שינויים

'''מיקרו-פינספין''' (micropenis; '''פין קטן''') הוא [[פין]] קטן מהרגיל. בדרך כלל, מדובר בפין שאורכו קטן ב-2.5 סטיות תקן לפחות מ[[גודל הפין]] הממוצע. בדרך כלל ניתן להבחין בבעיה זמן קצר לאחר ה[[לידה]]. המונח משמש בדרך כלל לתיאור מצב רפואי שבו לא ניתן להבחין בקלות בין הפין, [[כיס האשכים]], ו[[חיץ הנקבים]], כגון [[היפוספדיאס]] (hypospadias).

ישנם מספר גורמים העשויים לגרום למיקרו-פינספין, כאשר רובם קשורים לרמת [[אנדרוגן|אנדרוגנים]] נמוכה במהלך ה[[היריון]]. למשל, התפתחות חריגה של ה[[אשך|אשכים]] ([[TDS]], עודף כרומוזום X, היפופלזיה של [[תאי ליידיג]]), פגמים ספציפיים בייצור [[טסטוסטרון]] ו[[דיהידרוטסטוסטרון]], תסמונות הקשורות לריגשות לאנדרוגן, ןגירוי לקוי בבלוטת יותרת המוח. מיקרו-פינס פין עשוי להתפתח גם בקרב בעלי תסמונות גנטיות שאינן קשורות לכרומוזומי המין. מיקרו-פינס פין עשוי לרמוז על פגם מולד בהורמון הגדילה או תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח.

עם זיהוי אחד הבעיות הנ"ל, ניתן בדרך כלל לטפל במיקרו-פינס פין בינקות, באמצעות טיפול הורמונלי כגון [[גונדוטרופין]] ו[[טסטוסטרון]].

רוב הילדים בני 8 עד 14 שהופנו לאבחון מיקרו-פינס פין לא אובחנה הבעיה. חששות אלה מוסברים בדרך כלל על ידי אחד מאלו:

[[קובץ:Flacid micropenis2 highres.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקרו-פינס פין במצב רפוי.]]

התפתחות ה[[פין]] לפני הלידה, וגדילתו במהלך הילדות ו[[גיל ההתבגרות]], מושפעת בעיקר מרמת הטסטוסטרון בגוף ובמידה פחותה יותר גם בהורמון הגדילה. הטיפול בהורמונים אלו לצורך בבעיית מיקרו-פינספין, ניתן בעיקר כאשר מדובר במחסור בהורמונים, כגון תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח והמין (hypopituitarism ו-hypogonadism).

ללא קשר לגורם למיקרו-פינספין, אם הבעיה זוהתה בינקות, בדרך כלל ניתן למטופל טיפול הורמונלי של טסטוסטרון במשך חודשים בודדים. טיפול זה בדרך כלל מזרז מעט את הגדילה ומעודד גדילה נוספת בגיל ההתבגרות. ואולם, רק לעיתים נדירות הטיפול מצליח לזכות את המטופל בפין בגודל נורמלי. במהלך הילדות לא ניתן טסטוסטרון נוסף כדי למנוע ויריליזציה (התפתחות חריגה של מערכת הרבייה) והבשלה של העצמות.

[[קובץ:Erect small5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מיקרו-פינס פין במצב [[זיקפה|זקוף]].]]

במקרים קיצוניים של מיקרו-פינספין, כמעט ואין פיר ונדמה כי ה[[עטרה]] יושבת על עור הערווה. בעבר, בין שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, היה מקובל במדינות מסוימות להמליץ על [[ניתוח לשינוי המין]], במיוחד כאשר הראיות הצביעו על כך כי טיפול הורמונלי לא יניבו תוצאות מספקות. אם ההורים הסכימו להליך, הילד היה מקבל שם חדש של ילדה, ועובר ניתוח שבו הוסרו האשכים והורכבה [[נרתיק]] מלאכותית. תהליך זה היה מבוסס על ההנחות הבאות (אשר כיום שנויות במחלוקת):

עד לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 הופסק כמעט לחלוטין המלצת שיטה זו למטופלים, הן עקב ההנחות שבסיס הרעיון שהפכו לשנויות במחלוקת, והן עקב הבעת חוסר שביעות רצון מצד מטופלים שעברו תהליך זה והגיעו לגיל ההתבגרות. כיום שינוי מין מבוצע רק לעיתים נדירות במקרים קיצוניים של מיקרו-פינספין.