10,515
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
עבודתו של פרויד מ-1905 תיארה תיאוריה התפתחותית בת חמישה שלבים: השלב האוראלי (לידה עד גיל 1.5 שנים); השלב האנאלי (גילאים 1.5 - 3.5); השלב הפאלי (מלשון [[פאלוס]] – ה[[פין]] בעת [[זקפה]]; גילאים 3.5 – 6), המגיע לשיאו כש[[תסביך אדיפוס]] מיושב; שלב החביון (גילאים 6 – 12) והשלב הגניטלי (או המבוגר).
אלפרד קינסי חקר את התגובה המינית הגופנית של גברים בכל הגילאים, כולל ילדים לפני גיל ההתבגרות, ב-1948 וב-1953. נטען כי חלק מהמידע שנמצא בדוחותיו לא ניתן היה להשיג ללא צפייה או השתתפות ב[[התעללות מינית בילדים]], או באמצעות שיתופי פעולה עם [[פדופיל]]ים. בשנת 2000 ציין החוקר השוודי לארסון כי דוחותיו של קינסי משמשים עד היום סימוכין ומראה מקום, עקב מיעוט המחקרים שנעשו בקנה מידע מידה גדול על ההתנהגות המינית התנהגות מינית של ילדים.
כיום, ובדרך כלל, ידע אמפירי על התנהגותם של ילדים אינו נאסף באמצעות ריאיון ישיר, בין היתר עקב שיקולים אתיים. מידע על ילדים נאסף באמצעות השיטות הבאות:
==התנהגות==
[[קובץ:Stratz - Korper des Kindes 21.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קטין|קטינים]], בני 9 ו-10, מתוך הספר Der Körper des Kindes und seine Pflege מאת קרל היינריך סטרץ, 1909]]
ילדים עשויים לחקור את גופם באמצעות משחקי מין. [[משחק רופא ואחות]] הוא דוגמה לכך. משחקים אלו נחשבים לתמימים ולנורמליים אצל ילדים צעירים. מיניות הילד נחשבת לשונה במהותו מההתנהגות המינית של מבוגר, המכוון מטרות. בקרב ילדים, [[חדירה]] ומגע [[מין אוראלי|אוראלי]] אינו שכיח, ועלול להיתפס כחיקוי של התנהגות המבוגר. התנהגויות מסוג זה שכיחים שכיחות יותר בקרב ילדים שעברו [[התעללות מינית]].
מחקר מ-1997, המבוסס על מספר מוגבל של משתנים, לא מצא קשר בין משחקים מיניים בגיל הילדות (גיל 6 ומטה) לבין בעיות התנהגות בעתיד. המחקר מציין כי תוצאותיו אינם מוכיחים בוודאות כי לא קיים קשר כאמור. המחקר גם אינו מתייחס להשלכות שחוויות של חוויות מיניות אינטנסיביות, ארגסיביות אגרסיביות או בלתי-רצויות.
ילדים שהיו קורבן של [[התעללות מינית בילדים]] התנהגו באופן מיני יתר על המידה, באופן הנחשב להתנהגות שאינה נורמטיבית ביחס לתרבות שבה הם חיים. התנהגויות סימפטומטיות אופייניות עשויות לכלול [[אוננות]] מופרזת ואוננות בפומבי; ושכנוע, אילוץ וניצול ילדים אחרים לקיים [[פעילויות מיניות]] ([[התעללות מינית בילדים בידי ילדים]]). התנהגויות אלו נחשבים נחשבות לאינדיקציה הטובה ביותר כי הילד עבר התעללות מינית.
לעתים ניתן למצוא תסמינים נוספים בקרב ילדים המפגינים התנהגות מינית שאינה נורמטיבית. למשל, הפרעת דחק פוסט-טראומטית בקרב ילדים צעירים; פחד, תוקפנות וסיוטים בקרב ילדים בגיל בית הספר היסודי; ודיכאון בקרב ילדים בוגרים יותר.
* עקב יצר הסקרנות, הילד עשוי לחוקר את גופם של ילדים ומבוגרים אחרים.
* עד גיל ארבע, הילד יכול להציג קשר רגשי חזק יותר להורה בן המין האחר.
* הילד מתחיל לקבל תחושה של [[צניעות]], והוא מתחיל להבין את ההבדלים בין התנהגויות המתאימות במקומות התנהגות המתאימה למקומות ציבוריים והתנהגויות המתאימות במקומות להתנהגות המתאימה למקומות פרטיים.
* הילד עשוי לגעת יותר באיבר מינו, במיוחד כאשר הוא נסער או עייף.
* הילד מודע להבדלים בין המינים, נוטה לבחור לשחק עם בני אותו המין, ואפילו מזלזל בבני המין השני.
* הילד עשוי לוותר על הקשר הרגשי החזק עם ההורה בן המין האחר, ולהתחבר יותר עם הורה בן המין שלהם.
* הילד (בעיקר בקרב ילדותבנות) מודע יותר לנורמות החברתיות הנוגעות למין, [[עירום]] ופרטיות.
* ילדים עשויים להשתמש במונחים מיניים כדי לבחון את תגובת המבוגרים.
* "הומור בתי שימוש" (בדיחות הנוגעות לפעילויות גופניות המיוחסות לבתי שימוש), הקיים גם בשלבים מוקדמים יותר, נמשך.
