שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
==רפובליקת ויימאר==[[תמונה:Hiller tract against Paragraph 175.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"סעיף 175 - חרפת המאהHome run! Great slugingg with that answer!". אוסף מאמרים מאת העיתונאי השמאלני קורט הילר, שיצא ב-1922.]]בשנים 1919 - 1929 החלו יותר ויותר קולות ברפובליקת ויימאר לקרוא לביטול סעיף 175, ובראשם הוועדה המדעית-הומניטרית וקבוצת שתדלנות בשם '''קהילת הייחודיים''' (Gemeinschaft der Eigenen). אבל מפלגות השמאל מעולם לא הצליחו להגיע לרוב, והחוק לא בוטל. ב-1925 תכננה ממשלת ימין-מרכז להחמיר את הענישה הקבועה בחוק, אבל גם הם נכשלו. הצעתם כללה הגדרתם של 'מקרים חמורים', הכרוכים בניצול סמכות, זנות הומוסקסואלית, אונס ומין עם גברים בני פחות מ-21. במקרים אלו הענישה תהיה חמורה יותר, והם יחולו לא רק על [[מין אנאלי]], כי אם גם על מקרים של מין ללא [[חדירה]]. הנימוק לשינוי המוצע התבסס על הגנה על מוסר העם: "...סטיות אלו מביאות לניוון העם ורקבון עוצמתו."
←èäÃÂÃÂÃÂÃÂçê ÃÂÃÂÃÂÃÂÃÂè
כבר בשנות השישים של המאה התשע-עשרה היו אנשים שדיברו בגנותו של סעיף 143 בחוק הפרוסי, ביניהם קרל היינריך אולריכס וקרל מריה קרטבני (טובע המונח '[[הומוסקסואליות]]'). באימפריה הגרמנית (כלומר מאז 1871) החלה התנגדות מאורגנת לחוק בדמותה של '''הוועדה המדעית-הומניטרית''', בראשות מגנוס הירשפלד, שניסתה להילחם בחוק תוך שימוש במחקרים מדעיים חדשים שהצביעו על כך שהומוסקסואליות היא מולדת. ב-1897 כתב הירשפלד עצומה שקראה לביטולו של סעיף 175; על העצומה חתמו כ-6000 איש. יושב-ראש מפלגת SPD, אוגוסט בבל, הביא שנה אחר-כך את העצומה בפני הרייכסטאג, אבל לא הצליח להביא לביטול החוק. לא זו בלבד, אלא שעשר שנים מאוחר יותר תכננה הממשלה להרחיב את הסעיף כך שיחול גם על נשים, תוך הבעת דאגה בשל מה שנראה כ"התרחבות התופעה". התיקון לחוק עמד לעלות בפני הרייכסטאג לכל המאוחר ב-1917, אבל מלחמת העולם הראשונה (שבה נוצחה האימפריה הגרמנית) טרפה את הקלפים.
==סעיף 175 בגרמניה הנאצית==
