1,068
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
After 1972,[citation needed] she experienced a sharp deterioration, undergoing very obvious physical and psychological changes, including depression, first working as a "live show" and "sexual roleplay" girl. By 1980, with little remaining means of income and spiralling debt, the only work she was able to retain was a hectic routine of small scale live shows most evenings. Tajiri commented, sadly: "Accepting the 'Grand Prix' at the first Wet Dream Film Festival was the worst mistake we made with our film, but we were too flattered by the response at the time to realize it."[2]
אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
<!--
יחד עם זאת, בשלב זה של חייה החלה [[תעשיית המין]] הדנית לחפש חלופה ליחסי מין עם חיות, וג'ואנסן לא הצליחה להשיג תפקידים משמעותיים בסרטים אחרים. עקב כך, היציבות הפיננסית שלה וחייה החלו להתפרק. לאחר 1972 היא חוותה הידרדרות חדה, עוברת שינויים פיזיים ופסיכולוגיים מאוד ברורים, כוללים דיכאון, עבד תחילה כ" הופעה חיה "ו" roleplay המיני "ילדההחלה לעבוד בהופעות חיות ובמשחקי תפקידים בלעי אופי מיני. על ידי עד 1980, עם אמצעים שנותרו קטנים בהכנסות ומתפתל נותרה חוב, העבודה היחידה שהיא הצליחה לשמר הייתה שגרה קדחתנית של הופעות חיות בקנה מידה קטנה ברוב הערבים. טאג'ירי ציין, בעצב: ". קבלת 'גרנד פרי' בחלום הרטוב פסטיבל הסרטים הראשון היה הטעות החמורה ביותר שעשינו עם הסרט שלנו, אבל אנחנו החמיאו גם על ידי התגובה בזמן כדי להבין את זה" [2] Friends comment about that time[1] that she was "easily exploited by almost anyone with a camera" and that the visitors "just wanted pornography, they didn't care about knowing her." Neighbours, once friendly, turned dark and hostile, forcing her to move repeatedly. As the Danish adult industry began looking to other content, Joensen failed to make the transition from porn to other movies, and her financial stability and life began to fall apartאשר הלך ותפח.
Joensen ציין בראיון 1980:
Joensen נתן הראיון האחרון שלה בשנת 1980 ומת ב1985. רבים האמין שתהיה לה מחויבת התאבדות. עם זאת, גרסת אפריל 2006 בריטניה הסרט התיעודי שכותרתו הצד האפל של פורנו: נדל חוות החיות לייחס הפקת סרט המחתרת הידוע לשמצה המכונה חוות חיות מקטעים של סרטי הבהמיות הרבים שלה. בסרט תיעודי זה, נאמר, על ידי חבר קרוב של Joensen של, שהיא מתה ב -3 בינואר 1985 שמחמת הכבד. היא הייתה 40 גיל בעת מותה.
Joensen commented in a 1980 interview:
“ Things went completely out of hand when 'Spot' died. I started taking sedatives. But when someone referred to them as 'loony-smarties' I threw them in the fireplace. Instead I started drinking and eating excessively. I gained 30 kilos. Doesn't look well on something that was going downhill anyway. 'Spot' was a real German shepherd that I got from an animals hospital 10 years ago. She had been beaten. She never became anything but a little, weak dog. I've never been able to talk to other girls. I've always been with men. 'Spot' was my female friend. She understood what I said. Was happy when I was happy. Was sad when I was. When we were alone in the house without light and heat we went to bed together. Shared a biscuit. And then we talked, until we fell asleep. 'Spot' is the only living creature that has loved me for being just me. She didn't expect to get anything back. She soothed me when I was ill. I've experienced a lot with 'Lassie', and like him a lot. But it'll never be the same as with 'Spot'. Lassie has been unfaithful to me. He's an every-girls-dog. 'Spot' was mine. Completely mine. That's why I had such a shock when she died. And started drinking, and eating myself fat in no time. I live with my man for 10 years and my eight year old daughter. Still I feel like the loneliest human being now that 'Spot' is dead. In those days I earned easy money in a tough line of work. I fell and fell. 'When will I reach the bottom?' I often ask myself these days.[citation needed] ”
