שיעור חינוך מיני

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גיל ההתבגרות הוא השלב שבין ילדוּת לבגרות. גיל ההתבגרות מתחיל בדרך כלל בסביבות גיל 12 עד סביבות גיל 17. בגיל זה אנו עוברים שינויים גופניים ושינויים התנהגותיים (פסיכולוגיים). בשיעור זה נסקור את השינויים הגופניים, נתעמק בהתפתחות המינית אצל בנים ובנות, ונבחן התנהגות מינית מקובלת ובלתי מקובלת.

ראו גם: מצגת מקוצרת; התבגרות מינית; גיל ההתבגרות

נערים

שינויים גופניים בגוף הנער

באיור זה ניתן לראות כיצד צומח שיער הערווה, וכיצד גדלים הפין והאשכים.

בסביבות גיל 12 או 13 יכול הנער להבחין בשינויים בגופו. השינויים כוללים:

  • הנער מתחיל לגבוה, לעתים יש פרץ צמיחה מהיר בתוך חודשים בודדים ולעתים הצמיחה מתחרשת על פני מספר שנים. שריריו של הנער מתחילים להתחזק, גם מבלי להתאמן. הכפתיים מתרחבים ועצמותיו נעשות כבדות יותר וחזקות יותר.
  • שער הערווה מתחיל לצמוח מעל בסיס הפין ובהמשך מכסה את האשכים ואזור פי הטבעת, ומשם מתפשט גם לירכיים ולכיוון הטבור. שיער בית השחי מתחיל לצמוח, ולאחר מכן גם השפם והפאות, שיער החזה ולבסוף הזקן. סדר וקצב הצמיחה אינו זהה אצל כולם והוא עשוי להשתנות.
  • קולו של הנער "נופל" ומעמיק, ובתקופת הביניים הוא צרוד, צורם ולא נעים.
  • פצעונים מופיעים בגוף הנער המתבגר. בדרך כלל פצעי הבגרות מפסיקים להופיע בסוף גיל ההתבגרות, אך גם מבוגרים יכולים לסבול מפצעים אלו מידי פעם.
  • בלוטות הזיעה מפרישות כמויות גדולות יותר של זיעה והנער מזיע הרבה יותר מבעבר. הזיעה עצמה נושאת ריח חריף יותר. הנער נדרש לשמור על היגיינה קפדנית יותר עקב כך.
  • הפין גדל, אך קצב הגידול אינו זהה אצל כולם. הפין מפסיק לגדול פחות או יותר בגילאי 16-17 ובגיל זה האורך הממוצע נע בין 12.9 ס"מ ל-15 ס"מ.
  • גוף הנער מתחיל לייצר נוזל זרע ותאי זרע מתחילים להבשיל כבר בגילאי 12-13. המשמעות היא שהנער יכול להביא ילדים לעולם באמצעות יחסי מין. אף על פי כן, מרבית הנערים החילונים אינם מקיימים יחסי מין בגיל כה מוקדם, כי אם בגילאי 16-17.
  • שני האשכים גדלים, אך לא תמיד באותה מידה. אצל רוב הנערים והגברים, אחד האשכים נמוך יותר מהאשך האחר.
  • הנער עשוי לקום בבוקר ולגלות נוזל זרע בתחתוניו - קרי לילה. מדובר בשפיכה בלתי-רצונית במהלך השינה ובתופעה נורמלית. לא כולם חווים קרי לילה.

לקריאה נוספת: התבגרות מינית

שינויים התנהגותיים אצל בנים

  • נערים מתחילים להתעניין בבנות. אם עד כה, היחס לבנות היה קר ולא מיני, המעבר מילדות לבגרות מלווה ביחס ועניין רב יותר בבנות המין השני. בנים תוהים כיצד ניתן להתחיל איתן ומה הן חושבות עליו. יצר המין מתגבר.
  • נערים עשויים להרגיש רגשות דומים גם כלפי בנים אחרים, ולעתים כלפי חבריהם. רגשות אלו לא בהכרח מעידות נטייה מינית הומוסקסואלית או ביסקסואלית. ייתכן שהנער מבולבל ונטייתו הסופית תתברר רק בהמשך הדרך.
  • נערים בגיל ההתבגרות עשויים להיות עצבניים יותר, כועסים יותר. הם נוטים להתכווח יותר עם ההורים ועם בעלי סמכות.
  • הנער מתחיל לגעת בפין ולשפשף אותו ומוצא שזה נעים ומהנה. מגע זה מכונה אוננות. היא מלווה בפליטת נוזל זרע מהשופכה. הנוזל עשוי להיות שקוף, דביק ונוזלי ועם ההתבגרות הוא מקבל גוון לבנבן ומרקם סמיך יותר. אוננות נחשבת כיום לבריאה ונורמלית.

איברי המין של הנער

Sexed-penis1.png

נבחן כעת איברים אלו.

הפין

Sexed-penis2.png
זקפה

הפין בדרך כלל רפוי, מכווץ, קטן ונוטה לכיוון מטה. כשהפין רפוי, הנער יכול להשתין. כשהנער חרמן ומגורה, דם רב זורם אל הפין וגורם לו להתקשות, לגדול ולהזדקף. מצב זה מכונה "זקפה". במצב זקפה רוב הנערים אינם מסוגלים להשתין. אמנם הזקפה בדרך כלל מעידה על גירוי מיני, אך לפעמים יש זקפה גם ללא גירוי מיני, באמצע השיעור או במהלך השינה.

הפין במצב זקפה ובמצב רפוי.
שפיכה
Sexed-penis5.png

שפיכה (בסלנג - "גמירה") היא תהליך פליטת הזרע מגוף הנער. הזרע נפלט בשלושה מצבים:

האשכים

Sexed-penis3.png

שק האשכים (או "כיס האשכים") מחובר לבסיס הפין, בחלקו התחתון. בתוך השק נמצאים שני אשכים עגולים ("ביצים"), ובתוכם מיוצרים תאי הזרע. הגוף מייצר תאי זרע נוספים החל מגיל ההתבגרות. בניגוד למלאי הקבוע של הביציות אצל נשים, מלאי הזרע של הגבר לעולם לא מתכלא. לעתים, בתחילת גיל ההתבגרות, הנער אינו מייצר זרע בתפוקה גבוהה, ולכן הוא עשוי לחוות סיפוק מיני ללא שפיכה (מה שמכונה "אורגזמה יבשה"). גם נערים וגברים המקיימים יחסי מין או מאוננים בתדירות גבוהה, עשויים לחוות אורגזמה יבשה.

נוזל זרע וייצור תאי זרע

נוזל זרע (בסלנג - "שפיך") הוא נוזל לבן וסמיך המורכב ממספר מרכיבים, בהן כ-400 מיליון תאי זרע. בזמן השפיכה, כאמור לעיל, נפלט הזרע דרך הפין. הנוזל מיוצר במספר איברים, בעיקר בשלפוחית הזרע ובלוטת הערמונית. תאי הזרע, לעומתם, מיוצרים באשכים ומבשילים בשלב האחרון באיבר נוסף בתוך שק האשכים - יותרת האשך.

תאי הזרע מתחילים את דרכם באשכים עצמם, בה הם מיוצרים. לאחר ייצור הזרע, הם עוברים ליותרת האשך, שני איברים דמויי-צינור המחוברים לכל אשך בתוך שק האשכים. ביותרת האשך תאי הזרע מבשילים, מסיימים את התפתחותם וממתינים לשפיכה. בעת השפיכה, תאי הזרע עוזבים את יותרת האשך דרך צינור המכונה צינור הזרע. צינור הזרע עובר דרך מספר איברים נוספים ולבסוף הוא מתחבר לשופכה, ממנו הוא נפלט דרך הפין.

אם כך, רגע לפני השפיכה, תאי הזרע עוזבים את יותרת האשך ומתקדמים אל שלפוחית הזרע. שלפוחית הזרע מייצרת נוזל שתפקידו להגן על תאי הזרע. הגנה זו באה לידי ביטוי כאשר תאי הזרע נמצאים בתוך גוף האישה באזור חומצי מאוד העשוי לפגוע בתאי הזרע העדינים. הנוזל מצטרף אל תאי הזרע והם ממשיכים יחד אל בלוטת הערמונית אשר מפרישה נוזל נוסף שמטרתו להגן על תאי הזרע ולספק לו ויטמינים. מכאן ממשיך נוזל הזרע אל מחוץ לגופו של הגבר.

לקריאה נוספת: מערכת הרבייה של הגבר

מילה

רוב היהודים עוברים ברית מילה בילדות. בניתוח הזה מסירים את העורלה, שהיא חתיכת עור שמכסה את הקצה של הפיןעטרה). לכן, מי שלא עבר ברית מילה, יש לו עורלה והוא מכונה "ערל". לפני גיל ההתבגרות של אדם ערל, העורלה מכסה כמעט לחלוטין את קצה הפין, ואילו בגיל ההתבגרות העורלה יכולה לסגת לאחור ולחשוף את כל העטרה.

אורגזמה

אורגזמה היא ההרגשה הנעימה שנער מרגיש כשהוא מסיים לאונן או כשמסיימים יחסי מין. יחד עם ההרגשה הזו, נפלט הזרע (בתהליך המכונה שפיכה). בגיל צעיר מאוד, הנער עשוי לחוות אורגזמה ללא זרע, תופעה המכונה "אורגזמה יבשה". גם נשים יכולות להשיג אורגזמה, אך הואיל ואין להן זרע, הן חוות את ההרגשה הנעימה ללא שפיכה.

נערות

שינויים גופניים בגוף הנערה

באיור זה ניתן לראות כיצד גדלים השדיים בהדרגה.

נעבור לשוחח על השינויים בגוף הנערה. בסביבות גיל 10 או 11 יכולה הנערה להבחין בשינויים בגופה. השינויים כוללים:

  • פצעי בגרות מופיעים בגוף הנערה המתבגרת. בדרך כלל פצעי הבגרות מפסיקים להופיע בסוף גיל ההתבגרות, אך גם מבוגרים יכולים לסבול מפצעים אלו מידי פעם.
  • שיער בית השחי מתחיל לצמוח, וגם שער הערווה צומח ובהמשך מתפשט לפי הטבעת ולירכיים. נערות רבות מעדיפות להסיר שיער מרגליהן ומבית השחי באמצעות סכין גילוח, מכונת גילוח או שעווה. בגיל מאוחר יותר חלקן מסירות שיער גם מערוותן.
  • בנות צומחות לגובה, וזה קורה בדרך כלל לפני שהבנים מתחילים לגבוה. האגן מתרחב ומקבל צורת גוף הדומה לזו של אישה בוגרת.
  • הנצת השדיים וצמיחתן – החזה מתחיל לגדול והנערה מתחילה ללבוש חזייה. גודל וקצב גדילת השדיים אינו קבוע.
  • בלוטות הזיעה מפרישות כמויות גדולות יותר של זיעה. הזיעה עצמה נושאת ריח חריף יותר והנערות, כמו הנערים, נדרשות לשמור על היגיינה טובה יותר.
  • הנערה חווה את הווסת ("מחזור חודשי") הראשונה שלה, אשר יוסבר בהמשך.

לקריאה נוספת: התבגרות מינית

שינויים התנהגותיים אצל בנות

  • הנערה מתחילה להתעניין בבנים. היא רוצה להתחיל עם בנים, לדבר איתם ולבלות איתם. היא מקדישה יותר תשומת לב ללבוש ולהופעה שלה.
  • הנערה עשויה לעבור תקופה קשה של מצבי רוח משתנים עקב השינויים ההורמונליים המתחוללים בגופה. היא עשויה להיות שמחה וחייכנית אך זמן קצר לאחר מכן להיות עצבה, כועסת ומדוכדכת. היא עשויה להיעלב בקלות והיא מתווכחת יותר עם ההורים ועם בעלי סמכות.

איברי המין של הנערה

Female anatomy frontal he.png

כמו לבנים, גם לבנות יש איברים פנימיים (בתוך הגוף) ואיברים חיצוניים (מחוץ לגוף). נתחיל ממבנה האיברים הפנימיים.

לנשים יש שתי שחלות בתוך הבטן התחתונה. כל שחלה מתחברת לחלק העליון של הרחם באמצעות שני צינורות המכונים "חצוצרות". בחלקו התחתון של הרחם יש צינור עד לפתח בין הרגליים. צינור זה מכונה נרתיק, והפתח מכונה פתח הנרתיק. בתוך צינור זה מוחדר הפין של הגבר ולתוכו נפלט הזרע כאשר יש שפיכה. תאי הזרע של הגבר יכולים באמצעות הצינור להגיע אל הרחם ומשם לחצוצרות.

החל מגיל ההתבגרות, הנערה עוברת תהליך ביולוגי אחת לכ-28 ימים בממוצע, עם הפרש של מספר ימים בודדים לכאן או לכאן. התהליך מכונה "מחזור חודשי" משום שמדובר בתהליך שמתרחש אחת לחודש בערך. התהליך מתחיל בשחלה. בכל שחלה יש מספר רב של ביציות. אחת לחודש נודדת ביצית אחת מהשחלה אל תוך החצוצרה, ושם היא מחכה לתאי הזרע של הגבר. הרחם גם הוא מתכונן להריון עתידי וחלקו הפנימי מתעבה וצובר רירית ודם באופן זמני. בנקודה זו קיימות שתי אפשרויות:

  • אם אכן התקיימו יחסי מין בין אישה לגבר, תאי הזרע של הגבר ינועו אל הביצית ויפרו אותה. הביצית המופרית תמשיך לנדוד לכיוון הרחם ושם יתחיל ההריון ובהמשך הדרך - תתקיים לידה.
  • אם לא היו יחסי מין, הביצית בכל זאת תנדוד אל הרחם, אך בהיעדר תאי זרע - לא יהיה הריון. בשלב זה תתרחש הווסת - פליטת רירית רחם ודם דרך הנרתיק אל מחוץ לגוף.

לקריאה נוספת: כיצד נשים נכנסות להיריון

תחילת הווסת

טמפון ותחבושת

כאמור לעיל, בהיעדר הפריה והריון - מתרחש הווסת - דימום מהנרתיק. הווסת הראשונה מתרחשת בדרך כלל בתוך שנתיים לאחר הופעת הנפיחות הראשונית בשדיים ("הנצה"). הדימום הראשון יכול להתרחש כבר בגיל 10 או 11 והוא עשוי גם להופיע לראשונה רק בגיל 15 או 16. כל דימום נמשך ימים אחדים, לפעמים יותר ולפעמים פחות. לעתים היא מלווה בכאבים בבטן התחתונה ובתחושת הקאה מסוימת. הזמן שחולף בין וסת אחת לווסת הבאה הוא כחודש ימים כמוזכר לעיל אבל בשנתיים הראשונות הוא לא תמיד סדיר וייתכנו מספר חודשים רצופים ללא וסת.

נשים נדרשות להיעזר בטמפון או בתחבושת היגיינית כדי לספוג את הדם וההפרשות הנפלטות מהנרתיק במהלך הווסת ובסמוך לה. הטמפון הוא פקק קטן העשוי מכותנה שהאישה מחדירה לתוך הנרתיק כדי לספוג את דם הווסת. אפשרות אחרת היא תחבושת היגיינית – תחבושת שנשים מניחות בתוך התחתונים בזמן הווסת כדי לספוג את הדם.

פות

נעבור כעת לאיבר המין החיצוני של האישה - הפות (בסלנג - "כוּס").

הפות מורכב ממספר איברים, בהן הדגדגן, השפתיים הגדולות והקטנות, ופתח הנרתיק. צורתה החיצונית של הפות משתנה מאישה לאישה - לחלק מהנשים דגדגן גדול יותר, שפתיים עבות יותר או שפתיים קטנות בולטות יותר. בתמונות הבאות ניתן לראות את מיקומי האיברים, ובהמשך הסבר קצר.



פות




פות




לחצו להגדלה.

כפי שניתן לראות לעיל ומשמאל, השפתיים הגדולות והשפתיים הקטנות מקיפות את פתח הנרתיק, השופכה והדגדגן. בחלק העליון של הפות, בחיבור בין השפתיים הקטנות, נמצא הדגדגן. השופכה, ממנו נפלט השתן, ממוקמת מתחת לדגדגן. פתח הנרתיק ממוקם מתחת לשופכה. פתח השופכה קטן מאוד, בדומה לפתח השופכה אצל הגבר. לעומתו, פתח הנרתיק גמיש ויכול להתרחב. בעת קיום יחסי מין יחסי מין, הפין מוחדר לתוך פתח הנרתיק. האישה עשויה להחדיר אצבעות לתוך הנרתיק במהלך אוננות.

הדגדגן מתנפח, נעשה רגיש למגע, ומעביר ריגוש והנאה מינית כשהאישה מגורה (מצב המכונה "עוררות מינית"). תופעה זו דומה לתופעת הזקפה אצל הגבר.

לקריאה נוספת: מערכת הרבייה של האישה

יחסי מין, הריון ואמצעי מניעה

החדרת הפין לתוך הנרתיק כשהגבר מעל האישה ורגליה פרושות לצדדים.

בני זוג מקיימים יחסי מין כדי להביא ילד לעולם או כדי ליהנות מהאורגזמה המלווה אותה. במהלך יחסי המין, הגבר מחדיר את הפין לתוך נרתיק האישה. ישנם בני זוג הנהנים מהחדרת הפין אל תוך פי הטבעת, כמקובל בקרב בני זוג הומוסקסואלים.

תאי זרע של הגבר מנסים להפרות את הביצית של האישה.

אם גבר ואישה אינם מעוניינים להביא ילד לעולם, אלא מקיימים יחסי מין למטרות הנאה, עליהם להשתמש באמצעי מניעה אחד או יותר שמטרתו למנוע הריון. בהיעדר אמצעי מניעה, האישה עשויה להיכנס להריון לאחר קיום יחסי מין. הגבר יפלוט תאי זרע לתוך נרתיק האישה. תאי זרע אלו ינועו לכיוון הביצית של האישה ותתבצע הפריה אשר תוביל להריון וללידה לאחר תשעה חודשים. שתי השיטות המקובלות למניעת הריון בלתי רצוי הן קונדום וגלולות למניעת הריון, כמוסבר להלן.

Sexed-penis7.png

הקונדום הוא בלון שעשוי מגומי שמלבישים על הפין לפני שמקיימים יחסי מין. הקונדום מונע מגע בין הפין לבין האיברים הפנימיים של בן או בת הזוג, ובכך למעשה יש לו שתי מטרות – האחת היא מניעת הריון והשנייה היא מניעת הידבקות במחלות. הקונדום חשוב במיוחד כאשר מדובר בבן או בת זוג חדשים, כששני הצדדים אינם מכירים את ההיסטוריה הרפואית האחד של השני. דיון מסוג זה לא נחשב "רומנטי", ולכן מקובל להשתמש בקונדום, ובהמשך הקשר לעבור לאמצעי מניעה אחר במידת הצורך. הקונדום נמכר בסופרפארם ובחנויות נוחות בתחנות דלק ללא הגבלת גיל. לנערים רצוי לרכוש חבילה ולנסות להלביש את הקונדום על איבר מינם באופן פרטי.

אמצעי מניעה נפוץ נוסף הוא גלולות למניעת הריון. נשים יכולות לגשת לרופא משפחה או גניקולוג ולהשיג מרשם לרכישת הגלולות. מדובר בגלולה שיש ליטול כל יום באותה שעה כדי למנוע הפריה. הגלולה לפיכך מונעת הריון - אך אינה מצמצמת את הסיכון להידבקות במחלות מין - לשם כך יש להשתמש בקונדום. שימוש נוסף לגלולה הוא לשם הסדרת הווסת. נערות ונשים עשויות לסבול מהווסת, והגלולות מקילות על הכאב ומסדירות את התהליך הביולוגי של האישה.

לקריאה נוספת: מדריך: כיצד להחדיר טמפון

התנהגות מינית מקובלת

בני נוער עשויים לקיים שיחות בעלות אופי עם בני גילם. התנהגות כזו מקובלת כאשר מדובר בקבוצה קטנה של חברים או חברות, בהסכמה וללא קינטור. רמיזות מיניות שמטרתן פלירטוט גם הן בסדר, אלא אם הצד שמקבל אותם מבקש להפסיק.

בני נוער עשויים לדבר בצורה גסה, כגון בדיחות גסות. גם זה נחשב לנורמה.

אוננות (לבד) נחשבת גם היא לנורמה בקרב דתיים וחילונים. בעוד החילונים עשויים לדבר על אוננות בפני חבריהם, ואולי אף להתרברב בכך בתחילת גיל ההתבגרות, הדתיים נוטים לא לדבר על כך משום שלכאורה מדובר באיסור הלכתי. מנגד, הואיל ואוננות נחשבת להתנהגות טבעית ובריאה, ויש שיאמרו - ממכרת, הרי שלפי מחקרים חלק מן הדתיים מאוננים, אך כאמור בניגוד לחילונים, מדברים על כך פחות בפני חבריהם.

נשיקות, חיבוקים ואחיזת ידיים הן בסדר כאשר נעשות בהסכמה. בגיל מאוחר יותר עשויים בני הנוער להתנסות במגע מיני ללא חדירה (משחק מקדים) עם בן או בת זוג בני גילם, בהסכמה כמובן. ומאוחר יותר, בגיל 16 ומעלה, הם עשויים לקיים יחסי מין מלאים עם בני גילם, גם כן בהסכמה.

צעירים רבים עשויים להתרברב בפני חבריהם לגבי "הישגותיהם" המיניים, כגון אוננות, נשיקה ראשונה, גודל איבר המין, קיום יחסי מין וכדומה. לא תמיד מדובר באמת מוחלטת, אלא ברצון לשמור על מעמדו בקרב חבריו, להימנע מהלבנת פניו או לצבור לעצמו מוניטין מסוים.

לקריאה נוספת: מדריך: כיצד לאבד את הבתולים ללא כאבים; מדריך: קיום יחסי מין לראשונה

התנהגות מינית בלתי מקובלת

יש להבין כי דרכי התנהגות מסוימים עשויים להיות בלתי מקובלים ואף בלתי חוקיים.

לאדם יש זכויות בסיסיות המגינות עליו מפני תקיפה מכל סוג שהוא: הזכות לכבוד האדם, הזכות לשלמות הגוף והנפש, והזכות לפרטיות. על סמך זכויות אלו חוקקה המדינה חוקים הנוגעים לתקיפה בכלל, ותקיפה מינית בפרט, כדי להרתיע את התוקף ולפצות את הנתקף. כל מגע ללא הסכמה - מהווה תקיפה. תקיפה מינית נחשבת לחמורה יותר - קרי מגע באיברי המין. גם איום עשוי להיחשב לתקיפה, וגם חדירה למרחב האישי עשויה להיחשב לתקיפה. לפיכך, חשוב לכבד את זכותו של כל אחד למרחב אישי, כבוד ופרטיות, ולהימנע ממגע מסוג זה.

התנהגות בלתי מקובלת נוספת, לא פחות חמורה, היא התייחסות למיניותו של אדם ללא הסכמתו. למה הכוונה? צעירים רבים נוטים לצחוק אחד על האחר ביחס למיניותם, נטייתם ומראם. לעתים רבות התנהגות זו אינה מקובלת ופוגעת באחרים. כך למשל, קריאות גנאי המתייחסות לנטייה מינית, כגון "הומו" או "קוקסינל", נחשבות להטרדה מינית. קריאות פומביות הנוגעות לאיברי מין (כגון שדיים) מהווים גם הם הטרדה מינית. התייחסות בזיונית ללבוש של אדם אחר גם הוא עשוי להיחשב להטרדה. הצקה כזו גורמת צער רב לנתקף, במיוחד כאשר זה נעשה בפרהסיה. המטריד חשוף במצבים אלו לתלונה במשטרה ולפיצוי הקורבן.

נערות רבות אינן מעוניינות לקיים יחסי מין בגיל צעיר, וזאת לעומת הנערים שצמאים לכך. אחת הסיבות לכך נוגעת ליצר המין. בעוד נערים מגיעים לשיאם בגיל העשרה, נשים מגיעות לשיאן דווקא בסביבות גיל 30. לפיכך נדרשים הבנים לכבד את הבנות ולהבין שאין להן את אותן צרכים מיניים.

אוננות נחשבת למעשה טבעי ובריא, אך לעתים אוננות-יתר עשוי להזיק יותר מאשר להועיל. הנזק אינו מתבטא בהיבט הרפואי, כי אם בהיבט החברתי, שכן ככל שאדם עסוק יותר באוננות, כך יש לו פחות פנאי לדברים אחרים, חשובים לא פחות, כגון שיעורי בית, תחביבים וחברים.

עיסוק-יתר בתכנים מיניים כגון פורנוגרפיה איננו בריא. יש לזכור כי מדובר בשחקנים מקצועיים. אמנם הם עירומים, אך מדובר במשחק לכל דבר, עם צעקות "קאט!", הפסקות, עריכה מלאה של הסרטונים, הוספת אפקטים ויזואליים וקוליים. כך לא מקיימים יחסי מין במציאות.

צילום ותיעוד יחסי מין ניתן לבצע רק בהסכמה, ורק כאשר כל המשתתפים בגירים (מעל גיל 18). פרסום תיעוד חוקי זה, ללא הסכמת המשתתפים, מהווה פגיעה בפרטיות ודינה עד 5 שנות מאסר. צילום ופרסום תיעוד של קטינים במהלך מגע מיני היא עבירה חמורה, שדינה מאסר של עד 5 שנים (יחד עם פגיעה בפרטיות - 10 שנות מאסר). משתתפים שלא הסכימו להפצת סרטונים עשויים לדרוש פיצוי כספי, בנוסף לתלונה במשטרה.

הֶפקֵרוּת מינית היא מצב שבו אדם מקיים יחסי מין מזדמנים עם אנשים רבים, ללא בסיס רומנטי כלל. התנהגות כזו אינה מקובלת, והיא עשויה להעיד על תקיפה או התעללות מינית שחווה האדם בעבר.

חשיפת איברי מין בציבור אינה מקובלת בעליל והיא עשויה להיות במצבים מסוימים גם בלתי חוקית. קל וחומר לגבי קיום יחסי מין בציבור.

יש לציין כי מחקרים הראו כי התנהגות מינית בלתי נאותה בגיל צעיר עשויה לרמז או להצביע על התעללות מינית בגיל מוקדם יותר.

לקריאה נוספת: עבירות מין בישראל; התעללות מינית בילדים; גיל ההסכמה; מדריך: כיצד להפסיק לאונן

שימרו על גופכם!

זיכרו - אסור לאף אחד לגעת באיברי המין שלכם ללא רשותכם. רק רופא או הורה יכול, ורק אם זה קשור לעניין בריאותי, פצע או מחלה. יש אנשים רעים ("פדופילים") שעלולים לפגוע בכם, ומסיבה זו אסור לדבר עם זרים, לא ברחוב ולא באינטרנט. אם מישהו נגע בכם באיברי המין וזה לא נעים לכם, גם אם זה קרוב משפחה או חבר של אחד ההורים, צריך להודיע למישהו. אפשר להודיע למורה או ליועץ בבית הספר או לאימא או לאבא.

לקריאה נוספת: מדריך לנפגע

יש לכם שאלה?

ראו גם