גבר לבוש, אישה עירומה

מתוך ויקיסקס
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גבר לבוש, אישה עירומה.

גבר לבוש, אישה עירומה הוא עירום נשי שבו אישה אחת או יותר עירומות בזמן שגבר אחד או יותר לבושים. תרחיש זה מופיע לעתים באופן מקוצר כ-CMNF - ראשי תיבות של Clothed male, naked female. בנוסף, מדובר בז'אנר ארוטי ופורנוגרפי שבהם הנשים עירומות והגברים לבושים. סוג זה של ז'אנר נחשב על ידי אחדים לפנטזיה מינית, הן בקרב נשים והן בקרב גברים. סיטואציה כזו עשויה להתעורר גם כאשר להתעורר כאשר חשפנית פושטת את בגדיה אל מול קהל גברים. בפורנוגרפיה, CFNM כולל לעתים גם היבטי שליטה-כניעה ו-BDSM, כשאת תפקיד השולט משחק הגבר.

באמנות

ארוחת בוקר על הדשא, ציור מאת אדואר מאנה, 1863
"שוק העבדים" מאת ז'אן-לאון ז'רום, 1866 בערך

הציור "קונצרט פסטורלי", משנת 1510 בערך, המיוחס לג'ורג'ונה או לתלמידו טיציאן, מציג שתי נשים עירומות המבלות בחיק הטבע בחברת שני גברים לבושים. סצנה דומה מוצגת בציורו של אדואר מאנה משנת 1863, "ארוחת בוקר על הדשא", המתאר אישה עירומה שלצידה שני גברים לבושים, סועדים בגן.

אישה עירומה בחברת גברים לבושים מוצגת גם בציור "סוזנה והזקנים" מאת טינטורטו (1556). ביצירתו של יאן מסייס משנת 1562, "דוד ובת שבע", מוצגת בת שבע עירומה, לצד דוד ושתי נשים לבושים.

בציורו של טיציאן משנת 1571, "אונס לוקרטיה" סקסטוס, לבוש וחמוש בפיגיון, אונס את לוקרטיה העירומה. אישה עירומה בחברת שני גברים לבושים (בעלה ומאהבה) מופיעה בציורו של פאולו ורונזה "אלגוריה של אהבה" משנת 1570 בערך.

אישה עירומה בחברת גברים לבושים היא נושא המופיע בציורים אוריינטליסטים מהמאה ה-19 המציגים שוק עבדים שבו שפחה עירומה נבחנת בידי גברים המתעניינים ברכישתה. דוגמה לכך היא ציורו של ז'אן-לאון ז'רום, "שוק העבדים", משנת 1866 בערך. בציורי אודליסק עירומה נכללו פעמים רבות גם דמויות לבושות (אם כי לא בהכרח גברים). יצירה נוספת של ז'רום המציגה אישה עירומה בחברת גברים לבושים היא הציור המציג את משפטה של פרינה באראופגוס. פרינה מופיעה בסיטואציה זו גם ביצירות נוספות.

סיטואציה נוספת המציגה אישה עירומה בחברת גבר לבוש היא זו של עלמה במצוקה, שבה האביר הלבוש מציל את העלמה העירומה. דוגמה נודעת לכך היא ציורו של ג'ון אוורט מיליי משנת 1870. דוגמה קדומה יותר היא ציורו של ג'ורג'ו וזארי משנת 1570 "פרסאוס ואנדרומדה", שבו פרסאוס הלבוש מציל את אנדרומדה העירומה הכבולה אל הסלע.

יצירתו גדולת הממדים של גוסטב קורבה משנת 1855, "הסטודיו של הצייר" (אנ') מציגה אותו בעבודתו, מצייר ציור נוף, כשמקרוב צופים בו ילד לבוש ומודל עירומה, ומשני צדדיהם אנשים לבושים רבים, מרביתם גברים. ציורו של הצייר הגרמני כריסטיאן שאד (אנ') משנת 1927, "דיוקן עצמי", מציג אף הוא את האמן הלבוש ומאחוריו מודל עירומה.[1]

במאה העשרים הצייר הבלגי פול דלבו הרבה לצייר עירום נשי. בין ציוריו גם אחדים מסוגת "גבר לבוש, אישה עירומה".[2] גם הצייר האמריקאי אריק פישל הרבה לצייר עירום נשי. אחד מציוריו הנודעים הוא "ילד רע" משנת 1981, שבו מתואר נער לבוש הצופה באישה עירומה.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Christian Schad, Self-Portrait 1927, באתר של גלריית טייט
  2. ^ The Sleepy Town, The Joy Of Life, Salut, באתר WikiArt
  3. ^ John Seed, Eric Fischl: From Bad Boy to Good Man, Huffington Post, 06/07/2013

ראו גם