זנות בקרב ילדים

מתוך ויקיסקס
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל של זונה מהמאה ה-19.

זנות בקרב ילדים מתארת סוג של ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר שבמסגרתו הילד נותן שירותי מין תמורת כסף. המונח בדרך כלל מתייחס לזנות בידי קטין מבחינה משפטית. במדינות רבות ישנם חוקים ספציפיים נגד זנות בקרב ילדים מעל לגיל ההסכמה.

ישנם אנשים אשר נוסעים למדינות זרות במטרה לצרוך שירותי זנות מילדים. תופעה זו מכונה תיירות מין בילדים (child sex tourism) או "טיולי סקס".

הלקוח עשוי לנהל משא ומתן ישירות עם הילד או באמצעות מתווך (סרסור) אשר שולט או מפקח על העסקה בתמורה לחלק מההכנסות. כיום ילדים עשויים לשמש לזנות דרך האינטרנט באמצעות מצלמות-אינטרנט, ולפיכך קיים קשר בין זנות בקרב ילדים לבין פורנוגרפיית ילדים.

הגדרות

הפרוטוקול אשר נוגע למכירת ילדים, זנות בקרב ילדים ופורנוגרפיית ילדים נכתב על ידי האו"ם בהקשר לאמנה בדבר זכויות הילד. הפרוטוקול קובע כי זנות בקרב ילדים היא פעולה שבה הילד מוכר את גופו לצרכי מין תמורת שכר או טובת הנאה אחרת. התמורה עשויה להיות מועברת לזונה או לאדם אחר (לסרסור, למשל). 131 מדינות חתמו על הפרוטוקול (מאי 2009) ולפיכך מתחייבות לאסור זנות בקרב ילדים בשטחיהן הריבוניות.

האמנה ה-182 של ארגון העבודה הבינלאומי, בדבר ניצול מסחרי של ילדים, קובע כי "שימוש, רכישה או הצעת ילדים למטרות זנות" היא אחת הצורות הגרועות ביותר של "עבודת ילדים". האמנה אומצה בשנת 1999 וקובעת כי מדינות שאישררו אותה חייבות למגר את התופעה לאלתר.

טרמינולוגיה

"זנות ילדים" הוא מונח המשמש לעתים לתיאור מושג רחב יותר של ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר (CSEC). ואולם, זנות ילדים אינו טומן בחובו פעולות שנחשבות ל-CSEC, כגון ניצול מיני-מסחרי של ילדים ע"י נישואי ילדים, עבודה במשפחה וסחר בילדים למטרות מין.

גבולותיו של המונח זנות ילדים הביאו לקביעתו של מונח מקיף יותר, "ניצול מיני של ילדים למטרות מסחר", אשר כולל את כל הפעילויות המינית שבהן מעורבים בילדים. אף על פי כן, השימוש במונח "זנות ילדים" נפוץ ומצוי גם במסמכים משפטיים הנוגעים למשפט בינלאומי.

יש הסבורים כי המונחים "זנות ילדים" ו-"ילד-זונה" נושאים קונוטציות בעייתיות. כלומר, המונחים כשלעצמם, אינם מבהירים כי ילדים אינם מסוגלים להגיע לבחירה מושכלת בנוגע למכירת גופם לזנות, בניגוד למבוגרים. למעשה, פעמים רבות ישנו אדם אחר, מבוגר, אשר אחראי למעשיו של הילד ומסרסר בו.

גורמים והקשר

מסגרות חברתיות מסוימות ומתווכים מסוימים עשויים לנצל ילדים לצרכי מין. פעם רבות קיים קשר בין מסגרת חברתית לבין המתווך, כגון מצב בו ילד עובר התעללות מינית בביתו ולאחר מכן מנוצל לצרכי זנות ילדים.

זנות ילדים מתרחשת בדרך כלל בסביבות מסוימות כגון בתי בושת, ברים ומועדונים, בתים פרטיים ושכונות עוני. על פי מחקר אחד, רק לכ-10% מהילדים יש סרסור, וכ-45% מהילדים נכנסו לעסק דרך חברים. לעתים לא מדובר בעסק מאורגן, אך בדרך כלל מדובר בעסק בקנה מידה קטן באמצעות סרסורים בודדים או בקנה מידה גדול באמצעות פשיעה מאורגנת. יחד עם זאת, ילדים עשויים לעסוק בזנות גם מחוץ לסביבות אלו, בתמורה לצרכים בסייסים כגון מחסה, מזון או ביגוד, אך גם כ-"דמי כיס" לצורך רכישת מוצרי צריכה אשר נמצאים מחוץ להישג ידם.

במקרים מסוימים, משתתפים קטינים באתרי היכרויות שמציעות שירותי מין תמורת תשלום או מתנות. דוגמה לשירות זה הוא Enjo kosai היפני, שבו עשויים להשתתף גם קטינים מרצון ולאו דווקא באמצעות מניפולציה.

בדרך כלל, תנאי העבודה והמחייה של ילדים העוסקים בזנות אינם תקניים. ילדים עשויים לקבל שכר נמוך, אם בכלל, מוחזקים בתנאים סניטריים ירודים, ואין להם גישה לטיפול רפואי נאות אשר דרוש להם עקב אופי העבודה.

יש הסבורים כי על אף שתיירות מין עשויים לקבל שירותי מין מילדים, מרבית ה"לקוחות" של ילדים אלו הנם תושבים מקומיים. כך למשל, מקובל להאמין כי תיירות מין באסיה מטרתה לשרת בעיקר זרים, בעוד זונות טוענות כי עיקר הלקוחות הנם המקומיים.

איסורים

תמונה של זונה בריטית מ-1871. הכיתוב על גב התמונה: מרי סימפסון, זונה בת 10 או 11. הייתה ידועה בשם גב' ברי במשך שנתיים. בהריון בחודש הרביעי.

בעוד חוקיותה של זנות בקרב מבוגרים מגוונת ומשתנה ממדינה למדינה, זנות של קטינים אינה חוקית ברוב המדינות.

ארגון העבודה הבינלאומי מסווג זנות ילדים באמנת "סוגי העבודות הפסולים ביותר", ומגדירו כאדם מתחת לגיל 18 הנותן שירותי מין תמורת תשלום.

ישנן מדינות אשר מבדילות בין זנות בקרב בני עשרה לבין זנות בקרב ילדים. כך למשל, ממשלת תאילנד מגדירה זנות של בני עשרה בין גילאי 15 ל-18, בעוד ביפן טווח הגילאים הוא 13 עד 18. זנות של בני עשרה היא אינה ההבחנה היחידה בין מעשים בלתי חוקיים חמורים יותר וחמורים פחות. ברפובליקה העממית של סין, כל צורה של זנות היא אסורה, אך אדם המקיים יחסי מין עם ילד מתחת לגיל 14, עם או בלי הסכמתו, יואשם בעבירה חמורה לעומת עבירת אינוס של מבוגר.

בישראל הזנות עצמה, כלומר מתן שירותי מין על ידי מבוגרים תמורת תשלום, הינה חוקית, אך השידול לזנות אינו חוקי. אין איסור על השימוש בשירותי זנות, למעט זנות של קטין, שבעניינה קובע סעיף 203ג לחוק העונשין: "המקבל שירות של מעשה זנות של קטין, דינו - מאסר שלוש שנים". סעיף 203ב קובע עונשי מאסר של בין 7 ל-20 שנים על אדם המנצל קטינים לזנות. לגבי נטל ההוכחה לגילו של הקטין נחקק "הטוען שלא ידע את גילו של האדם שבו או שלגביו נעברה עבירה לפי סימן זה - עליו הראיה".

בישראל קיימים גם חוק האוסר על פרסום שירותי זנות של קטינים, בין אם השירות ניתן בישראל ובין אם ניתן מחוצה לה; חוק האוסר על ביקור קטינים בבית בושת; וחוק האוסר על פרסום תמונות עירום של קטינים, לרבות ציורים או הדמיות של קטינים.

היקף התופעה

אסיה

בקמבודיה מעריכים כי כשליש מכל הזונות מתחת לגיל 18.

מספר הזונות הקטינים בתאילנד אינו ידוע אך מכון המחקר של מערכת הבריאות התאילנדית דיווח כי הילדים מהווים כ-40% מהזונות במדינה.

בהודו, המשטרה הפדרלית מעריכים כי 1.2 מיליון ילדים עוסקים בזנות. ההערכה היא כי כ-40% מהזונות בהודו הינם ילדים. מאמר ב-"Gulf Times" חשף סחר מין מרכזי שבו נערים נפאליים הועברו להודו ונמכרו לבתי בושת במומבאי, היידראבאד, ניו דלהי וערים נוספות. קורבן אחד, בן 14, נמכר לעבדות, נאסר, הוכה, הורעב ועבר מילה בכוח. הוא דיווח כי הוחזק בבית בושת עם 40 עד 50 נערים נוספים, אשר רבים מהם סורסו. לדבריו, הוא ברח ועשה את דרכו חזרה לנפאל. שני ארגונים שאינם ממשלתיים, האחד אשר עובד עם הומוסקסואלים והאחד שמטרתו שיקום נשים וילדים שנסחרו, שיתפו פעולה על מנת לסייע לנערים אלו.

באינדונזיה, יוניצ"ף (קרן הילדים של האו"ם) מעריך כי כ-30% מן הזונות הם מתחת לגיל 18.

בסרי לנקה ישנם כ-40 אלף ילדים זונות על פי יוניצ"ף וארגון העבודה הבינלאומי. בפיליפינים – בין 60 אלף ל-100 אלף ילדים. בווייטנאם כ-20 אלף ילדים מתוך 70 אלף זונות. בנפאל נערכך מחקר על ידי ארגון העבודה הבינלאומי בקרב 440 זונות מקטמנדו, מהם כ-30% היו ילדים. בבנגלדש העריך יוניצ"ף בשנת 2004 כי היו כ-10,000 קטינות ששימשו לשירותי מין במדינה, אך הערכות אחרות מציגות מספר גדול יותר – עד 29,000 קטינות.

באפגניסטן, באצ'ה באזי נחשב לסוג של זנות ילדים.

דרום אמריקה

עד 1999 דווח כי בארגנטינה תופעת הזנות בקרב ילדים צוברת תאוצה בקצב מדאיג וכי הגיל הממוצע יורד. על פי ה-CATW, ארגנטינה היא המדינה המועדפת על תיירי מין פדופילים מאירופה ומארצות הברית. החוק הפלילי בארגנטינה אוסר על זנות מתחת לגיל 18 אך הוא מטיל סנקציות על מי ש"מקדם או מסייע" לזונות ולא ללקוח שמנצל את הקטין.

ההערכה היא כי בפרו יש כ-500 אלף ילדים זונות. בקולומביה – כ-35 אלף ילדים, מהם חיים ברחובות העיר בוגוטה בין 5,000 ל-10,000 ילדים.

בצ'ילה, מספר הילדים שהיו מעורבים בצורה זו או אחרת בזנות, ירד. ב-1999 דיווחה יוניצ"ף על 10,000 ילדים בגין הגילאים 6 עד 18 שהיו מעורבים בזנות, אך ב-2003 סוכנות ממשלתית מעריכה כי ישנם כ-3,700 ילדים-זונות.

ארגון העבודה הבינלאומי העריך כי באקוודור כ-5,200 קטינים שעסקו בזנות בשנת 2002.

בבוליביה, הגיל הממוצע שבו מתחילות זונות להעניק שירות מין הוא 16.

ברזיל נחשבת למדינת הסחר בילדים לצרכי מין השנייה בעולם, לאחר תאילנד. על פי דיווחים שונים, ההערכה היא שבין רבע לחצי מיליון ילדים נותנים שירותי מין, אך ישנם אומדנים המגיעים אף לכדי 2 מיליון ילדים.

צפון אמריקה

מחקר שנערך בשיתוף יוניצ"ף במקסיקו וארגון ממשלתי אחד (DIF) ביוני 2000, מצא כי מעל 16,000 ילדים מקסיקנים עוסקים בזנות. מחקר מ-2004 שנערך על ידי החוקרת אלנה אזולה העריך כי כ-17,000 ילדים מתחת לגיל 18 הם קורבנות סחר מין במקסיקו. ארגון ממשלתי אחד (DIF) דיווח בשנת 2005 על למעלה מ-20,000 קטינים העוסקים בזנות, המצביע על גידול לעומת שנת 2000. מתוך 13,000 ילדי רחוב במקסיקו סיטי, ל-95% מהם היה מפגש מיני עם אדם בוגר (ורבים מהם בדרך של זנות).

באל סלוודור, מחקר לא ממשלתי דיווח בשנת 1998 כי גילאי 44% מ-1,300 הזונות בשלושת אזורי האורות האדומים העיקריים במדינה נע בין 13 ל-18. מחקר של יוניצ"ף משנת 2000 דיווח כי מבין כל הזונות במדינה, בין 10% ל-25% מהזונות ברחובות הנם קטינים וכי ההערכה היא שכ-40% מכלל הזונות המשרתים לקוחות מהמעמד הגבוה, הנם קטינים.

בניקרגואה, על פי ארגון ללא כוונת רווח במדינה, ישנן בין 1,200 ל-1,500 נשים בתי הבושת, וכמחצית מהן מתחת לגיל 18.

אירופה

באוקראינה, מחקרים הראו כי בין 30% ל-40% מהזונות הנן בנות 11 ל-18.

בישראל הוגשה לוועדת המשנה לסחר בנשים ולוועדה לזכויות הילד מסמכים אשר מסכמים את המצב בישראל נכון ל-2009. במסמך נקבע כי הגיל הממוצע לכניסה לזנות הולך ויורד והוא כרגע עומד על גיל 13-14, קרי מתחת לגיל ההסכמה הישראלי, וכי מספר הקטינים העוסקים בזנות גדל משנה לשנה. ציון גבאי, מנהל עמותת על"ם, העריך בשנת 2009 כי כ-5,000 בני נוער עוסקים בזנות.

אוקיאניה

באוסטרליה, ההערכה היא שכ-4,000 ילדים עוסקים בזנות, על פי מחקר של ארגון ללא כוונת רווח.

סקר משטרתי בניו זילנד הראה כי ישנם כ-210 ילדים מתחת לגיל 18 שעסקו בזנות במחוז אחד.

ראו גם