באצ'ה באזי

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"נער-רוקד" בעיר סמרקנד שבאוזבקיסטן.

באצ'ה באזי (מפרסית: بچه بازی שמשמעותו "לשחק עם ילדים" בניב האיראני ו-"לשחק עם בנים" בניב האפגני), הידוע גם בכינוי באצ'ה (מפרסית: بچه שמשמעותו ילד, אדם צעיר, עגל) ובאצ'ה בריש (ילד נטול זקן), מתארים מנהג של עבדות מינית וזנות של ילדים שבהם ילדים לפני גיל ההתבגרות ולאחריו נמכרים לאנשים עשירים ובעלי השפעה וכוח לצרכי בידור ויחסי מין. עסק זה משגשג ונהוג באפגניסטן, שם רכישת ילדים מסוג זה נחשבים לסמל סטטוס.

העיתונאי האפגני נג'יבאללה קרישי תיעד בסרט תיעודי את המנהג והוא הוקרן בבריטניה במרץ 2010 ובארצות הברית באפריל 2010. המנהג הוא בלתי חוקי על פי החוק האפגני, הן נגד חוק השריעה והקוד האזרחי. הרשויות כמעט ולא מתערבות בעניין זה, ורבים מטילים ספק ביכולתם הואיל ומדובר בגברים עשירים, חמושים ומפקדים לשעבר. זאת ועוד, הסרט מתעד אף שותפות לפשע בידי שוטרים.

הנציג המיוחד מטעם האו"ם בעניין ילדים המעורבים בסכסוכים מזויינים אמר בשנת 2009 כי "הגיע הזמן להתעמת בגלוי בנוהג זה ולשים לזה סוף. מנהיגים דתיים באפגניסטן פנו אלי בבקשה לסייע להם במאבק נגד פעולות אלה. דרושה חקיקה ותעמולה והתוקפים צריכים לשאת באחריות ולהיענש. יש להגן על ילדים וילדות כך שיוכלו ליהנות ממלא היתרונות של הילדות ללא אף סוג של ניצול".

היסטוריה

המנהג של באצ'ה באזי הוא סוג של פדרסטיה שהייתה נפוצה במרכז-מזרח אסיה מאז מימי קדם, כפי שנצפה על ידי יוון העתיקה. המנהג דעך בערים הגדולות לאחר מלחמת העולם הראשונה עקב קליטת ערכים קולוניאליים מערביים מהרוסים, הבריטים והצרפתים.

מספר מטיילים מערביים שטיילו במרכז אסיה דיווחו על התופעה. יוג'ין שיילר, שביקר בטורקסטן ב-1872 לערך ציין כי "ילדים ובני נוער עוברים הכשרה מיוחדת כדי לתפוס את מקומם של נערות-ריקודים של מדינות אחרות. הטון המוסרי שלהחברה במרכז אסיה כמעט ולא השתפר". דעתו הייתה כי הריקודים "לא היו מגונים, אך לעתים מעוררי זימה". בזמן זה כבר הייתה חוסר שביעות רצון מהמנהג. שיילר כתב: "ריקודים ציבוריים על ידי נערים אלו נאסרו במקומות מסוימים". שיילר תיאר כיצד הנערים הרוקדים זכו לכבוד ולהערצה, כך למשל זכה להצדעה ולקריאות "הוד מלכותך".

הסיקור התקשורתי

העיתונאי האפגני נג'יבאללה קרישי תיעד את המנהג בסרט תיעודי בשם "הבנים הרוקדים של אפגניסטן". הסרט הוצג לראשונה בבריטניה במרץ 2010 ובארצות הברית כחודש לאחר מכן. העיתונאי ניקולס גרהם ציין כי הסרט "מרתק ומחריד". משרד ההגנה האמריקאי העסיק את המדענית החברתית אנה-מריה קרדינלי לבחון את הנוהג באצ'ה באזי לאחר שחיילים מערביים הבחינו בגברים מבוגרים הולכים יד ביד ילדים חמודים ומנסים לגעת בהם וללטף אותם.

בספר "רודף העפיפונים" (ובסרט באותו השם), מתואר הנוהג באצ'ה באזי. בעלילה, אחיינו-למחצה של הגיבור נאלץ להיות נער ריקודים ועבד מין של בכיר בממשלת הטאליבן, אשר אנס שנים קודם לכן את אביו של הנער כשהיו צעירים.

בדצמבר 2010 נחשף באתר ויקיליקס כי חברה אמריקאית בשם DynCorp שילמה לסרסורים על מנת שאלו ירכשו נערים צעירים עבור שוטרים אפגניים, לצרכי באצ'ה באזי.

ראו גם