10,487
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←הקשר בין הדגדגן והנרתיק
עדויות לכך שה[[נרתיק]] מסוגל לייצר אורגזמות ממשיכים להיות נושא לדיון מפני שבנוסף לריכוז הנמוך של קצוות עצבים, מיקומו של [[נקודת הג'י]] אינו עקבי ונראה שאינו קיים בקרב חלק מהנשים. קיימת השערה כי נקודת הג'י היא חלק ממבנה אחר (כגון [[בלוטת סקין]] או ה[[דגדגן]] אשר הוא בעצמו חלק מבלוטת סקין). התקשורת הציבורית לא מטילות ספק בקיומו של נקודת הג'י אשר מסוגלת לייצר גירוי מיני קיצוני, אך זה רחוק מהאמת, לפי מספר חוקרים שצוטטו במאמר בכתב העת לרופאה בשנת 2012. החוקרים מאסטרס וג'ונסון היו הראשונים לקבוע כי מבנה הדגדגן מקיף את [[השפתיים הקטנות|שפתי הנרתיק]]. בנוסף לממצאיהם כי הרוב המכריע של הנשים יכולות להשיג אורגזמה מגירוי ישיר של הדגדגן בלבד, הם מצאו כי לאורגזמות של הדגדגן ולאורגזמות של הנרתיק אותו מעגל תפקוד מיני. על בסיס ראיות אלו טענו השניים כי גירוי הדגדגן הוא המקור לשני סוגי האורגזמות, ומכאן שהדגדגן מגורה במהלך [[חדירה]] על ידי חיכוך נגד [[ערלת הדגדגן]]. חוקרים אחרים, כגון אליזבת לויד, טוענים כי הרעיון שהדגדגן מקבל גירוי מספיק באופן זה שנוי במחלוקת.
מחקרו של ה[[אורולוג]]ית האוסטרלית הלן או'קונל משנת 2005 מצביע על קשר בין אורגזמות נרתיקיות לבין הדגדגן, מה שמרמז כי רקמת הדגדגן משתרעת לתוך הקיר הקדמי של הנרתיק ולפיכך כי לשני סוגי האורגזמות אותו מוצא. בעוד מספר מחקרים מצאו עדויות פיזיולוגיות לקיומו של [[נקודת הג'י]] בנשים (באמצעות אולטרסאונד) או'קונל טוענת שיחסי הגומלין בין הדגדגן לנרתיק הוא ההסבר הפיזיולוגי להשערת נקודת הג'י. או'קונל נעזרה בהמשך בטכנולוגיית MRI שאפשרה לה לקשר בין השורשים של הדגדגן ("הרגליים") לבין ה[[רקמה זקיפה|רקמה הזקיפה]] של הדגדגן, לבין השופכה ולבין הנרתיק, ולפיכך טענה כי קיר הנרתיק הוא הדגדגן. או'קונל ואחרים, שביתרו איברי מין נשיים של גופות ונעזרו בטכניקות צילום למיפוי מבנה העצבים בדגדגן, כבר היו מודעים לכך שהדגדגן הוא יותר מאשר רק ה[[ערטת עטרת הדגדגן|עטרה]] וקבעו בשנת 1998 כי קיימת רקמת זקיפה נוספת מעבר למתואר בדרך כלל בספרי לימוד אנטומיים. הם הגיעו למסקנה כי בקרב נשים מסוימות יש יותר רקמות זקיפות ויותר עצבים לעומת נשים אחרות, בעיקר לאחר שחקרו גופות של נשים צעירות בהשוואה לנשים קשישות. לפיכך, בעוד שרוב הנשים יכולות להגיע לאורגזמה רק על ידי גירוי ישיר של עטרת הדגדגן, גירוי של רקמות זקיפות אחרות בדרך של [[יחסי מין]], עשוי להיות מספיק ליתר הנשים.
החוקרים הצרפתים אודיל בוסון ופייר פולדש דיווחו על ממצאים דומים לאלו של או'קונל. בשנת 2008 הם פרסמו סונוגרפיה (אולטרה סאונד) בטכנולוגיית תלת ממד של דגדגן מגורה, הראשון מסוגו. הם פרסומו אותו מחדש בשנת 2009 במחקר חדש הממחיש את האופן שבו הרקמה הזקיפה של הדגדגן מתמלאת בדם ומקיפה את הנרתיק, בטענה כי נשים עשויות להיות מסוגלות להגיע לאורגזמה בנרתיק באמצעות גירוי של נקודת הג'י הואיל והדגדגן באזור זה מורכב מעצבים רבים הצמודים לקיר הקדמי של הנרתיק כאשר האישה מגורה מינית ובמהלך ה[[חדירה]]. לטענתם, הואיל והקיר הקדמי של הנרתיק מחובר באופן מורכב לחלקים הפנימיים של הדגדגן, גירוי הנרתיק מבלי לגרות את הדגדגן עשוי להיות כמעט בלתי אפשרי.
