שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 1,427 בתים ,  14:56, 16 בנובמבר 2009
מ
אין תקציר עריכה
{{פירוש נוסףעריכה|נוכחי=[[תא רבייה]] נקבי|אחר=[[גמטופיט]] נקבי הנמצא בצמחים [[להפריד בין בעלי זרע]]|ראו=[[ביצית (צמחים)]]חיים לבני אדם}}[[תמונה:Gray3.png|שמאל|ממוזער|300px|איור של ביצית אנושית, מוקפת [[תא גרנולוזה|תאי גרנולוזה]], מתוך [[האנטומיה של גריי (ספר)|האנטומיה של גריי]].]]'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המיוצר על ידי [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה|רבייה זוויגית]] (מינית)נשים.
ביציות מיוצרות ב[[שחלה]] ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה '''[[הפלואיד]]יתהפלואידית''' — מכילה מחצית ממספר ה[[כרומוזום|כרומוזומים]] ב[[תא הכרומוזומים בתא סומטי]]. ביציות הן גדולות ועמידות יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לזרע הנושא מטען גנטי בלבד, הביציות מכילות חומרי הזנה ו[[אברון|אברונים]] ואברונים רבים ההכרחיים לקיום ה[[זיגוטה]] הזיגוטה שנוצרת ב[[הפריה]]בהפריה.
== יצירת הביצית ==
יצירת הביציות אצל [[בעלי חיים]] מתחילה ב[[תא בתא נבט]] דיפלואידי ונקראת '''אוֹ‏אוֹ‏גנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹ‏אוֹ‏ציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך ה[[מיוזה|מיוזה המיוזה I]] לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II ו[[חלוקת וחלוקת ציטופלסמה]]: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
== הפריה ==
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה [[זכר]]י - [[תא זרע]] בבעלי חיים, ו[[גרגר אבקה]] בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא '''דיפלואידי''', בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא '''[[זיגוטה]]'''. הזיגוטה [[מיטוזה|מתחלקת]] לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - ה'''צאצא'''. בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרה]] נקרא '''[[ביוץ]]'''. 
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך החצוצרה נקרא '''[[ביוץ]]'''.
== מסלול מפרך ==
ההזדווגות מתרחשת כאשר ה[[הזדווגותפין]] מתרחשת כאשר ה[[פיןזיקפה|זקוף]] הזקוף חודר אל תוך ה[[נרתיק]] ופולט את [[נוזל הזרע]]. [[תא זרע|תאי הזרע ]] נכנסים אל ה[[הרחם]] ו[[עוליםרחם]] ועולים אל ה[[חצוצרה]],שם מתרחשת ה[[הפריה]]ההפריה. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה [[מבחן]] כוח אמיתי. מאות מיליוני [[תאי זרע]] מתים כבר ב[[נרתיק]] בנרתיק ובצוואר הרחם בגלל ה[[סביבה]] הסביבה החומצית של [[רירית הנרתיק]]. בנוסף, ריר [[צוואר]] הרחם פועל כמסנן [[ברירני]]:רק אחוז אחד של תאי הזרע יגיע אל חלל הרחם,ותאים רבים ימותו בו מ[[תשישות]]מתשישות. בהמשך, רק תאי זרע מעטים יגיעו אל החצוצרה ויפגשו את ה[[ביצית]]הביצית. תאי הזרע שנלכדו בחצוצרה יכולים[[להפרות]] את הביצית במשך יום-יומים לאחר ההזדווגות.
  ==ראו גםמיזמים==*[[תא רבייה]]*[[רבייה זוויגית]]*[[נקבה]]{{מיזם|he}}*[[ביצה]]{{מיזם|en|Ovum}}
[[קטגוריה:רבייה]]
[[קטגוריה:תא]]
 
[[en:Ovum]]
[[ar:بييضة]]
[[bg:Яйцеклетка]]
[[br:Viell]]
[[bs:Jajna ćelija]]
[[ca:Òvul]]
[[ckb:گەرا]]
[[cs:Vajíčko]]
[[da:Æg (fysiologi)]]
[[de:Eizelle]]
[[es:Óvulo]]
[[fa:تخمک]]
[[fi:Munasolu]]
[[fr:Ovule]]
[[id:Sel telur]]
[[is:Eggfruma]]
[[it:Ovulo (gamete)]]
[[ja:卵子]]
[[jv:Sèl endhog]]
[[ko:난자]]
[[ku:گەرا]]
[[lt:Kiaušialąstė]]
[[mk:Јајце клетка]]
[[nl:Eicel]]
[[no:Eggcelle]]
[[oc:Ovul]]
[[pl:Komórka jajowa]]
[[pt:Óvulo]]
[[qu:Runtucha]]
[[ru:Яйцеклетка]]
[[sh:Jajna ćelija]]
[[simple:Ovum]]
[[sk:Vajcová bunka]]
[[sl:Jajčna celica]]
[[sr:Јајна ћелија]]
[[su:Ovum]]
[[sv:Äggcell]]
[[ta:கருமுட்டை]]
[[tr:Yumurta (hücre)]]
[[uk:Яйцеклітина]]
[[yi:איי]]
[[zh:卵子]]

תפריט ניווט