בודיל ג'ואנסן

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'ואנסן

בודיל ג'ואנסן (כונתה גם בודיל יורגנסן; 25 בספטמבר 1944 - 3 בינואר 1985) הייתה שחקנית פורנוגרפיה דנית. היא הייתה חובבת חיות והיא הפעילה חווה קטנה ועסקה גם בגידול בעלי חיים. היא ידועה בשל השתתפותה בסרטים פורנוגרפיים רבים שבהם עסקה בקיום יחסי מין עם בעלי חיים (זואופיליה).

בשלב מסוים, לאחר שהפכה לידוענית בתחום פורנוגרפי שהפך לבלתי חוקי, ועל אף עסק מצליח משלה, היא ירדה מנכסיה. היא הפכה לאלכוהוליסטית, לא הייתה מסוגלת לטפל בבעלי החיים שלה, והיא נפטרה שנים ספורות מאוחר יותר.

תחילת חייה

ג'ואנסן היא בתו של אם נוצרית אדוקה ואב צבאי נפקד. היא גדלה בפרבר מחוץ לקופנהאגן. אמה נקטה באלימות כלפיה, לעתים גם באלימות פיזית. בגיל 12 אמה טענה כי נאנסה על ידי אדם זר בתחנת רכבת. לעומתה, בביוגרפיה הדנית של ג'ואנסן ובראיון עמה נאמר כי הם "רק דיברו" או שהיא "כמעט נאנסה". עוד נאמר כי כשחזרה לספר לאמה על האירוע, היא הוכתה והואשמה בתקרית. עקב כך, ג'ואנסן נשבעה לאמה כשתגדל, היא תקיים יחסי מין עם חזירי בר. היא הפנתה את חיבתה לבעלי חיים וכלבה הפך לחברה הטוב ביותר - היא ענדה תליון עם תמונתו במשך שארית חייה.

בתחילה, לאחר שעזבה את הבית בגיל 15, עבדה ג'ואנסן בחווה באזור שמרני של דנמרק. לאחר מכן עזבה כדי להקים חוות רבייה משלה, בשם "הזרעה המרכזית", שהפך לפופולרי עקב התמודדותה המוצלח עם בעלי חיים אגרסיביים כגון חזירי בר. זמן לא רב לאחר מכן, העסק המוצלח קרס לאחר שנשותיהם של חקלאים לא היו מרוצות מהאפשרות שבעליהן יעבדו עם בחורה צעירה לבדה. בשלב מאוחר יותר ציינה כי "9 מתוך 10 גברים רוצים לזיין אותי, ונשיהם שונאות אותי".

קריירה בתחום הפורנוגרפיה

הקריירה בתחום הפורנוגרפיה החל על רקע עסקיה הכושלים של החווה, החל מגיל 17 כשהשתתפה בסרטי "פטיש קל". בסביבות גיל 25 החלה לעסוק גם בזואופיליה בסרטים קצרים עבור חברת Color Climax Corporation ועבור הפורנוגרף אולה אג'. בין 1969 ו-1972 היא כיכבה בלמעלה מ-40 סרטים מסוג זה.

בז'אנר זה משכה ג'ואנסן תשומת לב מיוחדת ברחבי העולם כ"ילדת החזיר", מוניטין אשר מקורו בהופעות חיות עם חזירים, כמו גם בהשתתפות בסרטים אשר צולמו בחווה שלה.

בשנת 1970 שודר לראשונה סרט תיעודי על חייה ובשנת 2006 שודר סרט תיעודי בריטי על הסרט המכונה "חוות החיות" שבה הופיעה במספר סצנות.

המשך וסוף חייה

עד שנות ה-70 המוקדמות הצליחה ג'ואנסן להשיג את מטרתה - מגורים בחווה משלה עם ביתה (נולדה בסביבות 1972), כמו גם עם בן זוגה. ג'ואנסן מימנה את החווה בעזרת תיירות מין עם בעלי החיים ולצורך הפקת סרטים.

יחד עם זאת, בשלב זה של חייה החלה תעשיית המין הדנית לחפש חלופה ליחסי מין עם חיות, וג'ואנסן לא הצליחה להשיג תפקידים משמעותיים בסרטים אחרים. עקב כך, היציבות הפיננסית שלה וחייה החלו להתפרק. לאחר 1972 היא חוותה הידרדרות חדה, דיכאון, החלה לעבוד בהופעות חיות ובמשחקי תפקידים בלעי אופי מיני. עד 1980 נותרה חוב אשר הלך ותפח.

בראיון משנת 1980 דיברה ג'ואנסן על אהבת חייה - כלבתה "ספוט". לטענתה היא החלה לצרוך אלכוהול, נכנסה לדיכאון ועלתה במשקל עקב מותה הפתאומי של הכלבה. היא לא יכלה לטפל בבעלי החיים בחווה עקב מצבה הנפשי והבריאותי.

בשנת 1981, בעקבות השינויים החוקתיים בדנמרק, פשטו אנשי החוק על החווה בטענה להתעללות והזנחה של בעלי חיים, אשר בעקבות האשמות אלו נכלאה במאסר למשך 30 ימים. בסופו של דבר, אף לא אחד מבעלי החיים שלה שרד, אשר עבור חלקם הורתה המדינה המתת חסד. בשלב זה התפרנסה מזנות רחוב.

בשנת 1985 נפטרה, בהיותה בת 40. רבים האמינו כי התאבדה, אך הסרט התיעודי הבריטי משנת 2006, אשר חקר את מקור הסרט המכונה "חוות החיות", מצא מכר של ג'ואנסן אשר טען כי היא נפטרה ב-3 בינואר 1985 משחמת הכבד (עקב צריכת האלכוהול).

ראו גם