תנאים

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם. התנאים כוללים בין היתר את התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים החתונה, ואת ההתחייבות הכספית של כל אחד מן הצדדים לטובת בני הזוג. התנאים מהווים התחייבות קניינית,[1] ובמקרה של הפרת התנאים (ביטול השידוך) משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. התנאים נחתמים בשטר על ידי עדים.

עריכת התנאים

שטר תנאים על פי נוסח "נחלת שבעה"

נוהגים לכבד אדם גדול (רב) בסידור וקריאת התנאים. החלת התנאים נעשית באמצעות קניין סודר. על קיום התנאים ותשלום הפיצוי במקרה של ביטול התנאים ערבים שני ערבים - מצד החתן ומצד הכלה. בדרך כלל נוהגים שלא לכתוב את הסכומים שעליהם מתחייבים, אלא שני הצדדים נדברים ביניהם קודם האירוסין, ובשטר רק כותבים שמתחייבים "כמדובר".

זמן עריכת התנאים

לפי מנהג יהדות אשכנז, התנאים נערכים עוד בשעת האירוסין, כך שמיד עם ההחלטה להשתדך מקיימים את טקס התנאים. לפי מנהג עדות המזרח עורכים את התנאים רק מתחת לחופה בסמוך לקידושין. לפי המנהג לקיים את הטקס בנפרד, נוהגים לעשות סעודה לכבוד התנאים ולדבר בשבח בני הזוג.

נוסח שטר התנאים

הנוסח לשטר התנאים גם הוא תלוי במנהגים. רוב בני אשכנז משתמשים בנוסח "נחלת שבעה" [2], הנוסח נפתח בשפה מליצית:

בסימן טוב ובמזל טוב, יעלה ויצמח כגן רטוב, וה' הטוב יאמר לדבק טוב, מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה' הטוב.

בהמשך בני הזוג מתחייבים ביניהם לחיות באהבה ואחווה בשלום ורעות, כמו כן הורי שני הצדדים מתחייבים להלביש את בניהם במלבושי כבוד, ולתמוך בסכום מסוים בבני הזוג, ולבסוף קובעים מועד אחרון לחתונה.

הנוסח החסידי הנערך בסמוך לחתונה מקוצר יותר ומכיל רק התחייבות לחיות בשלום.

המנהג הספרדי שלא לעשות כלל תנאים לפני החתונה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הרב יצחק זילברשטיין, איזו רמת סיכון מתירה ההלכה לקחת בטיפולים בעלי סיכון גבוה?, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
  2. ^ הרב שמואל (בן דוד) הלוי סגל, "נחלת שבעה", סימן ח'