שינויים

|שנה=[[1866]]| סוג=[[צבע שמן|שמן]] על [[קנבס|בד]]

|מוזיאון=[[מוזיאון ד'אורסה]], [[פריז]]

'''מקורו של העולם''' (ב[[צרפתית]]בצרפתית: '''L'Origine du monde''') היא יצירתו המפורסמת של ה[[צייר]] ה[[צרפתי]] [[הצייר הצרפתי גוסטב קורבה]] משנת [[1866]]. זו תמונת [[צבע שמן|שמן]] על [[קנבס|בד]] שגודלה 55 סנטימטרים על 46 סנטימטרים, המתארת את פתח ה[[נרתיק]] ו[[שער הערווה]], החלק התחתון של [[אגן הירכיים]], ה[[בטן]] הבטן וה[[שד (איבר)|שד]] הימני של [[אישה]] [[עירום|עירומה]] השוכבת על מיטה ומפשקת את רגליה.

העמדתה של הסצנה בין הירכיים וה[[חזה]] והחזה מדגישה את ה[[אירוטיקה]] של היצירה. יתרה מזאת, היותה של ה[[פיטמה]] זקורה והאודם בשפתי ה[[פות]] מרמזים על כך כי האישה המתוארת בתמונה קיימה זה עתה [[יחסי מין]].

לאורך כל ההיסטוריה שלה, מימי [[חליל ביי]] עד [[ז'אק לאקאן]], "מקורו של העולם" מקושרת לאנשים מפורסמים, אשר שמירת הסוד שלהם באשר לתמונה לרוב נוגדת את האופי הפומבי של עבודתם והמוניטין שיצאו להם.

|[[תמונה:La belle Irlandaise (Portrait of Jo).JPG|ממוזער|180px|{{משמאל לימין|La belle Irlandaise (Portrait of Jo)}} תמונתה של ג'ואנה היפרמן, כפי הנראה ה[[דוגמנית]] הדוגמנית ששימשה את קורבה בעבודתו על "מקורו של העולם"]]

בזמן שצויר הציור, הדוגמנית האהובה על קורבה הייתה נערה צעירה בשם ג'ואנה היפרמן, הידועה אף כ"ג'ו". [[מאהב]]הּמאהבהּ, [[ג'יימס מקניל ויסלר]], צייר [[אמריקאי]] ומעריץ של קורבה, הציע אותה לקורבה כדוגמנית.

בשנת [[1866]] צייר קורבה את הציור "האירית היפהפייה" (בצרפתית: "La belle Irlandaise"), הידוע גם כ"דיוקנה של ג'ו". כפי הנראה באותה תקופה צויר גם "מקורו של העולם" תוך שימוש באותה דוגמנית. דבר זה יכול להסביר את ניתוק היחסים הברוטלי בין קורבה ובין ויסלר, שהתרחש זמן קצר לאחר שפורסמה התמונה, על אף שביוגרפיו של ויסלר מצביעים לרוב על ציור אחר – "הנערות הנמות" – כגורם לניתוק. על אף שצבע שערה האדום של ג'ו אינו תואם את הצבע השחור של [[שער ערווה|שערות הערווה]] המופיע בתמונה "מקורו של העולם", עדיין נפוצה ההשערה כי ג'ו היא הדוגמנית ששימשה את קורבה לציורו.

בעבודתו "הרומן של המקור" (יצירה בת 420 עמודים העוסקת כולה בציור "מקורו של העולם"), מרמז [[ברנאר טייסדר]] כי היפרמן הייתה הדוגמנית ה[[דוגמנית]] לציור.

[[חליל ביי]], [[דיפלומט]] [[טורקיה|טורקי]] ו[[שגריר]]הּ ושגרירהּ לשעבר של [[האימפריה העות'מאנית]] ב[[אתונה]] וב[[סנקט באתונה ובסנקט פטרבורג]], אשר התיישב ב[[פריז]]בפריז, הוא שהזמין את הציור מקורבה, עבור אוסף התמונות ה[[אירוטיקה|אירוטיות]] האירוטיות שלו, אשר כבר כלל תמונה נוספת של קורבה, "[[הנערות הנמות]]".

לאחר שחליל ביי ירד מנכסיו עקב [[הימורים]], מעט מאוד ידוע על הבעלים הבאים של התמונה. בשנת [[1868]] נמכר אוסף האירוטיקה של ביי, והתמונה נרכשה על ידי סוחר העתיקות אנטואן דה לה נארד. הסופר [[אדמונד דה גונקור]] נתקל בתמונה באקראי בחנות עתיקות בשנת [[1889]]. בשנת [[1910]] מכרה גלריה פריזאית את התמונה ל[[ברון]] [[לברון הונגרי]] בשם פרנץ הטוואני, והיא הייתה ברשותו ב[[בודפשט]] בבודפשט עד לסיום [[מלחמת העולם השנייה]].

הבעלים הפרטיים האחרון של התמונה היה ה[[פסיכואנליטיקן]] [[הפסיכואנליטיקן ז'אק לאקאן]]. הוא רכש את התמונה בשנת [[1955]], והציב אותה בבית הכפר שלו בגיטראנקור. לאחר מותו של לאקאן ב-[[1981]] הסכים שר האוצר הצרפתי להסדיר את עניין מסי הירושה שהכביד על משפחתו, באמצעות העברת התמונה ל[[מוזיאון למוזיאון ד'אורסי]].

"מקורו של העולם" צוירה בתקופה שבה הטילו ספק בערכי ה[[מוסר]]המוסר. התמונה הינה בעלת השפעה ניכרת הן מבחינה אמנותית והן מבחינה תרבותית, השפעה בה ניתן להבחין אף כיום.

במהלך [[המאה ה-19]] עברה הצגתו של הגוף האנושי מהפכה, שהאחראים העיקריים לה היו קורבה ו[[אדואר ואדואר מאנה]]. קורבה דחה את דרך הציור האקדמית ואת ציורי העירום אשר הציגו את הגוף האנושי באופן אידאלי, חלק מפגמים ו"נקי", אך גם התריע כנגד מוסכמות החברה ה[[צביעות|צבועה]] הצבועה בזמנו, תקופת [[הקיסרות השנייה]], שבה היו ה[[אירוטיקה]] האירוטיקה ואף ה[[פורנוגרפיה]] הפורנוגרפיה מקובלים במסגרת ציורים שעסקו ב[[מיתולוגיה]]במיתולוגיה.

קורבה התעקש כי מעולם לא שיקר בציוריו, וה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] והריאליזם שלו המשיך לבחון את גבולות המותר להצגה בציור. "מקורו של העולם" חשף את החלקים שמאנה ביקש להסתיר בציורו "[[אולימפיה (ציור)|אולימפיה]]". הסופר [[מקסים דו קמפ]] תיאר את ביקורו אצל רוכש התמונה ואת חוויית הצפייה בה כ"מילה האחרונה של הריאליזם".

בפברואר [[1994]] עיטרה התמונה את עטיפת הספר "הערצה מתמדת" ("Adorations perpétuelles") מאת הסופר ז'אק הנריק. המשטרה הורתה למספר חנויות בצרפת להסיר את הספר מחלונות הראווה שלהן. חלק מן החנויות הסכימו להוראה, חלק סירבו לה, וחלק הסירו את התמונה מיוזמתן. הסופר ראה בהוראה משום [[צנזורה]].

למרות שערכי המוסר והטאבו השתנו מאז צוירה התמונה, במיוחד בשל ה[[פורנוגרפיה]] וה[[קולנוע]] והקולנוע התמונה נותרה פרובוקטיבית. הגעתה למוזיאון ד'אורסי גרמה להתרגשות. שומר חמוש הוצב באופן תמידי על תמונה זו. ==מיזמים=={{מיזם|he}}{{מיזם|en|L'Origine du monde}}

*{{מיזמיםויקישיתוף|ויקישיתוף=Category:L'Origine du monde|שם ויקישיתוף=L'Origine du monde}}

[[קטגוריה:ציורי שמן]][[קטגוריה:מוזיאון ד'אורסה: יצירות אמנותציורים]]