שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  21:38, 16 במרץ 2012
אין תקציר עריכה
הגוף הספוגי משתרע החל מהבסיס ועד לקצה הפין, שם הוא יוצר את ה[[עטרה]] ומהווה בסיס ל[[עורלה]] (קפל עור שמבוגרים יכולים למשוך לאחור כדי לחשוף את העטרה). הדופן התחתון, במקום שבו מתחברת העורלה לפין, מכונה "רסן" או "רסנית" (frenum). הבסיס המעוגל של העטרה מכונה "קורונה" (corona). [[קו תפר חיץ הנקבים]] הוא רכס בולט לאורך הדופן התחתון של הפין.
ה[[שופכה]], המהווה את החלק האחרון של מערכת השתן, חוצה את הגוף הספוגי לכל אורכו. פתח השופכה נמצא בקצה העטרה. דרך השופכה חולפים ה[[שתן]] ו[[נוזל הזרע]]. [[תאי הזרע]] מיוצרים ב[[אשכים]] ומאוחסנים ב[[יותרת האשך]]. במהלך ה[[שפיכה]], תאי זרע, נדחפים החוצה לאורך זוג [[צינור הזרע|צינורות זרע]], העבורים העוברים מעל ומאחורי שלפוחית השתן. נוזלים נוספים שיוצרו ב[[שלפוחית הזרע]] מצטרפים לתאי הזרע בצינורות הזרע המתחברים בהמשך ל[[בלוטת הערמונית]]. הערמונית, כמו גם [[בלוטת קאופר]], מוסיפות הפרשות נוספות, ויוצרות את [[נוזל הזרע]], הנפלט מפתח השופכה.
בשונה ביונקים מיונקים אחרים, בפין האנושי אין עצמות, ובמקום הוא ובמקומם האדם מסתמך אך ורק על גודש דם כדי להשיג [[זקפה]]. הוא אינו יכול לשגת לסגת לאחור לתוך המפשעה, ובקרב עולם החי הוא גדול יותר בממוצע ביחס למסת הגוף.
==תפקיד הפין==
[[עטרה|עטרת הפין]] הומולוגית לעטרת ה[[דגדגן]]. הרקמה הזקיפתית (corpora cavernosa) הומולוגית ל[[דגדגן]]. [[שק האשכים]], עור הפין וה[[ערלה]], הומולוגים ל[[שפתיים הגדולות]] וה[[שפתיים קטנות|קטנות]], והערלה של הדגדגן, בהתאמה. הגוף הספוגי (corpus spongiosum) הומולוגי לפרוזדורי הפקעות שמתחת לעור השפתיים הקטנות. [[בלוטות קאופר]] הומולוגית ל[[בלוטת ברתולין]] אצל ה[[אישה]]. [[קו תפר חיץ הנקבים]] אינו קיים אצל נשים, הואיל ואצלן שני החצאים אינם מחוברים.
===זיקפהזקפה===[[קובץ:Erection Development.jpg|שמאל|ממוזער|300px|שלבי הזיקפה הזקפה בפין עם עורלה.]][[זיקפהזקפה]] היא התקשות הפין המתרחש עקב [[גירוי מיני]], אף על פי שזה יכול לקרות אם גם במצבים שאינם מיניים. המנגנון הפיזיולוגי העיקרי הגורם לזקפה הוא התרחבות העורקים המספקים דם לפין. הפין מתמלא בדם בשלושת הרקמות: זוג הרקמות הזקיפתיות והגוף הספוגי. כתוצאה מכך, הפין מתקשה, מתארך ומשנה זווית ("עומד"). רקמת הפין הזקוף יוצר לחץ כנגד הוורידים הנושאים דם אל מחוץ לפין. עקב כך, יותר דם נכנס מאשר יוצא, עד שמושג שיווי משקל: כמות הדם שנכנס זהה בכמותה לכמות הדם היוצאת. זיקפה קבועה בגודלה אפשרית בשיווי משקל זה.
הזיקפה מאפשרת קיום [[יחסי מין]] ופעילויות מיניות אחרות.
===זווית הזיקפההזקפה===מרבית הזיקפות הזקפות מצביעות לכיוון מעלה. על אף זאת, מקובל ונורמלי שהפין יהיה כמעט אנכי או כמעט אופקי, בתלות במתח שמפעילה הרצועה התומכת.
הטבלה הבאה מציגה את שכיחות הזוויות השונות של הזקפה כאשר הגבר עומד מתוך מדגם של 1,564 גברים בני 20 עד 69. בטבלה, 0 מעלות הוא פין המצביע ישר לכיוון הבטן, 90 מעלות הוא פין אופקי המצביע ישר קדימה ו-180 מעלות הוא פין המצביע לכיוון הרגליים. מהטבלה ברור כי פין המצביע מעלה הוא הזווית הנפוצה ביותר.
השינוי הנפוץ ביותר הוא '''[[מילה]]''': הסרה חלקית או מלאה של ה[[ערלה]] למטרות תרבותיות, דתיות או רפואיות. לצורך מילת תינוקות, ניתן לעשות שימוש בכלים מודרניים, כגון [[מלחצי גומקו]], [[פעמון פלסטיק]] ו[[מלחצי מוגן]]. בכל הכלים המודרניים, השיטה זהה. תחילה, יש להעריך את כמות העורלה שיש להסיר. לאחר מכן חושפים את ה[[עטרה]] ומוודאים שהיא תקינה. לאחר מכן יש להפריד את הציפוי הפנימי של העורלה (האפיתל) מן החיבור שלה לעטרה. לאחר מכן יש למקם את המכשיר עד שזרימת הדם נפסקת. לבסוף, העורלה או חלקה מוסרת.
מילת מבוגרים נעשית בדרך כלל ללא מלחציים. בתום המילה, יש [[התנזרות|להתנזר]] מ[[יחסי מין|מין]] ומ[[אוננות]] למשך 4 עד 6 שבועות כדי לאפפשר לאפשר לפצע להחלים. על פי ההלכה היהודית, יש לקבור את ה[[עורלה]] בתום ה[[ברית מילה|ברית]].
יש מחלוקת סביב ניתוח זה. התומכים טוענים, למשל, כי היא מעניקה יתרונות בריאותיים חשובים העולים על הסיכונייםהסיכונים, כי אין השפעה משמעותית על התפקוד המיני, כי שיעור הסיבוכיות נמוך כאשר הניתוח מבוצע על ידי אדם מנוסה, וכי ניתן לבצע את הניתוח בצורה הטובה ביותר בגיל הינקות. המתנגדים טוענים, למשל, כי הוא כן מפריע לתפקוד מיני תקין, הוא מאוד כואב, וכאשר הוא מבוצע על תינוקות וילדים - הוא מפר זכויות אדם.
ארגון הבריאות העולמי וארגונים נוספים ציינו כי הראיות מצביעות על כך שמילת גברים מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להידבק ב-[[HIV]] (הגורם ל[[איידס]]) במהלך [[יחסי מין וגינאליים]].

תפריט ניווט