הבדלים בין גרסאות בדף "מדריך: איך לקיים שיחה עם ילדים על התבגרות"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
==גיל 3-5== | ==גיל 3-5== | ||
| − | בסביבות גיל שלוש מגלים הילדים | + | בסביבות גיל שלוש מגלים הילדים על ההבדלים בין המינים ותוהים מהיכן באים ילדים לעולם, בעיקר כשהאם ב[[הריון]]. בדרך כלל הילד יעלה את הנושא בעצמו ואם לא - רצוי ליזום שיחה בנושא. בדרך כלל מסבירים על גברים ונשים וההבדלים הגופניים החיצוניים ביניהם ("לגברים יש [[פין]] ו[[אשכים]] ולנשים יש [[פות]] ו[[שד]]יים"). לאחר מכן ניתן להסביר כיצד מגיע ילד לעולם: "כדי להביא ילד לעולם, הגבר והאישה צריכים לאהוב אחד את האחר", ובקרב הקהילה הדתית יש המוסיפים שצריך [[להתחתן]]. ולאחר מכן: "ואז האישה נכנסת ל[[הריון]] ויש לה תינוק בבטן. אחרי תשעה חודשים התינוק יוצא מהפות של האישה". אין צורך להרחיב מעבר לכך, אך אם הילד שואל שאלה, יש לענות עליה בפנים חתומות גם אם השאלה מביכה. עדיף להימנע מלדבר על [[יחסי מין]], [[זקפה]] ומושגים אחרים שילדים אינם לראות או אינם מסוגלים להרגיש. תשובות אלו יספקו את מרבית הילדים, אך חלקם עשויים להקשות. לפיכך, אם הילד בכל זאת רוצה להבין איך נוצר התינוק בבטן של האימא, יש להרחיב: "ה[[זרע]] של הגבר וה[[ביצית]] של האישה מתחברים בבטן של האימא". בשלב זה, עקב השימוש במושגים שהילד אינו מכיר, הילד בדרך כלל ימשיך לשאלות שאלות נוספות, כגון "כמו זרעים של פרח? (לגבי הזרע) כמו ביצים במקרר? (לגבי הביצית) איפה הגבר מחזיק את הזרעים שלו? האם התינוק יכול לשמוע משהו כשהוא בבטן?". המשיכו לענות על השאלות בצורה עניינית ורגועה, ובצורה פשטנית ככל הניתן. למשל, לגבי שתי השאלות הראשונות הנ"ל ניתן לומר "כן, אבל הם מאוד מאוד קטנים ואי אפשר לראות אותם" ולגבי השאלה השלישית - "באשכים שלו". |
| − | יש להקפיד להיות ענייניים, רציניים ורגועים. אל תשתמשו בכינויי חיבה לאיברי המין. רצוי שהאב ידבר עם הבנים והאם תדבר עם הבנות. אם הילד שואל שאלה מינית שאינה נובעת מדבריכם, אל תשאלו אותו מהיכן שמע על כך | + | יש להקפיד להיות ענייניים, רציניים ורגועים. אל תשתמשו בכינויי חיבה לאיברי המין ורצוי גם להימנע משימוש במונחים "אבא" ו"אמא" בהקשר למין, אלא בגבר/אישה/בן/בת. רצוי שהאב ידבר עם הבנים והאם תדבר עם הבנות. אם הילד שואל שאלה מינית שאינה נובעת מדבריכם, אל תשאלו אותו מהיכן שמע על כך מפני שהוא יירתע מלשאול אתכם שאלות נוספות - המשיכו להיות ענייניים. אם אינכם יודעים את התשובה, היו כנים ואמרו לו שאינכם יודעים, ושתוכלו לבדוק מה התשובה ביחד באנציקלופדיה או במילון מודפסים (יש להימנע מחיפוש כללי באינטרנט מחשש שיוצגו בפניו תמונות בוטות). |
חשוב שהילדים ירגישו בנוח לשאול אתכם שאלות מסוג זה בעתיד. לפיכך, אם הילד שואל שאלה, ניתן להקדים ולומר "זו שאלה טובה, טוב ששאלת" וכן גם "אם יהיו לך עוד שאלות, אתה יכול לשאול אותי מתי שתרצה". אף על פי כן, אם הילד מתחיל לשאול שאלות בציבור, אמרו לו (עם חיוך ולא מבט כועס) שתדברו על זה אחר כך בבית - ואם לאחר מכן הוא אינו יוזם שיחה זו בבית - יזמו זאת אתם. | חשוב שהילדים ירגישו בנוח לשאול אתכם שאלות מסוג זה בעתיד. לפיכך, אם הילד שואל שאלה, ניתן להקדים ולומר "זו שאלה טובה, טוב ששאלת" וכן גם "אם יהיו לך עוד שאלות, אתה יכול לשאול אותי מתי שתרצה". אף על פי כן, אם הילד מתחיל לשאול שאלות בציבור, אמרו לו (עם חיוך ולא מבט כועס) שתדברו על זה אחר כך בבית - ואם לאחר מכן הוא אינו יוזם שיחה זו בבית - יזמו זאת אתם. | ||
| − | לקראת סיום השיחה רצוי לציין במפורש שה[[פין]], ה[[ישבן]] וה[[פות]] הם איברים פרטיים ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק לו, לרופא ולהורים מותר, ורק כדי לעזור אחרי השירותים או בשביל בדיקה רפואית. ציינו בפניהם כי אם מישהו מנסה לגעת בהם שם, הם יכולים וצריכים לומר "לא", ושהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה. | + | לקראת סיום השיחה רצוי לציין במפורש שה[[פין]], ה[[ישבן]] וה[[פות]] הם איברים פרטיים ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק לו, לרופא ולהורים מותר, ורק כדי לעזור אחרי השירותים או בשביל בדיקה רפואית. ציינו בפניהם כי אם מישהו מנסה לגעת בהם שם, הם יכולים וצריכים לומר "לא", ושהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה. אם בעקבות שאלותיו (שאלות הנוגעות ל[[יחסי מין]] ומגע מיני) אתם חושדים ב[[מעשה מגונה|מעשים מגונים]] כלשהן, זה בסדר לשאול אותו בשלב זה ובדרך אגב האם מישהו נגע בו בעבר. זיכרו כי בכל השיחה יש להמשיך להיות רגועים, ללא רגשות כעס בכלל, בפנים חתומות ככל האפשר. אם הילד ירגיש בכעסכם (בכלל או עליו בפרט), הוא עשוי לא לשתף אתכם בשאלות נוספות ובחוויותיו. |
אם הילד נוגע בעצמו באיבר מינו, אל תכעסו - זה נורמלי גם בקרב ילדים (ראו [[מיניות הילד]]). אם הוא עושה זאת בפומבי, העירו לו שמותר לו לגעת באיבר מין שלו רק כשהוא לבד. | אם הילד נוגע בעצמו באיבר מינו, אל תכעסו - זה נורמלי גם בקרב ילדים (ראו [[מיניות הילד]]). אם הוא עושה זאת בפומבי, העירו לו שמותר לו לגעת באיבר מין שלו רק כשהוא לבד. | ||
גרסה מ־11:05, 8 בפברואר 2015
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
הורים נדרשים לקיים שיחה עם ילדיהם בנוגע למין ומיניות, מספר פעמים במהלך חייהם של הילדים. מדריך זה עוסק בדרכים מקובלות.
יש לציין כי חלק מההורים נמנעים מכך לאחר שהילדים אינם פונים אליהם עם שאלות בנושא זה. המשמעות היא שילדים אלו כנראה מתביישים לדבר על הנושא וכי הם משיגים את המידע הדרוש להם בדרכים אחרות. בהיעדר מידע מהימן ומידע בטיחותי, כגון "הגוף הוא שלך, ושלך בלבד, ולאף אחד אסור לגעת בך באופן שלא נראה לך", הילדים עשויים להיחשף למצבים לא נעימים בעל כורחם. לפיכך, לעתים יש ליזום שיחה, על אף אי-הנעימות הנובעת מכך.
המדריך נכתב לעתים בלשון זכר, כאשר הכוונה היא לשני המינים אלא אם מצוין אחרת.
גיל 3-5
בסביבות גיל שלוש מגלים הילדים על ההבדלים בין המינים ותוהים מהיכן באים ילדים לעולם, בעיקר כשהאם בהריון. בדרך כלל הילד יעלה את הנושא בעצמו ואם לא - רצוי ליזום שיחה בנושא. בדרך כלל מסבירים על גברים ונשים וההבדלים הגופניים החיצוניים ביניהם ("לגברים יש פין ואשכים ולנשים יש פות ושדיים"). לאחר מכן ניתן להסביר כיצד מגיע ילד לעולם: "כדי להביא ילד לעולם, הגבר והאישה צריכים לאהוב אחד את האחר", ובקרב הקהילה הדתית יש המוסיפים שצריך להתחתן. ולאחר מכן: "ואז האישה נכנסת להריון ויש לה תינוק בבטן. אחרי תשעה חודשים התינוק יוצא מהפות של האישה". אין צורך להרחיב מעבר לכך, אך אם הילד שואל שאלה, יש לענות עליה בפנים חתומות גם אם השאלה מביכה. עדיף להימנע מלדבר על יחסי מין, זקפה ומושגים אחרים שילדים אינם לראות או אינם מסוגלים להרגיש. תשובות אלו יספקו את מרבית הילדים, אך חלקם עשויים להקשות. לפיכך, אם הילד בכל זאת רוצה להבין איך נוצר התינוק בבטן של האימא, יש להרחיב: "הזרע של הגבר והביצית של האישה מתחברים בבטן של האימא". בשלב זה, עקב השימוש במושגים שהילד אינו מכיר, הילד בדרך כלל ימשיך לשאלות שאלות נוספות, כגון "כמו זרעים של פרח? (לגבי הזרע) כמו ביצים במקרר? (לגבי הביצית) איפה הגבר מחזיק את הזרעים שלו? האם התינוק יכול לשמוע משהו כשהוא בבטן?". המשיכו לענות על השאלות בצורה עניינית ורגועה, ובצורה פשטנית ככל הניתן. למשל, לגבי שתי השאלות הראשונות הנ"ל ניתן לומר "כן, אבל הם מאוד מאוד קטנים ואי אפשר לראות אותם" ולגבי השאלה השלישית - "באשכים שלו".
יש להקפיד להיות ענייניים, רציניים ורגועים. אל תשתמשו בכינויי חיבה לאיברי המין ורצוי גם להימנע משימוש במונחים "אבא" ו"אמא" בהקשר למין, אלא בגבר/אישה/בן/בת. רצוי שהאב ידבר עם הבנים והאם תדבר עם הבנות. אם הילד שואל שאלה מינית שאינה נובעת מדבריכם, אל תשאלו אותו מהיכן שמע על כך מפני שהוא יירתע מלשאול אתכם שאלות נוספות - המשיכו להיות ענייניים. אם אינכם יודעים את התשובה, היו כנים ואמרו לו שאינכם יודעים, ושתוכלו לבדוק מה התשובה ביחד באנציקלופדיה או במילון מודפסים (יש להימנע מחיפוש כללי באינטרנט מחשש שיוצגו בפניו תמונות בוטות).
חשוב שהילדים ירגישו בנוח לשאול אתכם שאלות מסוג זה בעתיד. לפיכך, אם הילד שואל שאלה, ניתן להקדים ולומר "זו שאלה טובה, טוב ששאלת" וכן גם "אם יהיו לך עוד שאלות, אתה יכול לשאול אותי מתי שתרצה". אף על פי כן, אם הילד מתחיל לשאול שאלות בציבור, אמרו לו (עם חיוך ולא מבט כועס) שתדברו על זה אחר כך בבית - ואם לאחר מכן הוא אינו יוזם שיחה זו בבית - יזמו זאת אתם.
לקראת סיום השיחה רצוי לציין במפורש שהפין, הישבן והפות הם איברים פרטיים ושאסור לאנשים אחרים לגעת בהם שם, ושרק לו, לרופא ולהורים מותר, ורק כדי לעזור אחרי השירותים או בשביל בדיקה רפואית. ציינו בפניהם כי אם מישהו מנסה לגעת בהם שם, הם יכולים וצריכים לומר "לא", ושהם צריכים להודיע לכם אם מישהו ניסה. אם בעקבות שאלותיו (שאלות הנוגעות ליחסי מין ומגע מיני) אתם חושדים במעשים מגונים כלשהן, זה בסדר לשאול אותו בשלב זה ובדרך אגב האם מישהו נגע בו בעבר. זיכרו כי בכל השיחה יש להמשיך להיות רגועים, ללא רגשות כעס בכלל, בפנים חתומות ככל האפשר. אם הילד ירגיש בכעסכם (בכלל או עליו בפרט), הוא עשוי לא לשתף אתכם בשאלות נוספות ובחוויותיו.
אם הילד נוגע בעצמו באיבר מינו, אל תכעסו - זה נורמלי גם בקרב ילדים (ראו מיניות הילד). אם הוא עושה זאת בפומבי, העירו לו שמותר לו לגעת באיבר מין שלו רק כשהוא לבד.
ראו גם
|
|
הערך נמצא בשלבי עבודה שימו לב כי עקב כך, הערך אינו מושלם. השלמת הכתיבה אמורה להסתיים בימים הקרובים. |
