שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 6,014 בתים ,  17:39, 20 בדצמבר 2012
רוב הנשים אינן חוות אפקט זה כאשר השדיים מגורה. על פי מחקר אחד שנערך על ידי הרברט אוטו, שחקר 213 נשים, 29% מהן חוו אורגזמה מסוג זה בשלב זה או אחר.
 
==היבטים רפואיים==
===תגובות פיזיולוגיות===
מאסטרס וג'ונסון היו מהחוקרים הראשונים לחקור את מעגל התפקוד המיני בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, בהתבסס על תצפית בקרב 382 נשים ו-312 גברים. הם תיארו מעגל שמתחיל בהתרגשות בזמן שדם זורם לאיברי המין, ולאחר מכן הגעה ל[[עוררות מינית]] מלאה, מה שמוביל לאורגזמה, ולבסוף ניקוז הדם מאיברי המין.
 
בשנות ה-70 של המאה ה-20, הוסיפה הלן זינגר קפלן הוסיף תשוקה למעגל, שלטענתה קודמת לעוררות המינית. היא ציינה כי רגשות של חרדה, התגוננות וכישלון של התקשורת יוכל להתערב ברצון ומכאן לאורגזמה. בשנות ה-80 המאוחרות של המאה ה-20 וכן לאחר מכן, רוזמרי בסון הציעה חלופה מחזורית יותר למה שנחשב במידה רבה להתקדמות לינארית. במודל שלה, תשוקה מזינה עוררות ואורגזמה, והוא בתורו מונע על ידי שאר המעגל. לדעתה, האורגזמה אינה השיא של החוויה המינית, כי אם ניתן להרגיש סיפוק מיני בכל שלב, דבר אשר מבטל את ההסתכלות באורגזמה כמטרה בלעדית.
 
====גברים====
כשגבר מתקרב לאורגזמה בזמן גירוי ה[[פין]], הוא מרגיש תחושה פועמת, חזקה ומהנה מאוד של אופוריה עצבית-שרירית. פעימות אלו מתחילים בסוגר [[פי הטבעת]] ומסתיימות בקצה הפין (ב[[עטרה]]). פעימות אלו מתגברות בעוצמתן ככל שהאורגזמה מתקרבת, עד שהיא מגיעה ומביאה עמה תענוג מתמשך במשך מספר שניות.
 
במהלך אורגזמה, הגבר חווה התכווצויות מהירות וקצביות של סוגר [[פי הטבעת]], ה[[ערמונית]], ושרירי ה[[פין]]. ה[[תאי הזרע]] מועברים דרך [[צינור הזרע]] מה[[אשכים]], דרך [[בלוטת הערמונית]] ו[[שלפוחית הזרע]] כדי לייצר מה שמכונה [[נוזל הזרע]]. ה[[ערמונית]] מייצרת את עיקר נוזל השפיכה. למעט במקרים של [[אורגזמה יבשה]], התכווצות של הסוגר והערמונית פולטים את הזרע דרך פתח ה[[שופכה]] של הפין. התהליך לוקח בין 3 עד 10 שניות ויוצר תחושה נעימה. [[שפיכה]] יכול להמשיך למשך מספר שניות גם לאחר שתחושת האיפוריה עוברת בהדרגה. ההרגשה המדויקת של האורגזמה משתנה מגבר לגבר. בדרך כלל, בעוד הגבר מזדקן, כמות הזרע שהוא פולט פוחת, וכך גם משך האורגזמה. בדרך כלל אין זה משפיע על האינטנסיביות של התענוג, אלא רק מקצר את משכו. לאחר השפיכה, מתחילה בדרך כלל [[תקופת חוסר תגובה]], שבמהלכו הגבר אינו יכול להגיע לאורגזמה נוספת.
 
====נשים====
אורגזמה של אישה היא ארוכה יותר מזו של גבר. משך האורגזמה הנשית הינו כ-20 שניות בממוצע, והוא מורכב מסדרה של התכווצויות שרירים באזור האגן, הכולל את ה[[נרתיק]], ה[[רחם]] ו[[פי הטבעת]]. עבור חלק מנשים מתחילות ההתכווצויות זמן קצר לאחר האורגזמה החלה והיא נמשכת במרווחים של שנייה אחת באינטנסיביות הולכת וגוברת שלבסוף הולכת וקטנה. במקרים מסוימים, לאחר סדרת ההתכווצויות הסדירות ישנם התכווצויות או רעידות נוספות במרווחים בלתי סדירים. במקרים אחרים, לא היו התכווצויות באגן כלל על אף שהאישה דיווחה על אורגזמה.
 
זקפה של הדגדגן ו[[סיכה נרתיקית]] קודמים לאורגזמה של האישה. יש נשים שמפגינות סומק אדמומי בעור בשל זרימת דם מוגברת. כאישה מתקרבת לאורגזמה, [[עטרת הדגדגן]] נעה פנימה מתחת לעטרה ו[[השפתיים הקטנות]] נעשו כהות יותר. כלל שהאורגזמה בוששת ובאה, השליש החיצוני של הנרתיק מתהדק ומצטמצם, בעוד יתר הנרתיק מתארך ומתרחב. הרחם חווה סדרה של בין 3 ל-15 התכווצויות שרירים. אורגזמה מלאה נחוות כאשר האישה חווה סדרת התכווצויות ברחמה, בנרתיק, בפי טבעת, ובאגן. רוב הנשים נהנות מהתכווצויות אלו.
 
בימי קדם במערב אירופה, נשים אובחנו בהפרעה רפואית שכונתה "היסטריה נשית", אשר כללה סימפטומים רבים: חולשה, עצבנות, נדודי שינה, הצטברות נוזלים בגוף, כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, אי שקט, חוסר תיאבון, היעדר רצון לקיים [[יחסי מין]], ו-"נטייה לגרום לצרות". נשים שנחשבו לסובלות מהפרעה זו עברו לעתים "עיסוי של האגן" - גירוי של איבר מין על ידי רופא עד שהאישה חוותה "התפרצות היסטרית" (קרי, אורגזמה). התפרצות זו נחשבה לטיפול רפואי, ולא לפורקן מיני. ההפרעה חדלה להיות מוכרת כמצב רפואי מאז שנת ה-20 של המאה ה-20.
== מטרת האורגזמה ==

תפריט ניווט