10,515
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מוויקיפדיה העברית
'''טיפולי פוריות''' (מכונה בלעז גם '''Assisted reproductive therapy'''{{כ}} או '''ART''') אלו הם טיפולים רפואיים לטיפול ב[[עקרות]] ואי-[[פריון]]. טיפולים אלה יכולים לכלול, בין השאר מתן תרופות המכילות [[הורמון|הורמונים]] להגברת או יצירת [[ביוץ]] וטכניקות פולשניות כדוגמת שאיבת ביציות ו[[הפריה חוץ גופית]].
== טיפול באי פריון של הגבר ==
אופציות הטיפול לבעיות אי פריון הנובעות מבעית פוריות אצל הגבר נעות בין פולשניות מעטה או רבה ועד ל[[תרומת זרע]], בהתאם לחומרת אי הפריון.
במידה ומדובר בחומרה קלה או בינונית, הטיפול מתחיל ב[[הזרעה]] - IUI- intrauterine insemination. טרם ביצוע ההזרעה, נוזל הזרע ובתוכו תאי הזרע נבדקים ועוברים השבחה. הווה אומר, בחירת הזרעונים בעלי התנועתיות הטובה ביותר, ריכוז הזרע והוצאת נוזל הזרע עצמו והשארת הזרעונים. לאחר מכן הזרע מוחדר בתוך צינורית לתוך ה[[רחם]], דרך צוואר הרחם.
במידה וקיימת בעיית פריון קשה אצל הגבר, כך שאיכות הזרע, כמותו ותנועתו ירודות, יש לבחור בטכניקת ICSI, בה נבחר זרע באופן יחידני והוא מוכנס לתוך הביצית בתנאי מעבדה. את הזרע ניתן להשיג על ידי שאיבה מהאפידידימיס או מה[[אשך]] (TESA).
אינדיקציות לביצוע ICSI כוללות מספר נמוך של תאי זרע ומורפולוגיה ירודה, כישלון טיפול בהפריית מבחנה רגילה (שבה מושמים הזרעונים ליד הביצית בתנאי מעבדה ואחד מהזרעונים מפרה אותה), ובעיות בתהליך ייצור הזרע המביאות לפריון נמוך.
הערכה ראשונית לסוג בעיית הפריון ממנה סובל הגבר יכולה להוביל לטיפול הנכון. הערכה זו כוללת בדיקת פרופיל הורמונלי של FSH, LH, [[טסטוסטרון]] ו[[פרולקטין]] על מנת להבחין בין בעיה חסימתית, בעיה הקשורה לפגם באשכים ובעיה משנית הנובעת מההיפופיזה או מההיפותלמוס.
*בעיות חסימתיות: מטופלות על ידי שאיבת זרע מהאשך בטכניקות שהוזכרו לעיל.
*בעיות הקשורות לשפיכה רטרוגרדית: יכולות להיות מטופלות על ידי מתן תרופות מסוג alpha sympathomimetics או איסוף שתן הכולל זרעונים וצנטריפוגציה שלו לצורך הזרעתם.
*היפוגונדיזם ראשוני: קשור לרוב ב[[תסמונת קליינפלטר]] ויש לערוך קריוטיפ לצורך אישוש האבחנה. *היפוגונזידם משני: כלומר ממקור עליון יותר, יכול לנבוע כתוצאה מ[[תסמונת קלמן]] או מ[[פרולקטינומה]] למשל. מרבית הפרולקטינומות מגיבות לטיפול תרופתי.
*וריקוצלה: מצב של הרחבת ורידים באזור הסקורטום (pampiniform plexus) כאשר מצב זה מוביל לאי פריון כתוצאה מעלית הטמפרטורה ופגיעה ביצור הזרע. ניתן להבחין לעתים קלינית בוריקוצלה, ולעתים נדרש אולטראסאונד או וונוגרפיה. לרוב מקובל לבצע ליגציה של הוריקוצלה כדי לשפר את שיעור הפריון. במידה ולא ניתן לטפל בבעיית הפוריות בכל הדרכים לעיל, יש לפנות לתרומת זרע.
== טיפול באי פריון כתוצאה מבעיית ביוץ ==
טיפול בבעיית פריון הנובעת מבעיה בביוץ קשור לגורמים שונים, ביניהם גיל המטופלת. לרוב, מקובל להתחיל ב[[איקקלומין]], להמשיך במתן גונדוטרופינים ובמידת הצורך בהפריית מבחנה. במידה וקיימת אי ספיקה שחלתית או [[מנופאוזה]] מוקדמת, יש לפנות לתרומת ביצית.
תרופת הבחירה לנשים שהן מתחת לגיל 36 כיום הינה איקקלומין (כאשר האישה אינה מבייצת). תרופה זו פועלת במנגנון של חסימת ההיזון השלילי של [[אסטרדיול]] על ה[[היפותלמוס]] וה[[היפופיזה]], ומביאה לעליה ברמות [[FSH]] (ההורמון מייצר הזקיק) ובדרך זו להגברת הביוץ. מתן איקקלומין הינו לרוב ביום ה-3 עד ה-5 של ה[[ווסת]], למשך 5 ימים עוקבים, במינון של 50 מ"ג, כאשר בקירוב 50% מן המטופלות יבייצו בעקבות הטיפול, וכ-25% נוספות יזדקקו להגדלת המינון מ- 50 מ"ג ל- 75 מ"ג. מקובל לנסות ולטפל באיקקלומין כ-3-4 מחזורי טיפול (ולעתים אף 6). תופעות הלוואי של התרופה כוללות גלי חום, תנודתיות במצב הרוח, הסמקה ושינויי ראייה. מרבית תופעות הלוואי הן קלות ונעלמות לאחר השימוש.
במידה ולא הושג הריון לאחר טיפול באיקקלומין, יש לבחון טיפול באמצעות [[גונדוטרופינים]] אשר גורמים לביוץ שחלתי. גונדוטרופינים כוללים FSH ו-LH, או FSH רקומביננטי, והם ניתנים בצורה של הזרקות לתוך השריר או לתת-עור. בשל החשש מהריון מרובה עוברים או מ[[תסמונת גירוי יתר שחלתי]], יש לעקוב אחר התפתחות הזקיקים כאשר ניתנים גונדוטרופינים. זאת על ידי אולטראסאונד ומעקב אחר רמות האסטרדיול. על מנת לחקות את ה-LH-surge, ניתן HCG (אוביטרל) כדי לגרות את הביוץ עצמו. הריון מושג במצטבר בכ-45%-90% מהמקרים תוך 3-4 מחזורי טיפול בגונדוטרופינים.
במידה והריון לא מושג גם לאחר טיפול בגונדוטרופינים, יש לשקול [[הפריית מבחנה]]. בהפריית מבחנה, ניתנים מינונים גבוהים יחסית של FSH, כאשר יש מעקב באולטראסאונד אחר מספר הזקיקים המובילים. לאחר מכן נעשית שאיבת ביציות מתוך הזקיקים תחת מעקב אולטראסאונד ובהרדמה מלאה. ביציות אלו נמצאות בתנאי מעבדה יחד עם תאי הזרע לצורך הפריה, לחלופין ניתן להשתמש בטכניקת ICSI במידה ופרופיל הזרע ירוד.
== טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מהאגן ==
הידבקויות [[אגן|אגניות]] הנגרמות בשל [[אנדומטריוזיס]] או חסימת ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרות]] כתוצאה מדלקת בחצוצרות, אלו שתיים מהסיבות הנפוצות לבעיות פריון אצל בני זוג. במקרים אלו יש לשקול הפריית מבחנה על מנת לעקוף את המחסום המכני. לעתים יש צורך בתיקון הפגם באופן כירורגי על מנת להגדיל את הסיכוי להריון תקין, כמו למשל ניתוח להסרת אנדומטריוזיס.
== טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מצוואר הרחם ==
ריר צוואר הרחם במהלך הביוץ הוא גורם חשוב באשר ליכולת הזרע להפרות. במידה וקיימת בעיה בריר צוואר הרחם המובילה לפגיעה בשרידותו של הזרע, יש לשקול הזרעה ובכך לעקוף מחסום זה.
==ראו גם==
*[[אזוספרמיה|עקרות זכרית]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.poriyut-guide.com/2011/02/20/fertility-procedures/ טיפולי פוריות] - מהם הטיפולים הנפוצים, מתוך אתר האינטרנט של אתר פוריות - המדריך המלא.
[[קטגוריה:מחלות]]
== טיפול באי פריון של הגבר ==
אופציות הטיפול לבעיות אי פריון הנובעות מבעית פוריות אצל הגבר נעות בין פולשניות מעטה או רבה ועד ל[[תרומת זרע]], בהתאם לחומרת אי הפריון.
במידה ומדובר בחומרה קלה או בינונית, הטיפול מתחיל ב[[הזרעה]] - IUI- intrauterine insemination. טרם ביצוע ההזרעה, נוזל הזרע ובתוכו תאי הזרע נבדקים ועוברים השבחה. הווה אומר, בחירת הזרעונים בעלי התנועתיות הטובה ביותר, ריכוז הזרע והוצאת נוזל הזרע עצמו והשארת הזרעונים. לאחר מכן הזרע מוחדר בתוך צינורית לתוך ה[[רחם]], דרך צוואר הרחם.
במידה וקיימת בעיית פריון קשה אצל הגבר, כך שאיכות הזרע, כמותו ותנועתו ירודות, יש לבחור בטכניקת ICSI, בה נבחר זרע באופן יחידני והוא מוכנס לתוך הביצית בתנאי מעבדה. את הזרע ניתן להשיג על ידי שאיבה מהאפידידימיס או מה[[אשך]] (TESA).
אינדיקציות לביצוע ICSI כוללות מספר נמוך של תאי זרע ומורפולוגיה ירודה, כישלון טיפול בהפריית מבחנה רגילה (שבה מושמים הזרעונים ליד הביצית בתנאי מעבדה ואחד מהזרעונים מפרה אותה), ובעיות בתהליך ייצור הזרע המביאות לפריון נמוך.
הערכה ראשונית לסוג בעיית הפריון ממנה סובל הגבר יכולה להוביל לטיפול הנכון. הערכה זו כוללת בדיקת פרופיל הורמונלי של FSH, LH, [[טסטוסטרון]] ו[[פרולקטין]] על מנת להבחין בין בעיה חסימתית, בעיה הקשורה לפגם באשכים ובעיה משנית הנובעת מההיפופיזה או מההיפותלמוס.
*בעיות חסימתיות: מטופלות על ידי שאיבת זרע מהאשך בטכניקות שהוזכרו לעיל.
*בעיות הקשורות לשפיכה רטרוגרדית: יכולות להיות מטופלות על ידי מתן תרופות מסוג alpha sympathomimetics או איסוף שתן הכולל זרעונים וצנטריפוגציה שלו לצורך הזרעתם.
*היפוגונדיזם ראשוני: קשור לרוב ב[[תסמונת קליינפלטר]] ויש לערוך קריוטיפ לצורך אישוש האבחנה. *היפוגונזידם משני: כלומר ממקור עליון יותר, יכול לנבוע כתוצאה מ[[תסמונת קלמן]] או מ[[פרולקטינומה]] למשל. מרבית הפרולקטינומות מגיבות לטיפול תרופתי.
*וריקוצלה: מצב של הרחבת ורידים באזור הסקורטום (pampiniform plexus) כאשר מצב זה מוביל לאי פריון כתוצאה מעלית הטמפרטורה ופגיעה ביצור הזרע. ניתן להבחין לעתים קלינית בוריקוצלה, ולעתים נדרש אולטראסאונד או וונוגרפיה. לרוב מקובל לבצע ליגציה של הוריקוצלה כדי לשפר את שיעור הפריון. במידה ולא ניתן לטפל בבעיית הפוריות בכל הדרכים לעיל, יש לפנות לתרומת זרע.
== טיפול באי פריון כתוצאה מבעיית ביוץ ==
טיפול בבעיית פריון הנובעת מבעיה בביוץ קשור לגורמים שונים, ביניהם גיל המטופלת. לרוב, מקובל להתחיל ב[[איקקלומין]], להמשיך במתן גונדוטרופינים ובמידת הצורך בהפריית מבחנה. במידה וקיימת אי ספיקה שחלתית או [[מנופאוזה]] מוקדמת, יש לפנות לתרומת ביצית.
תרופת הבחירה לנשים שהן מתחת לגיל 36 כיום הינה איקקלומין (כאשר האישה אינה מבייצת). תרופה זו פועלת במנגנון של חסימת ההיזון השלילי של [[אסטרדיול]] על ה[[היפותלמוס]] וה[[היפופיזה]], ומביאה לעליה ברמות [[FSH]] (ההורמון מייצר הזקיק) ובדרך זו להגברת הביוץ. מתן איקקלומין הינו לרוב ביום ה-3 עד ה-5 של ה[[ווסת]], למשך 5 ימים עוקבים, במינון של 50 מ"ג, כאשר בקירוב 50% מן המטופלות יבייצו בעקבות הטיפול, וכ-25% נוספות יזדקקו להגדלת המינון מ- 50 מ"ג ל- 75 מ"ג. מקובל לנסות ולטפל באיקקלומין כ-3-4 מחזורי טיפול (ולעתים אף 6). תופעות הלוואי של התרופה כוללות גלי חום, תנודתיות במצב הרוח, הסמקה ושינויי ראייה. מרבית תופעות הלוואי הן קלות ונעלמות לאחר השימוש.
במידה ולא הושג הריון לאחר טיפול באיקקלומין, יש לבחון טיפול באמצעות [[גונדוטרופינים]] אשר גורמים לביוץ שחלתי. גונדוטרופינים כוללים FSH ו-LH, או FSH רקומביננטי, והם ניתנים בצורה של הזרקות לתוך השריר או לתת-עור. בשל החשש מהריון מרובה עוברים או מ[[תסמונת גירוי יתר שחלתי]], יש לעקוב אחר התפתחות הזקיקים כאשר ניתנים גונדוטרופינים. זאת על ידי אולטראסאונד ומעקב אחר רמות האסטרדיול. על מנת לחקות את ה-LH-surge, ניתן HCG (אוביטרל) כדי לגרות את הביוץ עצמו. הריון מושג במצטבר בכ-45%-90% מהמקרים תוך 3-4 מחזורי טיפול בגונדוטרופינים.
במידה והריון לא מושג גם לאחר טיפול בגונדוטרופינים, יש לשקול [[הפריית מבחנה]]. בהפריית מבחנה, ניתנים מינונים גבוהים יחסית של FSH, כאשר יש מעקב באולטראסאונד אחר מספר הזקיקים המובילים. לאחר מכן נעשית שאיבת ביציות מתוך הזקיקים תחת מעקב אולטראסאונד ובהרדמה מלאה. ביציות אלו נמצאות בתנאי מעבדה יחד עם תאי הזרע לצורך הפריה, לחלופין ניתן להשתמש בטכניקת ICSI במידה ופרופיל הזרע ירוד.
== טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מהאגן ==
הידבקויות [[אגן|אגניות]] הנגרמות בשל [[אנדומטריוזיס]] או חסימת ה[[חצוצרה (איבר)|חצוצרות]] כתוצאה מדלקת בחצוצרות, אלו שתיים מהסיבות הנפוצות לבעיות פריון אצל בני זוג. במקרים אלו יש לשקול הפריית מבחנה על מנת לעקוף את המחסום המכני. לעתים יש צורך בתיקון הפגם באופן כירורגי על מנת להגדיל את הסיכוי להריון תקין, כמו למשל ניתוח להסרת אנדומטריוזיס.
== טיפול באי פריון הנובע כתוצאה מצוואר הרחם ==
ריר צוואר הרחם במהלך הביוץ הוא גורם חשוב באשר ליכולת הזרע להפרות. במידה וקיימת בעיה בריר צוואר הרחם המובילה לפגיעה בשרידותו של הזרע, יש לשקול הזרעה ובכך לעקוף מחסום זה.
==ראו גם==
*[[אזוספרמיה|עקרות זכרית]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.poriyut-guide.com/2011/02/20/fertility-procedures/ טיפולי פוריות] - מהם הטיפולים הנפוצים, מתוך אתר האינטרנט של אתר פוריות - המדריך המלא.
[[קטגוריה:מחלות]]
