1,847
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
מועתק מהוויקיפדיה העברית. ראו פרטי זכויות יוצרים בדף השיחה.
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[תא רבייה]] נקבי|אחר=[[גמטופיט]] נקבי הנמצא בצמחים [[בעלי זרע]]|ראו=[[ביצית (צמחים)]]}}[[תמונה:Gray3.png|שמאל|ממוזער|300px|איור של ביצית אנושית, מוקפת [[תא גרנולוזה|תאי גרנולוזה]], מתוך [[האנטומיה של גריי (ספר)|האנטומיה של גריי]].]]
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המיוצר על ידי [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה|רבייה זוויגית]] (מינית).
ביציות מיוצרות ב[[שחלה]] ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה '''[[הפלואיד]]ית''' — מכילה מחצית ממספר ה[[כרומוזום|כרומוזומים]] ב[[תא סומטי]]. ביציות הן גדולות ועמידות יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לזרע הנושא מטען גנטי בלבד, הביציות מכילות חומרי הזנה ו[[אברון|אברונים]] רבים ההכרחיים לקיום ה[[זיגוטה]] שנוצרת ב[[הפריה]].
== יצירת הביצית ==
יצירת הביציות אצל [[בעלי חיים]] מתחילה ב[[תא נבט]] דיפלואידי ונקראת '''אוֹאוֹגנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך ה[[מיוזה|מיוזה I]] לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II ו[[חלוקת ציטופלסמה]]: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
== הפריה ==
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה [[זכר]]י - [[תא זרע]] בבעלי חיים, ו[[גרגר אבקה]] בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא '''דיפלואידי''', בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא '''[[זיגוטה]]'''. הזיגוטה [[מיטוזה|מתחלקת]] לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - ה'''צאצא'''.
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרה]] נקרא '''[[ביוץ]]'''.
== מסלול מפרך ==
ה[[הזדווגות]] מתרחשת כאשר ה[[פין]] הזקוף חודר אל תוך ה[[נרתיק]] ופולט את [[נוזל הזרע]]. תאי הזרע נכנסים אל [[הרחם]] ו[[עולים]] אל ה[[חצוצרה]],
שם מתרחשת ה[[הפריה]]. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה [[מבחן]] כוח אמיתי. מאות מיליוני [[תאי זרע]] מתים כבר ב[[נרתיק]] ובצוואר הרחם בגלל
ה[[סביבה]] החומצית של [[רירית הנרתיק]]. בנוסף, ריר [[צוואר]] הרחם פועל כמסנן [[ברירני]]:רק אחוז אחד של תאי הזרע יגיע אל חלל הרחם,
ותאים רבים ימותו בו מ[[תשישות]]. בהמשך, רק תאי זרע מעטים יגיעו אל החצוצרה ויפגשו את ה[[ביצית]]. תאי הזרע שנלכדו בחצוצרה יכולים
[[להפרות]] את הביצית במשך יום-יומים לאחר ההזדווגות.
==ראו גם==
*[[תא רבייה]]
*[[רבייה זוויגית]]
*[[נקבה]]
*[[ביצה]]
[[קטגוריה:רבייה]]
[[קטגוריה:תא]]
[[en:Ovum]]
[[ar:بييضة]]
[[bg:Яйцеклетка]]
[[br:Viell]]
[[bs:Jajna ćelija]]
[[ca:Òvul]]
[[ckb:گەرا]]
[[cs:Vajíčko]]
[[da:Æg (fysiologi)]]
[[de:Eizelle]]
[[es:Óvulo]]
[[fa:تخمک]]
[[fi:Munasolu]]
[[fr:Ovule]]
[[id:Sel telur]]
[[is:Eggfruma]]
[[it:Ovulo (gamete)]]
[[ja:卵子]]
[[jv:Sèl endhog]]
[[ko:난자]]
[[ku:گەرا]]
[[lt:Kiaušialąstė]]
[[mk:Јајце клетка]]
[[nl:Eicel]]
[[no:Eggcelle]]
[[oc:Ovul]]
[[pl:Komórka jajowa]]
[[pt:Óvulo]]
[[qu:Runtucha]]
[[ru:Яйцеклетка]]
[[sh:Jajna ćelija]]
[[simple:Ovum]]
[[sk:Vajcová bunka]]
[[sl:Jajčna celica]]
[[sr:Јајна ћелија]]
[[su:Ovum]]
[[sv:Äggcell]]
[[ta:கருமுட்டை]]
[[tr:Yumurta (hücre)]]
[[uk:Яйцеклітина]]
[[yi:איי]]
[[zh:卵子]]
'''ביצית''' או '''תא ביצה''' היא [[תא רבייה]] (גמטה) המיוצר על ידי [[נקבה|נקבות]] של [[אורגניזם|יצור]]ים [[רב תאיים]] המתרבים ב[[רבייה|רבייה זוויגית]] (מינית).
ביציות מיוצרות ב[[שחלה]] ולעתים קרובות מאוכסנות בה למשך זמן מסוים. הביצית, מתוקף היותה תא רבייה, הינה '''[[הפלואיד]]ית''' — מכילה מחצית ממספר ה[[כרומוזום|כרומוזומים]] ב[[תא סומטי]]. ביציות הן גדולות ועמידות יותר מ[[תא זרע]]. בניגוד לזרע הנושא מטען גנטי בלבד, הביציות מכילות חומרי הזנה ו[[אברון|אברונים]] רבים ההכרחיים לקיום ה[[זיגוטה]] שנוצרת ב[[הפריה]].
== יצירת הביצית ==
יצירת הביציות אצל [[בעלי חיים]] מתחילה ב[[תא נבט]] דיפלואידי ונקראת '''אוֹאוֹגנזה''' (oogenesis). כל תא נבט מתפתח לביצה בלתי בשלה הקרויה גם אוֹאוֹציט (oocyte). האואוציט צובר בתוכו מרכיבים ציטופלסמיים רבים (יותר מאשר תא הזרע) ומתחלק בתהליך ה[[מיוזה|מיוזה I]] לשני תאי-צאצא השונים זה מזה בממדיהם ותפקידם. אחד מתאי הצאצא נקרא אואוציט משני, תא זה מקבל את רוב-רובה של הציטופלסמה, כך שהתא השני, הנקרא גופיף הקוטב הראשון, קטן למדי. שני התאים עוברים מיוזה II ו[[חלוקת ציטופלסמה]]: אחד מתאי הצאצא של האואוציט המשני מקבל מעט מאוד ציטופלסמה ומתפתח לגופיף קוטב שני; האחר מקבל את רוב הציטופלסמה ומתפתח לביצית.
כאשר גם התא הקטן מתחלק, ישנם כבר שלושה גופיפי קוטב, אשר לא מתפקדים כגמטות, אלא משמשים כלי קיבול לכרומוזומים המיותרים, המסולקים כדי שהביצית תכיל מספר הפלואידי של כרומוזומים. מאחר שכמות הציטופלסמה בגופיפי הקוטב היא קטנה, הם מכילים מעט מאוד חומרי הזנה ומנגנונים מטבוליים, ועם הזמן הם מתנוונים.
== הפריה ==
לרוב, כאשר ביצית פוגשת תא רבייה [[זכר]]י - [[תא זרע]] בבעלי חיים, ו[[גרגר אבקה]] בצמחים - היא מתאחה עמו בתהליך הידוע כ'''[[הפריה]]'''. תא הרבייה הזכרי, ההפלואידי אף הוא, תורם את סט הכרומוזומים שלו, וביחד נוצר תא '''דיפלואידי''', בעל מספר כרומוזומים רגיל, הנקרא '''[[זיגוטה]]'''. הזיגוטה [[מיטוזה|מתחלקת]] לתאים רבים אשר מתמיינים ומתמחים בהדרגה, עד להיווצרותו של יצור חדש - ה'''צאצא'''.
בבעלי חיים, על-מנת שהביצית תוכל לפגוש את תא הזרע היא צריכה לצאת מהשחלה. תהליך היציאה וההתקדמות לאורך ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרה]] נקרא '''[[ביוץ]]'''.
== מסלול מפרך ==
ה[[הזדווגות]] מתרחשת כאשר ה[[פין]] הזקוף חודר אל תוך ה[[נרתיק]] ופולט את [[נוזל הזרע]]. תאי הזרע נכנסים אל [[הרחם]] ו[[עולים]] אל ה[[חצוצרה]],
שם מתרחשת ה[[הפריה]]. המסלול, שאורכו כ-10 ס"מ, הוא קשה ומהווה [[מבחן]] כוח אמיתי. מאות מיליוני [[תאי זרע]] מתים כבר ב[[נרתיק]] ובצוואר הרחם בגלל
ה[[סביבה]] החומצית של [[רירית הנרתיק]]. בנוסף, ריר [[צוואר]] הרחם פועל כמסנן [[ברירני]]:רק אחוז אחד של תאי הזרע יגיע אל חלל הרחם,
ותאים רבים ימותו בו מ[[תשישות]]. בהמשך, רק תאי זרע מעטים יגיעו אל החצוצרה ויפגשו את ה[[ביצית]]. תאי הזרע שנלכדו בחצוצרה יכולים
[[להפרות]] את הביצית במשך יום-יומים לאחר ההזדווגות.
==ראו גם==
*[[תא רבייה]]
*[[רבייה זוויגית]]
*[[נקבה]]
*[[ביצה]]
[[קטגוריה:רבייה]]
[[קטגוריה:תא]]
[[en:Ovum]]
[[ar:بييضة]]
[[bg:Яйцеклетка]]
[[br:Viell]]
[[bs:Jajna ćelija]]
[[ca:Òvul]]
[[ckb:گەرا]]
[[cs:Vajíčko]]
[[da:Æg (fysiologi)]]
[[de:Eizelle]]
[[es:Óvulo]]
[[fa:تخمک]]
[[fi:Munasolu]]
[[fr:Ovule]]
[[id:Sel telur]]
[[is:Eggfruma]]
[[it:Ovulo (gamete)]]
[[ja:卵子]]
[[jv:Sèl endhog]]
[[ko:난자]]
[[ku:گەرا]]
[[lt:Kiaušialąstė]]
[[mk:Јајце клетка]]
[[nl:Eicel]]
[[no:Eggcelle]]
[[oc:Ovul]]
[[pl:Komórka jajowa]]
[[pt:Óvulo]]
[[qu:Runtucha]]
[[ru:Яйцеклетка]]
[[sh:Jajna ćelija]]
[[simple:Ovum]]
[[sk:Vajcová bunka]]
[[sl:Jajčna celica]]
[[sr:Јајна ћелија]]
[[su:Ovum]]
[[sv:Äggcell]]
[[ta:கருமுட்டை]]
[[tr:Yumurta (hücre)]]
[[uk:Яйцеклітина]]
[[yi:איי]]
[[zh:卵子]]
