10,487
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
{{עריכה|להפריד בין בעלי חיים לבני אדם}}
בבעלי חיים, הביצית צריכה לצאת מה[[שחלה]] על-מנת שהביצית תוכל שתוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא '''[[ביוץ]]'''.
אין תקציר עריכה
[[תמונה:Gray3.png|שמאל|ממוזער|300px|איור של ביצית אנושית, מוקפת תאי גרנולוזה, מתוך האנטומיה של גריי.]]
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא תא רבייה (גמטה) המיוצר על ידי נשים.
== יצירת הביצית ==
יצירת הביציות אצל בעלי חיים מתחילה בתא נבט דיפלואידי ונקראת '''אוֹאוֹגנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך המיוזה I לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II וחלוקת ציטופלסמה: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא זרע, היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא '''דיפלואידי''', בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא '''זיגוטה'''. הזיגוטה מתחלקת לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - ה'''צאצא'''.
== מסלול מפרך ==
