פתיחת התפריט הראשי

קטין

גרסה מ־17:02, 5 במאי 2016 מאת דרור-ג (שיחה | תרומות) (←‏ראו גם)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קטינים, בני 9 ו-10, מתוך הספר Der Körper des Kindes und seine Pflege מאת קרל היינריך סטרץ, 1909

קטין (ידוע גם בשם צעיר) הוא הגדרה משפטית לאדם שאינו בוגר מבחינת חוקית. אדם שאינו קטין מכונה בעגה המשפטית בגיר. במדינות רבות (ובכללן ישראל) קטין הוא אדם שגילו קטן מ-18 שנים. רוב המדינות מחוקקות חוקים המגינים על הקטינים, כגון חיסיון משפטי, וכל המדינות מלבד ארצות הברית וסומליה אישרו את אמנת זכויות הילד של האו"ם.

דוגמאות להגנות אלו כוללים חוקים העוסקים בבעילת קטינה; צווי איסור מכירת משקאות חריפים וסיגריות, דרישות נוכחות בבתי הספר, הצורך בחותם משותף מבוגר בחתימת מסמכים משפטיים (כגון חוזים), מגבלות בהוצאת רישיון נהיגה; משפטים ועונשים מופרדים (כגון בתי דין לעבריינים צעירים), חוקי העסקת ילדים, וחוקים אחרים המגינים מפני ניצול והתעללות.

חלק מן החוקים האמורים לעיל, שמטרתם להגן על הקטין, מטילים מגבלות על זכויותיו. יחד עם זאת, קיימות גם זכויות שאינן מוענקות לקטינים (כגון הזכות להצביע) ובכך מגביל החוק, למעשה, את זכויות הקטין.

ישנן סמכויות שיפוטיות המאפשרות הקניית זכויות לקטינים, בהן קטין היכול להוכיח כי הוא ראוי יכול לקבל זכויות השמורות בדרך כלל רק למבוגרים.

לא כל מגבלות הקטינים קשורות בהכרח לגיל ספציפי, אך המעבר מקטין למבוגר מוגדר בדרך כלל על פי הגיל בה אדם יכול להצטרף לחוזים. במאה ה-20, מרבית המדינות מאפשרות למעברים אלו להתקיים בגיל 18, אולם ישנן מדינות המאפשרות זכויות של מבוגר בגיל 16, ואחרות בגיל 21.

ראו גם