שינויים

== טיפול באי -פריון כתוצאה מבעיית ביוץ ==טיפול בבעיית פריון הנובעת מבעיה בביוץ המיוחסת ל[[ביוץ]] קשור לגורמים שונים, ביניהם גיל המטופלת. לרוב, מקובל להתחיל ב[[איקקלומין]], להמשיך במתן גונדוטרופינים ובמידת הצורך בהפריית ב[[הפריית מבחנה]]. במידה וקיימת אם קיימת [[אי -ספיקה שחלתית ]] או [[מנופאוזה]] מוקדמת, יש לפנות לתרומת ל[[תרומת ביצית]].

תרופת הבחירה לנשים שהן מתחת לגיל 36 כיום הינה איקקלומין (כאשר האישה אינה מבייצת). תרופה זו פועלת במנגנון של חסימת ההיזון השלילי של [[אסטרדיול]] על ה[[היפותלמוס]] וה[[היפופיזה]]ההיפותלמוס וההיפופיזה, ומביאה לעליה ברמות [[FSH]] (ההורמון מייצר הזקיק) ובדרך זו להגברת הביוץ. מתן איקקלומין הינו לרוב ביום ה-3 עד ה-5 של ה[[ווסת]], למשך 5 ימים עוקבים, במינון של 50 מ"ג, כאשר בקירוב 50% מן המטופלות יבייצו בעקבות הטיפול, וכ-25% נוספות יזדקקו להגדלת המינון מ- 50 מ"ג ל- 75 מ"ג. מקובל לנסות ולטפל באיקקלומין כ-3-4 מחזורי טיפול (ולעתים אף 6). תופעות הלוואי של התרופה כוללות גלי חום, תנודתיות במצב הרוח, הסמקה ושינויי ראייה. מרבית תופעות הלוואי הן קלות ונעלמות לאחר השימוש.

במידה ולא אם לא הושג [[הריון ]] לאחר טיפול באיקקלומין, יש לבחון טיפול באמצעות [[גונדוטרופינים]] אשר גורמים לביוץ שחלתי. גונדוטרופינים כוללים FSH ו-LH, או FSH רקומביננטי, והם ניתנים בצורה של הזרקות לתוך השריר או לתת-עור. בשל החשש מהריון מ[[הריון מרובה עוברים ]] או מ[[תסמונת גירוי יתר שחלתי]], יש לעקוב אחר התפתחות הזקיקים כאשר ניתנים גונדוטרופינים. זאת על ידי אולטראסאונד ומעקב אחר רמות האסטרדיולה[[אסטרדיול]]. על מנת לחקות את ה-LH-surge, ניתן HCG (אוביטרל) כדי לגרות את הביוץ עצמו. הריון מושג במצטבר בכ-45%-90% מהמקרים תוך 3-4 מחזורי טיפול בגונדוטרופינים.

במידה והריון לא אם הריון אינו מושג גם לאחר טיפול בגונדוטרופינים, יש לשקול [[הפריית מבחנה]]. בהפריית מבחנה, ניתנים מינונים גבוהים יחסית של FSH, כאשר יש מעקב באולטראסאונד אחר מספר הזקיקים המובילים. לאחר מכן נעשית שאיבת [[ביציות ]] מתוך הזקיקים תחת מעקב אולטראסאונד ובהרדמה מלאה. ביציות אלו נמצאות בתנאי מעבדה יחד עם [[תאי הזרע ]] לצורך הפריה, לחלופין ניתן להשתמש בטכניקת ICSI במידה ופרופיל הזרע ירוד.