פתיחת התפריט הראשי

שינויים

==מקור האיסור==
מקור האיסור הכללי להרהור עבירה נדרש בחז"ל על סמך הנאמר בספר במדבר בסוף פרשת ציצית:
:{{הדגשהציטוט|תוכן=ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדושים לאלהיכם}}.{{הערה|ספר במדבר, טו, לט }}
בספרי פירשו את הפסוק - "'ולא תתורו אחרי לבבכם' - זו מינות, ...'ואחרי עיניכם' - זו זנות, שנאמר '[וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן אֶל אָבִיו], אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְּעֵינֵי' (שופטים יד, ג)"{{הערה|ספרי על במדבר טו לט}}.
מקור נוסף בתורה שממנו חז"ל לומדים בעניין זה הוא:
:{{הדגשהציטוט|תוכן=כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ - וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע}} {{הערה|(דברים כג י}}
ממקור כללי זה, חז"ל לומדים הלכות רבות בענינים מגוונים הקשורים לתפיסתם את הרע. בין היתר "שלא יסתכל אדם באשה נאה ואפילו פנויה, באשת איש ואפילו מכוערת"{{הערה|עבודה זרה כ א, וכן ספרי על דברים כג י}}.