פטישיזם

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ייחוס פטישיזם לרגליים, מאת אנדריי למברט, 1917

פֶטישיזם (מצרפתית fétiche; מפורטוגזית feitiço (הפירוש המילולי - כישוף); מלטינית facticius) מתאר משמעות מיוחדת הניתנת על ידי אדם לגורם כלשהו, בעיקר על רקע מיני. הפטישים הנפוצים ביותר הם נעליים וכפות רגליים (פודופיליה). עצם המהווה מושא לפטישיזם מכונה פֶ'‏טיש.

את המונח טבע ב-1757 שארל דה-ברוס (במשמעותו המקורית - נטייה לייחוס תכונות מדומות לעצמים במציאות) כאשר השווה אמונות ממערב אפריקה לכישוף המצרי העתיק. לשם כך שאל את הכינוי שהעניקו ימאים פורטוגזיים לחפצי כישוף שבזזו ממערב אפריקה.

בפטישיזם האדם משיג הנאה מינית על ידי חפץ דומם או חלק גוף שהוא לא ארוגני. הסיפוק והריגוש מגיעים תוך מישושו, הרחתו, נישוקו, טעימתו ואוננות תוך מגע בו. חלקי גוף וחפצים המשמשים כפטישים לדוגמה: שיער, כפות רגליים, בגדים תחתונים, נעליים, בשמים, בגדי עור וחפצים דומים הקשורים למין המועדף. בדרך כלל הפטישיסט לא מזיק לסביבה, ולעתים הוא מבקש מהשותף לענוד את החפץ בזמן האקט המיני. הנאה משימוש בחפצים לא מספיקה כדי לאבחן פטישיזם, אלא אם כן החפץ נחוץ באופן מובהק לשם עוררות מינית. הפטישיסט עלול לבצע פריצה, גניבה ואפילו תקיפה כדי להשיג את החפץ הדרוש. במקרים אלו הריגוש והמתח שבמעשה הפשע מחזקים בדרך כלל את הריגוש המיני ולפעמים הם הפטיש עצמו - ואילו לפריט עצמו יש חשיבות מועטה, או שזו הדרך היחידה שבה הפטישיסט יכול לממש את הפטיש שלו. רוב התאוריות על פטישיזם מדגישות את למידת הפטיש באמצעות התניה קלאסית. כך למשל לבני נשים עלולים להיות לפטיש ארוטי עקב הקישור שלהם למין ולגוף נשי. ישנה השערה שגברים מסוימים הם בעלי אפשרות התניה גבוהה ולכן הם יותר מועדים לפתח פטיש.

ראו גם