הומופוביה בישראל
|
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
המונח הומופוביה מתאר [1] סלידה, רתיעה ופחד משולל היגיון מהומוסקסואלים ולסביות והבאתן של תחושות אלה לידי ביטוי, לדוגמה על ידי זלזול, שנאה, אפליה, וכו'.
החקיקה במדינת ישראל בסוף המאה ה-20 הוציאה אל מחוץ לחוק אפליה מחמת נטייה מינית והתיקונים לחוק איסור לשון הרע והחוק למניעת הטרדה מינית אוסרים על ביטויים המבזים אנשים בשל נטייתם המינית. עם זאת, במהלך השנים אירעו בישראל מקרי הומופוביה בולטים שבאו לידי ביטוי בביזוי והשפלה וחלקם אף הגיעו לאלימות פיזית. אנשי ציבור וביניהם חברי כנסת וממשלה התבטאו בצורה הומופובית, וגילויי הומופוביה התרחשו גם קרב מוסדות המדינה וחברות ממשלתיות וכן בכלי התקשורת.
בעקבות אירוע ירי בבית אגודת הלהט"ב בתל אביב, שכווון כלפי בני נוער שהשתתפו באירוע "נוער גאה", הושק קמפיין קולנועי הסברתי נגד הומופוביה בישראל שמטרתו לעודד סבלנות ושוויון בחברה. [2]
תוכן עניינים
החוק האוסר יחסים "שלא כדרך הטבע"
 | ערך מורחב – מעמד ההומוסקסואלים בישראל |
עם הקמתה ירשה מדינת ישראל, באמצעות פקודת סדרי השלטון והמשפט, את חוקי המנדט הבריטי, שלפיהם נחשב קיום יחסי מין הומוסקסואליים לעבירה שדינה עד עשר שנות מאסר (סעיף 152(2) לפקודת החוק הפלילי, שהפך לסעיף 351(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977). בישראל לא הועמד אדם לדין פלילי בעוון קיום יחסי מין הומוסקסואלים כשלעצמם, אם כי קרה שחיילים הועמדו לדין צבאי על עברה כזאת. נאשמים בישראל הורשעו בסעיפי האיסור על משכב "שלא כדרך הטבע"; על פי רוב מדובר בנאשמים שהואשמו בעבירות מין חמורות יותר, והורשעו גם בעבירה זו.
החוק האוסר על משכב "שלא כדרך הטבע" נותר שנים רבות בספר החוקים, על כל המשמעות הסמלית העולה מכך. זו גם הסיבה לכך שב-1975, כשקמה העמותה הישראלית לזכויות הומוסקסואלים, היא נקראה תחילה "האגודה לשמירה על זכויות הפרט" (כיום: אגודת הלהט"ב), כדי שלא תואשם בעידוד עבירה על החוק. האגודה לשמירת זכויות הפרט ניסתה להביא לביטול האיסור הפלילי מימיה הראשונים. ב-1976 נפגשו אנשיה עם אהרון ברק, היועץ המשפטי לממשלה, וב-1983 היא שלחה לכל חברי הכנסת חוברת שבה קראה להפסיק להפלות הומוסקסואלים ולסביות. ב-22 במרץ 1988 אושר בכנסת תיקון מס' 22 לחוק העונשין שכלל ניסוח מחדש של מרבית הסעיפים העוסקים בעבירות מין, וסעיף 351 האוסר על משכב "שלא כדרך הטבע" נמחק מהחוק לחלוטין.
גילויי הומופוביה סביב מצעדי הגאווה
ב-1 ביולי 2005 דקר ישי שליסל, חרדי בן 30, באמצעות סכין שלושה משתתפים במצעד הגאווה בירושלים ופצע אותם באופן בינוני. שליסל טען במשפטו כי בא "לרצוח בשליחות השם", הורשע בנסיון לרצח ונדון ל-10 שנות מאסר בפועל ולתשלום 280,000 ש"ח לקורבנות [3]. התקיפה שביצע שליסל הייתה ביטוי קיצוני של העוינות והטינה שהופגנו כלפי הצועדים במצעד, שהתקבלו לאורך מסלולו בחרפות ובגידופים ובהשלכת שקיות שתן.[4]
בנובמבר 2006 התגלה ביישוב עלי מטען חבלה, שאליו הוצמד שלט ובו נכתב: "סדומאים החוצה". חבלנים פוצצו את המטען באופן מבוקר, והמשטרה העריכה כי הוא הוכן על רקע מצעד הגאווה בירושלים[5]. באותה השנה חולקו בשכונות החרדיות בירושלים מנשרים הקוראים לרצח הומוסקסואלים תמורת פרס כספי[6] ומנשרים הכוללים הסברים ליצירת אמצעי חבלה לפגיעה בצועדים[7]
בינואר 2008 דנה ועדת חוקה, חוק ומשפט בהצעת תיקון לחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שלפיה לא יתקיימו יותר מצעדים של הקהילה ההומו-לסבית בעיר. במהלך הדיון אמר חבר הכנסת נסים זאב מש"ס כי "יש לטפל בהומואים כמו שוועדת החוקה טיפלה במחלת שפעת העופות", ודבריו עוררו סערה בקרב משתתפי הדיון וביקורת ציבורית קשה. שנה לאחר מכן, בהפגנה שהתקיימה בתל אביב, סמוך למקום הרצח בבר-נוער, הניפו המפגינים שלטים בגנותו בהם נכתב: "נסים זאב - יש לך דם על הידיים" בעקבות אמירתו זו.[8]
במצעד הגאווה באילת שנערך ב-15 במאי 2009 אירעו מספר תקריות הומופוביות על רקע נטייתם המינית של הצועדים[9]:
- קבוצת נערים קראה לעבר גבר בן 34 בשמות גנאי ותקפה אותו על רקע נטייתו המינית. הנתקף, תושב אילת, פונה לבית החולים יוספטל בעיר.
- במהלך המצעד עצמו הושלכו על הצועדים ביצים.
- שלט גדול שהוצב בכניסה למכולת שבמסלול המצעד הכריז כי "אין כניסה להומואים".
הומופוביה בצה"ל
באוגוסט 1983 פנתה יו"ר האגודה לזכויות האזרח, ד"ר רות גביזון לראש אכ"א בצה"ל בעקבות פרסום בעיתון על כך שחוזהו של קצין הותר בעקבות תלונה של אשתו על נטיותיו ההומוסקסואליות. ראש אכ"א, תא"ל עמוס ירון, השיב באוקטובר 1983 כי נטיות הומוסקסואליות אינן מונעות מחייל שירות צבאי [10].
חודש לפני תשובת ראש אכ"א, בספטמבר 1983, נכנסה לפקודות מטכ"ל הוראת קבע [11] שכותרתה "שירות הומוסקסואלים בצה"ל". הפקודה קבעה כי שיבוצם של חיילים הומוסקסואלים מוגבל בגין נטייתם המינית משום שזו עלולה להוות סיכון ביטחוני. בחוברת ההנחיות הבסיסית למאבחנות הפסיכוטכניות בצה"ל אופיינה ההומוסקסואליות כסטייה מינית, וכרכה בינה לבין נשיות ובעיות בבריאות הנפש. המאבחנות הונחו כי במידה ועולה חשד לנטיות הומוסקסואליות, יש לבחון את התאמת המועמד לשרת ביחידת שדה [12]. במהלך השנים נעשו שינויים אחדים בפקודות אלו להם היה אחראי במישרין פרופ' עוזי אבן.
בשנת 1998 בוטלה כליל הוראת הקבע ומאז אין בצה"ל כלל פקודות הנוגעות במישרין להומוסקסואלים ואין אפליה רשמית על רקע נטייה מינית. ב-2004 פרסם הרמטכ"ל משה יעלון פקודת יום המחדדת את הצו המוסרי של צה"ל בנושא שמירת כבוד האדם. [13]
בשנת 1997 פורסם במגזין הזמן הוורוד וביולי 2000 בידיעות אחרונות כי צה"ל עורך בדיקות לאבחון נגיף האיידס בקרב מועמדים לגיוס במקרים שהמועמד מצהיר שהוא הומוסקסואל, וזאת ללא ידיעת המתגייסים [14].
בספטמבר 2005 הגישה חיילת בגדוד קרקל של הנח"ל קבילה לנציב קבילות החיילים ותלונה למצ"ח, שבהן חשפה כי חבריה ליחידה התעללו בה והשפילו אותה על רקע נטייתה המינית, בעוד המפקדים ואנשי הסגל מתעלמים מהמקרים גם לאחר שדיווחה עליהם בפניהם.[15] נציב קבילות החיילים קבע כי "אירוע כה חריג עלול להתרחש ביחידה צבאית כלשהי, רק בהתקיים אקלים חברתי ופיקודי מסוימים שיאפשרו לאירועים מעין אלה להתרחש" - והטיל את האחריות על מפקד הגדוד.[16] באותו הדו"ח ובדו"ח שיצא שנה לאחר מכן התפרסמו תלונות נוספות [17] וצוין כי חלה עלייה בתלונות אלה.
רב צבאי בפיקוד העורף הפיץ, באמצעות מערכת האימייל הצבאי, חיבור שבו ביצע השוואה בין יחסי מין חד-מיניים לבין קיום יחסי מין עם בהמות [18].
מחקר שנערך באוקטובר 2006 מצא כי הסביבה הצבאית רוויה באלימות מילולית הומופובית. חיילים הומו-לסבים דיווחו על רמת חשיפה גבוהה לאלימות מילולית במקומות שונים בבסיס. לטענתם ההווי הצבאי רווי בביטויי גנאי כלפי הומוסקסואליות המתבטאים בבדיחות ובשירים המגנים את ההומוסקסואליות כמביישת, בלתי ראויה או פחותת-ערך ובכך משפילים את ההומוסקסואל ומדירים אותו מחוץ למחנה הנורמאלי, התקין והבריא. החיילים דיווחו על משאבי תמיכה מוגבלים מאד ועל תחושת אי-נוחות לשוחח על הנושא עם בעלי תפקידים בצבא על נושאים הקשורים לנטייתם המינית [19].
הומופוביה במערכת החינוך
המחקר הראשון בישראל שבחן את מצבם והתנסויותיהם של תלמידים הומואים, לסביות וביסקסואלים במערכת החינוך בישראל נערך בשנת 2004 וממנו עלה כי השימוש במילה "הומו" ככינוי גנאי הוא גבוה מאוד ונפוץ בכל חלקיו של בית הספר (דווח על ידי 62% מהתלמידים), והערות הומופוביות אחרות נאמרות גם על ידי מורים. הממצא העיקרי של המחקר היה כי על אף שהערות הומופוביות וגילויי אלימות על רקע נטייה מינית נעשות בנוכחות מורים, הם נוטים כמעט שלא להגיב כלל [20]. ממצאי הדו"ח הוצגו בכנסת בפני ועדת החינוך, התרבות והספורט, במסגרת דיון בנושא "התייחסות מערכת החינוך לקהילה ההומו-לסבית" [21].
בשנת 2007 הודיעה שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, שמשרד החינוך יילחם בהומופוביה במערכת החינוך[22]. לאחר חודש השירות הפסיכולוגי הייעוצי במשרד החינוך הוסיף תכנים על הומוסקסואליות לאתר האינטרנט של המשרד. וביולי 2007 הכריזה תמיר על הכנסת הנושא לתוכנית הלימודים של כיתות ח'. תמיר השתתפה בפעילות של חוש"ן ומשרד החינוך החליט להכיר בארגון ולתמוך בו. המשרד אף הקים ועדה לענייני הומואים ולסביות.
מחקר נוסף נערך בשנת 2008, והוא קבע כי למרות השינויים שחלו במערכת החינוך בשנים שעברו, לא נמצאו הבדלים ניכרים באקלים החינוכי בין השנים. למרות שאלימות מילולית נמצאה במחקר הנוכחי כסוג האלימות וההטרדה הנפוצה, שיעורים גבוהים יחסית של תלמידים חוו אלימות פיזית והטרדה מינית על רקע נטייתם המינית. בנוסף, הממצאים הראו כי התלמידים אינם רואים בצוות החינוכי כתובת לשיתוף, התייעצות וסיוע בנושאים הקשורים לנטייה מינית[23]. ממצאי המחקר וההשוואה בין ממצאיו למחקר משנת 2004 הוצגו בכנס האגודה לחינוך השוואתי שנערך בשנת 2008 באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק.
תוצאה טראגית להומופוביה בבית ספר הייתה בינואר 2006, כאשר נער בן 16.5 ממרכז הארץ התאבד בתלייה לאחר שחבריו לכיתה הוציאו אותו מהארון והתנכלו לו בגלל נטיותיו המיניות תבנית:דרוש מקור.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "תפישת ההומוסקסואליות בישראל מהיבטיה השונים", אתר תהל"ה
- "כרוניקה של הסתה", באתר nrg מעריב, 8/2/2006
- דני זאק, רצח על רקע הומופובי - עניין של זמן, באתר nrg מעריב, 19/10/2008
- יעל ברנובסקי ודניאל אדלסון, "80% מבני הנוער הגאה חשופים לתקיפות", באתר ynet, 3/8/2009
- בת-עמי נוימאיר פוטשניק, "הסתה, יש חיה כזאת?", באתר nrg מעריב, 7/8/2009
- יניב הלפרין, נהג אגד הוריד נוסע "כי הוא עליז", gogay, 20/8/2009
- מיכל שפירא, זוג הומוסקסואלים הותקף מחוץ למועדון, באתר nrg מעריב, 2/11/2009
הערות שוליים
- ^ הומופוביה על-פי המילון dictionary.com
- ^ מרב יודילוביץ', אנשי קולנוע גאים משיקים קמפיין נגד הומופוביה, ynet, 10/08/2009
- ^ ע"פ 2625/06 ישי שליסל נגד מדינת ישראל, ניתן ב-17.11.2007
- ^ טל ימין-וולבוביץ' ויריב מוהר, "מצעד הגאווה ומצעד הבושה", nrg, 1/7/2005
- ^ טל ימין-וולבוביץ, המאבק על מצעד הגאווה עלה מדרגה, nrg מעריב, 2 בנובמבר 2006
- ^ "כרוזים: 20 אלף שקל למי שירצח הומואים", אתר gogay, 11/7/2006
- ^ כרוז שחולק ב- 11/7/2006 בשכונות החרדיות בירושלים, ובו הסבר כיצד להכין אמצעי חבלה על מנת לפגוע במשתתפים במצעד הגאווה בעיר.
- ^ חדשות ערוץ 2, "המפגינים: יש דם על ידי ההומופובים", 02.8.09
- ^ מצעד הגאווה באילת: גידופים, ביצים ו"אין כניסה", ynet
- ^ עו"ד דן יקיר, "פעילות האגודה לזכויות האזרח בנושא זכויות הומואים ולסביות", הדו"ח השנתי הראשון של המועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל, 29/08/2001
- ^ הוראת קבע, אכ"א (1983) שירות הומוסקסואלים בצה"ל. אכ"א, מטכ"ל, תנועת כוח אדם ק-31-11-01
- ^ קפלן, ד. (1999) דוד, יהונתן וחיים אחרים: על זהות, גבריות ומיניות ביחידות קרביות בצה"ל. הקיבוץ המאוחד
- ^ "זכותם של כל חיילת וחייל לשמור על כבודם, ליהנות מסביבת שירות בטוחה ומכבדת המאפשרת לשרת עם חברים ועם מפקדים הרואים בהם אדם, ללא חשש וללא רתיעה. אל לו לאף חייל להטריד אחר, להשפילו, לבזותו, לנצלו או לפגוע בו בכל דרך אחרת. זהו העיקרון שצריך להדריכנו. זהו צו מוסרי ופקודה חד משמעית המתלווה לכל פעולה ולכל מעשה של המשרת בצה"ל ושל כל אדם באשר הוא אדם". רא"ל משה יעלון, ראש המטה הכללי, פקודת יום של הרמטכ"ל, 14 ביולי 2004
- ^ גרוס, א. (2000) מיניות, גבריות צבא ואזרחות: שירות הומואים ולסביות בצה"ל במשקפיים השוואתיים. פלילים, ט, 95-183
- ^ יניב הלפרין, קבילה: "חיילים התעללו בי בגלל שאני לסבית", 14/9/2005, אתר gogay
- ^ נציב קבילות החיילים, דו"ח שנתי 34 תשס"ו 2005, פרק "אחריות המפקדים", עמ' 11.
- ^ "חבל שלא נדקרת במצעד הגאווה", באתר nrg מעריב, 9/5/2006
- ^ "רב צבאי השווה הומואים לבהמות", באתר ynet, 9/9/2006
- ^ גיא שילה, אורן פזמוני לוי, עמית קמה, שרי לביא, בתיה פנחסי, "גאים במדים - מצבם של חיילים הומואים, לסביות וביסקסואלים בצה"ל"
, פורום מחקר – ארגון הנוער הגאה, אוקטובר, 2006.
- ^ Oren Pizmony-Levy; Amit Kama; Guy Shilo; Sari Lavee, Do My Teachers Care I'm Gay? Israeli Lesbigay School Students' Experiences at their Schools, Journal of LGBT Youth, Volume 5, Issue 2 June 2008 , pages 33 - 61
- ^ פרוטוקול מס' 449 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט "התייחסות מערכת החינוך לקהילה ההומו-לסבית", אתר הכנסת, 31/5/2005
- ^ אתר השירות הפסיכולוגי ייעוצי, דברי שרת החינוך - הגב' יולי תמיר, המאבק נגד הומופוביה / לסבופוביה במסגרת חודש הגאווה, יולי 2006
- ^ Shilo, G. & Pizmony-Levy, O. (2008).The 2008 National School Climate Survey: The School Related Experiences of Israeli Lesbian, Gay, Bisexual and Transgender Youth. Tel-Aviv: IGY
| לסביות, הומוסקסואלים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים (להט"ב) | ||
|---|---|---|
| נטייה מינית | הומוסקסואליות ולסביות · ביסקסואליות · קוויר · גברים המקיימים יחסי מין עם גברים |  |
| זהות מגדרית | מגדר · טרנסג'נדר · טרנסקסואליות · טרנסווסטיטיזם · דראג · ג'נדרקוויר | |
| מעמד אישי וחברתי | נישואים חד-מיניים · הורות הומו-לסבית · הומופוביה
בישראל: מעמד ההומוסקסואלים · הומופוביה · הומואים ולסביות דתיים | |
| מושגי יסוד | גיבוש זהות · יציאה מהארון · אאוטינג · מהומות סטונוול · מצעד הגאווה | |
| ארגוני להט"ב בישראל | אגודת הלהט"ב · הבית הפתוח · חושן · ארגון נוער גאה · תהל"ה · הו"ד · חברותא · בת קול | |
| תרבות ועיתונות להט"ב | הומוארוטיקה · המשחקים הגאים · ויגסטוק · ספרטקוס · הזמן הורוד · נתיב נוסף | |
| קטגוריות | זהות מינית · להט"ב · ארגוני להט"ב בישראל · אישים · סרטי להט"ב · ספרות להט"ב | |
