גבריות

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גבריות הוא מושג המתאר את מכלול דרכי ההתנהגות המאפיינים את הגבר. המושג אינו קבוע, והוא תלוי זמן ומקום (בתרבויות השונות יש יחס שונה למהותו של מושג זה). גבריות אינה פיזיולוגית בלבד, אך היא מבוססת על ההבדלים הקיימים בין המין הנשי למין הגברי.


Purim In Mahne Yehuda.jpg
מוכרים בשוק מחנה יהודה שבירושלים, בפיאות צבעוניות, מוכרים אוזני המן לקראת חג הפורים.

השילוב בין המוכרים הגבריים לבין הפיאות הצבעוניות נראה לא טבעי, ולכן מעורר חיוך.

הגישה המסורתית רואה בגבריות זהות הנוצרת תוך כדי ניגוד לזהות הנשית ולנשיות. תרבות שאינה רואה בנשים וגברים שני סוגי אישיות מנוגדים תתקשה להכיל בתוכה את מושג הגבריות במובן הרווח בתרבות המערבית המודרנית. להיות גברי או נשי פירושו לקיים מכלול ציפיות המתקשרות למין הנתון. בכל הקשר תרבותי ישנם שני תפקידים מגדריים: גברי ונשי. באופן זה מתפרשות הגבריות והנשיות כתפקידים מגדריים, שהם תוצרים של ידע נרכש ותהליכי חיברות שעובר האדם. ואולם, גישות ביקורתיות וחדשות יותר, במיוחד גישתה של ריווין קונל (2009), מבחינות בקיום של מספר סוגים של גבריות המתקיימות באופן היררכי. ה"גבריות ההגמונית" מצויה בראש ההיררכיה המגדרית ונוצרת תוך הנגדה והכפפה של נשים וגברים אחרים. הגבריות ההגמונית המודרנית זוהתה בעיקר עם הגבר הלבן, הנוצרי, ההטרוסקסואל ממעמד הביניים אשר ניצב מעל לקבוצות אחרות: נשים, הומוסקסואלים, ממעמד הפועלים, לא נוצרים ולא לבנים. גברים שאינם משתייכים לגבריות ההגמונית נתפסים על פי רוב כלא גבריים. למעשה, מרבית הגברים אינם תואמים את האידאל של ה"גבריות ההגמונית". הגבריות ה"אמיתית" (המאצ'ואיסטית) שנקראת לעתים "היפר גבריות" נתפסת כדבר הטבוע בגוף הזכרי, המניע את הגברים לנהוג בצורות מסוימות. כך לדוגמה, נמצא את התפיסה כי גברים הם יותר אגרסיביים, אינם אלו שאמורים לטפל בתינוקות וכך הלאה. מחקרים אנתרופולוגיים מצאו כי לגבריות עצמה יש סטטוס חברתי בדיוק כמו לעושר, לגזע ולמעמד חברתי. יתרה מכך, בתרבויות רבות, הצגת תכונות אופי שאינן "מתאימות" למגדר אליו משתייך האדם עלולה ליצור בעיה חברתית עבור היחיד. בקרב גברים, חלק מההתנהגויות יכולות להיחשב כסימן להומוסקסואליות.

אף שבמגוון התרבויות ניתן לראות את הגבריות בצורה שונה, ישנם גם אספקטים משותפים רבים בין תרבויות שונות. במקרים מסוימים משתמשים בביטוי "גבריות הגמונית" על מנת להבחין בין הצורה הנפוצה של גבריות לבין האחרות.

נרכשת או מולדת?

השאלה בדבר המשקל של הגנטיקה ושל תהליכי החיברות בהתפתחות הגבריות מוסיפה להיות נתונה במחלוקת. בעוד שתנאים חברתיים ממלאים תפקיד ממשי בהתפתחות הגבריות, ניתן להבחין גם שהיבטים מסוימים בזהות הגברית קיימים בקרב גברים רבים בתרבויות השונות, ומכאן שגם לגנטיקה תפקיד בכך. עם זאת, במחקרים שהתבצעו החל מסוף המאה ה-19 ועד סוף המאה ה-20 נמצא פעם אחר פעם כי כמעט שאין הבדלים פסיכולוגיים בין נשים וגברים.[דרוש מקור] גם ההבדלים שנמצאו היו מזעריים במיוחד ביחס לאמונה הרווחת כי קיימים הבדלי ענק בין המינים.

תכונות אופי

גבר אלבני בתנוחה גברית קלאסית

הסוציולוגית ג'נט זלצמן (Janet Saltzman Chafetz 1974, 35-36) מתארת 7 תכונות של גבריות, המהוות את הקודים הבסיסים של הגבריות המאצ'ואיסטית ההגמונית, ומשותפות לכל החברות המערביות. אלה תכונותיו של "הגבר הקלאסי":

  1. פיזי - אתלטי, חזק, אמיץ, לא מודאג מהמראה שלו או מהזדקנות.
  2. תפקודי - מגן על המשפחה מאיום פיזי, מפרנס ומספק את צרכיה.
  3. מיני - מיניות אגרסיבית, מנוסה, בעל ביטחון.
  4. רגש - לא רגשני, מאופק, לעולם אינו בוכה או מראה חולשה.
  5. אינטלקטואל- הגיוני, מלומד, רציונלי, דעתן, מעשי.
  6. בין אישי - מנהיג, דומיננטי, עצמאי, אינדיבידואליסט.
  7. תכונות נוספות: מצליחן, שאפתן, אגרסיבי, תחרותי, גאוותן, אגוצנטרי, הרפתקני.

הגבריות החדשה

בעידן החדש התפתח מודל חדש של גבריות, המכונה "הגבריות החדשה". זוהי גבריות בלתי-אלימה המבוססת על שוויון בין נשים וגברים ועל האמונה כי גבריות ונשיות אינם שני הפכים המוציאים זה את זה, אלא שתי פנים של אדם שלם. כמו כן הגבריות החדשה שוללת את הדיכוי הרגשי של בנים וגברים, ומאמינה ביכולתם להתמודד עם מצוקה נפשית באופן ישיר ואמיץ.

חן נרדי, מחבר הספר "גבריות בשינוי", מגדיר את הגבריות החדשה בשם "ניומניזם" – מושג המורכב משלוש מילים: "גבר", "חדש" ו"הומניזם" – שמשמעו העמדת כבודו של האדם במרכז וטיפוח הרוח האנושית כאידאל. המושג "ניומניזם" מבטא את הרצון לשפר את איכות החיים של הגבר באמצעות מעבר ממושגים של גבריות סטריאוטיפית – מודל המקדש שליטה כוחנית והשגת עליונות בכל מחיר – למודל חדש של גבריות המבוסס על גישה הומניסטית של הגבר כלפי עצמו וכלפי סביבתו. מעבר למודל זה כולל מספר מרכיבים: בראש ובראשונה וויתור על תפיסת העליוניות והחתירה להשיג שליטה מרבית על עצמו ועל סביבתו. כמו כן, יש צורך באיזון בין מרכיב העבודה ומרכיב המשפחה – שהשגתו מבוססת על מעורבות גבוהה יותר של הגבר בגידול וחינוך הילדים וטיפוח הבית. מרכיב נוסף הוא פיתוח מודעותו האישית של הגבר לצרכיו, לרגשותיו ולמחסומים המקשים עליו את השינוי, ומכאן שהגבר צריך להיות מודע לתהליכים החברתיים והפסיכולוגים שמעצבים את זהותו הגברית.