בז'אנר זה משכה ג'ואנסן תשומת לב מיוחדת ברחבי העולם כ"ילדת החזיר", מוניטין אשר מקורו בהופעות חיות עם חזירים, כמו גם בהשתתפות בסרטים אשר צולמו בחווה שלה.
בשנת 1970 יצא לאור סרט תיעודי על חייה.
{{בעבודה}}
<!--
הסרט התיעודי עטור הפרסים Bodil Joensen - en Juli sommerdag 1970 (1970) על ידי Shinkichi טאג'ירי, מראה שהיא חיה עם בעלי החיים שלה בחווה שלה בתקופה זו, ובכלל זה הטיפול שלהם, החיבה שלה עבורם, וחיי המין שלה, כולו למנגינה שלו של בטהובן הסימפוניה השישית (פסטורלית), בחירה אמנותית בלתי רצונית שהפכה הכרחי כאשר הקלטות הפסקול המקוריות הפכו זמינות דרך פליטת הפה. באותו הזמן, היא גרה עם "שני ארנבים, שבעה כלבים, עשרות חזירים, כמה חתולים, שפן ניסיונות, סוסה וסוס שחור יפהפה בשם Dreamlight". [2] הביוגרף הדני התייחס מאוחר יותר [1] שהיא נראית אדם מאוד פתוח, לב חם, "מאוד בבית עם הטבע", וכי "כאשר היא משחקת משחקה הארוטי עם הכלב או סוס, זה לא רק סקרנות מינית, זה מחזה ארוטי עם בעלי חיים שהיא אוהבת ו שהקדישו לה. "[2] זה היה המנצח המפתיע של הפרס הגדול של פסטיבל סרטי החלום הרטוב באמסטרדם, 26-29 נובמבר, 1970, שבו בבכורה. Joensen מייד הפך סלבריטאי מתחת לאדמה, והפנה את תשומת לב ממקבלים אחרים תיעודיים, כמו גם תיירים לכיוון חוות הרחבתה.
חיים ומוות בהמשך [עריכה]
Joensen נתן הראיון האחרון שלה בשנת 1980 ומת ב1985. רבים האמין שתהיה לה מחויבת התאבדות. עם זאת, גרסת אפריל 2006 בריטניה הסרט התיעודי שכותרתו הצד האפל של פורנו: נדל חוות החיות לייחס הפקת סרט המחתרת הידוע לשמצה המכונה חוות חיות מקטעים של סרטי הבהמיות הרבים שלה. בסרט תיעודי זה, נאמר, על ידי חבר קרוב של Joensen של, שהיא מתה ב -3 בינואר 1985 שמחמת הכבד. היא הייתה 40 גיל בעת מותה.
The award-winning documentary Bodil Joensen - en sommerdag juli 1970 (1970) by Shinkichi Tajiri, shows her living with her animals on her farm during this era, including their care, her affection for them, and her sexual life, entirely to the tune of Beethoven's Sixth Symphony (Pastoral)—an involuntary artistic choice that became necessary when the original soundtrack recordings became unavailable through a gaffe. At the time, she lived with "two rabbits, seven dogs, a dozen pigs, some cats, a guinea pig, a mare and a beautiful black stallion named Dreamlight."[2] Her Danish biographer commented later[1] that she seemed a very open, warm-hearted person, "very at home with nature," and that "when she plays her erotic game with the dog or horse, it is not only a sexual curiosity, it is an erotic play with animals she loves and who are devoted to her."[2] It was the surprising winner of the Grand Prize of the Wet Dream Film Festival in Amsterdam, November 26–29, 1970, where it premiered. Joensen immediately became an underground celebrity, and drew attention from other documentary makers as well as tourists towards her expanding farm.
Later life and death[edit]
By the early 1970s, Joensen had managed to achieve her goal of living on her own farm with her daughter (born circa 1972),[3] as well with her companion/partner.[4] Joensen helped finance the farm by allowing sex tourists to visit it and make private films with her animals.