שינויים

'''איסורי נישואים לכהן''' – לפי ה[[הלכה]]ההלכה, [[כהן]] הדיוט (=כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה [[גרושה]], [[אשה חלוצה|חלוצה]], [[זונה]], [[חלל (יהדות)|חללה]] או [[גיור|גיורת]], ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה. ל[[כהן לכהן גדול]] ישנו גם איסור להתחתן עם אלמנה, ומותר לו להתחתן רק עם רווקה (כאשר הוא מצווה בבתולה ב[[בתולה]] דווקא).

הציווי על כהן הדיוט נמצא ב[[ויקרא]] בויקרא כא:ז:

הציווי על כהן גדול נמצא ב[[ויקרא]] בויקרא כא:יג-טו:

{{ערך מורחב|ערך=[[זנות#הזנות בהלכה|הזנות בהלכה]]}}בתלמוד ([[מסכת יבמות|יבמות]] דף סא עמוד ב) מובאות שש דעות מהי זונה, וההלכה היא כי [[זונה ]] היא "גיורת ומשוחררת ושנבעלה בעילת זנות", דהיינו, נוסף לגיורת ולשפחה ששוחררה, כל מי שנבעלה למי שאסור לה להנשא לו, בין אם האיסור הוא חמור ועונשו כרת, כמו אשת איש שנבעלה לאחר או אישה שעשתה מעשה של [[גילוי עריות]], ובין אם האיסור הוא קל ועונשו הוא מלקות, כמו אישה שנבעלה לממזרל[[ממזר]]. גם אישה שנבעלה לגוי, דבר הנחשב חמור ביותר למרות שעונשו קל, נחשבת לזונה.

בסופו של דבר נפסק כי בעילת זנות היא כאשר האישה היא גיורת, שפחה משוחררת או אישה שקיימה יחסים עם גבר האסור לה ([[גילוי עריות]]). במקרה זה אסור לה להינשא לכהן. במקרה שהאישה נבעלה על ידי גבר שמותר לה והיא לא עונה על אחד התנאים שפורטו, היא מותרת לכהן ולא נחשבת לזונה.

אף שבת גיורת כשרה לכהן, יש כוהנים שנהגו שאם גם אביה הוא גר, לא להתחתן איתה. השאלה האם ילדיו של כהן שנשא גיורת הם חללים, כלומר פסולים מכהונה כדלעיל, שנויה במחלוקת הפוסקים. בכל מקרה אין הם [[ממזר|ממזרים]].

איסור זונה לכהן חל גם על אשה שנאנסה. על כן אשה נשואה ש[[אונס|נאנסה]] . על כן אשה נשואה שנאנסה אסורה על כהן משום "זונה", שהרי נבעלה לאדם האסור לה. בכלל דין זה נכלל הדין של [[שבוי|שבויה]], שההנחה היא ששוביה אונסים אותה גם כן. מציאות זו שהייתה שכיחה יותר בעבר, גרמה למצוקות רבות, נוסף על השבי עצמו, ונכתבה סביבה ספרות הלכתית רבה.

משמעותו של איסור האנוסה היא שאם אשת כהן נאנסה, עליו לגרשה. הלכה זו שנראית טראגית ובלתי צודקת זכתה לפרסום ומוזכרת אף בפולמוסים בין [[דתיים]] ל[[חילוניים]]לחילוניים.

עם זאת, בדרך כלל ניתן להתחמק מלהפריד בין בני זוג בשל אונס, שכן ההלכה מותירה פתחי מילוט. בשל החשש שאשת כהן תיטען שנאנסה בזמן שבעצם "נתנה עיניה באחר", והיא מעוניינת להתגרש מטעמיה שלה, אין היא נאמנת בהצהרתה על האונס. יותר מכך, גם אם בעלה יודה שהוא מאמין לה (ובמקרים רבים מן הסתם אכן כך יהיה), יש מהפוסקים שסוברים שגם הוא עצמו לא נאמן בהכרזה זו, כי הרי בשל תקנת [[רבנו גרשום]], אין הוא יכול לגרש אשתו בעל כרחו וייתכן שהוא מחפש תירוץ להיפטר ממנה. <br />סיבות אלו מאפשרות ל[[פסק הלכה|פסיקה לפסיקה ההלכתית]] להקל במקרים מעין אלו (ראה [[שולחן ערוך]] אבן העזר ו').

[[חללה ]] היא בת שנולדה לכהן מנישואים האסורים עליו בגלל היותו כהן, או שנולדה ל[[חלל (יהדות)|חלל]]. חללה אסורה להתחתן עם כהן, בהתאם לכתוב "אשה זונה וחללה לא יקחו". נישואיו של כהן עם אישה האסורה לו גורמים לכך שבניו יהיו חללים, ולא יחולו עליהם דיני הכהונה (פרט לאיסור החללות) ובנותיו תהיינה אסורות לכהן. הילדים של חלל זכר הם חללים. הילדים של ישראל (אדם שאינו כהן) וחללה אינם חללים, והבנות מותרות להנשא לכהן.

בתורה נאמר ([[ספר ויקרא]], כ"א, ז'): "ואשה גרושה מאישהּ לא יקחו" ומכאן שאסור לכהן לישא גרושה. יש מחלוקת בתלמוד האם האיסור הוא בנישואין או ביחסי ב[[יחסי האישות]]. העונש על הפרת האיסור הוא [[מלקות (הלכה)|מלקות]], מדין התורה.

כהן שהתחתן עם גרושה, על פי ההלכה יש לכפות אותו לגרשה, ו[[נידוי (הלכה)|לנדות]] ו[[חרם (הלכה)|להחרים]] ולנדות ולהחרים אותו. ויש אומרים שאף מצליפים בו בשוטים עד שיגרש אותה, והוא מאבד את כל זכויות הכהן שלו, כגון השתתפות בברכת כהנים ובכורה ב[[עלייה בעלייה לתורה]], עד שיגרשה, ויידור [[נדר]] על דעת רבים שלא יחזור לשאת נשים האסורות לו.

חלוצה היא אישה שבעלה הקודם מת ללא בנים, וכדי להתיר אותה להינשא ערכה חליצה לאחיו (ראו [[ייבום וחליצה]]). החלוצה אסורה לכהן רק בגלל תקנת חכמים, משום שהיא נראית כגרושה מאחי בעלה המת, שהרי הייתה צריכה את מעשה החליצה על מנת להיות מותרת להינשא לאחר.

אף שעל פי ההלכה נקבעת היהדות לפי האם, אבהות של אב לא יהודי יכולה לפגום בייחוסם של ילדיו. כעיקרון, נהוג לאסור על בת שנולדה לאב לא יהודי להינשא לכהן, אך מכיוון שאין לאיסור זה מקור מפורש, יש שהתירו נישואין כאלו בשעת הדחק. כך פסק [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] הגדול בראשות הרב [[שלמה עמאר]] במקרה שהובא בפניו ב-[[2006]].

ב[[ספר בספר יחזקאל]] (מד, כב), נראית התייחסות שונה לאיסורי הנישואים לכהנים:

הסבר אחר לפסוק: הנביא יחזקאל דיבר על המציאות המיוחדת של דורו, לאחר גלות בבל, כאשר נשים רבות נלקחו בשבי ונאנסו. לפיכך, סתם אלמנה היתה בחזקת אסורה לכהן, שמא נאנסה ובעלה לא היה צריך לגרשה בשל כך, אבל אלמנת כהן מותרת, כי העובדה שבעלה לא גירש אותה מוכיחה שלא נאנסה ("משך חכמה" לרבי [[מאיר שמחה הכהן]] מדוינסק, הפטרת [[פרשת אמור]]).

ישנו הבדל יסודי בין איסור הנישואים ל[[עריות]]לעריות, דהיינו לאשת איש ולקרובי משפחה מדרגה ראשונה, לבין איסורי הנישואים לכהן. נישואים שנעשו עם אשת איש או עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה אינם תקפים כלל, ואילו נישואים של כהן לאישה האסורה לו תקפים ונדרש [[גט]] לסיימם, אך מהווים עבירה דתית.

כל הצאצאים הבאים מכהן ואישה האסורה לו משום היותו כהן נקראים "'''[[חלל (יהדות)|חללים]]'''". כאשר מדובר בזכר משמעות הדבר היא שאין לו דיני כהונה: מותר לו להינשא לנשים האסורות לכהן, מותר לו [[טומאה|להיטמא]] למת, אין הוא יכול לאכול [[תרומות ומעשרות|תרומה]] והוא אינו זכאי לקבל את שאר [[מתנות כהונה|מתנות הכהונה]], אין הוא רשאי להשתתף ב[[ברכת בברכת כהנים]] ואין לכבדו להיות ראשון לכל דבר שבקדושה. פרט לייחוסו השבטי, הרי הוא כישראל לכל דבריו. כאשר מדובר בנקבה, משמעות הדבר הוא שהאישה אסורה להינשא לכהן, ואם נשאה באיסור לכהן, צאצאיה ממנו הם חללים כמו כל צאצאי כהן מאשה האסורה לכהונה.

אף שאיסורי הנישואים לכהן מקורם ב[[הלכה]]בהלכה, הרי מכוח חוקי הנישואים בישראל, המחייבים אדם להינשא רק לפי עקרונות דתו, חלים איסורים אלה בישראל גם על יהודים שאינם שומרי מצוות. יהודי המבקש להתחתן בישראל עם אישה האסורה לכהן חייב להוכיח שאינו כהן. עם זאת, נישואים אלו יוכרו על ידי המדינה אם ייעשו בחו"ל.

בעתירה ל[[בגלבג"ץ]]<ref>בג"ץ 80/63 '''חקלאי נגד שר הפנים''', ניתן ב-9.10.63</ref> נדון מקרה של אדם שהרבנות סירבה לחתנו עם גרושה עד שימציא אישור שאינו כהן. על פי ההלכה שהקידושין תופסים, בני הזוג קיימו טקס נישואין פרטי ופנו ל[[משרד למשרד הפנים]] שירשום אותם כנשואים. משסורבו, פנו לבג"ץ, וזה דחה את העתירה ברוב דעות, מכיוון שמדובר בטקס פרטי. עם זאת, הביעו חלק מהשופטים את דעתם שאיסור כהן וגרושה הוא "איסור שכולו דתי פולחני, בהיותו מבוסס על מושגים עתיקי יומין של מעמד הבכורה של הכהן בעבודת הקודש. הטלת איסור על הכהן לשאת גרושה על אדם שאינו מאמין, קשה ליישבה עם חופש המצפון וחופש הפעולה הכרוך בו" (דברי השופט לנדוי).בהמשך, פנו בני הזוג לבית הדין בבקשה שיכיר בנישואיהם. בית הדין סירב לעשות זאת, אולם קבע שהאשה חייבת ב[[גט]]בגט. על סמך פסיקה זאת של בית הדין קבע בג"ץ כי יש לרשום את בני הזוג כנשואים. ==מיזמים=={{מיזם|he}}

[[קטגוריה:הלכות אישותחוק ומשפט]][[קטגוריה:כהונהיהדות]][[קטגוריה:תרי"ג מצוותנישואים]] {{אין בינוויקי|תאריך=12:27, 3 ביוני 2008 (IDT)|סוג=הלכה}}