסביים]] <small>(מימין לשמאל)</small>: [[לבריס]], [[משולש שחור]] וסמל ונוס כפול ושלוב]]
{{תקציר פורטל|להט"ב}}
'''לסביוּת''' הוא מושג המשמש לתיאור משיכה [[מיניות|מינית]] ו[[רגש]]ית בין [[אישה|נשים]] {{הערה|שם=אוקספורד|[http://dictionary.oed.com/ "Lesbian"], Oxford English Dictionary, Second Edition, 1989. Retrieved on January 7, 2009.}}. '''לסבית''' היא אישה בעלת [[נטייה מינית]] [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] ([[הרכב (בלשנות)|הרכב]] של המילים "הומו" ([[יוונית]]: זהה) ו-"סקס" ([[לטינית]]: [[זוויג|מין]]); ביחד: "מין זהה"), דהיינו אישה המקיימת או מעוניינת לקיים מערכות יחסים רגשיות ומיניות עם נשים אחרות. {{הערה|[http://www.tehila.org.il/support/terms.html "הגדרות ומונחים - לסבית"], אתר תהל"ה}}
המונח "לסביוּת" כקונספט המגדיר נשים אשר חולקות נטייה מינית הומוסקסואלית הוא תוצר של [[המאה ה-20]]. אף על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הופיעה במגוון רחב של תרבויות במהלך ההיסטוריה, רק בתחילת תקופה זו נעשה תיאור של לסביות כקבוצה. בשנים המאוחרות של [[המאה ה-19]] פרסמו [[סקסולוג]]ים תוצאות של [[מחקר]]ים ו[[תצפית (מדע)|תצפיות]] על התנהגות נשית שאופיינה במשיכה חד-מינית, ועשו הבחנה של לסביוּת כיישות חברתית ב[[תרבות מערבית|תרבות המערבית]]. כתוצאה מכך, נשים אשר הפכו למודעות לסטטוס הרפואי החדש שנוסד הקימו במחתרת [[תת-תרבות]] לסבית ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]].
הרחבה נוספת של המושג נעשה ב[[שנות ה-70]], בעקבות השפעתו של הגל השני של ה[[פמיניזם]]. מאז תקופה זו עוסקים [[היסטוריון|היסטוריונים]] בבחינה מוחדשת של יחסים בין נשים ב[[היסטוריה]], ומעלים שאלות בדבר ההגדרה הנכונה של אישה כלסבית, או של מערכת יחסים בין נשים כיחסים לסביים. דיונים בנושאים אלה הניבו שלושה רכיבים לזיהוי לסביוּת: התנהגות מינית, משיכה מינית, ו[[נטייה מינית]].
לסביות רבות הגיבו לתיוגן כ[[סטיגמה|דחויות מוסרית]] בבניית תת-תרבות המבוססת על מרידה ב[[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]]. לסביוּת הייתה במהלך ההיסטוריה לאופנתית לעתים, מה שהשפיע על האופן שבו השתקפה התופעה אצל אחרים כמו גם אצל הנשים הלסביות עצמן. ישנן נשים העוסקות בפעילות הומוסקסואלית, שייתכן כי ידחו את ה[[זהות מינית|זהות]] הלסבית בשלמותה, תוך שהן מסרבות לזהות עצמן כלסביות או [[ביסקסואליות]].
לאורך ההיסטוריה היו אלה [[גבר]]ים אשר עיצבו את העקרונות אשר קבעו מה נכון עבור נשים ב[[אהבה]], ב[[יחסי מין]] וב[[משפחה]], והואיל וגברים אינם חלק ממערכות יחסים לסביות – הם לרוב דחו או התעלמו מהרעיון כי מערכות יחסים כאלה אפשריות או כי מדובר באפשרות ברת-תוקף למימוש עצמי של [[מיניות]]. הסקסולוגים המוקדמים ביססו את אבחנותיהם על לסביות על אמונתם כי אישה הקוראת תיגר על תפקידי המגדר הנוקשים של החברה סובלות מ[[הפרעה נפשית]].
==אטימולוגיה==
[[קובץ:Godward-In the Days of Sappho-1904.jpg|ממוזער|250px|[[סאפפו]] מהאי [[לסבוס]], כאן מתוארת בציור משנת [[1904]] מאת הצייר האנגלי [[ג'ון וויליאמס גודווארד]], העניקה למושג לסביוּת את ההקשר ה[[אירוטיקה|אירוטי]] המתאר [[תשוקה]] בין נשים.]]
[[קובץ:Havelock Ellis a.JPG|ממוזער|שמאל|180 px|[[תת-תרבות]] לסבית החלה להתפתח כתגובה לסיווג התנהגות לסבית כ[[מחלת נפש]] על-ידי [[סקסולוג]]ים כגון [[הבלוק אליס]] (בתמונה).]]
המונח לסביוּת התפתח משמו של האי ה[[יוון|יווני]] [[לסבוס]], מקום מושבה של ה[[משורר]]ת [[סאפפו]], בת [[המאה השביעית לפני הספירה]]. {{הערה|שם=אוקספורד}} בחינה של כתבים עתיקים לימדה את היסטוריונים על קיומה של קבוצה נשים אשר היו תחת חסותה של סאפפו מבחינה תרבותית. {{הערה|שם=פוסטר|Foster, Jeannette H. (1985). Sex Variant Women in Literature, Naiad Press. ISBN 0-930044-65-7}} מעטים מכתביה של סאפפו שרדו, אולם אלו הקיימים, משקפים את הנושאים עליהם כתבה: [[חיי היום-יום]] של הנשים, מערכות היחסים שלהן ו[[טקס]]ים. סאפפו תיארה את [[יופי]]ין של הנשים ואת אהבתה אליהן. {{הערה|שם=אלדריך|Aldrich, Robert, ed. (2006). Gay Life and Culture: A World History, Thames & Hudson, Ltd. ISBN 0-7893-1511-4}} עד ל{{ה|מאה ה-19}} התייחס המונח "לסבי" לכל נושא הקשור לאי לסבוס, לרבות [[יין לסבי|סוג של יין]]. (בשנת [[2008]] נעשה ניסיון של תושבי האי למנוע בדרך משפטית את השימוש במונח שלא לתיאור נושאים הקשורים לאי, אך המהלך כשל. {{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/7520343.stm "Lesbos locals lose lesbian appeal"], BBC News Europe, July 22, 2008. Retrieved on February 3, 2009}})
בשנת [[1890]] נעשה שימוש במונח ב[[מילון]] [[רפואה|רפואי]] לתיאור התנוחה "סיזרינג" (ב[[אנגלית]]: "tribadism" {{הערה|תנוחה של קיום [[יחסי מין]] בין שתי נשים ללא חדירה, ובה נעשה חיכוך הדדי של ה[[פות]] לצורך גירוי מיני}}) כ"אהבה לסבית": "סיפוק מיני הדדי של שתי נשים על ידי גירוי ב[[יחסי מין]]". שימוש במונח "לסביוּת" (ב[[אנגלית]]: Lesbianism) כתיאור של יחסים [[אירוטיקה|אירוטיים]] בין נשים תועד בשנת [[1870]]. סביב [[המאה ה-20]] הוחלף המונח ב"סאפיזם" ("Sapphism") או "סאפיסטית" ("Sapphist"), ובשנת [[1925]] התקבע בספרות הרפואית המונח "לסביוּת", ושימש כ[[שם עצם]] המתאר את המקבילה הנשית ל[[מעשה סדום]] גברי. {{הערה|שם=אוקספורד}}
התפתחות הידע הרפואי היוותה מרכיב מרכזי בשינויים העתידים לבוא במשמעויות הנִלוות למונח לסביוּת. באמצע המאה ה-19 ערכו אנשי רפואה ניסיונות לייסד דרכים לזיהוי [[הומוסקסואליות]] בקרב [[גבר]]ים, אשר נחשבה אז לבעיה חברתית משמעותית במרבית [[העולם המערבי|החברות המערביות]]. על ידי סיווג התנהגות שהוגדרה באותה התקופה כ"[[מיניות הפוכה]]" על-ידי הסקסולוג ה[[יהדות גרמניה|יהודי]]-[[גרמני]] [[מגנוס הירשפלד]], קבעו החוקרים מהי התנהגות מינית [[נורמה|נורמלית]] עבור גברים ונשים, ובאיזו מידה גברים ונשים חורגים מן "ההתנהגות המינית המושלמת".{{הערה|שם=אלדריך}}
הספרות המקצועית התייחסה ללסביות במידה מועטה בהרבה מאשר להומוסקסואליות גברית, שכן התופעה לא נתפסה בקרב אנשי מקצוע כבעיה משמעותית, ובמקרים אחרים אף הייתה התעלמות מוחלטת מקיומה. יחד עם זאת, הסקסולוגים [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] הגרמני ו[[הבלוק אליס]] ה[[בריטניה|בריטי]] כתבו כמה ממחקרי הסיווג המוקדמים ביותר על אודות משיכה מינית בין נשים, והתייחסו אליה כסוג מסוים של [[אי שפיות]].{{הערה|שם=פדרמן1981|Faderman, Lillian (1981). Surpassing the Love of Men: Romantic Friendship and Love Between Women from the Renaissance to the Present, Quill. ISBN 0-688-00396-6}}
קראפט-אבינג, התייחס ללסביוּת (שאותה כינה "[[Uranism]]") כ[[מחלה]] [[נוירולוגיה|נוירולוגית]], ואילו אליס, אשר הושפע מכתיבתו של קראפט-אבינג, חלק עליו באשר לתפישתו כי "מיניות הפוכה" היא באופן כללי מצב שנמשך לאורך כל החיים. אליס האמין כי נשים המביעות אהבה לנשים אחרות ישנו את התייחסותן ליחסים מעין אלה לאחר שיתנסו ב[[נישואים]] וב"חיים מעשיים". {{הערה|שם=פדרמן1981}} יחד עם זאת, הוא הודה כי ישנן נשים עם "נטייה הפוכה" אשר יבלו את כל חייהן בהתמדה ביחסים אירוטיים עם נשים. אלה היו חלק מקבוצת "[[המגדר השלישי]]", אשר דחו את הרעיון לפיו נשים צריכות להיות כנועות, נשיות וביתיות.{{הערה|שם=פדרמן1981}} המונח "נטייה הפוכה" תיאר את [[תפקידי מגדר|התפקידים המגדריים]] ההפוכים ואת הקשר בינם למשיכה מינית לנשים במקום לגברים. היות שב{{ה|תקופה הוויקטוריאנית}} לא היה מקובל שנשים ייזמו מגע-מיני כלשהו, נשים אשר עשו כך נחשבו לבעלות התנהגות מינית גברית. {{הערה|שם=ג'נינגס|Jennings, Rebecca (2007). A Lesbian History of Britain, Greenwood World Publishing. ISBN 1-84645-007-1}}
עבודותיהם של ריכרד פון קראפט-אבינג ושל הבלוק אליס זכו לתפוצה רחבה וסייעו ליצור מוּדעוּת ציבורית למיניות נשית. טענות הסקסולוגים שלפיהן הומוסקסואליות היא [[סטייה]] מולדת התקבלו באותם זמנים בחיוב בקרב גברים הומואים, הואיל והייתה הכרה רחבה להצעתם כי סגנון חיים שכזה לא הושפע מ[[מוסר|מידה רעה]], מ[[עבריינות]] או מהפקרות, וכי אין להכיר בו ככזה. בהיעדר כל בסיס אחר לתיאור רגשותיהם, קיבלו הומוסקסואלים רבים את הסיווג כ"שונים" או "סוטים", והשתמשו בעובדה כי היו [[זכויות להט"ב באירופה|במעמד לא חוקי באירופה]] על מנת לגבש מעגלים חברתיים ב[[פריז]] וב[[ברלין]]. במקביל, לסביות החלו לגבש אלמנטים של [[תת-תרבות]].{{הערה|שם=אלדריך}}
==הומוסקסואליות בנשים ללא זהות לסבית==
המשמעויות השונות שנוספו למונח "לסביות" במהלך [[המאה ה-20]] עודדו מספר [[היסטוריון|היסטוריונים]] לבחון מחדש יחסים בין נשים במהלך ההיסטוריה בטרם החל השימוש הנרחב במונח לתיאור [[נטייה מינית]]. דיונים בין היסטוריונים הולידו שאלות חדשות בדבר הגדרתה של מערכת יחסים לסבית. לסביות-[[פמיניזם|פמיניסטיות]] עמדו על כך ש[[יחסי מין]] אינם מדד הכרחי בקביעה שלפיה אישיות מסוימת היא לסבית, אם עיקר היחסים שלה ואלה הקרובים והמשמעותיים ביותר היו עם נשים. כאשר בוחנים יחסים מן העבר בהקשר ההיסטורי המתאים, היו זמנים שבהם אהבה ויחסי מין היו שני תחומים נפרדים ולא בהכרח קשורים.{{הערה|שם=רוטבלום|Rothblum, Esther, Brehoney, Kathleen, eds. (1993). Boston Marriages: Romantic But Asexual Relationships Among Contemporary Lesbians, University of Massachusetts Press. ISBN 0-87023-875-2}} בשנת [[1989]] קבוצה חוקרים אשר נקראה "קבוצת ההיסטוריה הלסבית" (The Lesbian History Group) כתבה: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משום שישנו בחברה אי-רצון להכיר בכך שלסביות קיימות, רמה גבוהה של ודאות נדרשת בטרם היסטוריונים או [[ביוגרפיה|ביוגרפים]] רשאים להשתמש בתווית הזו. עדויות אשר ייחשבו למשביעות רצון בכל מקרה אחר אינן מתאימות במקרה הזה ... אישה אשר מעולם לא נישאה, אשר חיה עם אישה אחרת, אשר חבריה היו בעיקר נשים או אשר התרועעה במעגלי-חברים הומו-לסביים ידועים הייתה ככל הנראה לסבית ... אך ראיות מסוג אלה אינן נחשבות ל"הוכחות" לכך. מה שהמבקרים אותנו מבקשים הן ראיות שלא ניתן להפריך אותן של פעילות מינית בין נשים, ואת אלו כמעט בלתי אפשרי למצוא.{{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}}}}
לרוב, מיניות האישה אינה מקבלת ייצוג הולם בטקסטים ובמסמכים היסטוריים. עד לאחרונה, תיעוד מיניותן של נשים נכתב למעשה על ידי גברים, מתוך הבנה ונקודת מבט גברית, כשההתייחסות לנשים הייתה ביחס לגברים עצמם - כנשותיהם, בנותיהם או אמהותיהם.{{הערה|שם=רבינוביץ'}} ייצוגים [[אמנות]]יים של מיניות נשית הציגו בדרך כלל רעיונות או מגמות בקנה-מידה רחב, והעניקו להיסטוריונים רמזים על עד כמה נפוצים ומקובלים היו יחסים אירוטיים בין נשים במהלך ההיסטוריה.
===רומא ויוון העתיקות===
[[קובץ:Griechen11.jpg|שמאל|ממוזער|230px|על [[קדרות יוון העתיקה|כלי חרס מיוון העתיקה]] הופיעו אמנם ייצוגים אירוטיים של נשים ובין נשים, אך לא ידוע האם מדובר באירוטיקה לצפייה בלבד או ביצוג של התנהלותן המינית של נשים באותה התקופה. בתמונה: איור על כד משנת [[480 לפנה"ס]].]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הומוסקסואליות ביוון העתיקה]]}}
ניתוח ה[[היסטוריה]] נעשה לרוב דרך [[אידיאולוגיה|אידיאולוגיות]] בנות-זמננו; [[יוון העתיקה]] כנושא זכתה לפופולריות רבה בקרב המעמד השליט ב[[בריטניה]] במהלך [[המאה ה-19]]. בהתבסס על סדר העדיפויות החברתי שלהם, היסטוריונים של יוון העתיקה פירשו את החברה ביוון כ[[העולם המערבי|מערבית]], [[האדם הלבן|לבנה]] וגברית, ובעיקרון הדירו נשים מהחשיבות ההיסטורית. {{הערה|שם=רבינוביץ'|Rabinowitz, Nancy, Auanger, Lisa, eds. (2002). Among Women: From the Homosocial to the Homoerotic in the Ancient World, University of Texas Press. ISBN 0-292-77113-4}} הנשים ביוון נהגו להתבודד אחת עם השנייה, וכך גם גברים. בחברה ובסביבה [[הומואירוטיקה|הומואירוטית]] זו היו יחסים אירוטיים ומיניים בין גברים דבר שבשגרה, והם תועדו ב[[ספרות]], ב[[אמנות]] ובהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]]. אין כמעט כל תיעוד לפעילות הומוסקסואלית בין נשים, אך ישנה השערה שיחסים דומים לאלה שהתנהלו בין גברים ונערים התנהלו גם בין נשים ונערות. ה[[שירה לירית|משורר הלירי]] [[אלקמן]] בן [[המאה השביעית לפנה"ס]] השתמש במונח "aitis" לתיאור המקבילה הנשית לנער הנמצא במערכת יחסים [[פדרסטיה ביוון העתיקה|פדרסטית]]. {{הערה|שם=ברמר|Bremmer, Jan (ed.) (1989). From Sappho to de Sade: Moments in the History of Sexuality, Routledge. ISBN 0-415-02089-1}} ב[[דיאלוג]] ה[[סוקרטס|סוקרטי]] "[[המשתה]]", שנכתב על ידי [[אפלטון]], מציין [[אריסטופאנס]] נשים אשר אוהבות נשים, אך משתמש לשם כך במונח "trepesthai" (שמשמעו "שיש להתמקד בו") במקום במונח "ארוס", אשר התייחס ליחסים אירוטיים אחרים בין גברים ובין נשים לגברים. {{הערה|שם=אלדריך}}
ההיסטוריונית ננסי רבינוביץ' טוענת שציורים המופיעים של [[קדרות יוון העתיקה|כלי־חרס מיוון העתיקה]], בהם נראות נשים הכורכות את זרועותיהן סביב [[מותן|מותניהן]] של נשים אחרות או נשענות האחת על כתף השנייה, יכולים להתפרש כהבעה של תשוקה רומנטית. {{הערה|שם=רבינוביץ'}} לא ידוע הרבה על חייהן של נשים ביוון העתיקה ובמיוחד על המיניות שלהן. על אף שגברים לקחו חלק במערכות יחסים [[פדרסטיה ביוון העתיקה|פדרסטיות]] מחוץ לחיי ה[[נישואים]], אין ראיות מוצקות לכך שהוּתר לנשים או שהן עוּדדו לקיים יחסים מחוץ לנישואים. הנשים אשר הופיעו בציורים שעל הכדים היוונים נראות מביעות חיבה אחת כלפי השנייה והייצוג שלהן הוא אירוטי: הן מתקלחות יחד, נוגעות אחת בשנייה, ובחלק מהציורים ניתן להבחין ב[[דילדו]]אים אחדים וב[[דימוי]]יים הלקוחים מיחסים הטרוסקסואלים או פדרסטיים. לא ידוע האם מדובר ב[[אירוטיקה]] המיועדת לצופה ביצירת האמנות או ביצוג ממשי של חיי הנשים באותה תקופה. {{הערה|שם=ברמר}} {{הערה|שם=רבינוביץ'}}
ב[[רומא העתיקה]] היו נשים כפופות להגדרות של גברים בנושא מיניות. היסטוריונים מודרניים מציינים כי יחסם של גברים להומוסקסואליות בקרב נשים היה עוין. אישה אשר קיימה מערכת יחסים מינית מחייבת עם אישה אחרת נתפסה כבעלת מוּזרות [[ביולוגיה|ביולוגית]] ובעלת "[[דגדגן]] גדול באופן מפלצתי", שאיתו ניסתה לחדור לנשים אחרות ולעיתים גם לגברים. {{הערה|שם=ורסטריט|Verstraete, Beert; Provencal, Vernon (eds.) (2005). Same-Sex Desire and Love in Greco-Roman Antiquity and In the Classical Tradition of the West, Harrington Park Press. ISBN 1560236043}} לפי ההיסטוריון ג'יימס בוטריקה (Butrica), לסביוּת "אִתגרה לא רק את תפיסת הגברים את עצמם כאלה אשר להם ישנה בלעדיות על נתינת עונג מיני, אלא גם את היסודות הבסיסיים ביותר של תרבות השליטה הגברית ברומא". אין בנמצא תיעוד היסטורי ממשי של נשים אשר קיימו יחסי מין עם נשים אחרות ברומא העתיקה. {{הערה|שם=ורסטריט}}
===ראשית אירופה המודרנית===
מקרים של הומוסקסואליות בקרב נשים זכו במהלך ההיסטוריה ליחס שלילי פחות מצד [[רשות מחוקקת|רשויות החוק]] וה[[דת]] מאשר מקרים של [[ניאוף]] או הומוסקסואליות בקרב גברים. בעוד [[מעשה סדום]] בין גברים, בין גבר לאישה או בין גברים ובעלי-חיים נחשבו ב[[בריטניה]] לעבירות אשר דינן [[עונש מוות]], לא הייתה בספר החוקים או בספרות הרפואית כל הכרה או התייחסות למגע מיני בין נשים. החוק הראשון אשר אסר על יחסים מיניים בין נשים הופיע ב[[היסטוריה של צרפת#צרפת בימי הביניים|צרפת]] בשנת [[1270]]. {{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}} ב[[ספרד]], [[איטליה]] ו[[האימפריה הרומית הקדושה]] מעשי סדום בין נשים נכללו במעשים אשר נחשבו ל"לא-טבעיים", ודינם היה [[העלאה על המוקד]]; אך ישנן מעט מאוד עדויות לכך שהדבר נעשה. {{הערה|שם=אלדריך}} ה[[הוצאה להורג]] המוקדמת ביותר התרחשה ב[[שפייר]] שבגרמניה בשנת [[1477]]; שתי [[נזיר]]ות אשר "רכבו" האחת על השנייה או שהתגלה כי נגעו האחת ב[[שד (איבר)|שדייה]] של השנייה. נזירה איטלקייה בשם האחות בנדטה קרליני (Sister Benedetta Carlini) תועדה כאשר היא מפתה רבות מחברותיה למנזר, ותוארה כאחוזת [[דיבוק]] [[אלוהות|אלוהי]] בשם "ספלנדיטלו" (Splenditello). על מנת לסיים את יחסיה עם הנשים היא הוכנסה ל[[בידוד|כליאה בבידוד]] למשך 40 שנה. {{הערה|שם=נורטון}} יחד עם זאת, [[הומואירוטיקה]] נשית הייתה כה נפוצה בתיאטרון וב[[ספרות אנגלית|ספרות האנגלית]] עד כי היסטוריונים סבורים כי היא הייתה ל[[אופנה]] למשך תקופת זמן מסוימת במהלך תקופת ה[[רנסאנס]]. {{הערה|שם=ג'נינגס}}
==גיבוש זהות לסבית קולקטיבית==
לסביות, במיוחד בתרבות המערבית, מגדירות עצמן בדרך-כלל כבעלות [[זהות]] המגדירה את הייחודיות המינית שלהן, וכן את השתייכותן לקבוצה חברתית החולקת מאפיינים משותפים.{{הערה|שם=רוסט|Rust, Paula C. (November 1992). "The Politics of Sexual Identity: Sexual Attraction and Behavior Among Lesbian and Bisexual Women", Social Problems, 39 (4), p. 366–386.}} נשים בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, אך הן כמעט אף פעם לא נחשבו לחלק מקבוצה של אנשים אשר הגדרתה המתבססת על יחסים אלו. היות שבתרבות המערבית היוו נשים על פי רוב [[מיעוט]] פוליטי, הסיווג הרפואי של הומוסקסואליות הביא להתפתחותה של זהות קולקטיבית ולכינונה של תת-תרבות מתאימה.{{הערה|שם=אלדריך}}
===המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20===
[[קובץ:Die Fruendin April 30 1930.jpg|ממוזער|קהילת הלסביות המשגשגת ב[[ברלין]] של [[שנות ה-20]] הוציאה לאור בין השנים [[1924]] ל-[[1933]] את [[מגזין]] "החבֵרה" (''Die Freundin'').]]
עבור חלק מהנשים, הידיעה כי הן מתנסות ביחסים או התנהגות העלולים לסווגן כלסביות הביאה אותן להכחיש את סגנון חייהן או לכל הפחות להסוות אותו מסביבתן. כך לדוגמה ה[[פרופסורית]] ז'נט מרקס מ[[קולג' הר הוליוק]] לנשים אשר ב[[מסצ'וסטס]], אשר [[זוגיות|חיה עם]] [[נשיא (ארגון)|נשיא]]ת הקולג' [[מרי אמה וולי]] במשך 36 שנים, ייעצה לבנות הקולג' להתרחק מיחסים "לא נורמלים" ועמדה על כך שניתן להשיג [[אושר]] אמיתי רק מיחסים בין אישה וגבר.{{הערה|שם=אלדריך}} נשים אחרות, לעומת זאת, אימצו את ההבדלה הזו כדי למצב את עצמן בנפרד מגברים הומואים ו[[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]]. {{הערה|שם=צימרמן|Zimmerman, Bonnie, ed (2003). Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia, Garland Publishers. ISBN 0-203-48788-5}} בין שנות ה-90 של [[המאה ה-19]] ו[[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]] הפעילה ה[[משורר]]ת ה[[אמריקאי]]ת [[נטאלי קליפורד בארני]] ב[[פריז]] [[סלון ספרותי|סלון]] שאירח פגישות שבועיות אליהן הוזמנו [[אמן (אמנות)|אמנים]] [[ידוען|ידוענים]], ונערכו בו דיונים בנושאים לסביים. בשלבהּ השפעות [[הומוסקסואליות ביוון העתיקה|יווניות עתיקות]] עם [[אירוטיקה]] [[צרפת]]ית מודרנית, ניסתה בארני ליצור גרסה עדכנית ואידיאלית של [[לסבוס]] אצלה בסלון.{{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}} בין אורחיה נכללו [[צייר]]ת ה[[פורטרט]]ים [[רומיין ברוקס]], אשר נהגה לצייר מבקרים אחרים בסלון, ה[[סופר]]ות [[דג'ונה ברנס]], [[קולט (סופרת)|קולט]] ו[[גרטרוד שטיין]] והמשוררת [[רדקליף הול]].
ב[[ברלין]] של [[שנות ה-20]] התפתחה במרץ תרבות הומו-לסבית: נפתחו כ-50 [[מועדון לילה|מועדונים]] המיועדים ללסביות, ואף היה לנשים [[מגזין]] משלהן בשם "החבֵרה" (ב[[גרמנית]]: ''"Die Freundin''), אשר ראה אור בין השנים [[1924]] ל-[[1933]], ומגזין נוסף בשם ''Garçonne'' ("גַרְסוֹן", ב[[צרפתית]]{{הערה|"Garçonne" היה כינוי לנשים שפרצו את גבולות ההתנהגות המגדרית המקובלות ב[[שנות ה-20]] בתחומי הלבוש, הסגנון וההתנהגות. המושג נגזר מ[[רומן]] בשם זה, והפך מילה נרדפת ל"אישה משוחררת".}}) אשר נועד לגברים [[קרוס-דרסר]]ים וללסביות.{{הערה|שם=אלדריך}} בשנת [[1928]] יצא הספר "הלסביות של ברלין",{{הערה|Ruth Margarite Röllig, " The Lesbians of Berlin", 1928}} אשר הציב את [[עיר בירה|בירת]] [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] כמרכז של פעילות חברתית לסבית. הוקמו מועדונים רבים ומגוונים, אשר היוו מוקד משיכה ל[[תייר]]ות אשר הגיעו ל[[בית קפה|בתי קפה]] בשכונות קטנות, שאליהם היו מגיעות נשים מקומיות שהיו מעוניינות להכיר נשים אחרות. השיר "Das Lila Lied" (ב[[עברית]]: "שיר ה[[ארגמן]]") היה ל[[המנון]] המקומי של הלסביות בברלין. הומוסקסואליות הייתה אמנם [[זכויות להט"ב באירופה|בלתי חוקית בגרמניה]], אך יחס השלטונות נטה להיות [[סובלנות|סובלני]] כלפי פעילויות מסוימות, והשוטרים נהגו לערוך רישום של הומוסקסואלים בלבד, לצרכים עתידיים.{{הערה|שם=טמגנה|Tamagne, Florence (2004). A History of Homosexuality in Europe Berlin, London, Paris, 1919-1939: Volume 1, Algora. ISBN 0-58549-198-4}} [[הוועדה המדעית-הומניטרית]] של [[מגנוס הירשפלד]], אשר פעלה לקידום סובלנות כלפי הומוסקסואלים, קיבלה בברכה השתתפות לסבית, ופרץ של כתיבה לסבית ו[[אקטיביזם]] [[פוליטיקה|פוליטי]] בתנועה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] בגרמניה ניכר באותה תקופה.{{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}}
[[קובץ:Radclyffe Hall - Sunday Express.gif|שמאל|ממוזער|250px|תמונתה של רדקליף הול הופיעה בעיתונים רבים אשר דנו בספר "[[תהום של בדידות]]". בתמונה: סאנדיי אקספרס, [[19 באוגוסט]] [[1928]].]]
בשנת [[1928]] פרסמה רדקליף הול את הספר "[[תהום של בדידות]]" (באנגלית: ''The Well of Loneliness''; ידוע לעיתים גם כ"באר של בדידות"). הספר מתאר את קורותיה של סטיבן גורדון, אישה המזהה את עצמה כבעלת "נטייה הפוכה" לאחר קריאת ספרו של הסקסולוג [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] "פסיכופתיה סקסואלית" (''Psychopathia Sexualis''), ואת חייה בקרב התת-תרבות ההומוסקסואלית של [[פריז]]. הספר כלל [[הקדמה]] מאת [[הבלוק אליס]], ונועד לשמש כקריאה ל[[סובלנות]] כלפי בעלי נטייה מינית הפוכה באמצעות פרסום של החיים תחת המגבלות שהיו מנת חלקם של אלו שנולדו עם נטייה כזאת. {{הערה|שם=פדרמן1981}} הול צידדה בתאוריות של קראפט-אבינג ואליס ודחתה את זו של [[זיגמונד פרויד]], שלפיה נטייה חד-מינית היא תוצאה של [[טראומה|טראומת]] [[ילדות]] והיא ניתנת לריפוי. החשיפה הרבה שלה זכה הספר הייתה תוצאה של השלכות לא מכוונות: ב[[לונדון]] נחשב הספר ל[[תועבה]] ו[[שערוריה]], והוא תואר על ידי הפרופסורית לורה דואן כ"רגע ההתגבשות בנראותה של התת-תרבות הלסבית ה[[אנגליה|אנגלית]] המודרנית". {{הערה|שם=דואן|Doan, Laura (2001). Fashioning Sapphism: The Origins of a Modern English Lesbian Culture, Columbia University Press. ISBN 0-231-11007-3}} בכתבות נרחבות בעיתונים נכתב כי הספר מכיל "יחסים מינים בין נשים לסביות", ונלוו אליהן [[תצלום|תצלומים]] של הול וכן פרטים על חייהן של לסביות; הסיקור העיתונאי נמשך בעיתונים הגדולים כחצי שנה. {{הערה|שם=דואן}} הול ייצגה את הופעתה החצונית של אישה "[[גבריות|גברית]]" ב[[שנות ה-20]]: שיער קצר, [[חליפה]] מחויטת (בדרך כלל עם מכנסיים) ו[[מונוקל]]. כאשר נשים [[בריטניה|בריטיות]] השתתפו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הן לבשו לראשונה [[ביגוד]] גברי ונחשבו ל[[פטריוטיות]] בגין לבישת [[מדים]] ו[[מכנסיים]], אולם בשנים שלאחר המלחמה הפך לבוש גברי אצל נשים להיות מזוהה עם לסביות.{{הערה|שם=דואן}}
[[קובץ:Gladys Bentley.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תושבת [[הארלם]], [[זמר]]ת ה[[בלוז]] [[גלדיס בנטלי]], שהתפרסמה בגין שיריה שתיארו את יחסיה עם נשים.]]
ב[[ארצות הברית]] היו [[שנות העשרים הסוערות]] [[עשור]] של ניסיונות חברתיים, בעיקר ב[[סקס]]. הייתה לכך השפעה רבה של כתיבתו של זיגמונד פרויד, אשר טען כי תשוקות מיניות גועשות אצל כל אדם באופן [[לא-מודע]], למרות הניסיונות ל[[הדחקה|הדחיקן]]. התאוריות של פרויד היו נפוצות בארצות הברית באופן נרחב יותר מאשר ב[[אירופה]]. עם התרחבות המודעות לרעיון שלפיו יחסי מין הם חלק מסגנון החיים וההווי הלסבי, התנסויות מיניות כאלה הפכו לדבר נפוץ. ערים גדולות אשר הציעו תרבות של חיי לילה הפכו באופן מידי לפופולריות, ונשים החלו לחפש בחופשיות אחר הרפתקאות מיניות. [[ביסקסואליות]] הפכה לעניין אופנתי, במיוחד בשכונות הלהט"ביות הראשונות באמריקה.{{הערה|שם=פדרמן1991|Faderman, Lillian (1991). Odd Girls and Twilight Lovers: A History of Lesbian Life in Twentieth Century America, Penguin Books. ISBN 0-14-017122-3}} השכונה הפעילה ביותר מבחינת תרבות הומו-לסבית באותה התקופה הייתה [[הארלם]] שב[[רובע]] [[מנהטן]], השכונה העיקרית שבה התגוררו ה[[אמריקאים אפריקאים]] של [[ניו יורק]], והמבקרים בה נהנו ממופעי [[ג'אז]] וחיי לילה פעילים. [[זמר]]ות ה[[בלוז]] [[מא רייני]], [[בסי סמית]] ו[[את'ל ווטרס]] שרו על [[מאהב|רומנים]] שניהלו עם נשים. בין אלה שנהגו לפקוד את המקום ניתן לציין את ה[[שחקן|שחקנית]] [[טלולה בנקהד]], ה[[קומיקאי]]ת [[ביאטריס לילי]], והשחקנית [[ג'ואן קרופורד]], בטרם הפכה ל[[ידוען|ידוענית]]. {{הערה|שם=פדרמן1991}}{{הערה|שם=צימרמן}} הומואים ולסביות החלו לשרטט השוואה בין מעמדם החדש המוכר כמיעוט חברתי לבין זה של האמריקאים אפריקאים. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
גם בשכונת [[גריניץ' וילג']] ניתן היה להבחין בקהילה הומו-לסבית הולכת וגדלה. הארלם וגריניץ' וילג' סיפקו חדרים מרוהטים להשכרה לזוגות חד-מיניים, מה שהיווה גורם משמעותי בהתפתחותם כמרכזי הקהילה ההומו-לסבית. {{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}} המרכזים היו שונים באופיים: ה[[בוהמה]] - קבצות ה[[אינטלקטואל]]ים אשר דחו את האידיאלים ה[[התקופה הוויקטוריאנית|וויקטוריאניים]] - התרכזו בווילג'. הקהילה המקומית הורכבה אמנם בעיקר מגברים, אך דמויות מוכרות כגון המשוררת [[עדנה סנט וינסנט מיליי]] או [[מייבל דודג' לוהאן]], שהתגוררו בווילג', נודעו ברומנים שניהלו עם נשים ופעילותן להפצת סובלנות כלפי הומוסקסואליות. {{הערה|שם=פדרמן1991}} נשים אשר לא היה באפשרותן לבקר בהארלם או להתגורר בווילג', יכלו לראשונה לבקר בסלונים בשנות ה-20 מבלי שייחשבו ל[[זונה|זונות]]. לפי ההיסטוריונית [[ליליאן פדרמן]], קיומם של מקומות ציבוריים כגון [[פאב]]ים המיועדים ללסביות "הפך לסימן הציבורי החשוב והמשמעותי ביותר של [[ תת-תרבות|תת-התרבות]] הלסבית למשך עשורים רבים". {{הערה|שם=פדרמן1991}}
===השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה===
[[קובץ:Women drill press operators in 1942.gif|ממוזער|250 px|התנסותן של נשים בסביבת עבודה משותפת וב[[שירות צבאי]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] העניקו להן את האפשרויות הכלכליות והחברתיות אשר סייעו בעיצוב [[רשת חברתית]], סביבה ו[[תת-תרבות]] לסבית.]]
המרכיב העיקרי שנחוץ היה לעידוד לסביות לחיות את חייהן בחופשיות מבחינה ציבורית ואישית היה עצמאות [[כלכלה|כלכלית]]. זו למעשה נעלמה בפועל ב[[שנות ה-30]] עקב [[משבר כלכלי|המשבר הכלכלי]] ("[[השפל הגדול]]"). נשים רבות ב[[ארצות הברית]] חשו צורך [[נישואים|להינשא]] למען יציבות כלכלית – או ב[[נישואים פיקטיביים]] לגבר הומוסקסואל, המאפשרים לשני בני הזוג לקיים יחסים הומוסקסואלים באופן דיסקרטי מעיני החברה, או לגבר [[הטרוסקסואל]] וניהול חיי נישואין מסורתיים. נשים שניהלו חיים עצמאיים במהלך שנות ה-30 נתפסו ככאלה המחזיקות ב[[משרה|משרות]] שגברים אמורים להחזיק בהן. [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] על אודות הומוסקואליות הפך [[טאבו|אסור]] מבחינה חברתית, ונשים דיברו רק לעתים נדירות על חיים לסביים, אפילו בקרב עצמן. {{הערה|שם=פדרמן1991}} התאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] של פרויד התפשטה והשפיעה על רופאים רבים מבעבר, אשר סברו עתה כי הומוסקסואליות היא [[נוירוזה]] הפוגעת בנשים צעירות. בגרמניה, התת-תרבות ההומו-לסבית שהתפתחה עד לאותן שנים נעלמה עם עליית [[המפלגה הנאצית]] [[גרמניה הנאצית|לשלטון]] בשנת [[1933]]. {{הערה|שם=אלדריך}}
{{ערך מורחב|ערך=[[לסביות בגרמניה הנאצית]]}}
פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] הביאה לתמורה משמעותית בחייהם של אנשים רבים, כאשר נערך גיוס המוני של גברים, ובארצות הברית גויסו גם נשים לשורות הצבא. [[חיל הנשים של צבא ארצות הברית]] ו[[הצי האמריקני]] ערכו גיוס התנדבותי לנשים (WAVES). שלא כמו תהליך הסינון שנערך לגברים הומואים, אשר היה קיים מאז הוקם [[צבא ארצות הברית]], לא היה תהליך מקביל עבור לסביות, והן הוצבו בשורות הצבא בהדרגה במהלך המלחמה. למרות הגישה כלפי [[תפקידי מגדר|התפקיד המגדרי]] הנכון עבור נשים, אשר רווחה בשנות ה-30, נשים עצמאיות וגבריות גויסו באופן מיידי לצבא ב[[שנות ה-40]], ואלו שהביעו שבריריות שוחררו ממנו. נשים אחדות יכלו להגיע למטה החיל במדי גבר, לענות בשלילה על השאלה האם היו אי פעם מאוהבות באישה אחרת, ולהיכנס לתפקיד בקלות. {{הערה|שם=בריוב|Berube, Allan (1990). Coming Out Under Fire: The History of Gay Men and Women in World War II, The Free Press. ISBN 0-7432-1071-9}} פעילות מינית, יחד עם זאת, הייתה אסורה, ומי שהעידה על עצמה כלסבית שוחררה מהצבא כחלק ממדיניות "[[שחרור כחול]]". כאשר זיהו נשים לסביות אחת את השנייה, הן התקבצו לקבוצות קטנות בבסיסים הצבאיים והשתמשו במילות קוד. לטענת ההיסטוריונית אלן בֵּרוּבֵּה (Allan Bérubé), הומואים ולסביות בשורות הצבא סירבו, במודע או באופן לא-מודע, להעיד על נטייתם המינית או לדבר על זהותם המינית של אחרים, בהתאם למדיניות "[[לא נשאל, אל תספר]]". {{הערה|שם=בריוב}} שירות של נשים גבריות במיוחד בצבא לא היה נפוץ בהכרח, אך הופעתן החיצונית משכה תשומת-לב יתרה ומשכה אליהן נשים המעוניינות בנשים, אשר זיהו אותן כלסביות. נשים שרצו להעלות את הנושא היו צריכים לעשות זאת בזהירות רבה, ולעתים נדרשו ימים אחדות ליצירה של הבנה הדדית בנושא מבלי להעלותו בצורה מפורשת. {{הערה|שם=בריוב}}
נשים שלא התגייסו לצבא נקראו בדחיפות למלא ב[[מפעל]]י [[תעשייה]] תפקידים במקום הגברים שגויסו, על מנת לשמר את התוצר הלאומי. יכולות ההתניידות המשופרות, התחכום והעצמאות של נשים גדלו במהלך המלחמה ולאחריה, ואפשרו להן לחיות ללא בעלים. מצב זה לא היה מתאפשר תחת נסיבות חברתיות וכלכליות אחרות - והוא סייע לעיצוב [[רשת חברתית]] וסביבה לסבית.{{הערה|שם=פדרמן1991}}
===השנים שלאחר המלחמה===
[[קובץ:The Ladder, October 1957.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער המהדורה הראשונה של ה[[מגזין]] "The Ladder", אשר נשלח למאות נשים באזור [[סן פרנסיסקו]], וקרא להן "להסיר את המסיכות" (אוקטובר [[1957]])]]
לאחר מלחמת העולם השנייה היה בארצות הברית רצון עז לחזור לחיי החברה של לפני המלחמה מהר ככל הניתן. {{הערה|שם=אדם|Adam, Barry (1987). The Rise of a Gay and Lesbian Movement, G. K. Hall & Co. ISBN 0-8057-9714-9}} בשילוב עם הפחד הלאומי מ[[קומוניזם]] והתאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]], אשר הפכה נפוצה יותר ויותר בקרב החוגים הרפואיים, הפכה בשנת [[1950]] הומוסקסואליות למאפיין לא רצוי אצל מועסקים ב[[ממשלת ארצות הברית]]; הומואים ולסביות נחשבו לפגיעים וחשופים יותר לסחיטה, ועל כן ביקשו בממשלה "להיפטר" מהם, והוחל בצעדים נרחבים לאיסוף מידע [[מודיעין|מודיעיני]] על חייהן הפרטיים. {{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}} [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] והמקומי של ארצות הברית הגישו תביעות משפטיות, ערכו [[מעצר]]ים של אנשים אשר התקהלו ב[[פאב]]ים וב[[פארק]]ים, וחוקקו [[חוק]]ים שאסרו על [[קרוס-דרסר]]יות של גברים ונשים. {{הערה|שם=אדם}} הצבא והממשל ערכו חקירות רבות, שאלו נשים האם קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, והחשיבו אפילו התנסות חד-פעמית ל[[עבירה]] ו[[פשע]], ובכך ערכו הבדלה קרימינלית בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
בשנת [[1952]] סיווגה [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]] (APA) הומוסקסואליות כהפרעה רגשית [[פתולוגיה|פתולוגית]], והתופעה נרשמה כ[[מחלת נפש]] בספר האחבחנות ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטריות]] האמריקאי [[DSM]]. {{הערה|שם=אדסל}} ההשערה שלפיה הומוסקסואליות היא [[מחלה]] שניתן לרפא אותה רווחה בקהילה הרפואית, בציבור הרחב, ובקרב רבות מהלסביות עצמן. {{הערה|שם=אסטרברג|Esterberg, Kristin Gay (February 1990). "From Illness to Action: Conceptions of Homosexuality in The Ladder, 1956–1965", The Journal of Sex Research, 27 (1), p. 65–80.}} העמדה והניסיונות לנשל הומוסקסואלים ממשרות ב{{ה|שירות הציבורי}} התרחבה ל[[אוסטרליה]] {{הערה|שם=ווילט|Willett, Graham (2000). Living Out Loud: A History of Gay and Lesbian Activism in Australia, Allen & Unwin. ISBN 1-74115-113-9}} ול[[קנדה]],{{הערה|שם=וורנר|Warner, Tom (2002). Never Going Back: A History of Queer Activism in Canada, University of Toronto Press. ISBN 0-8020-8460-5}} ובשנת [[1921]] לסביוּת הוצאה מחוץ לחוק ב[[בריטניה]]. {{הערה|שם=ג'נינגס|Jennings, Rebecca (2007). A Lesbian History of Britain, Greenwood World Publishing. ISBN 1-84645-007-1}}
{{הפניה לערך מורחב|זכויות להט"ב באירופה}}
קיים ידע מועט מאוד על הומוסקסואליות באותה התקופה מעבר לכתבים רפואיים ופסיכיאטריים. ידוע כי מפגשים חברתיים נערכו בפאבים, שבהם נערכו פשיטות משטרתיות בתדירות של אחת לחודש בערך, כאשר המעצרים עצמם פורסמו באופן חושפני בעיתונים. בתגובה לכך, בשנת [[1955]] נפגשו שמונה נשים מ[[סן פרנסיסקו]] נפגשו בסלוניהם הפרטיים על מנת לבלות יחד ולרקוד, וכאשר החליטו להפוך את האירוע לקבוע – הן הפכו לארגון הראשון של לסביות בארצות הברית, בשם "[[בנותיה של ביליטיס]]" ("The Daughters of Bilitis"). הקבוצה החלה שנה לאחר מכן להוציא לאור [[מגזין]] שנקרא "[[The Ladder]]" ועל [[עמוד שער|שער הכריכה]] של כל מהדורה הופיעה הצהרת כוונות אחרת. הראשונה הייתה "חינוך השונה" ("Education of the variant"), והיא נועדה לספק לנשים ידע על הומוסקסואליות ובמיוחד בהקשר נשי, וללמדן על לסביות מפורסמות במהלך ההיסטוריה. יחד עם זאת, בשנת [[1956]] למונח "לסביות" הייתה [[קונוטציה]] כה שלילית עד ש"בנותיה של ביליטיס" סירבו להשתמש בו בתור [[שם תואר]] ובחרו במקום זאת במילה "variant", שפירושה "שונה". {{הערה|שם=גאלו|Gallo, Marcia (2006). Different Daughters: A History of the Daughters of Bilitis and the Rise of the Lesbian Rights Movement, Seal Press. ISBN 1-58005-252-5}}
הקבוצה התרחבה ל[[שיקאגו]], [[ניו יורק]] ו[[לוס אנג'לס]], והמגזין הופץ לבסוף בקרב אלפים מחברות הקבוצה. הוא דן בטבעה של ההומוסקסואליות, לעתים קורא תיגר על הקביעה כי מדובר במחלה, נתן לקוראות במה להביע את דעתן בנוגע לסיבות שבעטיין הן לסביות, והציע דרכים להתמודד עם מציאות זו ועם תגובות החברה לכך. {{הערה|שם=אסטרברג}} בהשפעת הקבוצה, הוציאו לסביות בבריטניה מגזין דומה בשנת [[1964]] תחת השם "Arena Three". {{הערה|שם=ג'נינגס}}{{הערה|Covina, Gina/Galana, Laurel. (The) Lesbian Reader: An Amazon Quarterly Anthology, Amazon Press 1975, ISBN 0960962603}}
כתוצאה מהקטגוריזציה הקשוחה של מיניות כפי שהוגדרה על די הממשלה ובעיקר על ידי ה[[חברה]], פיתחה התת-תרבות פיתחה [[תפקידי מגדר]] ברורים בין הנשים עצמן, ובייחוד בקרב אלה שהשתייכו ל[[מעמד הפועלים]] בארצות הברית ובקנדה. אף עך פי שרשויות רבות העבירו חוקים אשר אסרו על [[קרוס-דרסר]]יות, ניתן היה למצוא ב[[פאב]]ים נשים שהתרועעו בתור מה שכונה ב[[סלנג]] "בּוּצ'וֹת" (ברבים; ליחיד: בּוּצ'ה או בּוּץ'; מאנגלית: butche), לתיאור לסביות אשר אימצו לבוש והתנהגות גברית. נשים אחרות לבשו ביגוד נשי "רגיל" ומילאו תפקיד דומיננטי פחות ונשי מבחינה מסורתית, ואותן נהוג לכנות, גם בעברית, "פֵמִיוֹת" (ברבים. ליחיד: פֵמִית או פֵם; מאנגלית, דרך [[צרפתית]]: femme, אישה). מודל ה[[חיברות]] "בוצ'ות ופמיות" היה כה בלתי נפרד מתרבות ה[[מועדון לילה|מועדונים]] והפאבים הלסביים, עד שאישה שסירבה לבחור לעצמה צורת התנהגות אחת מבין השתיים הייתה זוכה להתעלמות, או לכל הפחות לא הייתה מצליחה למצוא בת-זוג. יחסים רומנטיים בין שתי בוצ'ות או בין שתי פמיות נחשב היה ללא מקובל. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
[[קובץ:Thirdsex bookcover 1959.jpg|ימין|ממוזער|170px|אל על פי ששיווקם נועד לגברים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקואלים]], סייעו ספרי [[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית לגיבוש זהות והגדרות לסביות לנשים ב[[שנות ה-50]].]]
נשים בוצ'ות לא היו דבר חדש בשנות ה-50; גם ב[[הארלם]] ו[[גריניץ' וילג']] של שנות ה-20 היו שהתאימו להגדרה זו, אך בשנות ה-50 ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] התפשטו ההגדרות הללו ולא הוגבלו עוד ל[[צפון אמריקה]]: בין השנים [[1940]] ל-[[1970]] תרבות הבוץ'/פם בפאבים ובמעדונים שגשגה גם ב[[בריטניה]], אל על פי ששם בלטו פחות ההבדלים המעמדיים. {{הערה|שם=ג'נינגס}}<!-- צריך לתרגם לכאן את החלק הלא-ברור הבא:
They further identified members of a group that had been marginalized; women who had been rejected by most of society had an inside view of an exclusive group of people that took a high amount of knowledge to function in.[51] Butch and femme were considered coarse by American lesbians of higher social standing during this period. Many wealthier women married to satisfy their familial obligations, and others escaped to Europe to live as expatriates.[52]
-->
למרות החוסר במידע על אודות הומוסקסואליות בכתיבה האקדמאית, התפתחה באותה תקופה דרך נוספת ללמידה על אודות לסביות. בשנת [[1950]] יצא לאור ספר ב[[כריכה רכה]] שכותרתו "Women's Barracks", ובו תיאור חוויותיה של אישה בכוחות [[צרפת החופשית]] ומערכת יחסים לסבית שהייתה עדה לה ה[[מספר (ספרות)|מספרת]]. הספר [[רב-מכר|הפך להצלחה]] ומכר 4.5 [[מיליון]] עותקים. {{הערה|שם=סטרייקר|Stryker, Susan (2001). Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of the Paperback, Chronicle Books, LLC. ISBN 0-8118-3020-9}} ה[[הוצאה לאור]], "Gold Medal Books" הוציאה בשנת [[1952]] ספר שני בסדרה – [[רומן]] בשם "Spring Fire", אשר מכר 1.5 מיליון עותקים. בהוצאה הופתעו מכמות המכתבים הרבה אשר הגיעה אל המערכת מנשים אשר כתבו על הנושא, והחליטו להוציא ספרים דומים נוספים, ובכך ייסדו את [[סוגה ספרותית|הסוגה הספרותית]] "[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית". {{הערה|שם=סטרייקר}} בין השנים [[1955]] ל-[[1969]] יצאו לאור יותר מ-2,000 ספרים בעלי [[תמה]] לסבית, והם נמכרו ב[[חנות כלבו|חנויות כלבו]], [[תחנת אוטובוס|תחנות אוטובוס]], ודוכני עיתונים בכל רחבי ארצות הברית וקנדה.
מרבית הספרים נכתבו על-ידי גברים הטרוסקסואלים, ושוּוקו כסוג נוסף של [[פורנוגרפיה]] לגבר. עם הזמן החלו נשים לרכוש את הספרים הללו – לא פחות, ואולי אף יותר מגברים. התגבש תת-ז'אנר ששירת פלח שוק מחתרתי של נשים לסביות, והציג תופעת לוואי מבורכת מבחינה מסחרית, לפחות לבתי הדפוס, שעלות ההדפסה וההפצה של הספרים ממילא הייתה בשבילם אפסית. {{הערה|שם=פיינפינט|1=יעל פיינפינט, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=1260 "ספרות זולה"], GoGay,{{כ}} 4 בפברואר 2003}} על עטיפות הספרים נעשה שימוש בתמונות ו[[מילת קוד|מילות קוד]], והתכנים ההומוסקסואליים קודדו במילות מפתח שהעידו על אופיים: במקום המילה "לסבית" נעשה שימוש במונחים אחרים בכותרות הספרים, ומילים כמו "odd" או "strange" רמזו על תוכן לסבי. האיורים על העטיפות היו תמיד בעלי אופי חושני, וגם הם עוצבו כדי לרמז על המסופר בהם. לרוב אלו היו שתי נשים שניצבו אחת בקרבת השנייה, ביניהן מגע מינימלי, וברקע דמות גבר כריזמטי. {{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערה|שם=זימט|Zimet, Jaye (1999). Strange Sisters: The Art of Lesbian Pulp Fiction, 1949–1969, Viking Studio. ISBN 0-14-028402-8}}
ה[[תמה|עלילות]] בספרים אלה היו תבניתיות, והן שובצו בתבניות עלילה אשר חזרו על עצמן פעם אחר פעם. {{הערה|שם=פיינפינט}} האישה הבוצ'ה הייתה כהת עור, שחורת שער ויפה רק לעיתים נדירות; לעומתה הפמית הייתה [[בלונד]]ינית יפהפייה, שלרוב לבשה [[חצאית]] קצרה ומחשוף לא קצר. הלסביוּת הוצגה רע ופעמים רבות באוריינטציה של [[סאדיזם]], [[מאזוכיזם]], או [[אורגייה|אורגיות]], ולעיתים לא רחוקות גם בהקשר של [[כת השטן|כתות שטן]] כאלו או אחרות. העלילות התרחשו ב[[בית סוהר|בתי סוהר]], [[פנימיה|פנימיות]], [[מנזר]]ים ומקומות אחרים נעדרי נוכחות גברית משמעותית. {{הערה|שם=פיינפינט}} רבים מהספרים שימשו כסימוכין תרבותי: הם ציינו מקומות, מונחים, תיארו צורות לבוש וקודים אחרים אשר ייחדו את השנים. כתוצאה מכך, ספרות זולה לסבית סייעה להתפשטות המהירה של הגדרות הזהות הלסבית, גם גם באופן [[סטראוטיפ]]י, אצל קוראים הטרוסקסואלים וקוראות לסביות מבודדות במקביל. {{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערה|Nestle, Joan (1983). "Desire So Big It Had to Be Brave", Lesbian Herstory Archives.}}
===הגל השני של הפמיניזם===
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה='''ראו את [[:en:lesbian#Second wave feminism|הפרק המקביל]] בוויקיפדיה באנגלית'''}}
===בעלים-נשים===
===בחינה מחדש של חברויות רומנטיות===
==מחוץ לחברה המערבית==
התנהגות הומוסקסואליות בקרב נשים קיימת בכל התרבויות, אף על פי שהקונספט עצמו – של לסבית כאישה המקיימת יחסים אך ורק עם נשים – איננו מקובל בכולן. היחס להתנהגות הומוסקסואלית בקרב נשים תלויה בתפיסת תפקיד האישה בכל חברה, ובהגדרות התרבותיות של מין באותה התרבות.
===המזרח התיכון===
במהלך ההיסטוריה, נשים ב{{ה|מזרח התיכון}} הופרדו מגברים. ב{{ה|מאה ה-7}} וב{{ה|מאה ה-8}} היו כמה נשים אשר נהגו להתלבש ב[[ביגוד]] גברי, כאשר [[תפקידי מגדר]] היו פחות נוקשים, אך התפקידים המיניים אשר נִלוו לנשים ב[[אירופה]] לא נקשרו לנשים [[איסלאם|איסלאמיות]]. בית המשפט ה[[ח'ליפה|ח'ליפי]] ב[[בגדד]] אופיין בנשים אשר בלבשו כגברים, ואף עטו שיער-פנים מדומה, אך הן עדיין התחרו בנשים אחרות על תשומת-לבם של הגברים. {{הערה|שם=מארי|Murray, Stephen O. and Roscoe, Will (1997). Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature, New York University Press. ISBN 0-8147-7468-7}} יחסים בין נשים אשר חיו ב[[הרמון]] ופחדים מפני יחסים אינטימיים בין נשים ב[[חמאם|חמאמים]] ה[[טורקיה|טורקיים]] תוארו בכתיבתם של גברים מ[[המאה ה-12]], אך בכתבים נשיים תוארו יחסים לסביים רק לעיתים נדירות. לא ברור להיסטוריונים האם התיאורים הלסביים המתוארים בספרות של אותה התקופה הם עובדות היסטוריות או ניסיון לספק [[פנטזיה|פנטזיות]] מיניות של גברים. ב[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] משנת [[1978]] על אודות ה[[דיכוי]] ב[[איראן]] נטען שנשים הושתקו לגמרי: "בכל ההיסטוריה האיראנית אף אישה לא הורשתה לדבר בגלוי על נטיות מסוג זה... עדות אישית על תשוקה לסבית הייתה פשע בלתי-נסלח." {{הערה|שם=מארי}} על אף שמוסלמים טוענים כי אין פירוש הדבר שנשים לא יכלו לקיים מערכות יחסים לסביות, [[אנתרופולוג]]ית אשר ביקרה בשנת [[1991]] ב[[תימן]] דיווחה שהנשים בעיר שבה ביקרה לא הצליחו להבין את את יחסיה הרומנטיים עם אישה אחרת. ב[[פקיסטן]] מצופה מנשים להינשא לגברים, ואלה אשר אינן עושות כך נידונות ל[[חרם חברתי]]. יחד עם זאת, נשים יכולות לקיים יחסים רומנטיים עם נשים אחרות, וכל עוד הן ממלאות את [[חלוקת תפקידים במשפחה|תפקידן המשפחתי]] נותרים ענייניהן הפרטיים חשאיים. האישה ה"אחרת" בדרך כלל קשורה ביחסי משפה או יחסים אחרים כלשהם ל[[מאהב]]ת שלה, ואיננה אישה זרה. {{הערה|שם=מארי}}
===החברה האינדיאנית בצפון ובדרום אמריקה===
[[קובץ:Catlin - Dance to the berdache.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של שבט [[אינדיאנים]] רוקדים ריקוד [[טקס]]י לכבוד [[Two-Spirit]], הניצבת במרכז.]]
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באמריקה}}
{{ערך מורחב|Two-Spirit}}
בתרבות ה[[אינדיאנים]] של [[צפון אמריקה]] ו[[דרום אמריקה]] קיים המושג "[[המגדר השלישי]]" עבור גברים-נשים ונשים-גברים שלקחו על עצמם [[תפקידי מגדר]] של המין השני. תפקידים אלה תועדו בקרב כמה שבטים: ה[[קואהווילטקים]] (Coahuiltecan) אשר חיו באזור [[טקסס]], בני ה[[טימוקואה]] (Timucua) אשר חיו באזור [[פלורידה]] וה[[קואווה]] (Cueva) אשר חיו באזור מזרח [[פנמה]]. בשבט ה[[קרי (עם)|קְרִי]] (Cree) המונח המתאר גבר שלקח את תפקיד מגדרי של אישה היה "ayekkwew"; בשבט [[זוני]] (Zuni) המונח עבור אישה אשר לקחה תפקיד מגדרי של גבר הייתה "katsotse" (שפירושה ילדה-ילד) ובשבט [[מוהאבה]] (Mohave) ניתן להן השם "Hwame". {{הערה|שם=אלדריך}} לתפקיד המגדרי ההפוך הייתה פחות משמעות מינית ויותר [[רוחניות|רוחנית]] ו[[מקצוע]]ית. אשה שהייתה [[Two-Spirit]] וניהלה מערכת יחסים עם אישה "רגילה" נחשבה כאילו היא נמצאת במערת יחסים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלית]]. {{הערה|שם=אלדריך}}
===אפריקה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באפריקה}}
תפקידי מגדר הפוכים ו[[נישואים חד מיניים]] בין נשים תועדו במעל 30 חברות [[אפריקה|אפריקאיות]]. נשים נישאו לנשים אחרות, גידלו יחד את ילדיהן ונחשבו באופן כללי לגברים ב[[ניגריה]], ב[[קמרון]] וב[[קניה]]. ל[[שבט האוסה]] שב[[סודן]] יש מונח המקביל ל"לסבית": "קיפי" (kifi) – מילה המשמשת גם לתיאור גברים אשר אינם לוקחים חלק ב[[תפקידי מגדר|תפקיד מגדרי]] מסוים. {{הערה|שם=אלדריך}} סמוך ל[[נהר קונגו]], אישה הלוקחת חלק ביחסים רגשיים או מיניים משמעותיים עם אישה אחרת מכוּנה "yaikya bonsángo" (ב[[תרגום חופשי]]: "אישה הלוחצת את עצמה לאישה אחרת"). יחסים לסביים ידועים גם בחברות הקשורות לשושלת היוחסין מצד האם ב[[גאנה]], בקרב אנשי האקן (Akan people). ב[[לסוטו]], נשים מביעות התחייבות האחת לשנייה במה שנחשב ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]] להתנהגות מינית: הן [[נשיקה|מתנשקות]], מקיימות יחסי מין ו[[מין אוראלי]]. בלסוטו אין הדבר נחשב ל[[יחסי מין]], שכן אלה נחשבים רק כשאר הם נעשים בין גבר לאישה או בין שני גברים. הנשים גם הן אינן מחשיבות את מעשיהן למיניים או מגדירות עצמן כלסביות. {{הערה|שם=אלדריך}}
ה[[קולוניאליזם]] באפריקה הביא לשינוי תרבותי בתפיסת המין בחברה. נשים אשר זוהו כלסביות הוענשו ב[[אונס]] לצרכי ריפוי, מתוך הנחה כי יחסי מין עם גברים יכולים לרפא [[נטייה מינית]] לסבית. {{הערה|Muthien, Bernadette (2007). "Queering Borders: An Afrikan Activist Perspective", Journal of Lesbian Studies, 11 (3/4), p. 321–330.}} דווקא ממשלת [[דרום אפריקה]] הייתה ראשונה בעולם אשר הוציאה אל מחוץ לחוק [[אפלייה]] על רקע נטייה מינית. {{הערה|[http://www.constitutionalcourt.org.za/site/yourrights/knowyourrights-gayandlesbiansrights.htm "Your Rights: Gay and Lesbian Rights, Constitutional Court of South Africa"]. Retrieved on June 9, 2009.}}
===אסיה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באסיה}}
{{להשלים|סיבה='''ראו את [[:en:Lesbian#Asia|הפרק המקביל בויקיפדיה האנגלית]]'''}}
==דמוגרפיה==
===דוח קינסי===
{{ערך מורחב|אלפרד קינסי}}
[[קובץ:Time-1953-08-24.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[אלפרד קינסי]] על שער [[טיים מגזין]], [[1953]].]]
ה[[מחקר]] המוקדם הנרחב ביותר אודות הומוסקסואליות בקרב נשים נערך על ידי "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון", אשר פרסם בשנת [[1953]] דיווח מעמיק על התנסותן המינית של נשים. יותר מ-8,000 נשים רואיינו על-ידי [[אלפרד קינסי]] וצוות המכון עבור ספר שנקרא "התנהגות מינית בנקבת האדם" {{הערה|שם=קינסי|1= Alfred Charles Kinsey (Author, Editor), [http://books.google.co.il/books?id=9GpBB61LV14C&printsec=frontcover&dq=Sexual+Behavior+in+the+Human+Female&source=bl&ots=yBwIqe0sDJ&sig=fLiVVXn_MukpBSAyCCLuVjlPJqE&hl=iw&ei=hrPqS73nCcuksQbYjMGDDw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CAkQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false "Sexual Behavior in the Human Female"], Institute for Sex Research (Corporate Author), 1953}} הידוע כחלק מ[[דוח קינסי]]. התייחוסתו של הדוח לנושא כדבר מובן מאליו וכצורה נוספת של ביטוי למיניות האדם הייתה מהפכנית באותה התקופה. עד למחקר זה, [[רופא]]ים ו[[פסיכיאטר]]ים היו היחידים אשר חקרו התנהגות מינית, ותוצאות המחקרים היו מוטות בהתאם להשקפת עולמם המוסרית. {{הערה|שם=בולאת'|Bullough, Vern (May 1998). "Alfred Kinsey and the Kinsey Report: Historical Overview and Lasting Contribution", The Journal of Sex Research, 35 (2), p. 127–131.}}
קינסי וצוותו דיווחו כי 28% מהנשים חשו גירוי מיני על ידי אישה אחרת, ו-19% התנסו במגע מיני עם אישה אחרת. {{הערה|שם=קינסי}} מהנשים את קיימו מגע מיני עם נשים אחרות, בין חצי לשני שלישים מהן חוו [[אורגזמה]]. נשים [[רווקות]] היו בעלות ה[[שכיחות]] הגבוהה ביותר של יחסים הומוסקסואליים, ואחריהן נשים [[אלמנות]], [[גירושים|גרושות]], או פרודות. השכיחות הנמוכה ביותר הייתה בקרב נשים [[נישואים|נשואות]], ואלה אשר התנסו ביחסים כאלה בטרם הנישואים דווחו כי החליטו להינשא על מנת להפסיק פעילות הומוסקסואלית מצידן. רוב הנשים אשר דיווחו על התנסות הומוסקואלית לא חוו אותה יותר מעשר פעמים, ו-51% מהנשים אשר דיווחו על התנסות כזו, עשו זאת עם בת זוג אחת בלבד. בקרב נשים בעלות [[השכלה]] אקדמאית הייתה השכיחות הגבוהה ביותר של פעילות הומוסקסואלית, אחריהן לנשים בוגרות [[מכללה]], והשכיחות הנמוכה ביותר הייתה בקרב נשים אשר השכלתן לא עלתה על כיתה ט'. {{הערה|שם=קינסי}}
בהתבסס על סקאלת קינסי, כאשר 0 מייצג אדם [[הטרוסקסואל]] לחלוטין, 6 מייצג אדם [[הומוסקסואל]] לחלוטין, והמספרים שבאמצע מייצגים מדרג של תגובות ליחסים עם שני המינים, 6% בלבד מהמשתתפים במחקר דורגו במספר 6: הומוסקסואלים לחלוטין. מלבד אלה אשר דורגו 7 (71%), האחוז הגדול ביותר בין 0 ל-6 היה 1, עם כ-15%. יחד עם זאת, בדוח מצוין כי הדירוג מייצג תקופה מסוימת בחייו של הנבדק, וה[[נטייה מינית|נטייה המינית]] של אדם עלולה להשתנות. {{הערה|שם=קינסי}}
בקרב מגוון הביקורות שקיבל דוח קינסי, כיוון בולט במיוחד הייתה ביקורת לפיה "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון" נטה להשתמש ב[[מדגם]] [[סטטיסטיקה| סטטיסטי]] אשר הביא לייצוג עודף של יחסים חד מיניים אל מול חוקרים אחרים. {{הערה|שם=בולאת'}} המחקר "התנהגות מינית בנקבת האדם" סבל מ"בהלת [[המלחמה הקרה]]" – קינסי נתפס אז כחלק ממזימה אדומה לחבל במוסר האמריקאי ולהחליש את האומה. עם זאת, סביר להניח שסיבה משמעותית לא פחות הייתה הקושי של [[משפחה פטריארכלית|חברה פטריאכלית]] [[שמרנות|שמרנית]] להכיר בעובדת קיומו של עונג מיני אצל האשה. {{הערה|שמוליק דובדבני, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3043975,00.html "קינסי, הגרסה הרכה"], ynet, {{כ}}11.02.2005}}
{{סולם קינסי|600px|מרכז}}
===דוח האייט===
23 שנים מאוחר יותר, פרסמה הסקסולוגית שר האייט (Shere Hite) תוצאות מחקר שערכה על יחסי מין בקרב 3,019 נשים אשר ענו ל[[שאלון]]. הממצאים פורסמו תחת השם "דוח האייט" (Hite Report) בשנת [[1976]]. השאלות של האייט היו שונות מאלה של קינסי, והן התמקדו יותר בכיצד נשים מגדירות את עצמן, או איזה סוג של יחסים הם מעדיפות באופן עקרוני מעבר להתנסות חד-פעמית. מניתוח התשובות לשאלון עלה כי 8% מעדיפות יחסי מין עם נשים, ו-9% ענו כי הן מגדירות את עצמן כ[[ביסקסואליות]] או ציינו כי התנסו ביחסים כאלה הן עם גברים והן עם נשים אך מעדיפות שלא לקבוע עדיפות בנושא. {{הערה|שם=האייט|Hite, Shere (1976). The Hite Report: A Nationwide Study on Female Sexuality , MacMillan. ISBN 0-02-551851-8}}
מסקנותיה של האייט הבססו בעיקר על הערותיהן של הנשאלות ופחות על נתונים סטטיסטיים מדידים. היא נדהמה לגלות שנשים רבות אשר מעולם לא התנסו ביחסים לסביים מצאו מקום לציין כי הן מתעניינות ביחסים עם אישה אחרת, במיוחד כי שאלה כזו לא הייתה קיימת בשאלון. עוד מצאה האייט כי ההבדל המשמעותי ביותר עליו דיווחו נשים בין יחסים גם גברים לבין יחסים עם נשים היה ההתמקדות בגירוי של ה[[דגדגן]], מעורבות רגשית, ותגובה [[אורגזמה|אורגזמית]]. {{הערה|שם=האייט}} היות והאייט פרסמה את תוצאות מחקרה במהלך [[שנות ה-70]], בתקופה בה הייתה פופולריות רבה ל[[פמיניזם]], היא קבעה כי בנוסף כי ייתכן ונשים אימצו את הזהות ה[[פוליטיקה|פוליטית]] של לסביוּת.
===הערכת אוכלוסייה===
[[קובץ:Lesbian family.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משפחה]] לסבית מ[[ניו זילנד]].]]
ההערכה היא שלסביות ב[[ארצות הברית]] הן כ-2.6% מה[[אוכלוסייה]], לפי [[סקר]] שערך בשנת [[2000]] "המרכז הלאומי לחקר דעת קהל" (National Opinion Research Center) בקרב בוגרים פעילים מינית שהתנסו ביחסים חד-מיניים במהלך השנה החולפת. {{הערה|Wright, John, ed. "Homosexuality in the U.S., 1998–2000", The New York Times Almanac (2009), Penguin Reference. ISBN 0-14-311457-3, p. 314.}}} סקר אודות זוגות חד-מיניים שנערך בארצות הברית הראה כי בין השנים 2000 ל-[[2005]], מספר האנשים אשר הצהירו כי הם נמצאים במערכת יחסים חד-מנית עלה ב-30%: פי חמש מהגידול ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]] במדינה. המחקר ייחס את הזינוק בנתונים לכך שכיום אנשים חשים נוח יותר להגדיר עצמם שהומוסקסואלים בפני [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] מאשר בעבר. המחקר העריך את מספר ה[[הומו]]אים והלסביות בארצות הברית בכ-8.8 מליון, אך לא עשה הפרדה בין נשים וגברים. {{הערה|Gates, Gary [October 2006]. [http://www.law.ucla.edu/williamsinstitute/home.html "Same-sex Couples and the Gay, Lesbian, Bisexual Population: New Estimates from the American Community Survey"], The Williams Institute on Sexual Orientation Law and Public Policy, University of California Los Angeles, p. 1–25.}}
[[ממשלת בריטניה]] אינה מבקשת מאזרחים להגדיר את העדפותיהם המיניות, והיא מספקת רק הערכה חלקית של 5-7% מהאוכלוסייה. {{הערה|[http://www.stonewall.org.uk/information_bank/sexuality_key_questions/79.asp "How many lesbian, gay and bisexual people are there?"], Stonewall.org (2008). Retrieved on January 27, 2009.}} בדרך כלל לא נעשית הבחנה בין לסביות להומואים במחקרי [[מפקד אוכלוסין]] של משקי בית חד מיניים כפי שנעשה בארצות הברית, או הערה של כלל אוכלוסיית ה[[להט"ב]] כפי שנעשה על ידי ממשלת בריטניה. יחד עם זאת, סקרים ב[[אוסטרליה]] תיעדו טווח של הגדרה עצמית של נשים כלסביות או ביסקסואליות אשר נע בין 1.3% לבין 2.2% מכלל האוכלוסייה. {{הערה|Wilson, Shaun (December 2004). "Gay, lesbian, bisexual and transgender identification and attitudes to same-sex relationships in Australia and the United States", People and Place 12 (4), p. 12–22.}}
==בריאות==
===פיזיולוגיה===
===מנטליות===
==ייצוג במדיה==
[[קובץ:Courbet Sleep.jpg|שמאל|ממוזער|280px|"הנערות הנמות", [[גוסטב קורבה]], [[1866]].]]
לסביות המיוצגות ב[[ספרות]], [[קולנוע]] ו[[טלוויזיה]] מעצבות לעיתים קרובות את [[דעת קהל|דעת הקהל]] העכשווית אודות מיניות האישה. מרבית הביטויים ב[[אמצעי תקשורת|מדיה]] אודות לסביות [[הפקה|מופקים]] על ידי גברים; {{הערה|שם=שלאגר|Schlager, Neil, ed. (1998). Gay & Lesbian Almanac. St. James Press. ISBN 1-55862-358-2}} חברות [[הוצאה לאור]] של נשים לא התפתחו עד ל[[שנות ה-70]], [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] אודות לסביות שנעשו על ידי נשים לא הופיעו עד ל[[שנות ה-80]], ו[[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] המציגות תיאורים של לסביות ושנכתבו על ידי נשים נוצרו רק בתחילת [[המאה ה-21]]. כתוצאה מכך, הומוסקסואליות - במיוחד כזו העוסקת בנשים - הודרה מהייצוג התקשורתי בשל "[[אינהלציה סימבולית]]". כאשר תיאור של לסביות בתקשורת החל להפוך לנפוץ, הן לעיתים קרובות הוצגו בצורה חד-מימדית ו[[סטריאוטיפ]]ית.
===ספרות===
מלבד הישגיה של [[סאפפו]] בתחום הישרה הלסבית, [[היסטוריון|היסטוריונית]] ה[[ספרות]] [[ג'נט האוורד פוסטר]] (Jeannette Howard Foster) הכלילה גם את [[מגילת רות]] {{הערה|Foster, p. 22–23. Terry Castle also lists the Book of Ruth as an example of early lesbianism in literature (Castle, p. 108.)}} ומסורות [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] עתיקות כדוגמה ללסביוּת בספרות הקלאסית. סיפורי [[מיתולוגיה יוונית]] על [[גן עדן|גן העדן]] כללו לעיתים קרובות דמות אישה אשר מידותיה הטובות ו[[בתולה|בתולייה]] טרם הושחתו, אשר שואפת להתנהגות [[גבריות|גברית]] ואחריה נוהות קבוצת נערות מסוּרות. פוסטר מביאה את סיפוריהם של [[דיאנה (מיתולוגיה)|דיאנה]], [[ארטמיס]], [[קמילה]], [[קליסטו (מיתולוגיה)|קליסטו]], [[איפיס]], ו[[לאנט]] כדוכמאות לסיפוריהן של נשים מיתולוגיות אשר הראו מסירות ודבקות יוצאת-דופן האחת בשנייה, או שיצאו נגד [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]] המקובלים. {{הערה|שם=פוסטר|Foster, Jeannette H. (1985). Sex Variant Women in Literature, Naiad Press. ISBN 0-930044-65-7}} בנוסף, ידועים היוונים כמי שהפיצו את סיפורן של ה[[אמזונות]], עם [[מיתולוגיה|מיתי]] של [[אישה|נשים]]-לוחמות. נהוג להוקרי את ה[[כהן|כהנת]] אנ-הדו-אנא מ[[מסופוטמיה]] (2285 - 2250 [[לפנה"ס]]) אשר הקדישה את חייה ל[[מיתולוגיה מסופוטמית|אלה המסופוטמית]] איננה (Inanna), כה[[משורר]]רת הראשונה בהיסטוריה. היא החשיבה את עצמה כבת זוגתה של איננה. {{הערה|שם=נורטון}}
למשך עשר [[מאה (זמן)|מאות]] אחרי נפילתה של [[האימפריה הרומית]] (שנת [[476]]), נעלמה לסביוּת מהספרות. {{הערה|שם=קסטל|Castle, Terry, ed. (2003). The Literature of Lesbianism: A Historical Anthology from Ariosto to Stonewall, Columbia University Press. ISBN 0-231-12510-0}} פוסטר מדגישה את נקודת המבט המחמירה לפיה [[אדם וחוה|חוה]] - המייצגת את כל הנשים - היא זו שהביאה להדרדרותו של המין האנושי: [[החטא הקדמון]] קיבלגוון של חטא התאווה, כש[[ליבידו|יצר המין]] הוא המייצג העיקרי של חטאי הגוף, והוא חמור במיוחד בקרב נשים שכן התפיסה היא שהן אלו אשר יוצרות חיים, כאמהות. {{הערה|שם=פוסטר}} במהלך תקופה זו הייתה בקרב נשים שכיחות גבוהה מאוד של [[אנאלפבתיות]] ולא היה עידוד שלהן לרכוש מקצועות [[אינטלקטואל]]ים, כן שגברים היו אלו אשר עיצבו את הרעיונות והתפיסות בנוגא למיניות. {{הערה|שם=קסטל|Castle, Terry, ed. (2003). The Literature of Lesbianism: A Historical Anthology from Ariosto to Stonewall, Columbia University Press. ISBN 0-231-12510-0}}
[[קובץ:Lautrec in bed 1892.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"במיטה", [[אנרי דה טולוז-לוטרק]], [[1892]].]]
במהלך [[המאה ה-16]] תיאורים של יחסים בין נשים ב[[ספרות אנגלית]] ו[[צרפת]]ית ("Lives of Gallant Ladies" שנכתב על ידי בראנטום (Brantôme) בשנת [[1665]], ה[[רומן]] ה[[אירוטיקה|ארוטי]] "Fanny Hill" אשר נכתב על ידי ג'ון קלילנד בשנת [[1749]], ו- " L'Espion Anglais" אשר נכתב על ידי סופרים שונים בשנת [[1778]]) באו לידי ביטוי על ידי הסופרים המגוון רחב של התייחסויות אשר נעו בין סובלנות משועשעת לגירוי מיני, כאשר דמות גברית לוקחת חלק בסיפור על מנת להשלימו. היה עידוד של יחסים פיזיים בין נשים: הגברים לא חשו איום היות ויחסי מין לסביים היו מקובלים כאשר אין גבר בנמצא, ולא נתפסו כממלאי-מקום או תחליף ראוי ליחסי מין של אישה עם גבר. במקרה הגרוע ביותר, כאשר אישה נשבתה בקסמיה של אישה אחרת היא הפכה ל[[דמות ספרותית]] טראגית. סיפוק מלא מיחסים פיזיים ועל כן רגשיים נחשב היה לבתי אפשרי להשגה ללא [[פאלוס]] טבעי. התערבות של גברים ביחסים בין נשים הייתה נדרשת רק כשאר אחת הנשים התנהגה "כמו גבר", ודרשה את אותן זכויות יתר חברתיות. {{הערה|שם=פדרמן1981}}
ב{{ה|מאה ה-19}} הפכה לסביוּת כמעט ייחודית לספרות הצרפתית בלבד, בהתבסס על [[פנטזיה|פנטזיות]] של גברים ורצון לזעזע את ערכי ה[[מוסר]] של ה[[בורגנות]]. {{הערה|שם=פדרמן1981}} [[אונורה דה באלזאק]] בספרו "הנערה עם עיני הזהב" (ב[[צרפתית]]: La Fille aux yeux d'or {{כ}}[[1835]]) הציג לסביוּת בסיפור אודות שלושה אנשים אשר חיים בתקופת ההדרדרות המוסרית של [[פריז]]. דה באלזאק עסק בנושא שוב בספרים "הדודנית בט" (La Cousine Bette, {{כ}} [[1846]]) ו-"Séraphîta". עבודתו השפיעה על כתיבת ה[[נובלה]] "העלמה דה מופאן" (Mademoiselle de Maupin) {{הערה|1=Mademoiselle de Maupin, [http://books.google.co.il/books?id=CAebYkK0IXkC&printsec=frontcover&dq=Mademoiselle+de+Maupin&source=bl&ots=1tgz2YKLi6&sig=NfTtbSI45IflNg8IkWWYVPBVYJc&hl=iw&ei=6UzvS-qnK4zW-QbyyrDMCQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CBIQ6AEwAQ#v=onepage&q&f=false "Mademoiselle de Maupin"], Google Books}} אשר נכתבה על ידי [[תאופיל גוטייה]] בשנת [[1835]], ובה הובא לראשונה תיאור פיזי אשר הפך להיות מזוהה עם הופעה לסבית: גבוהה, רחבת-כתפיים, ירכיים צרות ונטייה אתלטית. {{הערה|שם=פוסטר}}
המשורר [[שארל בודלר]] השתמש פעם אחר ב[[תמה]] של יחסים לסביים בשיריו: "Femmes damnées 1" ,"Femmes damnées 2" {{כ}}ו-"Lesbos". {{הערה|שם=קסטל}} כהשתקפות של החברה הצרפתית באותם זמנים ותוך שימוש בתכונות סטנדרטיות של דמויות אחרות, רבות מהדמויות הלסביות בספרות הצרפתית של [[המאה ה-19]] היו [[זונה|זונות]] או קורטיזנות ("זונות-צמרת"): [[האנשה]] של תמותה מוקדמת למידות רעות וסטיות, ומוות אלים עם סוף [[מוסר]]י. ה[[פואמה]] "קריסטבל" ([[1816]]) מאת [[סמואל טיילור קולרידג']] וה[[נובלה]] "קרמילה" (1872) מאת [[שרידן לה פנו]] ייצגו שתיהן לסביוּת הקשורה למעשי [[ערפד]]ות. {{הערה|שם=פדרמן1981}} תיאורים ספרותיים של הומוסקסואליות בקרב נשים לא רק עיצבו את התפיסות ה[[אירופה|אירופאיות]] אודות לסביות, אלא הסקסולוג [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] מציין את הדמויות ב[[רומן היסטורי|רומן ההיסטורי]] "[[שלמבו]]" ([[1862]]) מאת [[גוסטב פלובר]] ו"הרוזן קליס" ([[1867]]) מאת [[ארנסט פיידו]] כדוגמאות ללסביות מכיוון שבשני הרומנים הללו מוצגות דמויות ראשיות אשר אינן דבקות בנורמות החברתיות המקובלות, ומביעות "רגשות מיניים הפוכים" - וזאת למרות שאף אחת מהן אינה מציגה תשוקה חד-מינית או התנהגות מינית. {{הערה|שם=פוסטר}} [[הבלוק אליס]] השתמש בדוגמאות מתוך כתביו של באלזאק וכמה משוררים וסופרים צרפתים אחרים על מנת לבנות את בסיס עבודתו בנושא ל"נטיות מיניות הפוכות" אצל נשים. {{הערה|שם=פדרמן1981}}
בהדרגה, החלו נשים להעלות על הכתב את מחשבותיהן על יחסים לסביים וליצור ספרות לסבית נשית. עד לפרסומו של הרומן "תהום של בדידות", רוב היצירות המשמעותךיות אשר עסקו ביחסים לסביים נכתבו על ידי גברים. ג'נט האוורד פוסטר מציינת כי נשים היו נתקלות בחשדות אשר הופנו כלפי חייהן הפרטיים אם נעשה שימוש ביחסים חד-מיניים בכותרת היצירה, ושסופרות אחדות כגון [[מרגקט פולר]], [[שארלוט שארק]] ו[[לואיז לבה]] נהגו לשנות את [[כינוי גוף|כינויי הגוף]] בעבודותיהן הספרותיות לכינויי זכר, או להותיר אותם מעורפלים. {{הערה|שם=פוסטר}} הסופרת ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] [[ז'ורז' סאנד]] הוצגה כדמות ספרותית בכמה יצירות שנכתבו במאה ה-19: הסופר ו[[מבקר אמנות|מבקר הספרות]] ה[[איטליה|איטלקי]] מריו פרז (Mario Praz) זקף את הפופולריות של יחסים לסביים בספרות לזכותן של הופעותיה של סאנד ב[[פריז]] של שנות ה-30 של המאה ה-19. {{הערה|שם=פדרמן1981}} סאנד הופיעה גם בכמה [[סונטה|סונטות]] שכתבה [[אליזבת בארט בראונינג]]. הרומן "Villette"{{כ}} (1853) מאת הסופרת האנגליה [[שרלוט ברונטה]] הביא לתחילתו של [[ז'אנר]] חדש, "School story", עם [[תמה|תמות]] [[הומואירוטיקה|הומואירוטיות]]. {{הערה|שם=קסטל}}
ב{{ה|מאה ה-20}}, כתבו הסופרות [[קתרין מנספילד]], [[איימי לוול]], [[גרטרוד שטיין]], [[ה. ד.]], [[ויטה סאקוויל-ווסט]], [[וירג'יניה וולף]] ו[[גייל וילהלם]] יצירות פופולריות אשר היו בהן יחסים לסביים או חילופי-מגדר בעלילה המרכזית. כמה נשים כמו [[מרגריט יורסנאר]] ו[[מרי רנו]] כתבו או תרגמו יצירות [[סיפורת]] אשר התמקדו בגברים הומוסקסואלים, כגון יצירותיה של [[קרסון מק'ולרס]]. כל השלושה היו מעורבות ביחסים חד-מיניים, אך עיקר יחסי החברות הקרובים שלהם היו עם גברים הומואים. {{הערה|שם=נורטון}}
[[קובץ:Pierre-Auguste Renoir 021.jpg|שמאל|ממוזער|280px|"המתרחצות הגדולות", [[פייר אוגוסט רנואר]], [[1887]].]]
כאשר ספרי [[כריכה רכה]] הפכו לנפוצים, תמות לסביות עברו בהדרגה לז'אנר של [[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]]. רבים מהרומנים הללו התאפיינו בהצגה של נשים אומללות או יחסים אשר הסתיימו בצורה טראגית. מריאנה מייקר, מהכותבות הבולטות בז'אנר, כתבה מאוחר יותר כי היא נדרשה ליצור סוף מר למערכת היחסים ברומן "Spring Fire" מכיוון שב[[הוצאה לאור]] היה חשש שהפסר יוחרם על ידי הרשויות. {{הערה|Packer, Vin (Marijane Meaker). Spring Fire, Introduction. 2004, Cleis Press.}} פטרישיה הייסמית' כתבה את "Price of Salt" משנת 1951 כאשר היא מסרבת להיכנע לתכתיבים הללו, אם במקום היא פרסמה את הספר תחת [[שם עט]] - קלייר מורגן. {{הערה|שם=קסטל}} לאחר [[מהומות סטונוול]], תמות לסביות בספרות הפכו למגוונות ומורכבות יותר ואופיין השתנה מאירוטיקה המיועדת לגברים, ליצירות שנכתבו על ידי או עבור לסביות. מגזינים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] כמו "The Furies" או "[[חוכמה זדונית]]" החליפו את "The Ladder" ה[[אוונגרד]]י, וכותבות רציניות החלו להציג דמויות ועלילות לסביות. [[ריטה מיי בראון]] כתבה את "[[סבך הפרי האדום]]" רומן לסבי-פמיניסטי משנת [[1973]]. {{הערה|שם=שלאגר}} המשוררת [[אודרה לורד]] התעמתה עם [[ומופוביה]] ו[[גזענות]] ביצירותיה, ו[[שרי מורגה]] הייתה הראשונה אשר הביאה את נקודת המבט ה[[היספנים|היספנית]] לספרות הלסבית. עדות לשינויים בערכים החברתיים ניתן למצוא ביצירותיה של [[דורתי אליסון]], אשר התמקדה ב[[התעללות מינית בילדים]] ובעלילות פרובוטקיביות במכוון של [[סאדו-מזוכיזם]]. {{הערה|שם=שלאגר}}
===קולנוע===
===טלוויזיה===
==סוגיות עכשוויות==
===אופנה לסבית ותרבות פופולרית===
===לסביוּת ומיניות===
הדיון בשאלה האם [[יחסי מין]] בין נשים הם הכרח לשם הגדרת יחסים לסביים או יחסים בכלל טרם הוכרע. לפי ה[[סקסולוג]]ית ה[[פמיניזם|פמינסטית]] נעמי מק'קורמיק (Naomi McCormick), [[מיניות]]ן של נשים הוגדרה על ידי גברים - אלה הכתיבו כי האינדיקציה ל[[נטייה מינית]] לסבית היא התנסות מינית עם אישה אחרת, אולם לא קיימת אינדיקציה זהה בהגדרת נשים כ[[הטרוסקסואליות]]. מק'קורמיק טוענת כי קשרים [[נפש]]יים, [[רגש]]יים ו[[אידאולוגיה|אידאולוגים]] בין נשים הם חשובים ומשמעותיים לא פחות ואף יותר מקשרים מיניים. {{הערה|שם=מק'קורמיק|McCormick, Noami (1994). Sexual Salvation: Affirming Women's Sexual Rights and Pleasures, Praeger Publishers. ISBN 0-275-94359-3}}
יחד עם זאת, במהלך [[שנות ה-80]] דחתה תנועה משמעותית את ההתייחסות הא-מינית של [[פמיניזם תרבותי|הפמיניזם התרבותי]] ללסביוּת, והביאה למחלוקת קשה בין לסביות לתנועה הפמיניסטית - מחלוקת שזכתה לתשם "מלחמות הסקס הפמיניסטי" והביאה לפיצול בקרב התנועה. {{הערה|Esther Newton and others, [http://sitemaker.umich.edu/lesbian.history/the_sex_wars "Lesbian History: The Sex Wars"], University of Michigan.}} תרבות הבּוצ'ות והפמיות אשר עשתה הפרדה בין לסביות גבריות לנשיות הופיעה שוב, על א ףשלא באופן נוקשה כפי שהיה ב[[שנות ה-50]], והפכה לאופן של בחירת הבעה אישית של מיניות עבור נשים ב[[שנות ה-90]]. כך חשו נשים שוב בטוחות יותר להיות נועזות מבחינה מינית, וגמישוּת מינית הפכה למקובלת יותר. {{הערה|Faderman, Lillian (April 1992). "The Return of Butch and Femme: A Phenomenon in Lesbian Sexuality in the 1980s and 1990s", Journal of the History of Sexuality, 2 (4), p. 578–596.}}
הדיון על אודות לסביוּת ומיניות מתרכז לרוב בתופעת תדירות קיומו של מגע מיני, כמשתקף מהמונח "[[מיתת המיטה הלסבית]]", אותו הגתה הסוציולוגית האמריקאית פפר שוורץ (Pepper Schwartz). שוורץ מצאה כי זוגות לסביות אשר נמצאות בקשר ארוך טווח דיווחו כי הן מקיימות פחות מגע מיני מזוגות הטרוקסואלים או זוגות של גברים הומוסקסואלים. לפי טענת מבקריה של פפר, הנשים במחקר נשאלו "באיזו תדירות את מקיימת יחסי מין", ללא הגדרת או פירוט המונח "יחסי מין". לפי טענה זאת, לא הוחשבו במחקר קרבה גופנית ואינטימיות, שהינם דפוסים הקיימים באופן תכוף אצל אותם זוגות כיחסי מין. {{הערה|Nichols, Margaret (November, 2004). "Lesbian Sexuality/Female Sexuality: Rethinking ‘Lesbian Bed Death’", Sexual and Relationship Therapy, 19 (4), p. 364–371.}}
דיונים נוספים על אודות [[מגדר]] ו[[נטייה מינית]] השפיעו על התיוג העצמי והתפיסה העצמית של נשים רבות. רוב האנשים ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]] מניחים כי [[הטרוסקסואליות]] היא תכונה מולדת אשר קיימת בכל אדם ("[[הטרונורמטיביות]]"). כאשר אישה מגיעה להבנה כי המשיכה הרומנטית והמינית שלה היא לנשים אחרות, עלול הכרה זו ליצור מעין "משבר קיומי"; רבות מהנשים החוֹות משבר כזה מאמצות לעצמן [[זהות]] לסבית, ומתגברות על [[הבניה חברתית]] של [[סטריאוטיפ]]ים בנוגע ל[[הומוסקסואליות]] על מנת ללמוד כיצד לתפקד בקרב [[תת-תרבות]] זו. {{הערה|שם=שלאגר}} לסביות בתרבות המערבית חולקות באופן כללי זהות המקבילה במידה רבה לזהות שמתבססת על [[אתניות]]; הן חולקות היסטוריה ותרבות משותפת, וניסיון דומה ב[[אפליה]] אשר הביא לסביות רבות לדחות עקרונות הסטרוסקסואליים. {{הערה|שם=רוטבלום}} תיאורטיקנים של סוציולוגיה מציינים כי לרוב התנהגות וזהות אינן חופפות: נשים יכולות לסווג עצמן כהטרוסקסואליות אך לקיים יחסים עם נשים אחרות, לסביות יכולות לקיים יחסים עם גברים, ונשים אשר החשיבו את נטייתן המינית למוחלטת עלולות לגלות כי זו השתנתה במשך הזמן. מאמר שפורסם בשנת 2001, אשר עסק בהבחנה של לסביות לצרכי לימודי רפואה ומחקרי בריאות, הציע שלסביות משתמשות בשלושה מאפיינים: זהות בלבד, התנהגות מינית בלבד, או שילוב של שתיהן. {{הערה|Brogan, Donna, Frank, Erica, Elon, Lisa, O'Hanlon, Katherine (January 2001). "Methodological Concerns in Defining Lesbian for Health Research", Epidemiology, 12 (1), p. 109–113.}}
===סמלים לסביים===
{{ערך מורחב|סמלי להט"ב}}
<gallery widths="150px">
File:Double Venus-color.svg| '''ונוס כפול ושלוב''' מסמל בדרך כלל [[זוגיות]] לסבית, אך לעתים עושות שימוש בסמל זה גם נשים [[פמיניזם|פמיניסטיות]] על מנת לציין אחוות נשים.
File:Labrys-symbol-transparent.svg | ה'''[[לבריס]]''' הוא [[גרזן]] דו-ראשי ששימש כסמל [[התרבות המינואית|בתרבות המינואית]] ב[[כרתים]], וכיום משמש לרוב לייצוג לסבי או ייצוג של עוצמה פמיניסטית. <ref>Swade Pages, [http://www.swade.net/gallery/symbols.html#labrys "Labrys"], swade.net</ref>
File:Vulva-handsign-Yoni-mudra.svg | '''יוני מודרה''' או "ידיים לסביות" {{הערה|Lesbian Dictionary, [http://www.lesbischleben.de/englwissenlexikon.htm "Lesbian Hands"], lesbischleben.de}} נפוץ בעיקר באירופה. הוא מסמל את ה[[וגינה]] הנשית ומייצג מגע נשי ונשיות. {{הערה|Phylameana lila Desy, [http://healing.about.com/od/east/ig/Mudra-Gallery/Yoni.htm "Yoni Mudra"], About.com Guide}}
File:Black triangle.svg| '''[[משולש שחור]]''' היה תג ששימש ל[[סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים]] כאסירים "א-סוציאליים", והוא אומץ על ידי לסביות ופמיניסטיות כסמל לגאווה וסולידריות. {{הערה|Elman, R. Amy. "Triangles and Tribulations: The Politics of Nazi Symbols," Journal of Homosexuality, vol. 30, no. 3 (1996): 3-11.}}
</gallery>
===משפחה ופוליטיקה===
[[קובץ:Lesbian married couple.jpg|ממוזער|200 px|זוג לסביות מציגות את תעודת הנישואים שלהן, [[סן פרנסיסקו]] [[2004]].]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[הורות הומו-לסבית]], [[נישואים חד-מיניים]], [[איחוד אזרחי]]}}
אל על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הייתה נפוצה בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה, תופעה חדשה יחסית היא התפתחותן של משפחות חד-מיניות בקרב בני-זוג חד מיניים. לפני [[שנות ה-70]], הרעיון שלפיו בני-זוג חד מיניים בוגרים יכולים למסד קשר זוגי לטווח ארוך היה זר לאנשים רבים. בסוף [[שנות ה-90]] דיווחו מרבית הלסביות (בין 60% ל-80%) כי הן נמצאות בקשר זוגי ארוך טווח. {{הערה|שם=שלאגר|Schlager, Neil, ed. (1998). Gay & Lesbian Almanac. St. James Press. ISBN 1-55862-358-2}} [[סוציולוג]]ים מייחסים את מספרן הגבוה של לסביות בזוגיות ל[[סוציאליזציה]] של [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]]: נטייתן של נשים להתחייב למערכת יחסים הופכת כפולה בזוגיות של שתי נשים. שלא כמו במערכות יחסים [[הטרוסקסואליות]], הנוטות לפצל את המטלות על סמך תפקידי מגדר, במערכות יחסים לסביות נעשית חלוקת התפקידים באופן שווה בין שתי הנשים.
נושא המשפחה הפך ליותר ויותר מרכזי בקרב [[אקטיביזם|פעילים]] למען זכויות להט"ב ב[[שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70|ה-70]]. סוגיית [[משמורת על ילדים]] הייתה בולטת במיוחד, שכן בתי משפט על פי רוב לא אישרו משמורת לאמהות אשר העידו על עצמן כלסביות, אל על פי שהנוהל הכללי פוסק שעל ילדים להיות מועברים לאמהותיהם הביולוגיות. {{הערה|שם=שלאגר}}{{הערה|שם=ג'נינגס}} תוצאות מחקר שערכה בשנת [[2009]] האקדמיה הלאומית להורות ב[[בריטניה]] הראו כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחרים. חוקרים ב[[קולג' בירקבק]], ב[[אוניברסיטת לונדון]] ו[[באוניברסיטת קלארק]] ב[[ארצות הברית]] שהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות", ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3805897,00.html "מחקר: ההורים הטובים ביותר - לסביות"], ynet,{{כ}} 16 בנובמבר 2009}} ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים – ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך – קבע כבר לפני כמה שנים כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, שהתבסס על עשרות מחקרים, קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית. {{הערה|[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128530.html "האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?"], הארץ, 16 בנובמבר 2009}}
==לסביות בישראל==
===מעמד חוקי וחברתי===
{{ערך מורחב|ערכים=[[זכויות להט"ב בישראל]], [[הומופוביה בישראל]], [[נישואים חד-מיניים בישראל]]}}
[[הומוסקסואליות|הומואים]] ולסביות ב[[ישראל]] אינם נתונים לאיום מצד החוק, ולא חל עליהם איסור לחיות את חייהם, לקשור קשרים רומנטיים, לקיים [[יחסי-מין]] או להביע חיבה בפומבי. בנוסף, החוק בישראל מספק הגנות מפני [[אפליה]] על רקע [[נטייה מינית]]. יחד עם זאת, הם אינם זוכים ל[[שוויון זכויות]] בחיי המשפחה, ה[[זוגיות]], ובסוגיות [[אימוץ]] והבאת ילדים לעולם, אם כי בתחום זה חל שינוי ניכר בפסיקה בשנים האחרונות. פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה [[דה פקטו]] בזוגות חד-מיניים – בעיקר במסגרת מוסד ה"[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]]", שהסדיר בעבר רק את ענייניהם של זוגות הטרוסקסואלים שלא נישאו באופן רשמי. מוסד זה מעניק לזוגות חד-מיניים מעמד טוב יותר מהמקובל במדינות רבות, לרבות ב{{ה|עולם המערבי}}. אף על פי כן, מעמדם החוקי של ההומוסקסואלים בישראל מוסדר רק באופן חלקי; בנושאים כגון [[דיני ירושה]], [[אימוץ ילדים|אימוץ]], [[אזרחות]], [[ביטוח לאומי]], [[משכנתה|משכנתאות]], [[מיסוי מקרקעין]] ועוד, אין בחקיקה התייחסות לזוגות חד מיניים, ועקב כך נדרשת פנייה לבתי משפט במקרים רבים. בבתי המשפט ובבג"ץ תלויים ועומדים מספר הליכים בנוגע לנושאים אלו, וההכרעות מתקבלות טיפין-טיפין, ללא דיון מקיף בנושא.
====הכרה בזוגיות====
[[File:Tel Aviv gay pride parade 2007 cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג לסביות ב[[מצעד הגאווה]] ב[[תל אביב]], [[2007]]. המצעד הראשון התקיים בעיר בשנת [[1998]], והיום הוא מתקיים בחמש ערים נוספות, בהן [[ראשון לציון]] ו[[אילת]].]]
באוגוסט 2001 החליטה שופטת [[בית משפט לענייני משפחה]] ב[[באר שבע]], אסנת אלון-לאופר, לאשר הסכם זוגיות בין בנות זוג לסביות, תוך שהיא קובעת כי "הגדרת המשפחה היא הגדרה רחבה, ושתי בנות הזוג עונות על הגדרת 'בן משפחה' שבחוק בתי המשפט לענייני משפחה. לא מצאתי", הוסיפה השופטת, "שההגדרה בחוק מכוונת דווקא לבני זוג ממין שונה". בית המשפט נתן באופן תקדימי תוקף של [[פסק דין]] להסכם לחיים משופתים של בנות זוג, תוך שקבע כי זוג לסביות עונות להגדרת "בן משפחה" לפי החוק. {{הערה|שם=יועז|1=יובל יועז, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=576981 "רק אל תבקשו סטטוס משפחתי"], הארץ, 17 במאי 2005.}}
====טיפולי פוריות====
בשנת [[1996]] הגישה [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]] עתירה ל[[בג"צ]] בשם טל ירוס-חקק, נגד הכללים של [[משרד הבריאות]] בנוגע לטיפולי [[הפריה]]. הכללים קבעו כי רווקה המבקשת לקבל [[תרומת זרע]] או [[הפריה חוץ-גופית]] תצטרך לקבל חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של [[עובד סוציאלי|עובדת סוציאלית]]. הכללים וההנחיות של משרד הבריאות הפלו את טל ירוס-חקק, החיה עם בת זוגה ד"ר אביטל ירוס-חקק מאז 1989, בכך שהתייחסו אליה כאל רווקה שאינה חיה בחיי [[זוגיות]].
בלחץ שופטי בג"צ ביטל משרד הבריאות את הכללים וההנחיות המפלים. משרד הבריאות אף הנחה את כל המרכזים הרפואיים של טיפולי פוריות כי אין לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.
====אימוץ====
ביחס לאימוץ פסק בג"ץ בשנת [[2000]] <ref> בג"ץ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 (2000)</ref> כי בהיעדר ראיה סותרת, [[משרד הפנים]] חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילד ב[[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מרשם התושבים בישראל]] תחת שתי אמהות: ביולוגית ומאמצת. ב-[[12 בפברואר]] [[2006]] אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-[[17 באוקטובר]] באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,<ref>[http://www.gogay.co.il/today/files/5222.asp הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית], באתר [[גוגיי]]</ref> ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/952829.html מזוז: זוגות חד מיניים יוכלו לאמץ ילדים], אתר [[הארץ]]</ref>
בעקבות מאבקן הממושך של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 9 שופטים וברוב של 7 מול 2 כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. במהלך הדיונים המשפטיים, אשר ארכו כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ב[[רמת גן]] בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו [[אפוטרופוס]]ות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדים שילדה בת-זוגהּ.
בנוסף, נקבע שאין כל מניעה חוקית לאשר לבני זוג חד מיניים או לאחד מהם לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות שבהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי הורה יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת הילד המאומץ כמקובל. מאז פס"ד ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ. {{הערה|1=יובל יועז, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=952829&contrassID=0&subContrassID=0 "מזוז: להתיר אימוץ לחד מיניים; ישי: יוזמה מבחילה"], הארץ, 10 בפברואר 2008.}}
===תרבות וקהילה===
[[קובץ:KorinAllal.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[קורין אלאל]] הייתה ה[[ידוען|ידוענית]] הלסבית הראשונה בישראל אשר [[יציאה מהארון|יצאה מהארון]].]]
חה"כ [[מרשה פרידמן]], שיצאה מהארון רק לאחר סיום כהונתה בכנסת, נחשבת לנציגת הקהילה הראשונה ב{{ה|כנסת}}, בהיבחרה ל[[הבחירות לכנסת השמינית|כנסת השמינית]] שהושבעה ב-[[1974]]. ב[[שנות ה-90]] החלו לסביות והומואים מחוץ לארון להתמודד גם בבחירות מקומיות. [[מיכל עדן]] הייתה הלסבית הראשונה שנבחרה ל[[מועצת העיר תל אביב-יפו|מועצת העיר תל אביב]], וכיום מכהנת ה[[טניסאי]]ת [[ציפי אובזילר]] כחברת מועצת העיר [[גבעתיים]]. ה[[ידוען|ידועניות]] הלסביות המוכרות ביותר בישראל הן הזמרות [[קורין אלאל]], אשר [[יציאה מהארון|יצאה מהארון]] בשנת [[2001]], ו[[יהודית רביץ]], אשר עשתה כן בשנת [[2010]]. [[סולן|סולנית]] להקת "[[המכשפות]]" [[ענבל פרלמוטר]], אשר נהרגה בשנת [[1997]], נחשבת עד היום לאייקון לסבי רב-השפעה. זמרות לסביות נוספות המוּכרות בציבור הרחב הן [[רונה קינן]], [[שרון בן-עזר]] ו[[שורטי (זמרת)|שורטי]]. בקרב קהילת הלהט"ב בישראל מתקיים דיון ער בדבר הייצוג התקשורתי של לסביות בישראל, והטענה העיקרית היא שייצוג זה לוקה בחסר, במיוחד בהשוואה לזה של גברים הומואים. המבקרים את טענה זו גורסים כי האשמה בכך תלויה בנשות-ציבור לסביות ישראליות אשר אינן יוצאות מהארון ובכך מדירות [[ניראות]] לסבית שיכולה הייתה לשפר את דעת הקהל בנושא זכויות להט"ב בישראל.
בשנת [[1968]] ייסד [[אמיר שרון]] את [[מועדון לילה|מועדון הלילה]] הראשון להומואים ולסביות, בדירה פרטית ברחוב יורדי הסירה בתל אביב. בישראל קיים היום [[פאב]] אחד בלבד המיועד אך ורק לקהל של לסביות, והוא "בית השואבה" שבסמטת בית השואבה, סמוך ל[[רחוב אלנבי]] שבתל אביב. הפאב הוא גלגולו של הבר הוותיק "מינרווה", שהוקם על ידי גלית בן שמחון ונסגר בשנת 2008, והיה בעל אוריינטציה זהה.
====ארגונים ופוליטיקה====
מיניות לסבית, הועלתה לראשונה כנושא בכנס על מיניות האישה שנערך ב[[קיבוץ]] [[גזר (קיבוץ)|גזר]] בשנת [[1967]]. שנה לאחר הוקם ארגון אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) בכנס [[פמיניזם|פמיניסטי]] ראשון מסוגו אשר נערך ב[[באר שבע]]. הארגון [[קל"ף]] (קהילה לסבית פמיניסטית) הוקם בשנת [[1987]]. כיום פועלים בישראל שני ארגונים המגדירים עצמם לסביים ומיועדים ללסביות (ולא לכלל אכלוסיית ה[[להט"ב]]), אולם ארגונים נוספים המגדירים עצמם "פמיניסטיים" נותנים גם הם מענה לאוכלוסיית הלסבית:
*'''[[בת קול (ארגון)|בת קול]]''' - ארגון לסביות [[דתי#יהדות|דתיות]] המקיים מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית - היותן לסביות מחד והיותן דתיות מאידך. הארגון מקדם חינוך לסובלנות ושוויון בחברה הדתית, מתוך מטרה לאפשר ללסביות דתיות ולבני משפחותיהן לחיות חיים מספקים של כבוד ושותפות בתוך החברה הדתית.
*'''[[אסוואת]]''' - קבוצת נשים לסביות [[ערבי]]ות ששמה לה למטרה "להתארגן כדי ליצור מקום בטוח ומכיל בשבילן בתוך החברה הערבית-ה[[פלסטיני]]ת, וכדי להעלאת את המודעות לנושאים של זהות מינית והומוסקסואליות בחברה זו".
====ספרות====
הספר העברי הראשון שעסק בלסביות ובהומואים, "הדווקאים", יצא לאור בישראל בשנת [[1960]] ופורסם תחת [[שם עט|שם העט]] שר"ב, שמשמעו שרה רינה בן מנחם. שנה לאחר מכן פורסם תחת אותו השם ה[[רומן]] הלסבי העברי הראשון, "הצולע". כיום קיימת בישראל ספרות לסביות מגוונת. החל מספרים המיועדים ל[[נעורים|בנות-נוער]], כגון "נעמת לי מאד" של עמי גדליה המספר על נערה אשר מתוודעת לזהותה המינית, ועד [[ספר עיון|ספרי עיון]] כמו "מעבר למיניות" מאת [[יאיר קדר]], [[עמליה זיו]] ו[[אורן קנר]] המאגד מאמרים בתחום הלימודים ההומו-לסביים וה[[תאוריה קווירית|תאוריה הקווירית]]. ה[[סיפורת]] מגוונת גם היא, והספרים העברים הבולטים בעלי [[תמה]] לסבית הם "תאנים, אהובתי" מאת דנה ג. פלג המספר על אישה לסבית צעירה במציאות החברתית החדשה של ישראל בסוף [[שנות ה-90]], "רציתי לנשק לך בשדה החרציות" מאת אביבה אברון המספר על רומן לסבי אשר נרקם בין שתי חברות טובות, "רואה את הקולות" מאת לילך גליל אל-עמי המספר על מסע לגילוי מאוחר של [[זהות מינית]], "מזון מלכות" מאת נגה אשד המאגד סיפורים על נשים לסביות, ה[[רומן]] ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפה]] "להחזיר את הפיות לארץ ישראל" מאת [[שז]] ו"הנה אני מתחילה" של [[יהודית קציר]], המתאר רומן של נערה עם מורתה בתיכון.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lesbianism|שם ויקישיתוף=לסביות}}
* [[מיתת המיטה הלסבית]]
* [[נישואי בוסטון]]
* [[א-מיניות]]
==לקריאה נוספת==
===בעברית===
* עומרי גולדשטיין וורד שפילמן, [http://law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_files/gilionB/6%20%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%94.pdf אמא יש רק אחת? – בעקבות 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה], '''הארת דין''' ב(2) (התשס"ה) 92. {{PDF}}
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2005-02-22.html פרוטוקול מס' 165 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה], בנושא "הכרעה בעניין מתן אימוץ לזוג לסביות" (פברואר 2005).
* אפרת, ר. (1999). '''תהליך היציאה מהארון של מתבגרות לסביות ישראליות: מאפיינים ודפוסי התמודדות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
* בן-שלום, י. (1987). '''אופייה אינו ידוע (פעילות לסבית בישראל)'''. נגה, 13, 11-12.
* דין, א. (1996). '''הקשר בין סגנונות Attachment לנטייה ללסביות אצל נשים'''. עבודה לקבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
*בטלר, ג'. (2001). '''קוויר באופן ביקורתי'''. (תרגום: ד. רז). תל אביב: רסלינג.
*באום, ד. ומרן, ע. (2000). '''לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות: אסופת מאמרים'''. תל אביב: קל"ף.
*חקלאי, א. (2002). '''תהליכי גיבוש זהות בקרב לסביות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
*קזין, א. (2001).''' לסביוּת, פרטיוּת והחיים (הקוויריים) בעיר'''. תאוריה וביקורת, 19, 259-264.
*אור, י. (2000). '''השוואה של הקשר הזוגי והתפקוד ההורי בקרב זוגות הטרוסקסואלים וזוגות לסביות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
*רבינרבסון, ד., ניניו, א., גרינבלט, ב. ודקל, א. (2005). '''Kos ו-Lesbos, או הרופא והאישה החד-מינית'''. הרפואה. 144 (ח'), 554-557.
*קוסטרינסקי, י. (1999). '''"לדעת אישה": הבניית זהות מינית לסבית בישראל'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
===באנגלית===
<div style="direction: ltr;">
*Frankfort-Nachmias, C. & Shadmi E. (Editors). (2005). '''Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel'''. New York: State University of New York Press
*Oppenheimer, J. (1993). '''The Pressure to be Heterosexual'''. In: Swirsky, B. & Safir, M.P. (Eds.) Calling the Equality Bluff: Women in Israel (pp. 108-114). New York: Teachers College Press
*Moore, T. (1999). '''Lesbiot: Israeli Lesbians Talk about Sexuality, Feminism, Judaism and Their Lives'''. London: Cassell
*Lieblich, A. & Friedman, G. (1985) '''Attitudes toward Male and Female Homosexuality and Sex-Role Stereotypes in Israeli and American Students'''. Sex Roles, 12(5/6), 561-570
*Belkin, A., & Levitt, M. (2001). '''Homosexuality and the Israel Defense Forces: Did Lifting the Gay Ban Undermine Military Performance?''' Armed Forces & Society, 27(4), 541
</div>
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5152 "נמצא קשר בין הורמוני מין לנטיות לסביות"], GoGay, {{כ}}1 ביולי 2003
* [http://www.shatil.org.il/organization/20312 אסוואת - נשים פלסטיניות לסביות], אתר "שתיל"
* גלית יצחק-אוגנוב, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-194295-00.html?tag=12-46-22 "לסביות מקובלות יותר מהומואים"], חדשות מחלקה ראשונה, 18 במרץ 2009
* ליבי בגנו, [http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,42433,.aspx "למה אין לסביות בטלוויזיה?"], עכבר העיר אונליין, 20 בנובמבר 2009
* אורלי וילנאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058408.html "דיון תקדימי בבית המשפט לענייני משפחה: זוג לסביות נאבקות על החזקת הילדים אחרי הפרידה"], הארץ, 25 בינואר 2009
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{להט"ב}}
[[קטגוריה:להט"ב|*]]
[[en:Lesbian]]
[[ar:سحاق]]
[[arz:ليزبيان]]
[[ast:Lesbianismu]]
[[bg:Лесбийка]]
[[br:Lesbianelezh]]
[[bs:Lezbijka]]
[[ca:Lesbiana]]
[[cs:Lesba]]
[[de:Lesbisch]]
[[el:Λεσβία]]
[[eo:Samseksemulino]]
[[es:Lesbianismo]]
[[et:Lesbi]]
[[fa:همجنسگرایی زنانه]]
[[fi:Lesbous]]
[[fr:Lesbienne]]
[[gl:Lesbiana]]
[[hr:Lezbijka]]
[[hu:Leszbikusság]]
[[hy:Լեսբուհի]]
[[id:Lesbian]]
[[it:Lesbismo]]
[[ja:レズビアン]]
[[ka:ლესბოსელი]]
[[ko:레즈비언]]
[[ku:Lezbiyenî]]
[[lt:Lesbietė]]
[[lv:Lesbiete]]
[[mk:Лезбејка]]
[[mr:लेस्बिअन]]
[[ms:Lesbian]]
[[nah:Nepatlachhuiliztli]]
[[nl:Lesbienne]]
[[nn:Lesbe]]
[[pl:Lesbijka]]
[[pt:Lésbica]]
[[qu:Qharinchu]]
[[ro:Lesbiană]]
[[ru:Лесбиянство]]
[[sh:Lezbejka]]
[[simple:Lesbian]]
[[sr:Лезбијка]]
[[th:หญิงรักร่วมเพศ]]
[[tr:Lezbiyen]]
[[uk:Лесбійство]]
[[yi:לעזביאנקע]]
[[zh:女同性戀]]
[[קובץ:Caminhada lésbica 2009 sp 37 cropped.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[דגל הגאווה]] ב[[מצעד הגאווה]] ב[[סאו פאולו]], [[2009]], ועליו מספר [[#סמלים לסביים|סמלים לסביים]] <small>(מימין לשמאל)</small>: [[לבריס]], [[משולש שחור]] וסמל ונוס כפול ושלוב]]
{{תקציר פורטל|להט"ב}}
'''לסביוּת''' הוא מושג המשמש לתיאור משיכה [[מיניות|מינית]] ו[[רגש]]ית בין [[אישה|נשים]] {{הערה|שם=אוקספורד|[http://dictionary.oed.com/ "Lesbian"], Oxford English Dictionary, Second Edition, 1989. Retrieved on January 7, 2009.}}. '''לסבית''' היא אישה בעלת [[נטייה מינית]] [[הומוסקסואליות|הומוסקסואלית]] ([[הרכב (בלשנות)|הרכב]] של המילים "הומו" ([[יוונית]]: זהה) ו-"סקס" ([[לטינית]]: [[זוויג|מין]]); ביחד: "מין זהה"), דהיינו אישה המקיימת או מעוניינת לקיים מערכות יחסים רגשיות ומיניות עם נשים אחרות. {{הערה|[http://www.tehila.org.il/support/terms.html "הגדרות ומונחים - לסבית"], אתר תהל"ה}}
המונח "לסביוּת" כקונספט המגדיר נשים אשר חולקות נטייה מינית הומוסקסואלית הוא תוצר של [[המאה ה-20]]. אף על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הופיעה במגוון רחב של תרבויות במהלך ההיסטוריה, רק בתחילת תקופה זו נעשה תיאור של לסביות כקבוצה. בשנים המאוחרות של [[המאה ה-19]] פרסמו [[סקסולוג]]ים תוצאות של [[מחקר]]ים ו[[תצפית (מדע)|תצפיות]] על התנהגות נשית שאופיינה במשיכה חד-מינית, ועשו הבחנה של לסביוּת כיישות חברתית ב[[תרבות מערבית|תרבות המערבית]]. כתוצאה מכך, נשים אשר הפכו למודעות לסטטוס הרפואי החדש שנוסד הקימו במחתרת [[תת-תרבות]] לסבית ב[[אירופה]] וב[[צפון אמריקה]].
הרחבה נוספת של המושג נעשה ב[[שנות ה-70]], בעקבות השפעתו של הגל השני של ה[[פמיניזם]]. מאז תקופה זו עוסקים [[היסטוריון|היסטוריונים]] בבחינה מוחדשת של יחסים בין נשים ב[[היסטוריה]], ומעלים שאלות בדבר ההגדרה הנכונה של אישה כלסבית, או של מערכת יחסים בין נשים כיחסים לסביים. דיונים בנושאים אלה הניבו שלושה רכיבים לזיהוי לסביוּת: התנהגות מינית, משיכה מינית, ו[[נטייה מינית]].
לסביות רבות הגיבו לתיוגן כ[[סטיגמה|דחויות מוסרית]] בבניית תת-תרבות המבוססת על מרידה ב[[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]]. לסביוּת הייתה במהלך ההיסטוריה לאופנתית לעתים, מה שהשפיע על האופן שבו השתקפה התופעה אצל אחרים כמו גם אצל הנשים הלסביות עצמן. ישנן נשים העוסקות בפעילות הומוסקסואלית, שייתכן כי ידחו את ה[[זהות מינית|זהות]] הלסבית בשלמותה, תוך שהן מסרבות לזהות עצמן כלסביות או [[ביסקסואליות]].
לאורך ההיסטוריה היו אלה [[גבר]]ים אשר עיצבו את העקרונות אשר קבעו מה נכון עבור נשים ב[[אהבה]], ב[[יחסי מין]] וב[[משפחה]], והואיל וגברים אינם חלק ממערכות יחסים לסביות – הם לרוב דחו או התעלמו מהרעיון כי מערכות יחסים כאלה אפשריות או כי מדובר באפשרות ברת-תוקף למימוש עצמי של [[מיניות]]. הסקסולוגים המוקדמים ביססו את אבחנותיהם על לסביות על אמונתם כי אישה הקוראת תיגר על תפקידי המגדר הנוקשים של החברה סובלות מ[[הפרעה נפשית]].
==אטימולוגיה==
[[קובץ:Godward-In the Days of Sappho-1904.jpg|ממוזער|250px|[[סאפפו]] מהאי [[לסבוס]], כאן מתוארת בציור משנת [[1904]] מאת הצייר האנגלי [[ג'ון וויליאמס גודווארד]], העניקה למושג לסביוּת את ההקשר ה[[אירוטיקה|אירוטי]] המתאר [[תשוקה]] בין נשים.]]
[[קובץ:Havelock Ellis a.JPG|ממוזער|שמאל|180 px|[[תת-תרבות]] לסבית החלה להתפתח כתגובה לסיווג התנהגות לסבית כ[[מחלת נפש]] על-ידי [[סקסולוג]]ים כגון [[הבלוק אליס]] (בתמונה).]]
המונח לסביוּת התפתח משמו של האי ה[[יוון|יווני]] [[לסבוס]], מקום מושבה של ה[[משורר]]ת [[סאפפו]], בת [[המאה השביעית לפני הספירה]]. {{הערה|שם=אוקספורד}} בחינה של כתבים עתיקים לימדה את היסטוריונים על קיומה של קבוצה נשים אשר היו תחת חסותה של סאפפו מבחינה תרבותית. {{הערה|שם=פוסטר|Foster, Jeannette H. (1985). Sex Variant Women in Literature, Naiad Press. ISBN 0-930044-65-7}} מעטים מכתביה של סאפפו שרדו, אולם אלו הקיימים, משקפים את הנושאים עליהם כתבה: [[חיי היום-יום]] של הנשים, מערכות היחסים שלהן ו[[טקס]]ים. סאפפו תיארה את [[יופי]]ין של הנשים ואת אהבתה אליהן. {{הערה|שם=אלדריך|Aldrich, Robert, ed. (2006). Gay Life and Culture: A World History, Thames & Hudson, Ltd. ISBN 0-7893-1511-4}} עד ל{{ה|מאה ה-19}} התייחס המונח "לסבי" לכל נושא הקשור לאי לסבוס, לרבות [[יין לסבי|סוג של יין]]. (בשנת [[2008]] נעשה ניסיון של תושבי האי למנוע בדרך משפטית את השימוש במונח שלא לתיאור נושאים הקשורים לאי, אך המהלך כשל. {{הערה|[http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/7520343.stm "Lesbos locals lose lesbian appeal"], BBC News Europe, July 22, 2008. Retrieved on February 3, 2009}})
בשנת [[1890]] נעשה שימוש במונח ב[[מילון]] [[רפואה|רפואי]] לתיאור התנוחה "סיזרינג" (ב[[אנגלית]]: "tribadism" {{הערה|תנוחה של קיום [[יחסי מין]] בין שתי נשים ללא חדירה, ובה נעשה חיכוך הדדי של ה[[פות]] לצורך גירוי מיני}}) כ"אהבה לסבית": "סיפוק מיני הדדי של שתי נשים על ידי גירוי ב[[יחסי מין]]". שימוש במונח "לסביוּת" (ב[[אנגלית]]: Lesbianism) כתיאור של יחסים [[אירוטיקה|אירוטיים]] בין נשים תועד בשנת [[1870]]. סביב [[המאה ה-20]] הוחלף המונח ב"סאפיזם" ("Sapphism") או "סאפיסטית" ("Sapphist"), ובשנת [[1925]] התקבע בספרות הרפואית המונח "לסביוּת", ושימש כ[[שם עצם]] המתאר את המקבילה הנשית ל[[מעשה סדום]] גברי. {{הערה|שם=אוקספורד}}
התפתחות הידע הרפואי היוותה מרכיב מרכזי בשינויים העתידים לבוא במשמעויות הנִלוות למונח לסביוּת. באמצע המאה ה-19 ערכו אנשי רפואה ניסיונות לייסד דרכים לזיהוי [[הומוסקסואליות]] בקרב [[גבר]]ים, אשר נחשבה אז לבעיה חברתית משמעותית במרבית [[העולם המערבי|החברות המערביות]]. על ידי סיווג התנהגות שהוגדרה באותה התקופה כ"[[מיניות הפוכה]]" על-ידי הסקסולוג ה[[יהדות גרמניה|יהודי]]-[[גרמני]] [[מגנוס הירשפלד]], קבעו החוקרים מהי התנהגות מינית [[נורמה|נורמלית]] עבור גברים ונשים, ובאיזו מידה גברים ונשים חורגים מן "ההתנהגות המינית המושלמת".{{הערה|שם=אלדריך}}
הספרות המקצועית התייחסה ללסביות במידה מועטה בהרבה מאשר להומוסקסואליות גברית, שכן התופעה לא נתפסה בקרב אנשי מקצוע כבעיה משמעותית, ובמקרים אחרים אף הייתה התעלמות מוחלטת מקיומה. יחד עם זאת, הסקסולוגים [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] הגרמני ו[[הבלוק אליס]] ה[[בריטניה|בריטי]] כתבו כמה ממחקרי הסיווג המוקדמים ביותר על אודות משיכה מינית בין נשים, והתייחסו אליה כסוג מסוים של [[אי שפיות]].{{הערה|שם=פדרמן1981|Faderman, Lillian (1981). Surpassing the Love of Men: Romantic Friendship and Love Between Women from the Renaissance to the Present, Quill. ISBN 0-688-00396-6}}
קראפט-אבינג, התייחס ללסביוּת (שאותה כינה "[[Uranism]]") כ[[מחלה]] [[נוירולוגיה|נוירולוגית]], ואילו אליס, אשר הושפע מכתיבתו של קראפט-אבינג, חלק עליו באשר לתפישתו כי "מיניות הפוכה" היא באופן כללי מצב שנמשך לאורך כל החיים. אליס האמין כי נשים המביעות אהבה לנשים אחרות ישנו את התייחסותן ליחסים מעין אלה לאחר שיתנסו ב[[נישואים]] וב"חיים מעשיים". {{הערה|שם=פדרמן1981}} יחד עם זאת, הוא הודה כי ישנן נשים עם "נטייה הפוכה" אשר יבלו את כל חייהן בהתמדה ביחסים אירוטיים עם נשים. אלה היו חלק מקבוצת "[[המגדר השלישי]]", אשר דחו את הרעיון לפיו נשים צריכות להיות כנועות, נשיות וביתיות.{{הערה|שם=פדרמן1981}} המונח "נטייה הפוכה" תיאר את [[תפקידי מגדר|התפקידים המגדריים]] ההפוכים ואת הקשר בינם למשיכה מינית לנשים במקום לגברים. היות שב{{ה|תקופה הוויקטוריאנית}} לא היה מקובל שנשים ייזמו מגע-מיני כלשהו, נשים אשר עשו כך נחשבו לבעלות התנהגות מינית גברית. {{הערה|שם=ג'נינגס|Jennings, Rebecca (2007). A Lesbian History of Britain, Greenwood World Publishing. ISBN 1-84645-007-1}}
עבודותיהם של ריכרד פון קראפט-אבינג ושל הבלוק אליס זכו לתפוצה רחבה וסייעו ליצור מוּדעוּת ציבורית למיניות נשית. טענות הסקסולוגים שלפיהן הומוסקסואליות היא [[סטייה]] מולדת התקבלו באותם זמנים בחיוב בקרב גברים הומואים, הואיל והייתה הכרה רחבה להצעתם כי סגנון חיים שכזה לא הושפע מ[[מוסר|מידה רעה]], מ[[עבריינות]] או מהפקרות, וכי אין להכיר בו ככזה. בהיעדר כל בסיס אחר לתיאור רגשותיהם, קיבלו הומוסקסואלים רבים את הסיווג כ"שונים" או "סוטים", והשתמשו בעובדה כי היו [[זכויות להט"ב באירופה|במעמד לא חוקי באירופה]] על מנת לגבש מעגלים חברתיים ב[[פריז]] וב[[ברלין]]. במקביל, לסביות החלו לגבש אלמנטים של [[תת-תרבות]].{{הערה|שם=אלדריך}}
==הומוסקסואליות בנשים ללא זהות לסבית==
המשמעויות השונות שנוספו למונח "לסביות" במהלך [[המאה ה-20]] עודדו מספר [[היסטוריון|היסטוריונים]] לבחון מחדש יחסים בין נשים במהלך ההיסטוריה בטרם החל השימוש הנרחב במונח לתיאור [[נטייה מינית]]. דיונים בין היסטוריונים הולידו שאלות חדשות בדבר הגדרתה של מערכת יחסים לסבית. לסביות-[[פמיניזם|פמיניסטיות]] עמדו על כך ש[[יחסי מין]] אינם מדד הכרחי בקביעה שלפיה אישיות מסוימת היא לסבית, אם עיקר היחסים שלה ואלה הקרובים והמשמעותיים ביותר היו עם נשים. כאשר בוחנים יחסים מן העבר בהקשר ההיסטורי המתאים, היו זמנים שבהם אהבה ויחסי מין היו שני תחומים נפרדים ולא בהכרח קשורים.{{הערה|שם=רוטבלום|Rothblum, Esther, Brehoney, Kathleen, eds. (1993). Boston Marriages: Romantic But Asexual Relationships Among Contemporary Lesbians, University of Massachusetts Press. ISBN 0-87023-875-2}} בשנת [[1989]] קבוצה חוקרים אשר נקראה "קבוצת ההיסטוריה הלסבית" (The Lesbian History Group) כתבה: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משום שישנו בחברה אי-רצון להכיר בכך שלסביות קיימות, רמה גבוהה של ודאות נדרשת בטרם היסטוריונים או [[ביוגרפיה|ביוגרפים]] רשאים להשתמש בתווית הזו. עדויות אשר ייחשבו למשביעות רצון בכל מקרה אחר אינן מתאימות במקרה הזה ... אישה אשר מעולם לא נישאה, אשר חיה עם אישה אחרת, אשר חבריה היו בעיקר נשים או אשר התרועעה במעגלי-חברים הומו-לסביים ידועים הייתה ככל הנראה לסבית ... אך ראיות מסוג אלה אינן נחשבות ל"הוכחות" לכך. מה שהמבקרים אותנו מבקשים הן ראיות שלא ניתן להפריך אותן של פעילות מינית בין נשים, ואת אלו כמעט בלתי אפשרי למצוא.{{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}}}}
לרוב, מיניות האישה אינה מקבלת ייצוג הולם בטקסטים ובמסמכים היסטוריים. עד לאחרונה, תיעוד מיניותן של נשים נכתב למעשה על ידי גברים, מתוך הבנה ונקודת מבט גברית, כשההתייחסות לנשים הייתה ביחס לגברים עצמם - כנשותיהם, בנותיהם או אמהותיהם.{{הערה|שם=רבינוביץ'}} ייצוגים [[אמנות]]יים של מיניות נשית הציגו בדרך כלל רעיונות או מגמות בקנה-מידה רחב, והעניקו להיסטוריונים רמזים על עד כמה נפוצים ומקובלים היו יחסים אירוטיים בין נשים במהלך ההיסטוריה.
===רומא ויוון העתיקות===
[[קובץ:Griechen11.jpg|שמאל|ממוזער|230px|על [[קדרות יוון העתיקה|כלי חרס מיוון העתיקה]] הופיעו אמנם ייצוגים אירוטיים של נשים ובין נשים, אך לא ידוע האם מדובר באירוטיקה לצפייה בלבד או ביצוג של התנהלותן המינית של נשים באותה התקופה. בתמונה: איור על כד משנת [[480 לפנה"ס]].]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הומוסקסואליות ביוון העתיקה]]}}
ניתוח ה[[היסטוריה]] נעשה לרוב דרך [[אידיאולוגיה|אידיאולוגיות]] בנות-זמננו; [[יוון העתיקה]] כנושא זכתה לפופולריות רבה בקרב המעמד השליט ב[[בריטניה]] במהלך [[המאה ה-19]]. בהתבסס על סדר העדיפויות החברתי שלהם, היסטוריונים של יוון העתיקה פירשו את החברה ביוון כ[[העולם המערבי|מערבית]], [[האדם הלבן|לבנה]] וגברית, ובעיקרון הדירו נשים מהחשיבות ההיסטורית. {{הערה|שם=רבינוביץ'|Rabinowitz, Nancy, Auanger, Lisa, eds. (2002). Among Women: From the Homosocial to the Homoerotic in the Ancient World, University of Texas Press. ISBN 0-292-77113-4}} הנשים ביוון נהגו להתבודד אחת עם השנייה, וכך גם גברים. בחברה ובסביבה [[הומואירוטיקה|הומואירוטית]] זו היו יחסים אירוטיים ומיניים בין גברים דבר שבשגרה, והם תועדו ב[[ספרות]], ב[[אמנות]] ובהגות ה[[פילוסופיה|פילוסופית]]. אין כמעט כל תיעוד לפעילות הומוסקסואלית בין נשים, אך ישנה השערה שיחסים דומים לאלה שהתנהלו בין גברים ונערים התנהלו גם בין נשים ונערות. ה[[שירה לירית|משורר הלירי]] [[אלקמן]] בן [[המאה השביעית לפנה"ס]] השתמש במונח "aitis" לתיאור המקבילה הנשית לנער הנמצא במערכת יחסים [[פדרסטיה ביוון העתיקה|פדרסטית]]. {{הערה|שם=ברמר|Bremmer, Jan (ed.) (1989). From Sappho to de Sade: Moments in the History of Sexuality, Routledge. ISBN 0-415-02089-1}} ב[[דיאלוג]] ה[[סוקרטס|סוקרטי]] "[[המשתה]]", שנכתב על ידי [[אפלטון]], מציין [[אריסטופאנס]] נשים אשר אוהבות נשים, אך משתמש לשם כך במונח "trepesthai" (שמשמעו "שיש להתמקד בו") במקום במונח "ארוס", אשר התייחס ליחסים אירוטיים אחרים בין גברים ובין נשים לגברים. {{הערה|שם=אלדריך}}
ההיסטוריונית ננסי רבינוביץ' טוענת שציורים המופיעים של [[קדרות יוון העתיקה|כלי־חרס מיוון העתיקה]], בהם נראות נשים הכורכות את זרועותיהן סביב [[מותן|מותניהן]] של נשים אחרות או נשענות האחת על כתף השנייה, יכולים להתפרש כהבעה של תשוקה רומנטית. {{הערה|שם=רבינוביץ'}} לא ידוע הרבה על חייהן של נשים ביוון העתיקה ובמיוחד על המיניות שלהן. על אף שגברים לקחו חלק במערכות יחסים [[פדרסטיה ביוון העתיקה|פדרסטיות]] מחוץ לחיי ה[[נישואים]], אין ראיות מוצקות לכך שהוּתר לנשים או שהן עוּדדו לקיים יחסים מחוץ לנישואים. הנשים אשר הופיעו בציורים שעל הכדים היוונים נראות מביעות חיבה אחת כלפי השנייה והייצוג שלהן הוא אירוטי: הן מתקלחות יחד, נוגעות אחת בשנייה, ובחלק מהציורים ניתן להבחין ב[[דילדו]]אים אחדים וב[[דימוי]]יים הלקוחים מיחסים הטרוסקסואלים או פדרסטיים. לא ידוע האם מדובר ב[[אירוטיקה]] המיועדת לצופה ביצירת האמנות או ביצוג ממשי של חיי הנשים באותה תקופה. {{הערה|שם=ברמר}} {{הערה|שם=רבינוביץ'}}
ב[[רומא העתיקה]] היו נשים כפופות להגדרות של גברים בנושא מיניות. היסטוריונים מודרניים מציינים כי יחסם של גברים להומוסקסואליות בקרב נשים היה עוין. אישה אשר קיימה מערכת יחסים מינית מחייבת עם אישה אחרת נתפסה כבעלת מוּזרות [[ביולוגיה|ביולוגית]] ובעלת "[[דגדגן]] גדול באופן מפלצתי", שאיתו ניסתה לחדור לנשים אחרות ולעיתים גם לגברים. {{הערה|שם=ורסטריט|Verstraete, Beert; Provencal, Vernon (eds.) (2005). Same-Sex Desire and Love in Greco-Roman Antiquity and In the Classical Tradition of the West, Harrington Park Press. ISBN 1560236043}} לפי ההיסטוריון ג'יימס בוטריקה (Butrica), לסביוּת "אִתגרה לא רק את תפיסת הגברים את עצמם כאלה אשר להם ישנה בלעדיות על נתינת עונג מיני, אלא גם את היסודות הבסיסיים ביותר של תרבות השליטה הגברית ברומא". אין בנמצא תיעוד היסטורי ממשי של נשים אשר קיימו יחסי מין עם נשים אחרות ברומא העתיקה. {{הערה|שם=ורסטריט}}
===ראשית אירופה המודרנית===
מקרים של הומוסקסואליות בקרב נשים זכו במהלך ההיסטוריה ליחס שלילי פחות מצד [[רשות מחוקקת|רשויות החוק]] וה[[דת]] מאשר מקרים של [[ניאוף]] או הומוסקסואליות בקרב גברים. בעוד [[מעשה סדום]] בין גברים, בין גבר לאישה או בין גברים ובעלי-חיים נחשבו ב[[בריטניה]] לעבירות אשר דינן [[עונש מוות]], לא הייתה בספר החוקים או בספרות הרפואית כל הכרה או התייחסות למגע מיני בין נשים. החוק הראשון אשר אסר על יחסים מיניים בין נשים הופיע ב[[היסטוריה של צרפת#צרפת בימי הביניים|צרפת]] בשנת [[1270]]. {{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}} ב[[ספרד]], [[איטליה]] ו[[האימפריה הרומית הקדושה]] מעשי סדום בין נשים נכללו במעשים אשר נחשבו ל"לא-טבעיים", ודינם היה [[העלאה על המוקד]]; אך ישנן מעט מאוד עדויות לכך שהדבר נעשה. {{הערה|שם=אלדריך}} ה[[הוצאה להורג]] המוקדמת ביותר התרחשה ב[[שפייר]] שבגרמניה בשנת [[1477]]; שתי [[נזיר]]ות אשר "רכבו" האחת על השנייה או שהתגלה כי נגעו האחת ב[[שד (איבר)|שדייה]] של השנייה. נזירה איטלקייה בשם האחות בנדטה קרליני (Sister Benedetta Carlini) תועדה כאשר היא מפתה רבות מחברותיה למנזר, ותוארה כאחוזת [[דיבוק]] [[אלוהות|אלוהי]] בשם "ספלנדיטלו" (Splenditello). על מנת לסיים את יחסיה עם הנשים היא הוכנסה ל[[בידוד|כליאה בבידוד]] למשך 40 שנה. {{הערה|שם=נורטון}} יחד עם זאת, [[הומואירוטיקה]] נשית הייתה כה נפוצה בתיאטרון וב[[ספרות אנגלית|ספרות האנגלית]] עד כי היסטוריונים סבורים כי היא הייתה ל[[אופנה]] למשך תקופת זמן מסוימת במהלך תקופת ה[[רנסאנס]]. {{הערה|שם=ג'נינגס}}
==גיבוש זהות לסבית קולקטיבית==
לסביות, במיוחד בתרבות המערבית, מגדירות עצמן בדרך-כלל כבעלות [[זהות]] המגדירה את הייחודיות המינית שלהן, וכן את השתייכותן לקבוצה חברתית החולקת מאפיינים משותפים.{{הערה|שם=רוסט|Rust, Paula C. (November 1992). "The Politics of Sexual Identity: Sexual Attraction and Behavior Among Lesbian and Bisexual Women", Social Problems, 39 (4), p. 366–386.}} נשים בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, אך הן כמעט אף פעם לא נחשבו לחלק מקבוצה של אנשים אשר הגדרתה המתבססת על יחסים אלו. היות שבתרבות המערבית היוו נשים על פי רוב [[מיעוט]] פוליטי, הסיווג הרפואי של הומוסקסואליות הביא להתפתחותה של זהות קולקטיבית ולכינונה של תת-תרבות מתאימה.{{הערה|שם=אלדריך}}
===המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20===
[[קובץ:Die Fruendin April 30 1930.jpg|ממוזער|קהילת הלסביות המשגשגת ב[[ברלין]] של [[שנות ה-20]] הוציאה לאור בין השנים [[1924]] ל-[[1933]] את [[מגזין]] "החבֵרה" (''Die Freundin'').]]
עבור חלק מהנשים, הידיעה כי הן מתנסות ביחסים או התנהגות העלולים לסווגן כלסביות הביאה אותן להכחיש את סגנון חייהן או לכל הפחות להסוות אותו מסביבתן. כך לדוגמה ה[[פרופסורית]] ז'נט מרקס מ[[קולג' הר הוליוק]] לנשים אשר ב[[מסצ'וסטס]], אשר [[זוגיות|חיה עם]] [[נשיא (ארגון)|נשיא]]ת הקולג' [[מרי אמה וולי]] במשך 36 שנים, ייעצה לבנות הקולג' להתרחק מיחסים "לא נורמלים" ועמדה על כך שניתן להשיג [[אושר]] אמיתי רק מיחסים בין אישה וגבר.{{הערה|שם=אלדריך}} נשים אחרות, לעומת זאת, אימצו את ההבדלה הזו כדי למצב את עצמן בנפרד מגברים הומואים ו[[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלים]]. {{הערה|שם=צימרמן|Zimmerman, Bonnie, ed (2003). Lesbian Histories and Cultures: An Encyclopedia, Garland Publishers. ISBN 0-203-48788-5}} בין שנות ה-90 של [[המאה ה-19]] ו[[שנות ה-30]] של [[המאה ה-20]] הפעילה ה[[משורר]]ת ה[[אמריקאי]]ת [[נטאלי קליפורד בארני]] ב[[פריז]] [[סלון ספרותי|סלון]] שאירח פגישות שבועיות אליהן הוזמנו [[אמן (אמנות)|אמנים]] [[ידוען|ידוענים]], ונערכו בו דיונים בנושאים לסביים. בשלבהּ השפעות [[הומוסקסואליות ביוון העתיקה|יווניות עתיקות]] עם [[אירוטיקה]] [[צרפת]]ית מודרנית, ניסתה בארני ליצור גרסה עדכנית ואידיאלית של [[לסבוס]] אצלה בסלון.{{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}} בין אורחיה נכללו [[צייר]]ת ה[[פורטרט]]ים [[רומיין ברוקס]], אשר נהגה לצייר מבקרים אחרים בסלון, ה[[סופר]]ות [[דג'ונה ברנס]], [[קולט (סופרת)|קולט]] ו[[גרטרוד שטיין]] והמשוררת [[רדקליף הול]].
ב[[ברלין]] של [[שנות ה-20]] התפתחה במרץ תרבות הומו-לסבית: נפתחו כ-50 [[מועדון לילה|מועדונים]] המיועדים ללסביות, ואף היה לנשים [[מגזין]] משלהן בשם "החבֵרה" (ב[[גרמנית]]: ''"Die Freundin''), אשר ראה אור בין השנים [[1924]] ל-[[1933]], ומגזין נוסף בשם ''Garçonne'' ("גַרְסוֹן", ב[[צרפתית]]{{הערה|"Garçonne" היה כינוי לנשים שפרצו את גבולות ההתנהגות המגדרית המקובלות ב[[שנות ה-20]] בתחומי הלבוש, הסגנון וההתנהגות. המושג נגזר מ[[רומן]] בשם זה, והפך מילה נרדפת ל"אישה משוחררת".}}) אשר נועד לגברים [[קרוס-דרסר]]ים וללסביות.{{הערה|שם=אלדריך}} בשנת [[1928]] יצא הספר "הלסביות של ברלין",{{הערה|Ruth Margarite Röllig, " The Lesbians of Berlin", 1928}} אשר הציב את [[עיר בירה|בירת]] [[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] כמרכז של פעילות חברתית לסבית. הוקמו מועדונים רבים ומגוונים, אשר היוו מוקד משיכה ל[[תייר]]ות אשר הגיעו ל[[בית קפה|בתי קפה]] בשכונות קטנות, שאליהם היו מגיעות נשים מקומיות שהיו מעוניינות להכיר נשים אחרות. השיר "Das Lila Lied" (ב[[עברית]]: "שיר ה[[ארגמן]]") היה ל[[המנון]] המקומי של הלסביות בברלין. הומוסקסואליות הייתה אמנם [[זכויות להט"ב באירופה|בלתי חוקית בגרמניה]], אך יחס השלטונות נטה להיות [[סובלנות|סובלני]] כלפי פעילויות מסוימות, והשוטרים נהגו לערוך רישום של הומוסקסואלים בלבד, לצרכים עתידיים.{{הערה|שם=טמגנה|Tamagne, Florence (2004). A History of Homosexuality in Europe Berlin, London, Paris, 1919-1939: Volume 1, Algora. ISBN 0-58549-198-4}} [[הוועדה המדעית-הומניטרית]] של [[מגנוס הירשפלד]], אשר פעלה לקידום סובלנות כלפי הומוסקסואלים, קיבלה בברכה השתתפות לסבית, ופרץ של כתיבה לסבית ו[[אקטיביזם]] [[פוליטיקה|פוליטי]] בתנועה ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] בגרמניה ניכר באותה תקופה.{{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}}
[[קובץ:Radclyffe Hall - Sunday Express.gif|שמאל|ממוזער|250px|תמונתה של רדקליף הול הופיעה בעיתונים רבים אשר דנו בספר "[[תהום של בדידות]]". בתמונה: סאנדיי אקספרס, [[19 באוגוסט]] [[1928]].]]
בשנת [[1928]] פרסמה רדקליף הול את הספר "[[תהום של בדידות]]" (באנגלית: ''The Well of Loneliness''; ידוע לעיתים גם כ"באר של בדידות"). הספר מתאר את קורותיה של סטיבן גורדון, אישה המזהה את עצמה כבעלת "נטייה הפוכה" לאחר קריאת ספרו של הסקסולוג [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] "פסיכופתיה סקסואלית" (''Psychopathia Sexualis''), ואת חייה בקרב התת-תרבות ההומוסקסואלית של [[פריז]]. הספר כלל [[הקדמה]] מאת [[הבלוק אליס]], ונועד לשמש כקריאה ל[[סובלנות]] כלפי בעלי נטייה מינית הפוכה באמצעות פרסום של החיים תחת המגבלות שהיו מנת חלקם של אלו שנולדו עם נטייה כזאת. {{הערה|שם=פדרמן1981}} הול צידדה בתאוריות של קראפט-אבינג ואליס ודחתה את זו של [[זיגמונד פרויד]], שלפיה נטייה חד-מינית היא תוצאה של [[טראומה|טראומת]] [[ילדות]] והיא ניתנת לריפוי. החשיפה הרבה שלה זכה הספר הייתה תוצאה של השלכות לא מכוונות: ב[[לונדון]] נחשב הספר ל[[תועבה]] ו[[שערוריה]], והוא תואר על ידי הפרופסורית לורה דואן כ"רגע ההתגבשות בנראותה של התת-תרבות הלסבית ה[[אנגליה|אנגלית]] המודרנית". {{הערה|שם=דואן|Doan, Laura (2001). Fashioning Sapphism: The Origins of a Modern English Lesbian Culture, Columbia University Press. ISBN 0-231-11007-3}} בכתבות נרחבות בעיתונים נכתב כי הספר מכיל "יחסים מינים בין נשים לסביות", ונלוו אליהן [[תצלום|תצלומים]] של הול וכן פרטים על חייהן של לסביות; הסיקור העיתונאי נמשך בעיתונים הגדולים כחצי שנה. {{הערה|שם=דואן}} הול ייצגה את הופעתה החצונית של אישה "[[גבריות|גברית]]" ב[[שנות ה-20]]: שיער קצר, [[חליפה]] מחויטת (בדרך כלל עם מכנסיים) ו[[מונוקל]]. כאשר נשים [[בריטניה|בריטיות]] השתתפו ב[[מלחמת העולם הראשונה]] הן לבשו לראשונה [[ביגוד]] גברי ונחשבו ל[[פטריוטיות]] בגין לבישת [[מדים]] ו[[מכנסיים]], אולם בשנים שלאחר המלחמה הפך לבוש גברי אצל נשים להיות מזוהה עם לסביות.{{הערה|שם=דואן}}
[[קובץ:Gladys Bentley.jpg|שמאל|ממוזער|180px|תושבת [[הארלם]], [[זמר]]ת ה[[בלוז]] [[גלדיס בנטלי]], שהתפרסמה בגין שיריה שתיארו את יחסיה עם נשים.]]
ב[[ארצות הברית]] היו [[שנות העשרים הסוערות]] [[עשור]] של ניסיונות חברתיים, בעיקר ב[[סקס]]. הייתה לכך השפעה רבה של כתיבתו של זיגמונד פרויד, אשר טען כי תשוקות מיניות גועשות אצל כל אדם באופן [[לא-מודע]], למרות הניסיונות ל[[הדחקה|הדחיקן]]. התאוריות של פרויד היו נפוצות בארצות הברית באופן נרחב יותר מאשר ב[[אירופה]]. עם התרחבות המודעות לרעיון שלפיו יחסי מין הם חלק מסגנון החיים וההווי הלסבי, התנסויות מיניות כאלה הפכו לדבר נפוץ. ערים גדולות אשר הציעו תרבות של חיי לילה הפכו באופן מידי לפופולריות, ונשים החלו לחפש בחופשיות אחר הרפתקאות מיניות. [[ביסקסואליות]] הפכה לעניין אופנתי, במיוחד בשכונות הלהט"ביות הראשונות באמריקה.{{הערה|שם=פדרמן1991|Faderman, Lillian (1991). Odd Girls and Twilight Lovers: A History of Lesbian Life in Twentieth Century America, Penguin Books. ISBN 0-14-017122-3}} השכונה הפעילה ביותר מבחינת תרבות הומו-לסבית באותה התקופה הייתה [[הארלם]] שב[[רובע]] [[מנהטן]], השכונה העיקרית שבה התגוררו ה[[אמריקאים אפריקאים]] של [[ניו יורק]], והמבקרים בה נהנו ממופעי [[ג'אז]] וחיי לילה פעילים. [[זמר]]ות ה[[בלוז]] [[מא רייני]], [[בסי סמית]] ו[[את'ל ווטרס]] שרו על [[מאהב|רומנים]] שניהלו עם נשים. בין אלה שנהגו לפקוד את המקום ניתן לציין את ה[[שחקן|שחקנית]] [[טלולה בנקהד]], ה[[קומיקאי]]ת [[ביאטריס לילי]], והשחקנית [[ג'ואן קרופורד]], בטרם הפכה ל[[ידוען|ידוענית]]. {{הערה|שם=פדרמן1991}}{{הערה|שם=צימרמן}} הומואים ולסביות החלו לשרטט השוואה בין מעמדם החדש המוכר כמיעוט חברתי לבין זה של האמריקאים אפריקאים. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
גם בשכונת [[גריניץ' וילג']] ניתן היה להבחין בקהילה הומו-לסבית הולכת וגדלה. הארלם וגריניץ' וילג' סיפקו חדרים מרוהטים להשכרה לזוגות חד-מיניים, מה שהיווה גורם משמעותי בהתפתחותם כמרכזי הקהילה ההומו-לסבית. {{הערה|שם=נורטון|Norton, Rictor (1997). The Myth of the Modern Homosexual: Queer History and the Search for Cultural Unity, Cassell. ISBN 0-304-33892-3}} המרכזים היו שונים באופיים: ה[[בוהמה]] - קבצות ה[[אינטלקטואל]]ים אשר דחו את האידיאלים ה[[התקופה הוויקטוריאנית|וויקטוריאניים]] - התרכזו בווילג'. הקהילה המקומית הורכבה אמנם בעיקר מגברים, אך דמויות מוכרות כגון המשוררת [[עדנה סנט וינסנט מיליי]] או [[מייבל דודג' לוהאן]], שהתגוררו בווילג', נודעו ברומנים שניהלו עם נשים ופעילותן להפצת סובלנות כלפי הומוסקסואליות. {{הערה|שם=פדרמן1991}} נשים אשר לא היה באפשרותן לבקר בהארלם או להתגורר בווילג', יכלו לראשונה לבקר בסלונים בשנות ה-20 מבלי שייחשבו ל[[זונה|זונות]]. לפי ההיסטוריונית [[ליליאן פדרמן]], קיומם של מקומות ציבוריים כגון [[פאב]]ים המיועדים ללסביות "הפך לסימן הציבורי החשוב והמשמעותי ביותר של [[ תת-תרבות|תת-התרבות]] הלסבית למשך עשורים רבים". {{הערה|שם=פדרמן1991}}
===השפל הגדול ומלחמת העולם השנייה===
[[קובץ:Women drill press operators in 1942.gif|ממוזער|250 px|התנסותן של נשים בסביבת עבודה משותפת וב[[שירות צבאי]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] העניקו להן את האפשרויות הכלכליות והחברתיות אשר סייעו בעיצוב [[רשת חברתית]], סביבה ו[[תת-תרבות]] לסבית.]]
המרכיב העיקרי שנחוץ היה לעידוד לסביות לחיות את חייהן בחופשיות מבחינה ציבורית ואישית היה עצמאות [[כלכלה|כלכלית]]. זו למעשה נעלמה בפועל ב[[שנות ה-30]] עקב [[משבר כלכלי|המשבר הכלכלי]] ("[[השפל הגדול]]"). נשים רבות ב[[ארצות הברית]] חשו צורך [[נישואים|להינשא]] למען יציבות כלכלית – או ב[[נישואים פיקטיביים]] לגבר הומוסקסואל, המאפשרים לשני בני הזוג לקיים יחסים הומוסקסואלים באופן דיסקרטי מעיני החברה, או לגבר [[הטרוסקסואל]] וניהול חיי נישואין מסורתיים. נשים שניהלו חיים עצמאיים במהלך שנות ה-30 נתפסו ככאלה המחזיקות ב[[משרה|משרות]] שגברים אמורים להחזיק בהן. [[שיח (מדעי החברה)|שיח]] על אודות הומוסקואליות הפך [[טאבו|אסור]] מבחינה חברתית, ונשים דיברו רק לעתים נדירות על חיים לסביים, אפילו בקרב עצמן. {{הערה|שם=פדרמן1991}} התאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] של פרויד התפשטה והשפיעה על רופאים רבים מבעבר, אשר סברו עתה כי הומוסקסואליות היא [[נוירוזה]] הפוגעת בנשים צעירות. בגרמניה, התת-תרבות ההומו-לסבית שהתפתחה עד לאותן שנים נעלמה עם עליית [[המפלגה הנאצית]] [[גרמניה הנאצית|לשלטון]] בשנת [[1933]]. {{הערה|שם=אלדריך}}
{{ערך מורחב|ערך=[[לסביות בגרמניה הנאצית]]}}
פריצתה של [[מלחמת העולם השנייה]] הביאה לתמורה משמעותית בחייהם של אנשים רבים, כאשר נערך גיוס המוני של גברים, ובארצות הברית גויסו גם נשים לשורות הצבא. [[חיל הנשים של צבא ארצות הברית]] ו[[הצי האמריקני]] ערכו גיוס התנדבותי לנשים (WAVES). שלא כמו תהליך הסינון שנערך לגברים הומואים, אשר היה קיים מאז הוקם [[צבא ארצות הברית]], לא היה תהליך מקביל עבור לסביות, והן הוצבו בשורות הצבא בהדרגה במהלך המלחמה. למרות הגישה כלפי [[תפקידי מגדר|התפקיד המגדרי]] הנכון עבור נשים, אשר רווחה בשנות ה-30, נשים עצמאיות וגבריות גויסו באופן מיידי לצבא ב[[שנות ה-40]], ואלו שהביעו שבריריות שוחררו ממנו. נשים אחדות יכלו להגיע למטה החיל במדי גבר, לענות בשלילה על השאלה האם היו אי פעם מאוהבות באישה אחרת, ולהיכנס לתפקיד בקלות. {{הערה|שם=בריוב|Berube, Allan (1990). Coming Out Under Fire: The History of Gay Men and Women in World War II, The Free Press. ISBN 0-7432-1071-9}} פעילות מינית, יחד עם זאת, הייתה אסורה, ומי שהעידה על עצמה כלסבית שוחררה מהצבא כחלק ממדיניות "[[שחרור כחול]]". כאשר זיהו נשים לסביות אחת את השנייה, הן התקבצו לקבוצות קטנות בבסיסים הצבאיים והשתמשו במילות קוד. לטענת ההיסטוריונית אלן בֵּרוּבֵּה (Allan Bérubé), הומואים ולסביות בשורות הצבא סירבו, במודע או באופן לא-מודע, להעיד על נטייתם המינית או לדבר על זהותם המינית של אחרים, בהתאם למדיניות "[[לא נשאל, אל תספר]]". {{הערה|שם=בריוב}} שירות של נשים גבריות במיוחד בצבא לא היה נפוץ בהכרח, אך הופעתן החיצונית משכה תשומת-לב יתרה ומשכה אליהן נשים המעוניינות בנשים, אשר זיהו אותן כלסביות. נשים שרצו להעלות את הנושא היו צריכים לעשות זאת בזהירות רבה, ולעתים נדרשו ימים אחדות ליצירה של הבנה הדדית בנושא מבלי להעלותו בצורה מפורשת. {{הערה|שם=בריוב}}
נשים שלא התגייסו לצבא נקראו בדחיפות למלא ב[[מפעל]]י [[תעשייה]] תפקידים במקום הגברים שגויסו, על מנת לשמר את התוצר הלאומי. יכולות ההתניידות המשופרות, התחכום והעצמאות של נשים גדלו במהלך המלחמה ולאחריה, ואפשרו להן לחיות ללא בעלים. מצב זה לא היה מתאפשר תחת נסיבות חברתיות וכלכליות אחרות - והוא סייע לעיצוב [[רשת חברתית]] וסביבה לסבית.{{הערה|שם=פדרמן1991}}
===השנים שלאחר המלחמה===
[[קובץ:The Ladder, October 1957.jpg|שמאל|ממוזער|200px|שער המהדורה הראשונה של ה[[מגזין]] "The Ladder", אשר נשלח למאות נשים באזור [[סן פרנסיסקו]], וקרא להן "להסיר את המסיכות" (אוקטובר [[1957]])]]
לאחר מלחמת העולם השנייה היה בארצות הברית רצון עז לחזור לחיי החברה של לפני המלחמה מהר ככל הניתן. {{הערה|שם=אדם|Adam, Barry (1987). The Rise of a Gay and Lesbian Movement, G. K. Hall & Co. ISBN 0-8057-9714-9}} בשילוב עם הפחד הלאומי מ[[קומוניזם]] והתאוריה ה[[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]], אשר הפכה נפוצה יותר ויותר בקרב החוגים הרפואיים, הפכה בשנת [[1950]] הומוסקסואליות למאפיין לא רצוי אצל מועסקים ב[[ממשלת ארצות הברית]]; הומואים ולסביות נחשבו לפגיעים וחשופים יותר לסחיטה, ועל כן ביקשו בממשלה "להיפטר" מהם, והוחל בצעדים נרחבים לאיסוף מידע [[מודיעין|מודיעיני]] על חייהן הפרטיים. {{הערה|שם=אדסל|Edsall, Nicholas (2003). Toward Stonewall: Homosexuality and Society in the Modern Western World, University of Virginia Press. ISBN 0-8139-2211-9}} [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] והמקומי של ארצות הברית הגישו תביעות משפטיות, ערכו [[מעצר]]ים של אנשים אשר התקהלו ב[[פאב]]ים וב[[פארק]]ים, וחוקקו [[חוק]]ים שאסרו על [[קרוס-דרסר]]יות של גברים ונשים. {{הערה|שם=אדם}} הצבא והממשל ערכו חקירות רבות, שאלו נשים האם קיימו יחסים מיניים עם נשים אחרות, והחשיבו אפילו התנסות חד-פעמית ל[[עבירה]] ו[[פשע]], ובכך ערכו הבדלה קרימינלית בין הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
בשנת [[1952]] סיווגה [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]] (APA) הומוסקסואליות כהפרעה רגשית [[פתולוגיה|פתולוגית]], והתופעה נרשמה כ[[מחלת נפש]] בספר האחבחנות ה[[פסיכיאטריה|פסיכיאטריות]] האמריקאי [[DSM]]. {{הערה|שם=אדסל}} ההשערה שלפיה הומוסקסואליות היא [[מחלה]] שניתן לרפא אותה רווחה בקהילה הרפואית, בציבור הרחב, ובקרב רבות מהלסביות עצמן. {{הערה|שם=אסטרברג|Esterberg, Kristin Gay (February 1990). "From Illness to Action: Conceptions of Homosexuality in The Ladder, 1956–1965", The Journal of Sex Research, 27 (1), p. 65–80.}} העמדה והניסיונות לנשל הומוסקסואלים ממשרות ב{{ה|שירות הציבורי}} התרחבה ל[[אוסטרליה]] {{הערה|שם=ווילט|Willett, Graham (2000). Living Out Loud: A History of Gay and Lesbian Activism in Australia, Allen & Unwin. ISBN 1-74115-113-9}} ול[[קנדה]],{{הערה|שם=וורנר|Warner, Tom (2002). Never Going Back: A History of Queer Activism in Canada, University of Toronto Press. ISBN 0-8020-8460-5}} ובשנת [[1921]] לסביוּת הוצאה מחוץ לחוק ב[[בריטניה]]. {{הערה|שם=ג'נינגס|Jennings, Rebecca (2007). A Lesbian History of Britain, Greenwood World Publishing. ISBN 1-84645-007-1}}
{{הפניה לערך מורחב|זכויות להט"ב באירופה}}
קיים ידע מועט מאוד על הומוסקסואליות באותה התקופה מעבר לכתבים רפואיים ופסיכיאטריים. ידוע כי מפגשים חברתיים נערכו בפאבים, שבהם נערכו פשיטות משטרתיות בתדירות של אחת לחודש בערך, כאשר המעצרים עצמם פורסמו באופן חושפני בעיתונים. בתגובה לכך, בשנת [[1955]] נפגשו שמונה נשים מ[[סן פרנסיסקו]] נפגשו בסלוניהם הפרטיים על מנת לבלות יחד ולרקוד, וכאשר החליטו להפוך את האירוע לקבוע – הן הפכו לארגון הראשון של לסביות בארצות הברית, בשם "[[בנותיה של ביליטיס]]" ("The Daughters of Bilitis"). הקבוצה החלה שנה לאחר מכן להוציא לאור [[מגזין]] שנקרא "[[The Ladder]]" ועל [[עמוד שער|שער הכריכה]] של כל מהדורה הופיעה הצהרת כוונות אחרת. הראשונה הייתה "חינוך השונה" ("Education of the variant"), והיא נועדה לספק לנשים ידע על הומוסקסואליות ובמיוחד בהקשר נשי, וללמדן על לסביות מפורסמות במהלך ההיסטוריה. יחד עם זאת, בשנת [[1956]] למונח "לסביות" הייתה [[קונוטציה]] כה שלילית עד ש"בנותיה של ביליטיס" סירבו להשתמש בו בתור [[שם תואר]] ובחרו במקום זאת במילה "variant", שפירושה "שונה". {{הערה|שם=גאלו|Gallo, Marcia (2006). Different Daughters: A History of the Daughters of Bilitis and the Rise of the Lesbian Rights Movement, Seal Press. ISBN 1-58005-252-5}}
הקבוצה התרחבה ל[[שיקאגו]], [[ניו יורק]] ו[[לוס אנג'לס]], והמגזין הופץ לבסוף בקרב אלפים מחברות הקבוצה. הוא דן בטבעה של ההומוסקסואליות, לעתים קורא תיגר על הקביעה כי מדובר במחלה, נתן לקוראות במה להביע את דעתן בנוגע לסיבות שבעטיין הן לסביות, והציע דרכים להתמודד עם מציאות זו ועם תגובות החברה לכך. {{הערה|שם=אסטרברג}} בהשפעת הקבוצה, הוציאו לסביות בבריטניה מגזין דומה בשנת [[1964]] תחת השם "Arena Three". {{הערה|שם=ג'נינגס}}{{הערה|Covina, Gina/Galana, Laurel. (The) Lesbian Reader: An Amazon Quarterly Anthology, Amazon Press 1975, ISBN 0960962603}}
כתוצאה מהקטגוריזציה הקשוחה של מיניות כפי שהוגדרה על די הממשלה ובעיקר על ידי ה[[חברה]], פיתחה התת-תרבות פיתחה [[תפקידי מגדר]] ברורים בין הנשים עצמן, ובייחוד בקרב אלה שהשתייכו ל[[מעמד הפועלים]] בארצות הברית ובקנדה. אף עך פי שרשויות רבות העבירו חוקים אשר אסרו על [[קרוס-דרסר]]יות, ניתן היה למצוא ב[[פאב]]ים נשים שהתרועעו בתור מה שכונה ב[[סלנג]] "בּוּצ'וֹת" (ברבים; ליחיד: בּוּצ'ה או בּוּץ'; מאנגלית: butche), לתיאור לסביות אשר אימצו לבוש והתנהגות גברית. נשים אחרות לבשו ביגוד נשי "רגיל" ומילאו תפקיד דומיננטי פחות ונשי מבחינה מסורתית, ואותן נהוג לכנות, גם בעברית, "פֵמִיוֹת" (ברבים. ליחיד: פֵמִית או פֵם; מאנגלית, דרך [[צרפתית]]: femme, אישה). מודל ה[[חיברות]] "בוצ'ות ופמיות" היה כה בלתי נפרד מתרבות ה[[מועדון לילה|מועדונים]] והפאבים הלסביים, עד שאישה שסירבה לבחור לעצמה צורת התנהגות אחת מבין השתיים הייתה זוכה להתעלמות, או לכל הפחות לא הייתה מצליחה למצוא בת-זוג. יחסים רומנטיים בין שתי בוצ'ות או בין שתי פמיות נחשב היה ללא מקובל. {{הערה|שם=פדרמן1991}}
[[קובץ:Thirdsex bookcover 1959.jpg|ימין|ממוזער|170px|אל על פי ששיווקם נועד לגברים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקואלים]], סייעו ספרי [[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית לגיבוש זהות והגדרות לסביות לנשים ב[[שנות ה-50]].]]
נשים בוצ'ות לא היו דבר חדש בשנות ה-50; גם ב[[הארלם]] ו[[גריניץ' וילג']] של שנות ה-20 היו שהתאימו להגדרה זו, אך בשנות ה-50 ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|ה-60]] התפשטו ההגדרות הללו ולא הוגבלו עוד ל[[צפון אמריקה]]: בין השנים [[1940]] ל-[[1970]] תרבות הבוץ'/פם בפאבים ובמעדונים שגשגה גם ב[[בריטניה]], אל על פי ששם בלטו פחות ההבדלים המעמדיים. {{הערה|שם=ג'נינגס}}<!-- צריך לתרגם לכאן את החלק הלא-ברור הבא:
They further identified members of a group that had been marginalized; women who had been rejected by most of society had an inside view of an exclusive group of people that took a high amount of knowledge to function in.[51] Butch and femme were considered coarse by American lesbians of higher social standing during this period. Many wealthier women married to satisfy their familial obligations, and others escaped to Europe to live as expatriates.[52]
-->
למרות החוסר במידע על אודות הומוסקסואליות בכתיבה האקדמאית, התפתחה באותה תקופה דרך נוספת ללמידה על אודות לסביות. בשנת [[1950]] יצא לאור ספר ב[[כריכה רכה]] שכותרתו "Women's Barracks", ובו תיאור חוויותיה של אישה בכוחות [[צרפת החופשית]] ומערכת יחסים לסבית שהייתה עדה לה ה[[מספר (ספרות)|מספרת]]. הספר [[רב-מכר|הפך להצלחה]] ומכר 4.5 [[מיליון]] עותקים. {{הערה|שם=סטרייקר|Stryker, Susan (2001). Queer Pulp: Perverted Passions from the Golden Age of the Paperback, Chronicle Books, LLC. ISBN 0-8118-3020-9}} ה[[הוצאה לאור]], "Gold Medal Books" הוציאה בשנת [[1952]] ספר שני בסדרה – [[רומן]] בשם "Spring Fire", אשר מכר 1.5 מיליון עותקים. בהוצאה הופתעו מכמות המכתבים הרבה אשר הגיעה אל המערכת מנשים אשר כתבו על הנושא, והחליטו להוציא ספרים דומים נוספים, ובכך ייסדו את [[סוגה ספרותית|הסוגה הספרותית]] "[[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]] לסבית". {{הערה|שם=סטרייקר}} בין השנים [[1955]] ל-[[1969]] יצאו לאור יותר מ-2,000 ספרים בעלי [[תמה]] לסבית, והם נמכרו ב[[חנות כלבו|חנויות כלבו]], [[תחנת אוטובוס|תחנות אוטובוס]], ודוכני עיתונים בכל רחבי ארצות הברית וקנדה.
מרבית הספרים נכתבו על-ידי גברים הטרוסקסואלים, ושוּוקו כסוג נוסף של [[פורנוגרפיה]] לגבר. עם הזמן החלו נשים לרכוש את הספרים הללו – לא פחות, ואולי אף יותר מגברים. התגבש תת-ז'אנר ששירת פלח שוק מחתרתי של נשים לסביות, והציג תופעת לוואי מבורכת מבחינה מסחרית, לפחות לבתי הדפוס, שעלות ההדפסה וההפצה של הספרים ממילא הייתה בשבילם אפסית. {{הערה|שם=פיינפינט|1=יעל פיינפינט, [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=1260 "ספרות זולה"], GoGay,{{כ}} 4 בפברואר 2003}} על עטיפות הספרים נעשה שימוש בתמונות ו[[מילת קוד|מילות קוד]], והתכנים ההומוסקסואליים קודדו במילות מפתח שהעידו על אופיים: במקום המילה "לסבית" נעשה שימוש במונחים אחרים בכותרות הספרים, ומילים כמו "odd" או "strange" רמזו על תוכן לסבי. האיורים על העטיפות היו תמיד בעלי אופי חושני, וגם הם עוצבו כדי לרמז על המסופר בהם. לרוב אלו היו שתי נשים שניצבו אחת בקרבת השנייה, ביניהן מגע מינימלי, וברקע דמות גבר כריזמטי. {{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערה|שם=זימט|Zimet, Jaye (1999). Strange Sisters: The Art of Lesbian Pulp Fiction, 1949–1969, Viking Studio. ISBN 0-14-028402-8}}
ה[[תמה|עלילות]] בספרים אלה היו תבניתיות, והן שובצו בתבניות עלילה אשר חזרו על עצמן פעם אחר פעם. {{הערה|שם=פיינפינט}} האישה הבוצ'ה הייתה כהת עור, שחורת שער ויפה רק לעיתים נדירות; לעומתה הפמית הייתה [[בלונד]]ינית יפהפייה, שלרוב לבשה [[חצאית]] קצרה ומחשוף לא קצר. הלסביוּת הוצגה רע ופעמים רבות באוריינטציה של [[סאדיזם]], [[מאזוכיזם]], או [[אורגייה|אורגיות]], ולעיתים לא רחוקות גם בהקשר של [[כת השטן|כתות שטן]] כאלו או אחרות. העלילות התרחשו ב[[בית סוהר|בתי סוהר]], [[פנימיה|פנימיות]], [[מנזר]]ים ומקומות אחרים נעדרי נוכחות גברית משמעותית. {{הערה|שם=פיינפינט}} רבים מהספרים שימשו כסימוכין תרבותי: הם ציינו מקומות, מונחים, תיארו צורות לבוש וקודים אחרים אשר ייחדו את השנים. כתוצאה מכך, ספרות זולה לסבית סייעה להתפשטות המהירה של הגדרות הזהות הלסבית, גם גם באופן [[סטראוטיפ]]י, אצל קוראים הטרוסקסואלים וקוראות לסביות מבודדות במקביל. {{הערה|שם=פיינפינט}}{{הערה|Nestle, Joan (1983). "Desire So Big It Had to Be Brave", Lesbian Herstory Archives.}}
===הגל השני של הפמיניזם===
{{להשלים|פסקה=כן|סיבה='''ראו את [[:en:lesbian#Second wave feminism|הפרק המקביל]] בוויקיפדיה באנגלית'''}}
===בעלים-נשים===
===בחינה מחדש של חברויות רומנטיות===
==מחוץ לחברה המערבית==
התנהגות הומוסקסואליות בקרב נשים קיימת בכל התרבויות, אף על פי שהקונספט עצמו – של לסבית כאישה המקיימת יחסים אך ורק עם נשים – איננו מקובל בכולן. היחס להתנהגות הומוסקסואלית בקרב נשים תלויה בתפיסת תפקיד האישה בכל חברה, ובהגדרות התרבותיות של מין באותה התרבות.
===המזרח התיכון===
במהלך ההיסטוריה, נשים ב{{ה|מזרח התיכון}} הופרדו מגברים. ב{{ה|מאה ה-7}} וב{{ה|מאה ה-8}} היו כמה נשים אשר נהגו להתלבש ב[[ביגוד]] גברי, כאשר [[תפקידי מגדר]] היו פחות נוקשים, אך התפקידים המיניים אשר נִלוו לנשים ב[[אירופה]] לא נקשרו לנשים [[איסלאם|איסלאמיות]]. בית המשפט ה[[ח'ליפה|ח'ליפי]] ב[[בגדד]] אופיין בנשים אשר בלבשו כגברים, ואף עטו שיער-פנים מדומה, אך הן עדיין התחרו בנשים אחרות על תשומת-לבם של הגברים. {{הערה|שם=מארי|Murray, Stephen O. and Roscoe, Will (1997). Islamic Homosexualities: Culture, History and Literature, New York University Press. ISBN 0-8147-7468-7}} יחסים בין נשים אשר חיו ב[[הרמון]] ופחדים מפני יחסים אינטימיים בין נשים ב[[חמאם|חמאמים]] ה[[טורקיה|טורקיים]] תוארו בכתיבתם של גברים מ[[המאה ה-12]], אך בכתבים נשיים תוארו יחסים לסביים רק לעיתים נדירות. לא ברור להיסטוריונים האם התיאורים הלסביים המתוארים בספרות של אותה התקופה הם עובדות היסטוריות או ניסיון לספק [[פנטזיה|פנטזיות]] מיניות של גברים. ב[[מסה (חיבור עיוני)|מסה]] משנת [[1978]] על אודות ה[[דיכוי]] ב[[איראן]] נטען שנשים הושתקו לגמרי: "בכל ההיסטוריה האיראנית אף אישה לא הורשתה לדבר בגלוי על נטיות מסוג זה... עדות אישית על תשוקה לסבית הייתה פשע בלתי-נסלח." {{הערה|שם=מארי}} על אף שמוסלמים טוענים כי אין פירוש הדבר שנשים לא יכלו לקיים מערכות יחסים לסביות, [[אנתרופולוג]]ית אשר ביקרה בשנת [[1991]] ב[[תימן]] דיווחה שהנשים בעיר שבה ביקרה לא הצליחו להבין את את יחסיה הרומנטיים עם אישה אחרת. ב[[פקיסטן]] מצופה מנשים להינשא לגברים, ואלה אשר אינן עושות כך נידונות ל[[חרם חברתי]]. יחד עם זאת, נשים יכולות לקיים יחסים רומנטיים עם נשים אחרות, וכל עוד הן ממלאות את [[חלוקת תפקידים במשפחה|תפקידן המשפחתי]] נותרים ענייניהן הפרטיים חשאיים. האישה ה"אחרת" בדרך כלל קשורה ביחסי משפה או יחסים אחרים כלשהם ל[[מאהב]]ת שלה, ואיננה אישה זרה. {{הערה|שם=מארי}}
===החברה האינדיאנית בצפון ובדרום אמריקה===
[[קובץ:Catlin - Dance to the berdache.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של שבט [[אינדיאנים]] רוקדים ריקוד [[טקס]]י לכבוד [[Two-Spirit]], הניצבת במרכז.]]
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באמריקה}}
{{ערך מורחב|Two-Spirit}}
בתרבות ה[[אינדיאנים]] של [[צפון אמריקה]] ו[[דרום אמריקה]] קיים המושג "[[המגדר השלישי]]" עבור גברים-נשים ונשים-גברים שלקחו על עצמם [[תפקידי מגדר]] של המין השני. תפקידים אלה תועדו בקרב כמה שבטים: ה[[קואהווילטקים]] (Coahuiltecan) אשר חיו באזור [[טקסס]], בני ה[[טימוקואה]] (Timucua) אשר חיו באזור [[פלורידה]] וה[[קואווה]] (Cueva) אשר חיו באזור מזרח [[פנמה]]. בשבט ה[[קרי (עם)|קְרִי]] (Cree) המונח המתאר גבר שלקח את תפקיד מגדרי של אישה היה "ayekkwew"; בשבט [[זוני]] (Zuni) המונח עבור אישה אשר לקחה תפקיד מגדרי של גבר הייתה "katsotse" (שפירושה ילדה-ילד) ובשבט [[מוהאבה]] (Mohave) ניתן להן השם "Hwame". {{הערה|שם=אלדריך}} לתפקיד המגדרי ההפוך הייתה פחות משמעות מינית ויותר [[רוחניות|רוחנית]] ו[[מקצוע]]ית. אשה שהייתה [[Two-Spirit]] וניהלה מערכת יחסים עם אישה "רגילה" נחשבה כאילו היא נמצאת במערת יחסים [[הטרוסקסואליות|הטרוסקסואלית]]. {{הערה|שם=אלדריך}}
===אפריקה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באפריקה}}
תפקידי מגדר הפוכים ו[[נישואים חד מיניים]] בין נשים תועדו במעל 30 חברות [[אפריקה|אפריקאיות]]. נשים נישאו לנשים אחרות, גידלו יחד את ילדיהן ונחשבו באופן כללי לגברים ב[[ניגריה]], ב[[קמרון]] וב[[קניה]]. ל[[שבט האוסה]] שב[[סודן]] יש מונח המקביל ל"לסבית": "קיפי" (kifi) – מילה המשמשת גם לתיאור גברים אשר אינם לוקחים חלק ב[[תפקידי מגדר|תפקיד מגדרי]] מסוים. {{הערה|שם=אלדריך}} סמוך ל[[נהר קונגו]], אישה הלוקחת חלק ביחסים רגשיים או מיניים משמעותיים עם אישה אחרת מכוּנה "yaikya bonsángo" (ב[[תרגום חופשי]]: "אישה הלוחצת את עצמה לאישה אחרת"). יחסים לסביים ידועים גם בחברות הקשורות לשושלת היוחסין מצד האם ב[[גאנה]], בקרב אנשי האקן (Akan people). ב[[לסוטו]], נשים מביעות התחייבות האחת לשנייה במה שנחשב ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]] להתנהגות מינית: הן [[נשיקה|מתנשקות]], מקיימות יחסי מין ו[[מין אוראלי]]. בלסוטו אין הדבר נחשב ל[[יחסי מין]], שכן אלה נחשבים רק כשאר הם נעשים בין גבר לאישה או בין שני גברים. הנשים גם הן אינן מחשיבות את מעשיהן למיניים או מגדירות עצמן כלסביות. {{הערה|שם=אלדריך}}
ה[[קולוניאליזם]] באפריקה הביא לשינוי תרבותי בתפיסת המין בחברה. נשים אשר זוהו כלסביות הוענשו ב[[אונס]] לצרכי ריפוי, מתוך הנחה כי יחסי מין עם גברים יכולים לרפא [[נטייה מינית]] לסבית. {{הערה|Muthien, Bernadette (2007). "Queering Borders: An Afrikan Activist Perspective", Journal of Lesbian Studies, 11 (3/4), p. 321–330.}} דווקא ממשלת [[דרום אפריקה]] הייתה ראשונה בעולם אשר הוציאה אל מחוץ לחוק [[אפלייה]] על רקע נטייה מינית. {{הערה|[http://www.constitutionalcourt.org.za/site/yourrights/knowyourrights-gayandlesbiansrights.htm "Your Rights: Gay and Lesbian Rights, Constitutional Court of South Africa"]. Retrieved on June 9, 2009.}}
===אסיה===
{{ערך מורחב|זכויות להט"ב באסיה}}
{{להשלים|סיבה='''ראו את [[:en:Lesbian#Asia|הפרק המקביל בויקיפדיה האנגלית]]'''}}
==דמוגרפיה==
===דוח קינסי===
{{ערך מורחב|אלפרד קינסי}}
[[קובץ:Time-1953-08-24.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[אלפרד קינסי]] על שער [[טיים מגזין]], [[1953]].]]
ה[[מחקר]] המוקדם הנרחב ביותר אודות הומוסקסואליות בקרב נשים נערך על ידי "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון", אשר פרסם בשנת [[1953]] דיווח מעמיק על התנסותן המינית של נשים. יותר מ-8,000 נשים רואיינו על-ידי [[אלפרד קינסי]] וצוות המכון עבור ספר שנקרא "התנהגות מינית בנקבת האדם" {{הערה|שם=קינסי|1= Alfred Charles Kinsey (Author, Editor), [http://books.google.co.il/books?id=9GpBB61LV14C&printsec=frontcover&dq=Sexual+Behavior+in+the+Human+Female&source=bl&ots=yBwIqe0sDJ&sig=fLiVVXn_MukpBSAyCCLuVjlPJqE&hl=iw&ei=hrPqS73nCcuksQbYjMGDDw&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CAkQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false "Sexual Behavior in the Human Female"], Institute for Sex Research (Corporate Author), 1953}} הידוע כחלק מ[[דוח קינסי]]. התייחוסתו של הדוח לנושא כדבר מובן מאליו וכצורה נוספת של ביטוי למיניות האדם הייתה מהפכנית באותה התקופה. עד למחקר זה, [[רופא]]ים ו[[פסיכיאטר]]ים היו היחידים אשר חקרו התנהגות מינית, ותוצאות המחקרים היו מוטות בהתאם להשקפת עולמם המוסרית. {{הערה|שם=בולאת'|Bullough, Vern (May 1998). "Alfred Kinsey and the Kinsey Report: Historical Overview and Lasting Contribution", The Journal of Sex Research, 35 (2), p. 127–131.}}
קינסי וצוותו דיווחו כי 28% מהנשים חשו גירוי מיני על ידי אישה אחרת, ו-19% התנסו במגע מיני עם אישה אחרת. {{הערה|שם=קינסי}} מהנשים את קיימו מגע מיני עם נשים אחרות, בין חצי לשני שלישים מהן חוו [[אורגזמה]]. נשים [[רווקות]] היו בעלות ה[[שכיחות]] הגבוהה ביותר של יחסים הומוסקסואליים, ואחריהן נשים [[אלמנות]], [[גירושים|גרושות]], או פרודות. השכיחות הנמוכה ביותר הייתה בקרב נשים [[נישואים|נשואות]], ואלה אשר התנסו ביחסים כאלה בטרם הנישואים דווחו כי החליטו להינשא על מנת להפסיק פעילות הומוסקסואלית מצידן. רוב הנשים אשר דיווחו על התנסות הומוסקואלית לא חוו אותה יותר מעשר פעמים, ו-51% מהנשים אשר דיווחו על התנסות כזו, עשו זאת עם בת זוג אחת בלבד. בקרב נשים בעלות [[השכלה]] אקדמאית הייתה השכיחות הגבוהה ביותר של פעילות הומוסקסואלית, אחריהן לנשים בוגרות [[מכללה]], והשכיחות הנמוכה ביותר הייתה בקרב נשים אשר השכלתן לא עלתה על כיתה ט'. {{הערה|שם=קינסי}}
בהתבסס על סקאלת קינסי, כאשר 0 מייצג אדם [[הטרוסקסואל]] לחלוטין, 6 מייצג אדם [[הומוסקסואל]] לחלוטין, והמספרים שבאמצע מייצגים מדרג של תגובות ליחסים עם שני המינים, 6% בלבד מהמשתתפים במחקר דורגו במספר 6: הומוסקסואלים לחלוטין. מלבד אלה אשר דורגו 7 (71%), האחוז הגדול ביותר בין 0 ל-6 היה 1, עם כ-15%. יחד עם זאת, בדוח מצוין כי הדירוג מייצג תקופה מסוימת בחייו של הנבדק, וה[[נטייה מינית|נטייה המינית]] של אדם עלולה להשתנות. {{הערה|שם=קינסי}}
בקרב מגוון הביקורות שקיבל דוח קינסי, כיוון בולט במיוחד הייתה ביקורת לפיה "מכון קינסי לחקר מין, מגדר ופריון" נטה להשתמש ב[[מדגם]] [[סטטיסטיקה| סטטיסטי]] אשר הביא לייצוג עודף של יחסים חד מיניים אל מול חוקרים אחרים. {{הערה|שם=בולאת'}} המחקר "התנהגות מינית בנקבת האדם" סבל מ"בהלת [[המלחמה הקרה]]" – קינסי נתפס אז כחלק ממזימה אדומה לחבל במוסר האמריקאי ולהחליש את האומה. עם זאת, סביר להניח שסיבה משמעותית לא פחות הייתה הקושי של [[משפחה פטריארכלית|חברה פטריאכלית]] [[שמרנות|שמרנית]] להכיר בעובדת קיומו של עונג מיני אצל האשה. {{הערה|שמוליק דובדבני, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3043975,00.html "קינסי, הגרסה הרכה"], ynet, {{כ}}11.02.2005}}
{{סולם קינסי|600px|מרכז}}
===דוח האייט===
23 שנים מאוחר יותר, פרסמה הסקסולוגית שר האייט (Shere Hite) תוצאות מחקר שערכה על יחסי מין בקרב 3,019 נשים אשר ענו ל[[שאלון]]. הממצאים פורסמו תחת השם "דוח האייט" (Hite Report) בשנת [[1976]]. השאלות של האייט היו שונות מאלה של קינסי, והן התמקדו יותר בכיצד נשים מגדירות את עצמן, או איזה סוג של יחסים הם מעדיפות באופן עקרוני מעבר להתנסות חד-פעמית. מניתוח התשובות לשאלון עלה כי 8% מעדיפות יחסי מין עם נשים, ו-9% ענו כי הן מגדירות את עצמן כ[[ביסקסואליות]] או ציינו כי התנסו ביחסים כאלה הן עם גברים והן עם נשים אך מעדיפות שלא לקבוע עדיפות בנושא. {{הערה|שם=האייט|Hite, Shere (1976). The Hite Report: A Nationwide Study on Female Sexuality , MacMillan. ISBN 0-02-551851-8}}
מסקנותיה של האייט הבססו בעיקר על הערותיהן של הנשאלות ופחות על נתונים סטטיסטיים מדידים. היא נדהמה לגלות שנשים רבות אשר מעולם לא התנסו ביחסים לסביים מצאו מקום לציין כי הן מתעניינות ביחסים עם אישה אחרת, במיוחד כי שאלה כזו לא הייתה קיימת בשאלון. עוד מצאה האייט כי ההבדל המשמעותי ביותר עליו דיווחו נשים בין יחסים גם גברים לבין יחסים עם נשים היה ההתמקדות בגירוי של ה[[דגדגן]], מעורבות רגשית, ותגובה [[אורגזמה|אורגזמית]]. {{הערה|שם=האייט}} היות והאייט פרסמה את תוצאות מחקרה במהלך [[שנות ה-70]], בתקופה בה הייתה פופולריות רבה ל[[פמיניזם]], היא קבעה כי בנוסף כי ייתכן ונשים אימצו את הזהות ה[[פוליטיקה|פוליטית]] של לסביוּת.
===הערכת אוכלוסייה===
[[קובץ:Lesbian family.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[משפחה]] לסבית מ[[ניו זילנד]].]]
ההערכה היא שלסביות ב[[ארצות הברית]] הן כ-2.6% מה[[אוכלוסייה]], לפי [[סקר]] שערך בשנת [[2000]] "המרכז הלאומי לחקר דעת קהל" (National Opinion Research Center) בקרב בוגרים פעילים מינית שהתנסו ביחסים חד-מיניים במהלך השנה החולפת. {{הערה|Wright, John, ed. "Homosexuality in the U.S., 1998–2000", The New York Times Almanac (2009), Penguin Reference. ISBN 0-14-311457-3, p. 314.}}} סקר אודות זוגות חד-מיניים שנערך בארצות הברית הראה כי בין השנים 2000 ל-[[2005]], מספר האנשים אשר הצהירו כי הם נמצאים במערכת יחסים חד-מנית עלה ב-30%: פי חמש מהגידול ה[[דמוגרפיה|דמוגרפי]] במדינה. המחקר ייחס את הזינוק בנתונים לכך שכיום אנשים חשים נוח יותר להגדיר עצמם שהומוסקסואלים בפני [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית|הממשל הפדרלי]] מאשר בעבר. המחקר העריך את מספר ה[[הומו]]אים והלסביות בארצות הברית בכ-8.8 מליון, אך לא עשה הפרדה בין נשים וגברים. {{הערה|Gates, Gary [October 2006]. [http://www.law.ucla.edu/williamsinstitute/home.html "Same-sex Couples and the Gay, Lesbian, Bisexual Population: New Estimates from the American Community Survey"], The Williams Institute on Sexual Orientation Law and Public Policy, University of California Los Angeles, p. 1–25.}}
[[ממשלת בריטניה]] אינה מבקשת מאזרחים להגדיר את העדפותיהם המיניות, והיא מספקת רק הערכה חלקית של 5-7% מהאוכלוסייה. {{הערה|[http://www.stonewall.org.uk/information_bank/sexuality_key_questions/79.asp "How many lesbian, gay and bisexual people are there?"], Stonewall.org (2008). Retrieved on January 27, 2009.}} בדרך כלל לא נעשית הבחנה בין לסביות להומואים במחקרי [[מפקד אוכלוסין]] של משקי בית חד מיניים כפי שנעשה בארצות הברית, או הערה של כלל אוכלוסיית ה[[להט"ב]] כפי שנעשה על ידי ממשלת בריטניה. יחד עם זאת, סקרים ב[[אוסטרליה]] תיעדו טווח של הגדרה עצמית של נשים כלסביות או ביסקסואליות אשר נע בין 1.3% לבין 2.2% מכלל האוכלוסייה. {{הערה|Wilson, Shaun (December 2004). "Gay, lesbian, bisexual and transgender identification and attitudes to same-sex relationships in Australia and the United States", People and Place 12 (4), p. 12–22.}}
==בריאות==
===פיזיולוגיה===
===מנטליות===
==ייצוג במדיה==
[[קובץ:Courbet Sleep.jpg|שמאל|ממוזער|280px|"הנערות הנמות", [[גוסטב קורבה]], [[1866]].]]
לסביות המיוצגות ב[[ספרות]], [[קולנוע]] ו[[טלוויזיה]] מעצבות לעיתים קרובות את [[דעת קהל|דעת הקהל]] העכשווית אודות מיניות האישה. מרבית הביטויים ב[[אמצעי תקשורת|מדיה]] אודות לסביות [[הפקה|מופקים]] על ידי גברים; {{הערה|שם=שלאגר|Schlager, Neil, ed. (1998). Gay & Lesbian Almanac. St. James Press. ISBN 1-55862-358-2}} חברות [[הוצאה לאור]] של נשים לא התפתחו עד ל[[שנות ה-70]], [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]] אודות לסביות שנעשו על ידי נשים לא הופיעו עד ל[[שנות ה-80]], ו[[תוכנית טלוויזיה|תוכניות טלוויזיה]] המציגות תיאורים של לסביות ושנכתבו על ידי נשים נוצרו רק בתחילת [[המאה ה-21]]. כתוצאה מכך, הומוסקסואליות - במיוחד כזו העוסקת בנשים - הודרה מהייצוג התקשורתי בשל "[[אינהלציה סימבולית]]". כאשר תיאור של לסביות בתקשורת החל להפוך לנפוץ, הן לעיתים קרובות הוצגו בצורה חד-מימדית ו[[סטריאוטיפ]]ית.
===ספרות===
מלבד הישגיה של [[סאפפו]] בתחום הישרה הלסבית, [[היסטוריון|היסטוריונית]] ה[[ספרות]] [[ג'נט האוורד פוסטר]] (Jeannette Howard Foster) הכלילה גם את [[מגילת רות]] {{הערה|Foster, p. 22–23. Terry Castle also lists the Book of Ruth as an example of early lesbianism in literature (Castle, p. 108.)}} ומסורות [[מיתולוגיה|מיתולוגיות]] עתיקות כדוגמה ללסביוּת בספרות הקלאסית. סיפורי [[מיתולוגיה יוונית]] על [[גן עדן|גן העדן]] כללו לעיתים קרובות דמות אישה אשר מידותיה הטובות ו[[בתולה|בתולייה]] טרם הושחתו, אשר שואפת להתנהגות [[גבריות|גברית]] ואחריה נוהות קבוצת נערות מסוּרות. פוסטר מביאה את סיפוריהם של [[דיאנה (מיתולוגיה)|דיאנה]], [[ארטמיס]], [[קמילה]], [[קליסטו (מיתולוגיה)|קליסטו]], [[איפיס]], ו[[לאנט]] כדוכמאות לסיפוריהן של נשים מיתולוגיות אשר הראו מסירות ודבקות יוצאת-דופן האחת בשנייה, או שיצאו נגד [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]] המקובלים. {{הערה|שם=פוסטר|Foster, Jeannette H. (1985). Sex Variant Women in Literature, Naiad Press. ISBN 0-930044-65-7}} בנוסף, ידועים היוונים כמי שהפיצו את סיפורן של ה[[אמזונות]], עם [[מיתולוגיה|מיתי]] של [[אישה|נשים]]-לוחמות. נהוג להוקרי את ה[[כהן|כהנת]] אנ-הדו-אנא מ[[מסופוטמיה]] (2285 - 2250 [[לפנה"ס]]) אשר הקדישה את חייה ל[[מיתולוגיה מסופוטמית|אלה המסופוטמית]] איננה (Inanna), כה[[משורר]]רת הראשונה בהיסטוריה. היא החשיבה את עצמה כבת זוגתה של איננה. {{הערה|שם=נורטון}}
למשך עשר [[מאה (זמן)|מאות]] אחרי נפילתה של [[האימפריה הרומית]] (שנת [[476]]), נעלמה לסביוּת מהספרות. {{הערה|שם=קסטל|Castle, Terry, ed. (2003). The Literature of Lesbianism: A Historical Anthology from Ariosto to Stonewall, Columbia University Press. ISBN 0-231-12510-0}} פוסטר מדגישה את נקודת המבט המחמירה לפיה [[אדם וחוה|חוה]] - המייצגת את כל הנשים - היא זו שהביאה להדרדרותו של המין האנושי: [[החטא הקדמון]] קיבלגוון של חטא התאווה, כש[[ליבידו|יצר המין]] הוא המייצג העיקרי של חטאי הגוף, והוא חמור במיוחד בקרב נשים שכן התפיסה היא שהן אלו אשר יוצרות חיים, כאמהות. {{הערה|שם=פוסטר}} במהלך תקופה זו הייתה בקרב נשים שכיחות גבוהה מאוד של [[אנאלפבתיות]] ולא היה עידוד שלהן לרכוש מקצועות [[אינטלקטואל]]ים, כן שגברים היו אלו אשר עיצבו את הרעיונות והתפיסות בנוגא למיניות. {{הערה|שם=קסטל|Castle, Terry, ed. (2003). The Literature of Lesbianism: A Historical Anthology from Ariosto to Stonewall, Columbia University Press. ISBN 0-231-12510-0}}
[[קובץ:Lautrec in bed 1892.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"במיטה", [[אנרי דה טולוז-לוטרק]], [[1892]].]]
במהלך [[המאה ה-16]] תיאורים של יחסים בין נשים ב[[ספרות אנגלית]] ו[[צרפת]]ית ("Lives of Gallant Ladies" שנכתב על ידי בראנטום (Brantôme) בשנת [[1665]], ה[[רומן]] ה[[אירוטיקה|ארוטי]] "Fanny Hill" אשר נכתב על ידי ג'ון קלילנד בשנת [[1749]], ו- " L'Espion Anglais" אשר נכתב על ידי סופרים שונים בשנת [[1778]]) באו לידי ביטוי על ידי הסופרים המגוון רחב של התייחסויות אשר נעו בין סובלנות משועשעת לגירוי מיני, כאשר דמות גברית לוקחת חלק בסיפור על מנת להשלימו. היה עידוד של יחסים פיזיים בין נשים: הגברים לא חשו איום היות ויחסי מין לסביים היו מקובלים כאשר אין גבר בנמצא, ולא נתפסו כממלאי-מקום או תחליף ראוי ליחסי מין של אישה עם גבר. במקרה הגרוע ביותר, כאשר אישה נשבתה בקסמיה של אישה אחרת היא הפכה ל[[דמות ספרותית]] טראגית. סיפוק מלא מיחסים פיזיים ועל כן רגשיים נחשב היה לבתי אפשרי להשגה ללא [[פאלוס]] טבעי. התערבות של גברים ביחסים בין נשים הייתה נדרשת רק כשאר אחת הנשים התנהגה "כמו גבר", ודרשה את אותן זכויות יתר חברתיות. {{הערה|שם=פדרמן1981}}
ב{{ה|מאה ה-19}} הפכה לסביוּת כמעט ייחודית לספרות הצרפתית בלבד, בהתבסס על [[פנטזיה|פנטזיות]] של גברים ורצון לזעזע את ערכי ה[[מוסר]] של ה[[בורגנות]]. {{הערה|שם=פדרמן1981}} [[אונורה דה באלזאק]] בספרו "הנערה עם עיני הזהב" (ב[[צרפתית]]: La Fille aux yeux d'or {{כ}}[[1835]]) הציג לסביוּת בסיפור אודות שלושה אנשים אשר חיים בתקופת ההדרדרות המוסרית של [[פריז]]. דה באלזאק עסק בנושא שוב בספרים "הדודנית בט" (La Cousine Bette, {{כ}} [[1846]]) ו-"Séraphîta". עבודתו השפיעה על כתיבת ה[[נובלה]] "העלמה דה מופאן" (Mademoiselle de Maupin) {{הערה|1=Mademoiselle de Maupin, [http://books.google.co.il/books?id=CAebYkK0IXkC&printsec=frontcover&dq=Mademoiselle+de+Maupin&source=bl&ots=1tgz2YKLi6&sig=NfTtbSI45IflNg8IkWWYVPBVYJc&hl=iw&ei=6UzvS-qnK4zW-QbyyrDMCQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=2&ved=0CBIQ6AEwAQ#v=onepage&q&f=false "Mademoiselle de Maupin"], Google Books}} אשר נכתבה על ידי [[תאופיל גוטייה]] בשנת [[1835]], ובה הובא לראשונה תיאור פיזי אשר הפך להיות מזוהה עם הופעה לסבית: גבוהה, רחבת-כתפיים, ירכיים צרות ונטייה אתלטית. {{הערה|שם=פוסטר}}
המשורר [[שארל בודלר]] השתמש פעם אחר ב[[תמה]] של יחסים לסביים בשיריו: "Femmes damnées 1" ,"Femmes damnées 2" {{כ}}ו-"Lesbos". {{הערה|שם=קסטל}} כהשתקפות של החברה הצרפתית באותם זמנים ותוך שימוש בתכונות סטנדרטיות של דמויות אחרות, רבות מהדמויות הלסביות בספרות הצרפתית של [[המאה ה-19]] היו [[זונה|זונות]] או קורטיזנות ("זונות-צמרת"): [[האנשה]] של תמותה מוקדמת למידות רעות וסטיות, ומוות אלים עם סוף [[מוסר]]י. ה[[פואמה]] "קריסטבל" ([[1816]]) מאת [[סמואל טיילור קולרידג']] וה[[נובלה]] "קרמילה" (1872) מאת [[שרידן לה פנו]] ייצגו שתיהן לסביוּת הקשורה למעשי [[ערפד]]ות. {{הערה|שם=פדרמן1981}} תיאורים ספרותיים של הומוסקסואליות בקרב נשים לא רק עיצבו את התפיסות ה[[אירופה|אירופאיות]] אודות לסביות, אלא הסקסולוג [[ריכרד פון קראפט-אבינג]] מציין את הדמויות ב[[רומן היסטורי|רומן ההיסטורי]] "[[שלמבו]]" ([[1862]]) מאת [[גוסטב פלובר]] ו"הרוזן קליס" ([[1867]]) מאת [[ארנסט פיידו]] כדוגמאות ללסביות מכיוון שבשני הרומנים הללו מוצגות דמויות ראשיות אשר אינן דבקות בנורמות החברתיות המקובלות, ומביעות "רגשות מיניים הפוכים" - וזאת למרות שאף אחת מהן אינה מציגה תשוקה חד-מינית או התנהגות מינית. {{הערה|שם=פוסטר}} [[הבלוק אליס]] השתמש בדוגמאות מתוך כתביו של באלזאק וכמה משוררים וסופרים צרפתים אחרים על מנת לבנות את בסיס עבודתו בנושא ל"נטיות מיניות הפוכות" אצל נשים. {{הערה|שם=פדרמן1981}}
בהדרגה, החלו נשים להעלות על הכתב את מחשבותיהן על יחסים לסביים וליצור ספרות לסבית נשית. עד לפרסומו של הרומן "תהום של בדידות", רוב היצירות המשמעותךיות אשר עסקו ביחסים לסביים נכתבו על ידי גברים. ג'נט האוורד פוסטר מציינת כי נשים היו נתקלות בחשדות אשר הופנו כלפי חייהן הפרטיים אם נעשה שימוש ביחסים חד-מיניים בכותרת היצירה, ושסופרות אחדות כגון [[מרגקט פולר]], [[שארלוט שארק]] ו[[לואיז לבה]] נהגו לשנות את [[כינוי גוף|כינויי הגוף]] בעבודותיהן הספרותיות לכינויי זכר, או להותיר אותם מעורפלים. {{הערה|שם=פוסטר}} הסופרת ה[[פמיניזם|פמיניסטית]] [[ז'ורז' סאנד]] הוצגה כדמות ספרותית בכמה יצירות שנכתבו במאה ה-19: הסופר ו[[מבקר אמנות|מבקר הספרות]] ה[[איטליה|איטלקי]] מריו פרז (Mario Praz) זקף את הפופולריות של יחסים לסביים בספרות לזכותן של הופעותיה של סאנד ב[[פריז]] של שנות ה-30 של המאה ה-19. {{הערה|שם=פדרמן1981}} סאנד הופיעה גם בכמה [[סונטה|סונטות]] שכתבה [[אליזבת בארט בראונינג]]. הרומן "Villette"{{כ}} (1853) מאת הסופרת האנגליה [[שרלוט ברונטה]] הביא לתחילתו של [[ז'אנר]] חדש, "School story", עם [[תמה|תמות]] [[הומואירוטיקה|הומואירוטיות]]. {{הערה|שם=קסטל}}
ב{{ה|מאה ה-20}}, כתבו הסופרות [[קתרין מנספילד]], [[איימי לוול]], [[גרטרוד שטיין]], [[ה. ד.]], [[ויטה סאקוויל-ווסט]], [[וירג'יניה וולף]] ו[[גייל וילהלם]] יצירות פופולריות אשר היו בהן יחסים לסביים או חילופי-מגדר בעלילה המרכזית. כמה נשים כמו [[מרגריט יורסנאר]] ו[[מרי רנו]] כתבו או תרגמו יצירות [[סיפורת]] אשר התמקדו בגברים הומוסקסואלים, כגון יצירותיה של [[קרסון מק'ולרס]]. כל השלושה היו מעורבות ביחסים חד-מיניים, אך עיקר יחסי החברות הקרובים שלהם היו עם גברים הומואים. {{הערה|שם=נורטון}}
[[קובץ:Pierre-Auguste Renoir 021.jpg|שמאל|ממוזער|280px|"המתרחצות הגדולות", [[פייר אוגוסט רנואר]], [[1887]].]]
כאשר ספרי [[כריכה רכה]] הפכו לנפוצים, תמות לסביות עברו בהדרגה לז'אנר של [[ספרות זולה (סוגה)|ספרות זולה]]. רבים מהרומנים הללו התאפיינו בהצגה של נשים אומללות או יחסים אשר הסתיימו בצורה טראגית. מריאנה מייקר, מהכותבות הבולטות בז'אנר, כתבה מאוחר יותר כי היא נדרשה ליצור סוף מר למערכת היחסים ברומן "Spring Fire" מכיוון שב[[הוצאה לאור]] היה חשש שהפסר יוחרם על ידי הרשויות. {{הערה|Packer, Vin (Marijane Meaker). Spring Fire, Introduction. 2004, Cleis Press.}} פטרישיה הייסמית' כתבה את "Price of Salt" משנת 1951 כאשר היא מסרבת להיכנע לתכתיבים הללו, אם במקום היא פרסמה את הספר תחת [[שם עט]] - קלייר מורגן. {{הערה|שם=קסטל}} לאחר [[מהומות סטונוול]], תמות לסביות בספרות הפכו למגוונות ומורכבות יותר ואופיין השתנה מאירוטיקה המיועדת לגברים, ליצירות שנכתבו על ידי או עבור לסביות. מגזינים [[פמיניזם|פמיניסטיים]] כמו "The Furies" או "[[חוכמה זדונית]]" החליפו את "The Ladder" ה[[אוונגרד]]י, וכותבות רציניות החלו להציג דמויות ועלילות לסביות. [[ריטה מיי בראון]] כתבה את "[[סבך הפרי האדום]]" רומן לסבי-פמיניסטי משנת [[1973]]. {{הערה|שם=שלאגר}} המשוררת [[אודרה לורד]] התעמתה עם [[ומופוביה]] ו[[גזענות]] ביצירותיה, ו[[שרי מורגה]] הייתה הראשונה אשר הביאה את נקודת המבט ה[[היספנים|היספנית]] לספרות הלסבית. עדות לשינויים בערכים החברתיים ניתן למצוא ביצירותיה של [[דורתי אליסון]], אשר התמקדה ב[[התעללות מינית בילדים]] ובעלילות פרובוטקיביות במכוון של [[סאדו-מזוכיזם]]. {{הערה|שם=שלאגר}}
===קולנוע===
===טלוויזיה===
==סוגיות עכשוויות==
===אופנה לסבית ותרבות פופולרית===
===לסביוּת ומיניות===
הדיון בשאלה האם [[יחסי מין]] בין נשים הם הכרח לשם הגדרת יחסים לסביים או יחסים בכלל טרם הוכרע. לפי ה[[סקסולוג]]ית ה[[פמיניזם|פמינסטית]] נעמי מק'קורמיק (Naomi McCormick), [[מיניות]]ן של נשים הוגדרה על ידי גברים - אלה הכתיבו כי האינדיקציה ל[[נטייה מינית]] לסבית היא התנסות מינית עם אישה אחרת, אולם לא קיימת אינדיקציה זהה בהגדרת נשים כ[[הטרוסקסואליות]]. מק'קורמיק טוענת כי קשרים [[נפש]]יים, [[רגש]]יים ו[[אידאולוגיה|אידאולוגים]] בין נשים הם חשובים ומשמעותיים לא פחות ואף יותר מקשרים מיניים. {{הערה|שם=מק'קורמיק|McCormick, Noami (1994). Sexual Salvation: Affirming Women's Sexual Rights and Pleasures, Praeger Publishers. ISBN 0-275-94359-3}}
יחד עם זאת, במהלך [[שנות ה-80]] דחתה תנועה משמעותית את ההתייחסות הא-מינית של [[פמיניזם תרבותי|הפמיניזם התרבותי]] ללסביוּת, והביאה למחלוקת קשה בין לסביות לתנועה הפמיניסטית - מחלוקת שזכתה לתשם "מלחמות הסקס הפמיניסטי" והביאה לפיצול בקרב התנועה. {{הערה|Esther Newton and others, [http://sitemaker.umich.edu/lesbian.history/the_sex_wars "Lesbian History: The Sex Wars"], University of Michigan.}} תרבות הבּוצ'ות והפמיות אשר עשתה הפרדה בין לסביות גבריות לנשיות הופיעה שוב, על א ףשלא באופן נוקשה כפי שהיה ב[[שנות ה-50]], והפכה לאופן של בחירת הבעה אישית של מיניות עבור נשים ב[[שנות ה-90]]. כך חשו נשים שוב בטוחות יותר להיות נועזות מבחינה מינית, וגמישוּת מינית הפכה למקובלת יותר. {{הערה|Faderman, Lillian (April 1992). "The Return of Butch and Femme: A Phenomenon in Lesbian Sexuality in the 1980s and 1990s", Journal of the History of Sexuality, 2 (4), p. 578–596.}}
הדיון על אודות לסביוּת ומיניות מתרכז לרוב בתופעת תדירות קיומו של מגע מיני, כמשתקף מהמונח "[[מיתת המיטה הלסבית]]", אותו הגתה הסוציולוגית האמריקאית פפר שוורץ (Pepper Schwartz). שוורץ מצאה כי זוגות לסביות אשר נמצאות בקשר ארוך טווח דיווחו כי הן מקיימות פחות מגע מיני מזוגות הטרוקסואלים או זוגות של גברים הומוסקסואלים. לפי טענת מבקריה של פפר, הנשים במחקר נשאלו "באיזו תדירות את מקיימת יחסי מין", ללא הגדרת או פירוט המונח "יחסי מין". לפי טענה זאת, לא הוחשבו במחקר קרבה גופנית ואינטימיות, שהינם דפוסים הקיימים באופן תכוף אצל אותם זוגות כיחסי מין. {{הערה|Nichols, Margaret (November, 2004). "Lesbian Sexuality/Female Sexuality: Rethinking ‘Lesbian Bed Death’", Sexual and Relationship Therapy, 19 (4), p. 364–371.}}
דיונים נוספים על אודות [[מגדר]] ו[[נטייה מינית]] השפיעו על התיוג העצמי והתפיסה העצמית של נשים רבות. רוב האנשים ב[[העולם המערבי|חברה המערבית]] מניחים כי [[הטרוסקסואליות]] היא תכונה מולדת אשר קיימת בכל אדם ("[[הטרונורמטיביות]]"). כאשר אישה מגיעה להבנה כי המשיכה הרומנטית והמינית שלה היא לנשים אחרות, עלול הכרה זו ליצור מעין "משבר קיומי"; רבות מהנשים החוֹות משבר כזה מאמצות לעצמן [[זהות]] לסבית, ומתגברות על [[הבניה חברתית]] של [[סטריאוטיפ]]ים בנוגע ל[[הומוסקסואליות]] על מנת ללמוד כיצד לתפקד בקרב [[תת-תרבות]] זו. {{הערה|שם=שלאגר}} לסביות בתרבות המערבית חולקות באופן כללי זהות המקבילה במידה רבה לזהות שמתבססת על [[אתניות]]; הן חולקות היסטוריה ותרבות משותפת, וניסיון דומה ב[[אפליה]] אשר הביא לסביות רבות לדחות עקרונות הסטרוסקסואליים. {{הערה|שם=רוטבלום}} תיאורטיקנים של סוציולוגיה מציינים כי לרוב התנהגות וזהות אינן חופפות: נשים יכולות לסווג עצמן כהטרוסקסואליות אך לקיים יחסים עם נשים אחרות, לסביות יכולות לקיים יחסים עם גברים, ונשים אשר החשיבו את נטייתן המינית למוחלטת עלולות לגלות כי זו השתנתה במשך הזמן. מאמר שפורסם בשנת 2001, אשר עסק בהבחנה של לסביות לצרכי לימודי רפואה ומחקרי בריאות, הציע שלסביות משתמשות בשלושה מאפיינים: זהות בלבד, התנהגות מינית בלבד, או שילוב של שתיהן. {{הערה|Brogan, Donna, Frank, Erica, Elon, Lisa, O'Hanlon, Katherine (January 2001). "Methodological Concerns in Defining Lesbian for Health Research", Epidemiology, 12 (1), p. 109–113.}}
===סמלים לסביים===
{{ערך מורחב|סמלי להט"ב}}
<gallery widths="150px">
File:Double Venus-color.svg| '''ונוס כפול ושלוב''' מסמל בדרך כלל [[זוגיות]] לסבית, אך לעתים עושות שימוש בסמל זה גם נשים [[פמיניזם|פמיניסטיות]] על מנת לציין אחוות נשים.
File:Labrys-symbol-transparent.svg | ה'''[[לבריס]]''' הוא [[גרזן]] דו-ראשי ששימש כסמל [[התרבות המינואית|בתרבות המינואית]] ב[[כרתים]], וכיום משמש לרוב לייצוג לסבי או ייצוג של עוצמה פמיניסטית. <ref>Swade Pages, [http://www.swade.net/gallery/symbols.html#labrys "Labrys"], swade.net</ref>
File:Vulva-handsign-Yoni-mudra.svg | '''יוני מודרה''' או "ידיים לסביות" {{הערה|Lesbian Dictionary, [http://www.lesbischleben.de/englwissenlexikon.htm "Lesbian Hands"], lesbischleben.de}} נפוץ בעיקר באירופה. הוא מסמל את ה[[וגינה]] הנשית ומייצג מגע נשי ונשיות. {{הערה|Phylameana lila Desy, [http://healing.about.com/od/east/ig/Mudra-Gallery/Yoni.htm "Yoni Mudra"], About.com Guide}}
File:Black triangle.svg| '''[[משולש שחור]]''' היה תג ששימש ל[[סימון אסירים במחנות ריכוז נאציים]] כאסירים "א-סוציאליים", והוא אומץ על ידי לסביות ופמיניסטיות כסמל לגאווה וסולידריות. {{הערה|Elman, R. Amy. "Triangles and Tribulations: The Politics of Nazi Symbols," Journal of Homosexuality, vol. 30, no. 3 (1996): 3-11.}}
</gallery>
===משפחה ופוליטיקה===
[[קובץ:Lesbian married couple.jpg|ממוזער|200 px|זוג לסביות מציגות את תעודת הנישואים שלהן, [[סן פרנסיסקו]] [[2004]].]]
{{ערך מורחב|ערכים=[[הורות הומו-לסבית]], [[נישואים חד-מיניים]], [[איחוד אזרחי]]}}
אל על פי שהומוסקסואליות בקרב נשים הייתה נפוצה בתרבויות רבות במהלך ההיסטוריה, תופעה חדשה יחסית היא התפתחותן של משפחות חד-מיניות בקרב בני-זוג חד מיניים. לפני [[שנות ה-70]], הרעיון שלפיו בני-זוג חד מיניים בוגרים יכולים למסד קשר זוגי לטווח ארוך היה זר לאנשים רבים. בסוף [[שנות ה-90]] דיווחו מרבית הלסביות (בין 60% ל-80%) כי הן נמצאות בקשר זוגי ארוך טווח. {{הערה|שם=שלאגר|Schlager, Neil, ed. (1998). Gay & Lesbian Almanac. St. James Press. ISBN 1-55862-358-2}} [[סוציולוג]]ים מייחסים את מספרן הגבוה של לסביות בזוגיות ל[[סוציאליזציה]] של [[תפקידי מגדר|תפקידי המגדר]]: נטייתן של נשים להתחייב למערכת יחסים הופכת כפולה בזוגיות של שתי נשים. שלא כמו במערכות יחסים [[הטרוסקסואליות]], הנוטות לפצל את המטלות על סמך תפקידי מגדר, במערכות יחסים לסביות נעשית חלוקת התפקידים באופן שווה בין שתי הנשים.
נושא המשפחה הפך ליותר ויותר מרכזי בקרב [[אקטיביזם|פעילים]] למען זכויות להט"ב ב[[שנות ה-60]] ו[[שנות ה-70|ה-70]]. סוגיית [[משמורת על ילדים]] הייתה בולטת במיוחד, שכן בתי משפט על פי רוב לא אישרו משמורת לאמהות אשר העידו על עצמן כלסביות, אל על פי שהנוהל הכללי פוסק שעל ילדים להיות מועברים לאמהותיהם הביולוגיות. {{הערה|שם=שלאגר}}{{הערה|שם=ג'נינגס}} תוצאות מחקר שערכה בשנת [[2009]] האקדמיה הלאומית להורות ב[[בריטניה]] הראו כי ילדיהן של לסביות מצליחים יותר בחייהם מילדים אחרים. חוקרים ב[[קולג' בירקבק]], ב[[אוניברסיטת לונדון]] ו[[באוניברסיטת קלארק]] ב[[ארצות הברית]] שהגיעו למסקנות דומות הסבירו את התופעה בכך שזוגות חד-מיניים אינם מביאים לעולם ילדים "בטעות", ולכן תמיד מדובר באנשים שקיבלו החלטה מודעת לגדל ילדים. {{הערה|[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3805897,00.html "מחקר: ההורים הטובים ביותר - לסביות"], ynet,{{כ}} 16 בנובמבר 2009}} ועדה של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים – ארגון יוקרתי הנחשב לסמכות בנושא חינוך – קבע כבר לפני כמה שנים כי הומוסקסואלים ולסביות הם הורים טובים בדיוק כמו הטרוסקסואלים. דו"ח הוועדה, שהתבסס על עשרות מחקרים, קבע שלילדי הורים חד-מיניים לא נגרם כל נזק וגם לא בלבול בזהות המינית. {{הערה|[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1128530.html "האם התא המשפחתי הלסבי טוב יותר לילדים?"], הארץ, 16 בנובמבר 2009}}
==לסביות בישראל==
===מעמד חוקי וחברתי===
{{ערך מורחב|ערכים=[[זכויות להט"ב בישראל]], [[הומופוביה בישראל]], [[נישואים חד-מיניים בישראל]]}}
[[הומוסקסואליות|הומואים]] ולסביות ב[[ישראל]] אינם נתונים לאיום מצד החוק, ולא חל עליהם איסור לחיות את חייהם, לקשור קשרים רומנטיים, לקיים [[יחסי-מין]] או להביע חיבה בפומבי. בנוסף, החוק בישראל מספק הגנות מפני [[אפליה]] על רקע [[נטייה מינית]]. יחד עם זאת, הם אינם זוכים ל[[שוויון זכויות]] בחיי המשפחה, ה[[זוגיות]], ובסוגיות [[אימוץ]] והבאת ילדים לעולם, אם כי בתחום זה חל שינוי ניכר בפסיקה בשנים האחרונות. פסיקת בתי המשפט בישראל מכירה [[דה פקטו]] בזוגות חד-מיניים – בעיקר במסגרת מוסד ה"[[ידוע בציבור|ידועים בציבור]]", שהסדיר בעבר רק את ענייניהם של זוגות הטרוסקסואלים שלא נישאו באופן רשמי. מוסד זה מעניק לזוגות חד-מיניים מעמד טוב יותר מהמקובל במדינות רבות, לרבות ב{{ה|עולם המערבי}}. אף על פי כן, מעמדם החוקי של ההומוסקסואלים בישראל מוסדר רק באופן חלקי; בנושאים כגון [[דיני ירושה]], [[אימוץ ילדים|אימוץ]], [[אזרחות]], [[ביטוח לאומי]], [[משכנתה|משכנתאות]], [[מיסוי מקרקעין]] ועוד, אין בחקיקה התייחסות לזוגות חד מיניים, ועקב כך נדרשת פנייה לבתי משפט במקרים רבים. בבתי המשפט ובבג"ץ תלויים ועומדים מספר הליכים בנוגע לנושאים אלו, וההכרעות מתקבלות טיפין-טיפין, ללא דיון מקיף בנושא.
====הכרה בזוגיות====
[[File:Tel Aviv gay pride parade 2007 cropped.jpg|שמאל|ממוזער|250px|זוג לסביות ב[[מצעד הגאווה]] ב[[תל אביב]], [[2007]]. המצעד הראשון התקיים בעיר בשנת [[1998]], והיום הוא מתקיים בחמש ערים נוספות, בהן [[ראשון לציון]] ו[[אילת]].]]
באוגוסט 2001 החליטה שופטת [[בית משפט לענייני משפחה]] ב[[באר שבע]], אסנת אלון-לאופר, לאשר הסכם זוגיות בין בנות זוג לסביות, תוך שהיא קובעת כי "הגדרת המשפחה היא הגדרה רחבה, ושתי בנות הזוג עונות על הגדרת 'בן משפחה' שבחוק בתי המשפט לענייני משפחה. לא מצאתי", הוסיפה השופטת, "שההגדרה בחוק מכוונת דווקא לבני זוג ממין שונה". בית המשפט נתן באופן תקדימי תוקף של [[פסק דין]] להסכם לחיים משופתים של בנות זוג, תוך שקבע כי זוג לסביות עונות להגדרת "בן משפחה" לפי החוק. {{הערה|שם=יועז|1=יובל יועז, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=576981 "רק אל תבקשו סטטוס משפחתי"], הארץ, 17 במאי 2005.}}
====טיפולי פוריות====
בשנת [[1996]] הגישה [[האגודה לזכויות האזרח בישראל]] עתירה ל[[בג"צ]] בשם טל ירוס-חקק, נגד הכללים של [[משרד הבריאות]] בנוגע לטיפולי [[הפריה]]. הכללים קבעו כי רווקה המבקשת לקבל [[תרומת זרע]] או [[הפריה חוץ-גופית]] תצטרך לקבל חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של [[עובד סוציאלי|עובדת סוציאלית]]. הכללים וההנחיות של משרד הבריאות הפלו את טל ירוס-חקק, החיה עם בת זוגה ד"ר אביטל ירוס-חקק מאז 1989, בכך שהתייחסו אליה כאל רווקה שאינה חיה בחיי [[זוגיות]].
בלחץ שופטי בג"צ ביטל משרד הבריאות את הכללים וההנחיות המפלים. משרד הבריאות אף הנחה את כל המרכזים הרפואיים של טיפולי פוריות כי אין לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.
====אימוץ====
ביחס לאימוץ פסק בג"ץ בשנת [[2000]] <ref> בג"ץ 1779/99 ברנר-קדיש נ' שר הפנים, פ"ד נד(2) 368 (2000)</ref> כי בהיעדר ראיה סותרת, [[משרד הפנים]] חייב להכיר בתהליך אימוץ חוקי שנעשה מחוץ לישראל ולרשום את הילד ב[[רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול|מרשם התושבים בישראל]] תחת שתי אמהות: ביולוגית ומאמצת. ב-[[12 בפברואר]] [[2006]] אימצו באופן חוקי טל ואביטל ירוס-חקק זו את ילדיה הביולוגיים של זו, ובכך הפכו לזוג החד-מיני הראשון בישראל שהותר לו לעשות זאת. ב-[[17 באוקטובר]] באותה שנה אישר בית המשפט אימוץ נוסף בנסיבות דומות,<ref>[http://www.gogay.co.il/today/files/5222.asp הישג משפטי: צו אימוץ נוסף למשפחה לסבית], באתר [[גוגיי]]</ref> ועד תחילת 2008 ניתנו כ-25 צווי אימוץ בנסיבות דומות.<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/952829.html מזוז: זוגות חד מיניים יוכלו לאמץ ילדים], אתר [[הארץ]]</ref>
בעקבות מאבקן הממושך של ד"ר טל וד"ר אביטל ירוס-חקק להכרה בהורותן המשותפת על ילדיהן, קבע בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 9 שופטים וברוב של 7 מול 2 כי חוק האימוץ הישראלי מאפשר אימוץ בתוך המשפחה החד-מינית. במהלך הדיונים המשפטיים, אשר ארכו כשמונה שנים, קבע בית המשפט לענייני משפחה ב[[רמת גן]] בשנת 1999 כי ניתן להעניק צו [[אפוטרופוס]]ות לאם הלא-ביולוגית במשפחה לסבית. החוק מעניק הכרה חלקית לקשר שבין האם הלא-ביולוגית לילדים שילדה בת-זוגהּ.
בנוסף, נקבע שאין כל מניעה חוקית לאשר לבני זוג חד מיניים או לאחד מהם לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג, וזאת בנסיבות שבהן נשקלת בקשה לאימוץ על ידי הורה יחיד, ובכפוף לשיקולי טובת הילד המאומץ כמקובל. מאז פס"ד ירוס-חקק התקבלו במשרד הרווחה כ-80 פניות דומות ל"אימוץ הדדי" בתוך המשפחה, וב-25 מההליכים שהסתיימו אכן ניתן צו אימוץ. {{הערה|1=יובל יועז, [http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=952829&contrassID=0&subContrassID=0 "מזוז: להתיר אימוץ לחד מיניים; ישי: יוזמה מבחילה"], הארץ, 10 בפברואר 2008.}}
===תרבות וקהילה===
[[קובץ:KorinAllal.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[קורין אלאל]] הייתה ה[[ידוען|ידוענית]] הלסבית הראשונה בישראל אשר [[יציאה מהארון|יצאה מהארון]].]]
חה"כ [[מרשה פרידמן]], שיצאה מהארון רק לאחר סיום כהונתה בכנסת, נחשבת לנציגת הקהילה הראשונה ב{{ה|כנסת}}, בהיבחרה ל[[הבחירות לכנסת השמינית|כנסת השמינית]] שהושבעה ב-[[1974]]. ב[[שנות ה-90]] החלו לסביות והומואים מחוץ לארון להתמודד גם בבחירות מקומיות. [[מיכל עדן]] הייתה הלסבית הראשונה שנבחרה ל[[מועצת העיר תל אביב-יפו|מועצת העיר תל אביב]], וכיום מכהנת ה[[טניסאי]]ת [[ציפי אובזילר]] כחברת מועצת העיר [[גבעתיים]]. ה[[ידוען|ידועניות]] הלסביות המוכרות ביותר בישראל הן הזמרות [[קורין אלאל]], אשר [[יציאה מהארון|יצאה מהארון]] בשנת [[2001]], ו[[יהודית רביץ]], אשר עשתה כן בשנת [[2010]]. [[סולן|סולנית]] להקת "[[המכשפות]]" [[ענבל פרלמוטר]], אשר נהרגה בשנת [[1997]], נחשבת עד היום לאייקון לסבי רב-השפעה. זמרות לסביות נוספות המוּכרות בציבור הרחב הן [[רונה קינן]], [[שרון בן-עזר]] ו[[שורטי (זמרת)|שורטי]]. בקרב קהילת הלהט"ב בישראל מתקיים דיון ער בדבר הייצוג התקשורתי של לסביות בישראל, והטענה העיקרית היא שייצוג זה לוקה בחסר, במיוחד בהשוואה לזה של גברים הומואים. המבקרים את טענה זו גורסים כי האשמה בכך תלויה בנשות-ציבור לסביות ישראליות אשר אינן יוצאות מהארון ובכך מדירות [[ניראות]] לסבית שיכולה הייתה לשפר את דעת הקהל בנושא זכויות להט"ב בישראל.
בשנת [[1968]] ייסד [[אמיר שרון]] את [[מועדון לילה|מועדון הלילה]] הראשון להומואים ולסביות, בדירה פרטית ברחוב יורדי הסירה בתל אביב. בישראל קיים היום [[פאב]] אחד בלבד המיועד אך ורק לקהל של לסביות, והוא "בית השואבה" שבסמטת בית השואבה, סמוך ל[[רחוב אלנבי]] שבתל אביב. הפאב הוא גלגולו של הבר הוותיק "מינרווה", שהוקם על ידי גלית בן שמחון ונסגר בשנת 2008, והיה בעל אוריינטציה זהה.
====ארגונים ופוליטיקה====
מיניות לסבית, הועלתה לראשונה כנושא בכנס על מיניות האישה שנערך ב[[קיבוץ]] [[גזר (קיבוץ)|גזר]] בשנת [[1967]]. שנה לאחר הוקם ארגון אל"ף (ארגון לסבי פמיניסטי) בכנס [[פמיניזם|פמיניסטי]] ראשון מסוגו אשר נערך ב[[באר שבע]]. הארגון [[קל"ף]] (קהילה לסבית פמיניסטית) הוקם בשנת [[1987]]. כיום פועלים בישראל שני ארגונים המגדירים עצמם לסביים ומיועדים ללסביות (ולא לכלל אכלוסיית ה[[להט"ב]]), אולם ארגונים נוספים המגדירים עצמם "פמיניסטיים" נותנים גם הם מענה לאוכלוסיית הלסבית:
*'''[[בת קול (ארגון)|בת קול]]''' - ארגון לסביות [[דתי#יהדות|דתיות]] המקיים מסגרת של תמיכה וערבות הדדית לנשים המבקשות לשלב בין שני חלקים בזהותן העצמית והחברתית - היותן לסביות מחד והיותן דתיות מאידך. הארגון מקדם חינוך לסובלנות ושוויון בחברה הדתית, מתוך מטרה לאפשר ללסביות דתיות ולבני משפחותיהן לחיות חיים מספקים של כבוד ושותפות בתוך החברה הדתית.
*'''[[אסוואת]]''' - קבוצת נשים לסביות [[ערבי]]ות ששמה לה למטרה "להתארגן כדי ליצור מקום בטוח ומכיל בשבילן בתוך החברה הערבית-ה[[פלסטיני]]ת, וכדי להעלאת את המודעות לנושאים של זהות מינית והומוסקסואליות בחברה זו".
====ספרות====
הספר העברי הראשון שעסק בלסביות ובהומואים, "הדווקאים", יצא לאור בישראל בשנת [[1960]] ופורסם תחת [[שם עט|שם העט]] שר"ב, שמשמעו שרה רינה בן מנחם. שנה לאחר מכן פורסם תחת אותו השם ה[[רומן]] הלסבי העברי הראשון, "הצולע". כיום קיימת בישראל ספרות לסביות מגוונת. החל מספרים המיועדים ל[[נעורים|בנות-נוער]], כגון "נעמת לי מאד" של עמי גדליה המספר על נערה אשר מתוודעת לזהותה המינית, ועד [[ספר עיון|ספרי עיון]] כמו "מעבר למיניות" מאת [[יאיר קדר]], [[עמליה זיו]] ו[[אורן קנר]] המאגד מאמרים בתחום הלימודים ההומו-לסביים וה[[תאוריה קווירית|תאוריה הקווירית]]. ה[[סיפורת]] מגוונת גם היא, והספרים העברים הבולטים בעלי [[תמה]] לסבית הם "תאנים, אהובתי" מאת דנה ג. פלג המספר על אישה לסבית צעירה במציאות החברתית החדשה של ישראל בסוף [[שנות ה-90]], "רציתי לנשק לך בשדה החרציות" מאת אביבה אברון המספר על רומן לסבי אשר נרקם בין שתי חברות טובות, "רואה את הקולות" מאת לילך גליל אל-עמי המספר על מסע לגילוי מאוחר של [[זהות מינית]], "מזון מלכות" מאת נגה אשד המאגד סיפורים על נשים לסביות, ה[[רומן]] ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפה]] "להחזיר את הפיות לארץ ישראל" מאת [[שז]] ו"הנה אני מתחילה" של [[יהודית קציר]], המתאר רומן של נערה עם מורתה בתיכון.
==ראו גם==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Lesbianism|שם ויקישיתוף=לסביות}}
* [[מיתת המיטה הלסבית]]
* [[נישואי בוסטון]]
* [[א-מיניות]]
==לקריאה נוספת==
===בעברית===
* עומרי גולדשטיין וורד שפילמן, [http://law.haifa.ac.il/lawatch/lawatch_files/gilionB/6%20%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%AA%20%D7%9C%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%AA%D7%A9%D7%A1%D7%94.pdf אמא יש רק אחת? – בעקבות 10280/01 ירוס-חקק נ' היועץ המשפטי לממשלה], '''הארת דין''' ב(2) (התשס"ה) 92. {{PDF}}
* [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/maamad/2005-02-22.html פרוטוקול מס' 165 מישיבת הוועדה לקידום מעמד האשה], בנושא "הכרעה בעניין מתן אימוץ לזוג לסביות" (פברואר 2005).
* אפרת, ר. (1999). '''תהליך היציאה מהארון של מתבגרות לסביות ישראליות: מאפיינים ודפוסי התמודדות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
* בן-שלום, י. (1987). '''אופייה אינו ידוע (פעילות לסבית בישראל)'''. נגה, 13, 11-12.
* דין, א. (1996). '''הקשר בין סגנונות Attachment לנטייה ללסביות אצל נשים'''. עבודה לקבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
*בטלר, ג'. (2001). '''קוויר באופן ביקורתי'''. (תרגום: ד. רז). תל אביב: רסלינג.
*באום, ד. ומרן, ע. (2000). '''לסביות והומוסקסואליות בראי המציאות: אסופת מאמרים'''. תל אביב: קל"ף.
*חקלאי, א. (2002). '''תהליכי גיבוש זהות בקרב לסביות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל-אביב.
*קזין, א. (2001).''' לסביוּת, פרטיוּת והחיים (הקוויריים) בעיר'''. תאוריה וביקורת, 19, 259-264.
*אור, י. (2000). '''השוואה של הקשר הזוגי והתפקוד ההורי בקרב זוגות הטרוסקסואלים וזוגות לסביות'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. רמת גן: אוניברסיטת בר אילן.
*רבינרבסון, ד., ניניו, א., גרינבלט, ב. ודקל, א. (2005). '''Kos ו-Lesbos, או הרופא והאישה החד-מינית'''. הרפואה. 144 (ח'), 554-557.
*קוסטרינסקי, י. (1999). '''"לדעת אישה": הבניית זהות מינית לסבית בישראל'''. עבודה לשם קבלת תואר מאסטר. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.
===באנגלית===
<div style="direction: ltr;">
*Frankfort-Nachmias, C. & Shadmi E. (Editors). (2005). '''Sappho in the Holy Land: Lesbian Existence and Dilemmas in Contemporary Israel'''. New York: State University of New York Press
*Oppenheimer, J. (1993). '''The Pressure to be Heterosexual'''. In: Swirsky, B. & Safir, M.P. (Eds.) Calling the Equality Bluff: Women in Israel (pp. 108-114). New York: Teachers College Press
*Moore, T. (1999). '''Lesbiot: Israeli Lesbians Talk about Sexuality, Feminism, Judaism and Their Lives'''. London: Cassell
*Lieblich, A. & Friedman, G. (1985) '''Attitudes toward Male and Female Homosexuality and Sex-Role Stereotypes in Israeli and American Students'''. Sex Roles, 12(5/6), 561-570
*Belkin, A., & Levitt, M. (2001). '''Homosexuality and the Israel Defense Forces: Did Lifting the Gay Ban Undermine Military Performance?''' Armed Forces & Society, 27(4), 541
</div>
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.gogay.co.il/content/article.asp?id=5152 "נמצא קשר בין הורמוני מין לנטיות לסביות"], GoGay, {{כ}}1 ביולי 2003
* [http://www.shatil.org.il/organization/20312 אסוואת - נשים פלסטיניות לסביות], אתר "שתיל"
* גלית יצחק-אוגנוב, [http://www.news1.co.il/Archive/001-D-194295-00.html?tag=12-46-22 "לסביות מקובלות יותר מהומואים"], חדשות מחלקה ראשונה, 18 במרץ 2009
* ליבי בגנו, [http://www.mouse.co.il/CM.television_articles_item,797,209,42433,.aspx "למה אין לסביות בטלוויזיה?"], עכבר העיר אונליין, 20 בנובמבר 2009
* אורלי וילנאי, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1058408.html "דיון תקדימי בבית המשפט לענייני משפחה: זוג לסביות נאבקות על החזקת הילדים אחרי הפרידה"], הארץ, 25 בינואר 2009
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{להט"ב}}
[[קטגוריה:להט"ב|*]]
[[en:Lesbian]]
[[ar:سحاق]]
[[arz:ليزبيان]]
[[ast:Lesbianismu]]
[[bg:Лесбийка]]
[[br:Lesbianelezh]]
[[bs:Lezbijka]]
[[ca:Lesbiana]]
[[cs:Lesba]]
[[de:Lesbisch]]
[[el:Λεσβία]]
[[eo:Samseksemulino]]
[[es:Lesbianismo]]
[[et:Lesbi]]
[[fa:همجنسگرایی زنانه]]
[[fi:Lesbous]]
[[fr:Lesbienne]]
[[gl:Lesbiana]]
[[hr:Lezbijka]]
[[hu:Leszbikusság]]
[[hy:Լեսբուհի]]
[[id:Lesbian]]
[[it:Lesbismo]]
[[ja:レズビアン]]
[[ka:ლესბოსელი]]
[[ko:레즈비언]]
[[ku:Lezbiyenî]]
[[lt:Lesbietė]]
[[lv:Lesbiete]]
[[mk:Лезбејка]]
[[mr:लेस्बिअन]]
[[ms:Lesbian]]
[[nah:Nepatlachhuiliztli]]
[[nl:Lesbienne]]
[[nn:Lesbe]]
[[pl:Lesbijka]]
[[pt:Lésbica]]
[[qu:Qharinchu]]
[[ro:Lesbiană]]
[[ru:Лесбиянство]]
[[sh:Lezbejka]]
[[simple:Lesbian]]
[[sr:Лезбијка]]
[[th:หญิงรักร่วมเพศ]]
[[tr:Lezbiyen]]
[[uk:Лесбійство]]
[[yi:לעזביאנקע]]
[[zh:女同性戀]]
