שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 18 בתים ,  20:23, 24 בדצמבר 2014
אין תקציר עריכה
היסטוריה של מחקר [עריכה]
המונח הוצג לראשונה בשנת 1892, על ידי הפסיכולוג אלברט פון Schrenckשרנק-Notzing הציג algolagnia המונח נוצינג כדי לתאר מזוכיזם "מיני", כדי וכדי להבדיל אותו מהטווח מהמונח הקודם של פרה (Fere נקרא "), {{כ}}algophilia"; . פרשנותו של Schrenck-Notzing הייתה שalgolagnia מעורבת תאווה, לא אוהבת כFere פירש את התופעה. [2] (יש להזהיר זה, אם כי, כי ההגדרות לגבי סדיזם ומזוכיזם כמונחים רפואיים השתנו במשך השנים (כפי שגם ציינו ב מאמר ראשי לנושא זה) ועדיין מתפתח, [2] ויש גם הגדרות שאינן רפואיות של סאדו-מזוכיזם.) עם זאת, התיאוריות של קראפט-אבינג בPsychopathia מיניות" -היכן הסדיזם ומזוכיזם המונחים שמשו-אומצו על ידי זיגמונד פרויד והפך לחלק בלתי נפרד מפסיכואנליזה, ובכך להבטיח דומיננטיות שלהם על המושג "algolagnia". In 1892, Albert von Schrenck-Notzing introduced the term algolagnia to describe "sexual" masochism, to differentiate it from Fere's earlier term called "algophilia"; Schrenck-Notzing's interpretation was that algolagnia involved lust, not love as Fere interpreted the phenomenon.[2] (It should be cautioned, though, that the definitions regarding sadism and masochism as medical terms have changed over the years (as also noted in the main article for that topic) and are still evolving,[2] and there are also non-medical definitions of sadomasochism.) However, Krafft-Ebing's theories in Psychopathia Sexualis—where the terms sadism and masochism were used—were adopted by Sigmund Freud and became an integral part of psychoanalysis, thereby ensuring their predominance over the concept of "algolagnia".The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia.
נוירולוג אלברט Eulenberg היה עוד אחד מהחוקרים הראשונים להסתכל לתוך algolagnia, [2] ב1,902 Sadismus und Masochismus (סדיזם ומזוכיזם). זמן קצר לאחר מכן, בלוק אליס בדקה גם את algolagnia, ב -1900 המוקדמות, וקבעה "סדיזם ומזוכיזם - Algolagnia כולל שני קבוצות של ביטויים" [3] אך טענה שהנאת שכאב הייתה מוגבלת להקשר ארוטי, [4] ב בניגוד לפרשנויות של קראפט-אבינג. עם כותרות כגון ניתוח המיני Impulse, האהבה והכאב, הדחף המיני בנשים והאבולוציה של צניעות, תופעות מחזוריות מינית, Auto-ארוטיקה, הוא תאר את היסודות של המצב. אויגן קאהן, סמית Ely Jelliffe, ויליאם Alanson לבן, ויו Northcote היו חוקרים פסיכולוגיים מוקדמים אחרים לalgolagnia.
<!--
 
History of research[edit]
In 1892, Albert von Schrenck-Notzing introduced the term algolagnia to describe "sexual" masochism, to differentiate it from Fere's earlier term called "algophilia"; Schrenck-Notzing's interpretation was that algolagnia involved lust, not love as Fere interpreted the phenomenon.[2] (It should be cautioned, though, that the definitions regarding sadism and masochism as medical terms have changed over the years (as also noted in the main article for that topic) and are still evolving,[2] and there are also non-medical definitions of sadomasochism.) However, Krafft-Ebing's theories in Psychopathia Sexualis—where the terms sadism and masochism were used—were adopted by Sigmund Freud and became an integral part of psychoanalysis, thereby ensuring their predominance over the concept of "algolagnia".
The neurologist Albert Eulenberg was another one of the first researchers to look into algolagnia,[2] in the 1902 Sadismus und Masochismus (Sadism and Masochism). Soon thereafter, Havelock Ellis also looked into algolagnia, in the early 1900s, and stated "Sadism and Masochism - Algolagnia Includes Both Groups of Manifestations"[3] but maintained that that enjoyment of pain was restricted to an erotic context,[4] in contrast to Krafft-Ebing's interpretations. With such titles as Analysis of the Sexual Impulse, Love and Pain, The Sexual Impulse in Women and The Evolution of Modesty, The Phenomena of Sexual Periodicity, Auto-Erotism, he described the basics of the condition. Eugen Kahn, Smith Ely Jelliffe, William Alanson White, and Hugh Northcote were other early psychological researchers into algolagnia.
Current research[edit]
Currently, most psychological researchers feel that algolagnia is a physical phenomenon in which the brain interprets pain signals as pleasurable leading to psychological effects.[5][page needed][original research?] In particular, the research conducted by Dolf Zillmann indicated that:

תפריט ניווט